וסטיבולוס

אובחנתי במחלה והוצגו בפניי אפשרויות הטיפול כולל הדיאטה והביו פידבק. מקריאה בפורום זה ואחרים נראה כי אין הרבה בנות שמעידות כי הטיפולים הנ"ל עזרו באופן משמעותי. אני מתלבטת אם לא כדאי לגשת ישר לניתוח. אשמח לקבל קצת עצות בנושא. אני כבר מיואשת. האם לעולם לא אהנה מחיי מין נורמלים?! :-( כמו כן רציתי לשאול אם מדובר רק בכאבים ולא שורף לי האם אחרי הניתוח יתחיל לשרוף? האם הניתוח בכלל מוכר וממומן ע"י קופות החולים?

וגם לי הוצע הביו פידבק (לאחר שהדיאטה לא עזרה)... השאלה שלי היא- גם אם הביופידבק יעזור "להירגע" להיפתח ולהשתחרר- הפצע הרי לא יעבור. וזה מה שכואב.. אז מה עוזר הביו פידבק? ובאמת מה זה הניתוח?

אני גם סבלתי מהעינין המליצו ניתוח שלחו אותי לרפואה משלימה ,כל מיני מישחות מעצבנות ומגעילות למיניהן... ואז יום אחד אחרי רופא מעצבן במיוחד החלטתי לעזור לעצמי ,דבר ראשון החלטתנו באותה התקופה להכנס להריון כך שכבר היתה מטרה להתאמץ... החלטתנו להשתמש בשמן תינוקות שהוא מאד חלק ונעים ,חיכינו שבוע שיהייה יותר חשק וזה הצליח!!! זה המון פסיכולוגיה!!! (אני אישית ממליצה אפילו על סרט כחול (עדין..)להיכנס לאוירה זה מאד עוזר..) בקיצור היום אחרי שלוש שנים אני חייבת להודות שזה עדין טיפה כואב לי בחדירה אבל אני מצליחה לגמור שזה המון...(הצליחתי לגמור פעם ראשונה לא מזמן ואני חייבת להודות שהיום אני ממש מצליחה להנות מכל הקטע דבר שממש לא האמנתי שאפשרי...) אני מאמינה שמעבר לכאב הפיסי יש המון קטע אישי/פסיכולוגי להרגיע את עצמך לבקש מהבן זוג להיות רגיש וסבלני ולהאמין שזה אפשרי... מקוה שעזרתי

אכן, לפעמים מדובר בכאב שנובע מיובש בנרתיק או מלחץ נפשי שגורם להתכווצות לא-רצונית של שרירי הנרתיק, שמקשה על החדירה ואז נוצרת "שפשפת" במקום. כדאי לנסות סיכוך נוסף, וודאי ששחרור מיני רק יעזור. יחד עם זאת, במקרים רבים אין די בכך. אני מסכימה עם רונית שיש היבט נפשי בתופעה זו (וכמעט בכל תופעה פיזית אחרת, כמו לחץ דם, אולקוס ואפילו סרטן), אבל צריך להיזהר מהדבקת תווית של "בעיה פסיכולוגית" שאח"כ גורמת לדימוי עצמי בעייתי בתחום הסקס. צריך לזכור שבד"כ מדובר בבעיה אורגנית ולא נפשית.