שאלה

כידוע, לעיתים לאחר חיסון מתפתחת תגובה מקומית של אדמומיות, כתוצאה מהזרקתו של האנטיגן. קיימת בדיקה לתפקוד תאי T הנקראת, DELAYED HYPERSENSITIVIY שבה מזריקים אנטיגן באופן סאב-דרמלי לפציינט וכך ניתן לראות אם קיימת תגובה אשר מתווכת על ידי תאי T . הייתי רוצה לדעת אם בשני המקרים הללו המנגנון זהה. אם כן, האם אדם שיוצר תגובה מקומית גדולה יחסית לחיסון כזה או אחר, מראה על תפקוד תקין יחסית של תאי T , בדיוק כמו בבדיקת DELAYED HYPERSENSITIVIY ?. תודה.

אני לא בטוח שהבנתי את השאלה לגמרי. בבדיקה הבודקת את רגישות היתר המאוחרת, אנו מזריקים אנטיגן שידוע לנו שתאי מערכת החיסון מכירים, הופעת אודם ונפיחות מקומית לאחר כ 48 שעות מעידה על כך שמערכת החיסון התאית מכירה את האנטיגן והיא תקינה. בעת חיסון אנו נותנים זריקה של חומר חדש שמערכת החיסון אינה מכירה במידה ומופיע אודם מקומי מיד (תוך דקות או שעה) לאחר ההזרקה אין שה מעיד על תיפקוד מע"כ החיסון התאית אלא על קיום נוגדנים כלפי אחד החומרים בחיסון - ברוב הפעמים מדובר בתגובה נוגדנית כלפי אחד מהחומרים המשמרים שבחיסון כמו למשל גלטין. בטסטים הקלאסים לאלרגיה אנו מזריקים את האנטיגן (אלרגן) החשוד ומצפים לראות תגובה מיידית של אודם ונפיחות כביטוי לקיומם של נוגדני אלרגיה. ישנם טסטים בהם אנו בודקים תגובות מאוחרות המופעיות רק לאחר כיומיים. מקווה שעזרתי