לילות שלמים ללא שינה

שלום רב, אני אמא לילדה בת שנתים בשם נועה. ילדה מפותחת מאד חכמה פעילה בקיצור ילדה רגילה ללא דברים יוצאי דופן. מזה כחודשים (לאחר שחלתה בשפעת 7 ימים עם חום גבוהה) נועה מתעוררת מס' פעמים בלילה בתחילה זה היה מלווה בבכי קורע לב ורק אם הינו מרימים אותה על הידים היא היתה נרגעת וממש נרדמת ובחזרה למיטה היתה מתעוררת שוב בבכי וצעקות. לחילופין במידה והיא מתעוררת בלילה היא רוצה שישבו לידה על כסא או שישכבו לידה (במקרה שלנו על הרצפה) ובערך כל דקה היא מרימה את הראש לבדוק שאכן אנחנו שם לידה עד שהיא נרדמת ואחרי כמה שעות מתעוררת והכל חוזר חלילה. לאחרונה לאחר מאמצים ודיבורים לילים על: "שעכשיו לילה וכולם ישנים ,והגננת ישנה ,והחברים והסבתות והעצים והנה הירח ושימי ראש ותקבלי מתנה בבוקר וכו' וכו' וכו' לא עוזר כלום היא לא רוצה לשמוע היא בשלה בוכה ורוצה על הידים...." לאחרונה נשברנו ופשוט התחלנו לקחת אותה אלינו למיטה. השינה לא נוחה במיוחד ומעט צפוף אבל נועה ישנה כל הלילה ברציפות...... ללא שום התעוררות מיותרת. יש לציין שהינו איתה מס' פעמים אצל הרופאה והיא בריאה כולל בדיקת תולעים שיצאה שלילית. ודבר נוסף היא בגן מ-8 ועד 16 מאד נהנת הולכת בשמחה לגן וכל אחה"צ היא משחקת, צוחקת משתוללת ופעילה. הערבים שלנו מאד קבועים מגיל קטן מקלחת פיג'מה בקבוק (שאני נותנת לה על הידים קבוע עד היום) ולישון . אנא הרמתי ידים, אין לי מושג מה עוד צריך??? לתת לה לבכות? לא לתת לקחת על הידים? לקחת למיטה?? נא עיזרו לי בתודה רבה רבה, שרון המיואשת.....

שרון יקרה, אין צורך להיות מיואשים. ראשית, ילדתך אינה חולה, את מתארת ילדה בריאה, שלמדה איך אפשר "לעבוד קצת" על ההורים. כל התיאור שלך הוא של ילדה בריאה, אבל, אתם הרגלתם אותה שאם היא מתעוררת ובוכה, היא זוכה במתנה - לישון אצלכם במיטה. עובדה ששם היא ישנה ללא בעייה. אז מה עושים ? אין דרך קלה חזרה, אבל יש לעשותה. נועה צריכה לחזור חזרה למתכונת הישנה של שינה במיטה שלה. קרוב לוודאי שזה לא יהיה קל, אבל אם אתם רוצים לחזור לשינה רציפה, שאינה חשובה לה פחות מלכם, זאת הדרך היחידה. אז, בלילה כשהיא מתעוררת, לגשת, לראות שהכל טוב, ולצאת. לא להרים, לא להוציא, פשוט לצאת מהחדר. זה לא יהיה כל כך קל, אבל אין פתרון אחר. בברכה,

ד"ר הדר ירדני, נתחיל לנסות זאת. ידעתי שלא אוכל להתחמק מ"החינוך מחדש"............ מקוה שהיא תחזור לישון במיטה ללא התעוררות ובכי. מאד מודה לך, שרון