סרטן השחלות

דיון מתוך פורום  תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם

09/08/2010 | 01:06 | מאת: שרון

שלום רב, אמי בת 60 אובחנה לאחרונה כלוקה בסרטן השחלות, כל העניין התגלה לאחר שהצטברו אצלה מים סביב הריאות. הרופאים אמרו שהסרטן התפשט לחלל הבטן ונמצא בין שלב 3 ל-4. הם ממליצים על סדרה של טיפול כימותראפי והם אמרו שאחרי 3 טיפולים הם יבדקו עם הטיפול יעיל. הם אמרו שאם הטיפול אינו יעיל הם לא ימליצו על ניתוח וגם לא על המשך של טיפול כימותרפי, אם הטיפול כן יעזור, אולי יהיה אפשר לנתח. מה הסיכוי להצליח? האם מהתנהלותם אפשר להבין שמצב ממש חמור? מה הם סיכויי ההחלמה? בנוסף הייתי שמחה לדעת איך מתנהלים עם דבר כזה אני מרגישה שכולנו מגששים באפלה- לא מדברים על זה, חוששים, לא יודעים בדוק איך לגשת לזה והיא גם די מנסה להתרחק בטענה שהיא לא חשה בטוב.אשמח לעצות. תודה רבה, שרון.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום שרון החלק הראשון של שאלותיך נוגע לתחזית המחלה ולטיפול הרפואי בה. נראה ששיחה עם האונקולוג המטפל ודרישה שלך/שלכם לקבל תשובות כנות וישירות יספקו את המידע שאת מבקשת. הרופאים פוגשים אנשים עם סגנונות מאוד שונים של חיפוש מידע והם לא תמיד יודעים מה החולה ו/או המשפחה מרשים להם להגיד. לגבי החלק השני של שאלתך איך מתנהלים? מחלת הסרטן היא מחלה מאיימת על החיים והמפגש איתה יוצר בלבול וכאב רב ולעיתים ממש ריחוק של המשפחה והחולה זה מזה, כי יש ניסיון להגן אחד על השני וזה כל כך נורמאלי, אך הגנה זו לעיתים מובילה להסתרה, לאמירות לא אמיתיות ואז כולם חווים שמשהו לא מדובר. מאוד קשה פתאום להכניס אל השיח המשפחתי את הנושא של חיים ומוות. מניסיון רב שנים ומספרות ענפה בנושא, אנו יודעים שתקשורת פתוחה, הרשאה לדבר על רגשות, קשיים, פחדים וחששות מאפשרת יעילות גבוהה יותר בהתמודדות ואפילו איכות חיים טובה יותר. זה בסדר לדבר את הכאב, זה בסדר לבכות ביחד, זה לא מחליש, אלא מחזק ומקרב. אמשיך להשיב ברצון לשאלותיך בפורום אם תרצי. בברכה נטע מוזר

19/08/2010 | 04:58 | מאת: שרון

תודה רבה על התתיחסות והתגובה. לצערי אני מרגישה שבתור משפחה אנחנו מגששים באפלה כי באמת לא ניתן לדבר איתה על המחלה- היא מסרבת לשתף אותנו. בפעם האחרונה שניסתי לדבר על כך, שאלתי אותה מה היא מרגישה מבחינה פיזית והיא אמרה שהיא צריכה ללכת וניתקה את הטלפון. כרגע היא אחרי טיפול ראשון, השיער נשר אבל היא נריאת טוב וממש יפה לה הפיאה (כמה שזה לא יפה להגיד). מחר היא עוברת טיפול כימותרפי נוסף ובמקום לדבר על הפחדים והחששות היא מתרחקת ומסתגרת ואנחנו לא יודעים מה לעשות. המחלה קיימת וזה נראה כאילו כולם ממשיכים כרגיל ולא מדברים על זה והיא מנסה לשחק אותה כאילו הכול בסדר אבל ברור שהכול לא בסדר. אני באמת לא יודעת מה לעשות.

מנהל פורום תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם