חום גבוה והזיות

בני בן שש וחצי. יחד עם חום גבוה (39.7), הילד ניתקף בהזיות קשות. קם בבעטה, מבט מטורף בעיניים (אם אני לא תופס אותו בזמן ניכנס לריצת עמוק בבית) צווחות היסטריות וחצאי משפטים סתומים על "תיקח אותו", "שלא יבקיע גול" "שלא יתקרב אלי" ועוד. שום דבר שניתן ממש להבין מה הוא רואה או מפחד. לאחר מספר דקות (3-5) הילד מתחיל להרגע ולאחר מכן, עוד 2 עד שלוש דקות הכל נירגע והוא לא זוכר כלום. יחד עם קומפרס קר ולפעמים אמבטיה פושרת העסק נירגע ונישכח (אנחנו נותנים לו MOTRIN להורדת החום). קראתי שלילדים בגילאים 5 עד 8 יחד עם חום יש לפעמים גם הזיות. אמרו גם שזה נורמלי וזה יעבור. אף על פי כן התופעה נראת חריגה בעוצמתה. הילד על סף טרוף (אני ממש צריך לאחוז אותו חזק על מנת שלא ישתחרר). האם לזה התכוון המשורר ב"נורמלי"? יש איזו דרך אחרת לתקוף את הבעיה? יש איזו דרך מומלצת להרגיע אותו או להעיר אותו מההזיה? האם לדבר איתו על החוויה אחרי שהוא נרגע, או לעזוב אותו כאילו לא קרה דבר? האם הבעיה היא רפואית או פסיכולוגית? ברקע, הילד הוא ילד מדהים, בוגר לגילו, חכם על סף המחונן בעל רגישות רבה לעצמו ולסביבה (ולא כי אני אבא שלו...). תודה, אבי.

מחלת החום הגבוה: חום מעל רמה מסוימת וגורמים אחרים במחלה משנים את פעולת תאי המוח בצורה שאין לנו שליטה עליה. הורדה של החום גרמת למצב זה לחלוף. קרוב לוודאי שלילד אין כל זיכרון ממאורע זה ויאן טעם לעסוק בדיבורים על כך אין ספק שזה מפחיד- אך זה חולף. לא לשכוח שהמוח שלנו מורכב מתאים הפועלים ע"י העברת כימיקלים והעברת זרמים בין תאי העצב. שינויים בטמפרטורה בריכוזי המלחים וכל דבר המשנה את התנאים הרגילים לעבודת התאים משנה את התגובות. על כן עלינו בעת מחלה לדאוג שגם אם הילד אינו איכל מספיק לא נורא . חשוב שישתה מספיק חשוב להוריד חום גבוה ע"י תרופות או אמבטיה פושרת.