שנה טובה למאיר , לזר , ד"ר קנטר וכל החברים

דיון מתוך פורום  סוכרת

06/09/2002 | 16:31 | מאת: ע.ב

שנה טובה למאיר , לזר , ד"ר קנטר וכל החברים והחברות בפורום זה !! אני מאחל לכלנו שנה של התמודדות מוצלחת עם הסכרת , שנה של התקדמות והחשוב ביותר, שכל מה שאתם מאחלים לעצמיכם השנה אכן יתגשם !! תודה מיוחדת לחברים והחברות שמתמידים במתן התשובה המידית לכל שאלה ומצוקה , אפילו אם כבר דשו בנושא עשרות פעמים !! אני מרגיש שאינני לבד יותר בהתמודדות הזאת ובחודשים האחרונים אזרתי הרבה כוח בזכותכם ובמיוחד בעזרת מאיר ולזר! מאחל לכלכם הרבה כוח להמשיך לתפעל פורום יקר זה !!!

07/09/2002 | 01:06 | מאת: מאיר פרומקין

מה משמח יותר משמחת אנשים שמוצאים תועלת בכל מעה ולו גם קטנטן. אם אני יכול לאמרבשמי, בשם ד"ר קנטר ואני מניח שגם לזר, אנו זן של ממורמרים חיוביים המבקשים ללא ארגון או ממסד לעשות את המציאות המתוקה (ולא רק) יותר אנושית ומאגדת רצון ושיתוף ותחושת יחדיו. זה לא עניין של מה בכך, כי כל ביקורת מצידנו מתקבלת כרצון לקעקע את הקיים, ולא היא. אני סבור שיש הרבה מאד מה לשפר ובתחומים רבים מידי, ואם קיים מישהו החשוב באמת בכל המערכת הרי הוא הסוכרתי עצמו. ואיש מלבדו, וזאת אכסיומה. גם אני שואב עידוד מהפורום הזה, אלא שאני מנוע מלהשתתף בו בשעות העבודה, ובהזדמנות זאת אני מבקש להודות ללזר המופלא הטורח בשקדנות מופלאה למלא את החסר ולהשיב במינון הנכון ובסגנון הומוריסטי בכל עת ולכל חפץ. יבורך לזר האיש הטוב הזה. מעבר לדיון בפורום, מתרחש לעיתים משבר באיזון ולפתע דברים משתבשים ולא ברור מה לא בסדר. אפשר גם אפשר אז לפנות באופן אישי והדוק ואין כמו עצת סוכרתי מיומן לצאת מהקלקלה הזאת. וזהו משהו שאין למצוא בשום מקום אחר. אני תקווה שנשכיל לדון ולחלוק ביננו את הנסיון העצום הקיים אצל כל אחד מאיתנו, ולמרות שמעת לעת קורה גם שהיצרים גועשים, נשכיל לשמר את תחושת השותפות בפורום. מאחל לכולכם שנת בריאות, בטחון ופרנסה לכולכם ולבני ביתכם. מאיר

07/09/2002 | 14:22 | מאת: לזר

שלום מאיר וע.ב, תודה לכם ורק נשמע טובות מכל כיוון אפשרי, אמן. גם אני חייב לספר לכם את משנתי האישית: יש לנו בעיות ולא רק משנה שעברה, אלה מאז ומתמיד: זיהוי המחלה בשלבים הראשונים. יש מתכון מדויק, אבל לא כולם יודעים להפעיל אותו. ראו את המכונית במוסך. איתה אפשר לבצע המון נסוים (להבדיל מגוף האדם) (להבדיל הרופאים) והמוסכניקים די חלשים באבחון בעיות. אפשר לפרק את המכונית ולהרכיב אותה, אבל הבעיה לא מזוהה, לא. ומחליפים סתם מכלולים שלמים ולא מצליחים עד שבא המומחה, צוחק, לוחץ על הכפתור וסע... גם הרפואה עושה נסוים עד שמזהים את סוג המחלה ומינון התרופות. אם זה לא עולה יפה, אנו הסוכרתיים מוכרחים לקבל פיקוד ולהדליק מנורות אדומות במקום הנכון. שיתוף הפעולה הכרחי. בלי משוב אין רפואה טובה. אם לא מקשיבים לנו, צריך להמשיך, להחליף גישה ולהיות חכם - לא פיקח - חכם. אין יותר טוב ממחשבה בונה. קל להרוס, אבל ההורס נגרר אחרי המפולת, זה סוחף בלי סוף. אני רוצה לומר לכם שלמדתי ואני ממשיך עוד ללמוד מכולכם ותבוא ברכת שנה טובה על כולנו. לזר

מנהל פורום סוכרת