אייל, תירץ וטטיאנה וכל מי שרוצה להשתתף.

דיון מעניין התפתח למטה. ראשית, תירץ, גם תאי השומן משתמשים בסוכר וגם אליהם נכנס הגלוקוז. ההסבר התיאורטי של טטיאנה דווקא הגיוני למדי. אבל אז בא אייל ושומט את השטיח מתחת הרגליים, בטענה: "כיצד יתכן שהתנגודת לאינסולין פורצת בבת אחת אצל כל תאי הגוף"? ואני אוסיף: "מדוע אם כך אין כל השמנים סובלים מסוכרת? סוגיה מעניינת ששוה לתת אליה את הדעת. אם יש לכם רעיונות, יכול להיות מעניין לדון עליהם כאן בפורום. אז קדימה חברים.

טטיאנה טוענת שלשמנים יש תאים יותר גדולים. לי נראה שלשמנים יש יותר תאים בגלל כמות הבשר. המולקולה שלי בגודל של המולקולה של השמן, אבל לו יש יותר בשר ולכן נראה לי הגיוני יותר. פרט לזה, נראה לי שהשאלה "למה לשמנים יש תנגודת?" איננה נכונה. היא צריכה להשמע כך: הואיל ולגוף יש תנגודת אינסולין, האדם עולה במשקל. כעת גם השאלה וגם התשובה נראות לי במקום.

ללזר שלום, לשמנים יש יותר תאי שומן, והתאים הם גם יותר "שמנים". לכן כששמן בוגר עושה דיאטה תאי השומן מצטמקים והוא מרזה, אבל מספר תאי השומן נשאר, וה..... האלה רק מחכים לכך ש"תרביץ" חתיכה גדולה של עוגה, ולא תמהר לרוץ כדי ל"שרוף" אותה, ו... ...... האלה יתפחו שוב, ושוב לא נהיה חטובים ויפים. (הנקודות מסמנות מילים לא יפות, שחונכתי לא להוציא מהמקלדת). כשיש תנגודת לאינסולין, הסוכר אינו נכנס לתאים, ואז הגוף מפרק מולקולות של שומן (רק מקטין את נפח התאים, מספרם של תאי השומן נשאר), ואז - אנו מרזים, ובשתן ובאוויר שאנו נושפים מריאותינו יש אצטון - תוצר פירוק של שומן. (אייל בטח ימצא את הנוסחה הנכונה של התהליך - אני עצלנית בחיפושים כאלה). גם ביום צום - היכנסו לבית הכנסת לקראת סוף צום יום הכיפורים, ותריחו, בין השאר, גם את ריח האצטון. בכל אופן, כאשר הסוכר אינו נכנס לתאים אנו יורדים במשקל. ( כשהופיעה אצלי הסוכרת, היו המון סימנים לכך, אבל אני סיפרתי לעצמי שמאחר ואינני יורדת במישקל סימן שאין לי סוכרת, אלא : מעשנת, שלפוחית עצבנית, ועוד כל מיני תירוצים יפים ונחמדים). אז כנראה התיאוריה שלך אינה מספיק מוצלחת. ערב טוב ולא מתוק תירץ.

לאיל שלום, נראה לי שלא כל השמנים "זוכים להינות" מסוכרת בגלל שחלקם לא קיבלו את הגנים ה....... של הסוכרת. (הסבר לנקודות תימצא בתשובתי לעיל). אבל אני משערת שחלקם קיבלו גנים אחרים שלא גורמים להם אושר. לילה טוב, בלי היפו ובלי סוכר בשמים. תירץ. (אני עושה כעת, נסיונות בבני אדם(?), קרי אצלי, והסוכר קצת משתולל לכל הכיוונים, כשיהיו לי יותר נתונים, והלוואי, אולי גם, הצלחה אשתף אתכם בפרטים. זו עדיין אני.

היי תירצה, נכון, אבל לשמן הסוכרתי יש תנגודת כמעת ודאית. חבריי, אם האינסולין החיצוני "עובד", סימן שהוא התחליף הנכון של האינסולין האנדוגני (לא מילה שלי, אלה של ד"ר קנטר), יא עני, המיוצר על ידי הגוף. בבקשה מכם, אם האינסולין מתאים, מבטיח שהתנגודת תיעלם וגם משקל הגוף יירד. אני הזרקתי 80 יחדיות ליום, היתי שמן +15 ק"ג יותר ולא מאוזן. היום אני שואב אינסולין אחר ומתאים לגופי ורק 42 יחידות ביום, ירדתי 15 ק"ג ואני מאוזן. זה חשוב ולא מה הסיבה של התנגודת.

היי אלי, עניתי באריכות אייל. ובקצרה, השקפתי היא שכל שמן "בלתי מוסבר", לאמור שמצב ההשמנה המסויים אינו מוסבר בגורם ידוע, הוא סוכרתי בעליל או שיפתח סוכרת. כך שמסקנתי שלי היא: 1. הסוכרת או הפגיעה במטבוליזם הפחמימות היא הגורם להשמנה ולא להיפך. 2. יש חשיבות לטיפול בהשמנה, מה שעשוי לדחוק בהופעת הסוכרת, או להותירה במצב קל לאורך זמן. אפשר להגיע מכאן למסקנה "שניתן למנוע" את הופעת הסוכרת אם בעיית ההשמנה נפתרת. אני לא חושב כזאת, כי ההפרעה קיימת אבל ממדיה יפחתו במידה כזאת שהטיפול באיזונה יהיה פשוט ולא חריף. כי עצם עודף המשקל מהווה מעמסה על כלל האיזון והטיפול בסוכרת. מאיר

הי חברה, כשהסוכר אינו נכנס לתאים, יש בתאים מחסור בסוכר, והם לא יבזבזו אותו על הפיכת הסוכר לשומן. התאים הופכים סוכרים לשומנים כדי לשמור רזרבות לשעת מחסור. כשאנחנו באובר דרפט בבנק, איננו שמים כספים בחשבון חיסכון. לכן - לא ייתכן שהסוכרת תתבטא בעליה ברזרבות השומן בגוף. (במילים פחות עדינות - השמנה). כאשר אדם מזריק אינסולין, הסוכר נכנס לתאים, ואם יהיה בתאים יותר מדי סוכר, הם יהפכו אותו לשומן. יכול להיווצר מצב אבסורדי, האדם מזריק לעצמו יותר מדי אינסולין, הוא בכמעט היפו, אבל התאים כעת מלאי סוכר, הם יהפכו אותו לשומן - וכמובן נפגוש אדם שמשמין בכמעט היפו קבוע.(אני לא כותבת היפו קבוע כי אחרי זמן מה במצב זה - התולעים אמורות לגרד את הבשר והשומן מעל העצמות, ואז מרזים... אוף איזו בחורה מגעילה כותבת תיאורים אלה.) לילה טוב. תירץ.

לאחר קריאת כל הרעיונות והדעות נשארתי ללא דעה אישית. אולם, יש סיבה לסוכרת. הרי אין ספק בכך. העובדה שאיננו יודעים את הסיבה המוחלטת יכולה להעיד רק כי איננו יודעים את הסיבה המוחלטת ותו לא. אבל מפני שיש כמה סיבות שעליהן אפשר להצביע, אין קל מזה. כל שנדרש הוא להצביע על הסיבות הללו ולהבין שמדובר בעצם באורח חיים. תזונה, חשיפה לסביבה וזה כולל גם מתחים, וכיו"ב. ובקשר לתרופות פלא, אלה תמיד גרמו לי לחשוד........