מירית היקרה - נעלמת לי?

היי מירית, כתבתי לך הודעה לתגובתך בתחילת השבוע ולא ענית לי...בטח לא הספקת להגיע למחשב ?!?!?!?! בכל אופן, חסרו לי מילותייך כאן ואשמח לשמוע ממך.... אז שמרי על קשר ואם לא אראך כאן עד החג - אאחל חג פסח שמחחחחחחחחחחחחחחח, שקט ומאושררררררררררררר!!!!!!! ממני (-:

אני ממש מצטערת לא נעלמתי ביום רביעי שלחו אותי מהעבודה לחיפה וביום חמישי לירושלים, כך שלא הייתי בקרבת אינטרנט. אני יודעת מה זה לחכות לתשובה ולראות שלא עונים לך - ממש לא נעים!!! האמת שהיום נכנסתי לאתר מהמחשב הייד של בעלי רק כדי לחפש אותך ולראות מה שלומך? אז....... איך את מרגישה? יש שינוי מבחינת הבטא? כמו שסיפרתי לך אחרי הגרידא לא קיבלתי וסת במשך 55 יום ולכן הרופא שלי רשם לי ארגסט שאמור להביא את המחזור. היום זה הכדור האחרון שלי ותוך שבוע אני אמורה לקבל שוב מחזור ואז לקחת את האיקקלומין שיגרום לי לבייץ. למרות שזה עניין של כמה שבועות טובים עד לביוץ הצפוי אני שמחה שאני עושה משהו בשביל עצמי, מעין תחושה שחזרתי למרוץ שוב. אחרי ההפלה הרגשתי שמישהו בעט אותי לנקודת ההתחלה וזה היה מאוד מתסכל. בתור התחלה אולי נמצא לך שם כינוי במקום "מאוכזבת ועצובה"? לדעתי זה הצעד הראשון בפיתוח חשיבה חיובית. מה דעתך? דרך אגב עכשיו חזרנו מארוחת צהריים אצל חברים ושני הזוגות שהיו שם היו עם תינוקות בני 4 חודשים (ילדו בהפרש של 20 שעות) ומצאתי את עצמי מסתכלת בערגה וקנאה איך הן מאכילות אותן ומנשקות אותן והירגשתי ממש כמו דודה זקנה למרות שאני הכי צעירה שם. בכל אופן שכנה שלי ילדה לא מזמן, אז בכל פעם שאני פוגשת אותה אני מרימה את התינוק שלה ומאכילה אותו (כל הכבוד שהיא מאפשרת לי) והלוואי ובקרוב אצלי וכמובן אצלך אז יקירתי, להתראות בינתיים, מחר אני אהיה בעבודה בסביבות 14:00 (שוב בירושלים בבוקר) ואצפה לשמוע ממך, תדעי שאם נעלמתי סימן שלא הייתי בקרבת אינטרנט. אני צריכה לפתוח מייל בהוטמייל ואז אשלח לך את הכתובת. ביי מירית

היי מירית, כיף לקרוא אותך שוב (-: ושמחה לדעת שאת בסדר. אנ ככה ככה, הרגשתי גרוע השבוע ובעיקר בסופ"ש. אתמול (שישי) התחלתי לדמם ואני לא אגעיל אותך אבל זה היה סיוטי, יותר גרוע מכל מחזור אי פעם, המערכת מתחילה להתפרק, שבמובן מסויים זה טוב (כפי הצפוי), מצד שני אני מרגישה לא במיטבי וכשראיתי את זה אתמול לראשונה התחלתי לבכות נורא כי הבנתי שהעובר שיכול היה להיות ילדי נשטף לו בשירותים, בעלי תמך ועמד לצידי וניגב את דמעותיי אבל את בטח יודעת שגבר לא מרגיש "את זה" כמו אישה. בכל אופן, לגבי הבטא, מחר אעשה בדיקת דם, למיטב הבנתי אם התחיל דימום הבטא צריכה להתחיל לרדת (מחזיקה אצבעות). אני עדיין כל הזמן לחוצה שמא אצטרך לעבור בכל זאת גרידא (אם יהיו שאריות ולא הכל יצא מתוכי), מקווה שלא. זהו זה, לגבי הרגשתי היא לא משהו, עדיין לא נלהבת מבוא החג ובוא יום הולדתי אבל אין הרבה ברירות. אז אני מבינה שאותך מטרטרים בעבודה, לא נורא - כשעסוקים כל היום, הזמן עובר ומפסיקים לחשוב על הדברים הרעים שבחיים. רציתי לשאול לשם מה היית צריכה להתחיל עם כל ענין התרופות? המחזור לא היה צריך לבוא טבעי אחרי ההפלה? או שמא זה התהליך הרפואי שכל אחת צריכה לעבור אחרי הריון לא תקין? אני בכל אופן מחזיקה אצבעות שתבייצי כבר ותוכלי לעדכן אותי בבשורות טובות. אני כ"כ מבינה את מה שסיפרת לגבי מפגשים עם חברים/קרובי מש' שלהם יש ילדים. הצביטה הזו בלב כואבת, בעיקר אם לא כולם יודעים מה את חווית בעניין. אגב סיפרת על ההפלה לקרובייך? לכולם? אצלי המש' עוד לא יודעת (לא רוצה להדאיגם), אלא רק 3 חברותיי הקרובות ובעלי כמובן. טוב, הארכתי בדברים, נדבר בטח בראשון....תחזיקי מעמד ויאללה, בואי נעבור למייל, יהיה יותר נוח לא? אז ממני נשיקות, המאוכזבת והעצובה, ואם דיברת על שמות, אז קראי לי אירית לעת עתה (-: טוב?