שוב בנושא טחפול מונע

לעיתים, יש לאדם אפשרות לקחת או לא לקחת טיפול. לאחר החלטה כזו, אם ניגשים לקבל הצעה לביטוח חיים נתקלים בקשיים או בתעריפים יקרים. ישנם עשרות טיפולים רפואיים או תרופות שאדם יכול להחליט שהוא עושה או לוקח או להעדיף שלא. נקח שתי דוגמאות: נניח שיש תרופה שמקטינה סיכון להתקף לב. יש רופאים שמצדדים בלקיחת התרופה ויש כאלה שלא. אם מבוטח פוטנצאלי יחליט לא לקחת, אין לו מה להודיע לחברת הביטוח והוא מקבל פוליסה שעשויה להיות זולה, כי "אין לו בעיה", למרות שחברו החליט לקחת טיפול מניעתי, ואז חברות הביטוח נמנעות מלבטח או מעלות את התעריפים כי "אין עשן בלי אש". למרות שזה שלוקח את הטיפול הוא בסיכון נמוך יותר למקרה ביטוח הוא ידחה או ישלם יותר. דוגמא נוספת: נניח שיש לאדם גוש שומני, שפרט לאספקטים קוסמטיים, אין צורך להסירו. נניח שהחליט אותו אחד להסרתו. עקרונית הוא הקטין את הסיכוי להפיכת הגוש למשהו גרוע. מבחינת חברת הביטוח, עצם ניתוח ההסרה, הינו שוב עילה לבדיקות מקיפות ואפילו המנעות מ"להכניס ראש בריא למיטה חולה". בקיצור, חברות הביטוח מעדיפות אנשים שאינם מודעים לבריאותם, מאנשים הבודקים את עצמם ומטפלים בעצמם כדי שלא יהה להם צורך בחברת הביטוח, אבל צריכים לשלם ללא הצדקה פרמיה גבוהה יותר, מה"מוזנחים", שיכולים להצהיר ללא בעיות ש"למיטב ידיעתם אין להם בעיות".

תומר שלום. אתה צודק, נוצר פה מצב פאראדוקסאלי, אבל כמו שאומרים: "זה מה יש". לצערי לא אתה ולא אני נצליח להזיז משהו בעניין זה.