2 שאלות, בעצם יותר

למה יש כזה ניתוק בין רפואה נפשית לרפואה גופנית? למה בן אדם שהוא אסטמתי וגם סובל מקור, לא מאובחן ורק אחרי המון זמן מאובחן כבעת תסמונת רנו וגם לא בהכרח מטופל? למה בן אדם כזה שמתקשה להיות במקומות עבודה מקבל מלשכת עבודה רק אי התאמה או סירוב ולא מקבל הפניה לטיפול?למה בן אדם אחר שסובל מחבלה מוחית ופגיעות זיכרון יכול לפעול בין הכסאות אם האפוטרופוס שלו לא מקבל בשבילו את הטיפול ? למה בן אדם חולה סרטן צריך למות כי בטיפול קונוונציונלי הוא לא מקבל טיפול אלטרנטיבי שיכול לתמוך? למה טיפול קונבנציונלי תומך מרגיע אבל מזניח את המלחמה במחלה ?

בכל את צודקת והסיבה היא פשוטה : כמו כל דבר בעולם רפואה גם עולה כסף והמשאבים המוקצים לתחומים השונים ברפואה מוגבלים, כמו שמוגבלים המשאבים למלחמה בפשע, בתאונות הדרכים, באימוני המילואים ובחינוך - כשחלוקת המשאבים אינה טובה וכשחלק ממנהיגינו לוקים בשחיתות וניגודי אינטרסים - הכל מקרטע ואנחנו כולנו סובלים מה הפתרון ? זה לפורומים אחרים. אבל כל אחד ששומע את מצוקתך צריך ללמוד שעליו לדאוג לעצמו, לבטח את עצמו, להגן על עצמו, - כיוון שמהמדינה הוא לא יכול לצפות להרבה. יש הרבה לרפואה המודרנית להציע גם מבחינה טכנולוגית, גם מבחינה אנושית - אלא שלא הכל נתמך וממומן עיי המדינה או קופות החולים