האם אני זכאית לתמיכה כלשהיא?

שלום, אני בת 29 ומאז הצבא (שממנו יצאתי על 21) אינני מסוגלת לעבוד לפרנסתי ואני נתמכת ע"י ההורים, למעט תקופות קצרות ביותר בהן כן הצלחתי לעבוד, אם כי גם אז- משכורתי נעה בסביבות ה500-1500 שקלים. הקושי ממנו סבלתי הוכר ע"י פסיכיאטרים ופסיכולוגים כנפשי (דיכאון), אולם לאחרונה מתחזקת הסברה שהוא בכלל פיזיולוגי (תשישות כרונית)- דבר אותו אני מנסה לברר. מעולם לא פניתי לביטוח לאומי כיוון שמאוד רציתי לראות את עצמי מתחזקת וחוזרת ("חוזרת" בהסתייגות קלה, כיוון שמעולם לא הייתי בתפקוד מלא בעולם העבודה) לתפקוד מלא.לצערי עד היום לא הצלחתי לעשות זאת על אף כוונותיי ומאמציי הרבים. לאחרונה גובר בי הרצון כן לקבל עזרה. הנטל על ההורים מעיק, וכמובן שמעיקה לא פחות תחושת חוסר העצמאות, והצורך לתת עדיין, בגיל שכזה, דין וחשבון להורים על כל דבר שאני רוצה לעשות (ושכרוך בהוצאה כספית). אולי גם יש משהו שמוכן להכיר ולהשלים ברמה מסויימת עם הבעיה. השאלה היא- מה עושים? האם יש לי סיכוי במקרה שלי? לדעתי אינני סובלת מדיכאון (לא קשה, בכל אופן, אבל אולי כן קל- בשל המצב המבאס), אבל מה שבטוח- קיים קושי אמיתי וזה לא סתם. לא נראה לי גם נכון שההורים שלי יממנו לי מזונות בגיל כזה. מה הייתם ממליצים לי לעשות? היכן מתחילים? בנוסף חשוב לי לשאול- מהן ההשלכות של הגשת בקשה שכזו לביטוח לאומי? נאמר שיגיע יום וארצה להתקבל לעבודה מסודרת- האם תהיה להם גישה למידע הזה? האם יש עוד השלכות אפשריות שאני צריכה לקחת החשבון? תודה רבה מראש!

גילית שלום. עליך להגיש תביעה לביטוח לאומי לקצבת נכות כללית. בהתאם למצבך הרפואי ועפ התרשמות הרופאים יחליטו לגבי זכאותך. כל החומר והנתונים בביטוח לאומי אינם ניתנים לגישה אלא למי שיש את תעודת הזהות שלך ומספר הקוד הסודי. המון בריאות. אלון

האם הביטוח הלאומי לוקח בחשבון גם שיקולים של רקע כלכלי? האם בגלל שאני באה מבית מבוסס יכול להשפיע לרעה על סיכויי לקבל הכרה? לפי מה הם עושים את השיקלול? השאלה היא בעיקר אם לפי יכולת ההשתכרות, או לפי איכות החיים החומרית הנראית לעין, גם אם היא מוענקת לאותו אדם בחסד (כמו אוטו או אפילו דירה). שוב תודה

אין קשר למצב כלכלי אלא רק לאחוזי הנכות וליכולת ההשתכרות.