כריתת רחם

אני כמעט בת 45 ומזה למעלה משנה, שיש לי המון שרירנים ברחם הגורמים לי, בעיקר, דימומים כבדים. לאחר עשרה חודשים בהם ניסיתי, ברפואה אלטרנטיבית, לסדר את המצב, נשארתי באותו מקום, עם חוסר דם ועם פצע שהתגלה בצוואר הרחם. המסקנה הכואבת - כריתת רחם. כמה שאלות: אני מניחה שכיום עושים את זה בדרך הנרתיק. איך בדיוק? איזו הרדמה? כמה זמן אישפוז? כמה זמן החלמה? מתי מותר לחזור לקיים יחסים? האם, בכלל, יש לזה השפעה על קיום יחסים בעתיד? (אני עוד צעירה!) בקיצור, מעבר לחששות הרגילים, הייתי רוצה לקבל עוד מידע. תודה.

היי. הייתי שם עם השאלות והחששות וכשזה נגמר לא הבנתי למה חששתי כ"כ. אבל ברור שזו חוכמה שלאחר מעשה וניתוח הוא ניתוח וברור שזה גם מפחיד וגם קשה על רקע רגשי. רחל.סבלתי בדיוק מאותם סימפטומים למעט הפצע בצואר שאינני מבינה את מקורו וברור שאין לזה קשר למיומות,כולל עייפות שהיתה קשורה בתמונת הדם וכיוצא באלה דברים "טובים". אני עברתי כריתה בגישה הלפרוסקופית ללא פתיחת בטן.נכנסתי לניתןח ביום חמישי בשעה 17.30 ולמחרת ב-13.00 הלכתי הביתה זקופה וללא כאבים (למעט מעט לחץ בצלעות צד ימין כתוצאה מהגז שמוזרם לחלל הבטן במהלך הניתוח.) ההחלמה היתה קצרה, ללא כאבים ,דלקות,וכו.כשלושה ימים לאחר הניתוח כבר חזרתי לחיים רגילים למרות גערות הרופא .מה לעשות שמרגישים טוב?.ההרדמה היא מלאה בכל הגישות (נרתיקית ,פתיחת בטן, לפרוסקופית) יחסי מין ניתן להתחיל לקיים כ-חודש לאחר הניתוח.אין שום השפעה על קיום יחסים גם אם יוחלט לכרות כולל טפולות.אם הכריתה היא ללא טפולות הרי שאפילו הנושא ההורמונלי לא משתנה כרגע והדבר היחידי החיובי מהניתוח הוא השתחררות אחת ולתמיד מאימת הדימומים הקשים הריצה המתמדת לשרותים וכו'.איתרע מזלי ופגשתי לאחר חיפושים רבים מנתח שזה בדיוק תחום התמחותו ואם ניתן לקרוא לניתוח "חוויתי"הרי שבזכותו כך הרגשתי.אם יש לך שאלות נוספות לגבי לפרוסקופיה אשמח להשיב ואם תרצי לשמוע על המנתח אשמח לסייע גם בכך. אינני יודעת לגבי הגישה הנרתיקית אבל לדאבוני שמעתי מכמה נשים שעברו כריתה בגישה זו שהחלמה מאד כואבת וארוכה . בהצלחה.

תודה רבה לך! אינך יכולה לתאר לך עד כמה עזרת לי.... אשמח אם תשלחי לי בדוא"ל את שמו של הרופא שניתח אותך, ובאיזה בית רפואה.