שאלה התנהגותית

שלום ד"ר, בתי בת 6.5 חודשים. ילדה עירנית וחיונית. אך כאשר אני מניחה אותה לשחק עם הצעצועים שלה, היא מיד מתהפכת על הבטן ומתחילה לקטר. היא לא מנסה להגיע לבד לצעצועים ולא נוח לה על הבטן. אם אני מתעלמת, הקיטורים הופכים לבכי רם ואז בדרך כלל אני הופכת אותה חזרה, ושוב היא מתהפכת על הבטן ובוכה. אם אני לא מגיבה לבכי, היא ממשיכה לבכות אפילו במשך שעה. ברור לי כי היא מתוסכלת שאינה מגיעה לצעצוע, אך כשאני נותנת לה צעצוע היא מואסת בו מהר ושוב מקטרת. השאלה היא האם אני לא מגדילה את התיסכול שלה כאשר אני לא עוזרת לה? או שבעצם היא צריכה להתמודד לבד? האם לעזור לה, או להמשיך כפי שעשיתי עד כה? תודה רבה, ויום טוב.

היי, האם היא מתהפכת מהבטן גם לגב או רק מהגב לבטן??? אני חושבת שעצם זה שאת עוזרת לה זה כאילו משחק ועצר בעדה. את צריכה ללמד אותה גם להתהפך לכיוון השני ולשחק עימה יותר, יכול להיות שאינך מקדישה זמן מספיק לשחק עימה ורק דואגת להשתיק אותה בהפיכתה חזרה. תבדקי שזה לא כאבי בטן או גראפסים אולי את עושה זאת בסמוך לאחר שעת ההאכלה וזה יוצר עומס על הבטן ולכן היא בוכה??? אם ניסית הכל והבכי נמשך זה בהחלט קשור להתנהגות... ושוב לבדוק אם כלום לא מציק ואם הקדשת מספיק זמן למשחק עימה יכול להיות שהיא משועמת ומוצאת בכך שהיא קוראת לך בבכי גם סוג של משחק. בהצלחה ואל ייאוש היא תתמודד. טלי

טווח הריכוז בגיל 6 חודשים קצר מאוד ולכן הצעצוע נמאס מהר. כמו כן בד"כ בגיל זה עדיין לא זוחלים ולכן כדאי להביא לה את הצעצועים. אין טעם לתת לה לבכות זמן רב אלא להקדיש לה את הזמן והסבלנות