עייפות ונמנום ממושכים וטיפול תרופתי

שלום, אני נוטלת: • בבוקר – פריזמה 60 מ"ג + פרובג'יל 150 מ"ג • לפני השינה – קלונקס 0.25 מ"ג + מלטונין 2.5 מ"ג • אסקטמין – 3 משאפים פעם בחודש שמתי לב שבמיוחד לאחר נטילת התרופות בבוקר מתחילים פיהוקים ונמנום, עם כבדות ולעיתים תחושת חוסר יציבות. זה משמעותי בעיקר בעבודה ובשעות הבוקר–צהריים, עד כדי רצון לעצום עיניים. דווקא אחר הצהריים והערב זה משתפר, בעוד שלקראת הלילה אני נוטה יותר לחרדה ולדריכות. ניסיתי בעבר להעביר את הפריזמה לערב, אך זה לא שיפר את המצב. באשר לקלונקס שנלקח לפני השינה היה ניסיון להוריד בהדרגה אך ללא הצלחה נוכח תקופה מאוד לחוצה וקשה שאני עוברת. בנוסף, עברתי בדיקות דם מספר פעמים, בירור רפואי נוסף ובדיקות במעבדת שינה, ולא נמצא ממצא שמסביר את העייפות. הפסיכיאטרית חוששת מהפסקת הטיפול הנוכחי בגלל אפשרות להידרדרות, ואני מבינה את השיקול הזה. במקביל אני מרגישה שהנמנום פוגע בי כבר שנים, למרות שאני מקבלת גם טיפול פסיכולוגי. אני מתמודדת כבר שנים עם עייפות, נמנום ופיהוקים. זה התחיל כבר כשהתחלתי לפני יותר מעשור טיפול ב-SSRI, בזמנו עם ציפרלקס 10 מ"ג, ומאז עם השנים התחושה החמירה. השאלה שלי היא: האם ייתכן שהטיפול התרופתי או השילוב בין התרופות תורמים לנמנום, ואם כן — האם יש כיוונים שאפשר לשקול כדי לשפר את הערנות והתפקוד במהלך היום בלי לפגוע ביציבות הנפשית? בנוסף, האם קלונקס והמלטונין בלילה יכולים לתרום לכבדות ביום שלמחרת למרות המינונים היחסית נמוכים?, והאם העובדה שהנמנום מתחיל זמן קצר לאחר נטילת הפריזמה והפרובג'יל היא משמעותית מבחינה תרופתית? כמובן שלא מתכוונת לשנות או להפסיק טיפול ללא התייעצות עם הפסיכיאטרית.