לד"ר קנטר
דיון מתוך פורום סוכרת
למנהל הפורום שלום. נפל לידי ספר שדן בצבעי מאכל, חומרים משמרים ועוד חומרים שמכניסים למזון. בין היתר הספר מספר על "גשרים של גופרית" שבתוך המולקולה של אינסולין (מקווה שאני זוכר נכון) מהספר הבנתי שעודף סולפיטים באוכל או במשקה זה גופרית וזה עלול לגרום לפגיעה באינסולין ולתנגודת לאינסולין. האם יש בזה ממש? אני אוהב לשתות כל יום כוס אחת של יין אדום ועל הבקבוק כתוב "מכיל ביסולפיט לשם רעננות המוצר" ואני בדקתי שזה גם כן סולפיטים. לתשובתך אני מודה מראש.
שלום עמי, אכן במולקולת הפרואינסולין יש 6 אטומים של גופרית, אבל אלה קשורים בשרשרת הפחמימתית ולאמר שיש קשר בין אטומי הגופרית האלה לגופרית במשקה מוגז כלשהואו יין משול למציאת קשר בין אטומי החמצן שבמולקולת המים לחמצן המצוי באויר, כמו גם לסידן המצוי בגיר ולזה המקושר לעצמות. אלה מולקולות יציבות בקשרים כימיים וצריך תנאי ריאקציה מתאימים כדי לשבור או ליצור קשרים חדשים. הביוסולפיט ביין משמש לטעם ורעננות של היין, ואטומים אלה אינם חופשיים להיקשר סתם כך לכל מה שיקרה בדרכם. שבת שלום, מאיר
אני לא מסכים עם מאיר אין מדובר במולקולת פרואינסולין שהיא שרשרת אחת של 82-84 חומצות אמינו, אלא מדובר במולקולת אינסולין שהתפרקה מהפרואינסולין ומכילה בסך הכל 51 חומצות אמינו בשתי שרשרות הקשורות בגשרי גופרית הנצמדים לחומצות אמינו ציסטאין שבשתי השרשרות ומחברים כך את שתי השרשרות למולקולה אחת, מולקולת אינסולין. הרעיון שאולי עודף גופרית עלול לגרום לפגיעה באינסולין הוא רעיון מעניין ששווה בדיקה. עוד דבר. המלים רעננות המוצר מציינות בסך הכל - חיי מדף ארוכים
שלום לך, אין כל קשר בין אטומי הגפרית בגשרי מולקולת האנסולין לבין השפעה כל שהיא בסוכרת. במבנים רבים בגוף , בחלבונים ובמספר חומצות אמינים אטום הגפרית משתתף בחלק במבנה המולקולה. מענין לצין, שכבר בימי הביניים, בומבסטוס פרצלזוס פון- הוהנהיים, יצר פריצת דרך מחשבתית באשר לסוכרת. הוא טען לראשונה, שמקור הסוכרת יכול להיות בהפרעה מטבולית של המלחים בגוף, ולא באבר מסוים. והוא ייחס את הבעיה לעודפי גפרית במלחים הללו... בברכה,
מנהל פורום סוכרת
