חשיפה בני 30 ומעלה וכניסה להיריון לאחר חשיפה לנגיף

בתי בת שנתיים 10 חודשים, וחוסנה בכל חיסוני השגרה (קרי עד כה 4 מנות IPV). מס' שאלות שלא ככ קיבלתנו עליהן תשובה: 1. חוסנו כמו כולם בשנת 88' לפני יותר מ-20 שנה ולא ברור אם יש לנו נוגדנים במעי להתמודדות עם החי-מוחלש שיועבר אלינו מביתנו (כולם מציינים שזהו יתרונו של החיסון ומטרתו - הדבקת המשפחה). האם אנחנו לא בסכנה לקבל את הפוליו? אנחנו גם מוצאים סתירה בין המטרה - להדביק את המשפחה בחי-מוחלש (לחסן אותנו דרך הטיפול בבת) - לבין ההמלצה להקפיד מאוד על שטיפת ידיים וכו'. 2. אנחנו מתכננים היריון ומנסים -- האם אין סכנה להיכנס להיריון כאשר בגוף האשה נגיף חי-מוחלש (בימים שלאחר "הידבקות" מחיסון הבת)? האם כדאי להמתין חודש או יותר? (באתר "חיסונים" של וולפסון כתוב שלא נותנים opv לאישה בהיריון או למתככנות הריון ב-3 חודשים הקרובים. מה ההבדל בין opv ישיר לפה לבין הדבקה משנית?) תודה מראש

מטרת החיסון אינה להדביק את המשפחה או הסובבים מטרתו ליצור נוגדנים במעי של מי שמקבל אותו, כך שאם יידבק בוירוס הפראי הוא לא יפריש אותו זמן ממושך ויפיץ אותו הלאה אין סיכון להריון מהחיסון החי המוחלש לפוליו: ככלל מומלץ להימנע ממתן חיסונים חיים מוחלשים במהלך ההיריון, אולם ידוע, על בסיס הניסיון שנצבר בעבר בעולם כי החיסון החי לפוליו בטוח למתן בהריון ומכאן שחשיפה סביבתית לחיסון החי אינה בעייתית.