דחוף!!!
דיון מתוך פורום חיסונים לילדים
בני בן שנה חודש ושלושה שבועות. הבוקר היה אמור לקבל את חיסון הפרבנר והחיסון המחומש. בזמן שהמחט הייתה בתוך ירכו וניתן החיסון המחומש, נשפך החומר על רגלו.לדברי האחות- לא נכנס חומר פנימה. בני נגע בחומר והכניס את היד לפה. לא קיבל חיסון נוסף.שאלתי הדחופה מאוד- האם לחסנו שוב בחיסון המחומש למרות שייתכן ונכנס חומר לגופו ולמרות שנגע והכניסו לפה? האם יש סכנה במנה נוספת בהנחה שכן נכנס חומר? האם עליי לתת לו את המנה עוד היום (בהנחה שתחזרו אליי בדקות הקרובות)? אם לא מתי (הרי יש טווח של חודשיים בין מנה למנה)? מה באשר לחיסון הפרבנר- מתי לתת אותו?
תמר שלום. אפילו באם הוזרקה כמות קטנה של החומר, לא אמורה להיות בעיה במתו חוזר של החיסון. הבעיה העיקרית במתן כמות גדולה יותר של החיסון המחומש הינה הופעה של תגובות מקומיות עזות יותר כמו אודם ונפיחות באזור ההזרקה ויתכן גם שיעור גבוה יותר של חום חולף ועל כן ממליץ שהחיסון החוזר יעשה במקום אחר בגוף. נגיעה בחומר החיסון או חשיפה לחומר בפה אינה מהווה בעיה מכיוון שהחומר הפעיל אינו נספג לגוף. ניתן לתת את המנה הנוספת המתוכננת וכן גם את חיסון הפרבנר בכל זמן שהוא ואין צורך לשמור על טווח זמן כלשהו לחיסון החוזר.
פרופסור סומך, קודם כל תודה רבה על תשובתך המהירה. רציתי לעדכן אותך בדבר מה ובעקבותיו שאלה. בטיפת חלב החליטו(בעקבות החלטת לשכת הבריאות המחוזית) שכיוון שלא חיסנתי את בני באותו היום שוב בחיסון המחומש, עליי לחכות 4 שבועות למקרה והוזרקה כמות מסוימת מהמחומש שכן הגוף יצטרך להתמודד מחדש עם החיסון.שאלותיי: 1. האם נפיחות קטנה בנקודת הדקירה, המורגשת בקושי במגע עם האצבע, מראה כי נכנס חומר או שהמצב הוא כך בשל המחט שנכנסה? 2. האם כדאי, מאחר ולא הבחנתי בעלייה בחום גוף או בתופעת לוואי אחרת, לבצע בדיקת נוגדנים כדי להחליט סופית אם לתת לבני חיסון מחומש חוזר? 3.המלצת לחסן שוב במקום שונה בגוף. אם בני יחוסן בעוד 4 שבועות במחומש ובפרבנר, האם עדיין יש לתת את המחומש ברגל השניה ואת הפרבנר ברגל האחרת או להפריד בין החיסונים או אולי בכלל לתת את המחומש באותה הרגל ואת הפרבנר ברגל השניה? שואלת כי אני מאוד חוששת ממתן חוזר של החיסון בעיקר כי מדובר בפעוט קטן הנמצא באחוזון הנמוך מבחינת המשקל ובשל החשש, המוכר לך ודאי, מחיסונים ככלל. הרי לא מדובר כאן במתן חיסון אלא במתן חוזר של אותו החיסון בגיל של שנה וחודשיים. תודה שוב, תמר.