הריון כושל - שאלה לרופאים!!! דחוף!!!!

שלום, בניסיון להכנס להריון, הבנתי שכרגע זה לא יילך. עשיתי בדיקת בטא ראשונה ב - 27/03 והתוצאה היתה 25, נוספת ב - 02/04: תוצאה 82 ואתמול (06/04): 178. הרופא אמר שכנראה זה לא היריון תקין כי הבטא ממש לא הכפילה את עצמה, יש לי איחור במחזור של שבוע אגב. באולטראסאונד וגינלי לא נראו בעיות אך גם לא שק עוברים. אני מאוד עצובה, מאוכזבת, כועסת ובוכה לא מעט מאתמול. שאלותיי רבות ואני מאוד מבולבלת : מה עכשיו? מתי אוכל לנסות שוב להרות שהרי אין לי מחזור/ביוץ עדיין....הבטא עוד לא שלילית. האם יש דרכים לעצור את ההריון שממילא לא מוביל לשום דבר? האם יש צורך בהפלה ממש או בהמתנה לדימום? זה יכול לקחת זמן? האם זה אומר שיש לי בעיה כלשהי?? סליחה אם שאלתי הרבה אבל אני ממש אודה על התשובות!!!!!!!!! כי מאוד עצוב לי ולא ברור לי מה מצבי כעת ומה יהיה בעתיד..... )-:

לעצובה שלום אני כל כך מבינה אותך לפני חודשיים הייתי בהריון, הבטא עלתה נהדר ונצפה אפילו שק הריון אבל!!!!!!!!!! בשבוע 6 העובר הפסיק לגדול ונאלצתי לעבור גרידא. במשך 3 שבועות לא היפסקתי לבכות, לחלום על תינוקות בלילה ולהרגיש שעולמי חרב עלי בלילה שלפני הגרידא דיברתי לעובר שלי ונפרדתי ממנו וביקשתי ממנו סליחה שאנחנו נאלצים להיפרד בשלב כה מוקדם. אני כל כך מבינה איך את מרגישה, גם אני בזמנו נכנסתי לפורום בשם "עצובה מאוד" והיו פה הרבה בנות מקסימות שסיפרו לי חוויות אישיות שלהן ועזרו לי והתמודד עם כל הקושי והכאב. עברו מאז חודשיים, עדיין לא קיבלתי וסת ואני משתוקקת להתחיל שוב לנסות, אבל היום אני מרגישה יותר אופטימית ולכן אני כאן בשבילך לעזור לך לעבור את זה כמו שהיו כאן בשבילי. זה טבעי להרגיש איך שאת מרגישה, כל תחושת אובדן, אבל וייאוש לגיטימית בשלב הזה. אבל יחד עם זאת הרופא שלי אמר שזה סיכון של 25% בכל תחילת הריון וזה לא מעיד שום דבר על הפעם הבאה. תשמחי שנקלטת להריון, זה סימן שאת פוריה והכל בסדר אצלך ואצל בעלך. אני מקווה לשמוע ממך וללות אותך אם את צריכה תמיכה ואוזן קשבת אני תמיד מזדהה בשם "מירית" אז תוכלי לכתוב לי. תשמרי על עצמך מירית

היי מירית, מילותייך גרמו לי שוב להתחיל לבכות, אבל אני שמחה לשמוע את הדברים, אני יודעת שזה טבעי וקורה הרבה....אני רק לא מבינה למה ומעבר לזה חוששת שהיום הדברים רק יתחילו להסתבך, כלומר אצטרך לעשות גרידא, לחכות הרבה זמן למחזור הבא ולהתחיל הכל מחדש. הייתי כ"כ מאושרת לפני שבועיים והכל ירד לטימיון! איך ממשיכים הלאה? אין לי חשק לעשות כלום, לא רוצה שהחג יתקרב כי אין מה לבשר למשפחה (דבר עליו אני ובעלי חשבנו) וגם לא מאושרת שיום הולדתי קרב, בעוד שבועיים וחצי. מעבר לזה שאני לא יודעת מה הלאה? אני אצטרך לעבור גרידא ממש? (אני אגב וגיניסטית לשעבר + סובלת מוסטיבוליטיס, אם את יודעת למה הכוונה, כך שאני מתה מפחד מכל מה שקשור לבדיקות רפואיות חודרניות....) בכל אופן, שמחה לשמוע את העידוד ומקווה להפסיק להרטיב את המקלדת כאן ואת הכרית במיטה... שיהיה גם לך המון בהצלחה, מחזיקה לך אצבעות (: והמון תודה לך! כיף לקרוא שיש מי שמקשיב ורוצה לעזור