ד"ר קנטור תודה על תשובתך, אך לא זו היתה שאלתי

שלום ד"ר קנטור ותודה על תשובתך למטה. אך אני שאלתי משהו אחר, וכנראה לא הובנתי. שאלתי קודם משהו בנוגע לפרוקטוז, ואתה ענית בהסברת נושא הפרוקטוז. אך שאלתי היתה על נקודה ספציפית, ומשום מה לא הובנתי, ולכן אכתוב את שאלתי שוב, בשינוי לשון קל: הרי הפרוקטוז מגיע לדם כגלוקוז רק לאחר השלב שהוא נהפך קודם לגליקוגן בכבד. אז מה קורה אם לפני אכילת הפרוקטוז הכבד כבר מלא בגליקוגן (מפחמימות שאכל האדם קודם) ואין בכבד מקום לגליקוגן נוסף. האם אז הכבד הופך את הפרוקטוז לשומן? ואם אכן כך, האם במקרה כזה בסופו של דבר הפרוקטוז לא יעלה את הגלוקוז בדם?

שלום לך הפרוקטוז מנוצל בחלקו ליצירת אנרגיה במעגל הגליקוליזה ובחלקו הופך לאחר זמן לגלוקוז. הגלוקוז יכול לעבור למאגרי הגליקוגן שעיקרם בכבד.אם "אין מקום" דבר שלא קורה במציאות, הוא יכול להתאכסן בצורת גליקוגן בשרירים. בנוסף הפרוקטוז בכמויות יכול בכבד להגביד את ייצור האריגליצרידים, אך לא יביא לעליה חריגה של רמות הגלוקוז בדם. לפירוט נרחב יותר בנושא פנה לאתר העוסק בבעיות ביוכימיה מטכולית.

תודה ד"ר קנטר כשאני אוכל שומן זה גורם לי לבעיות קשות, ולכן הקלוריות שלי הן בעיקר מפחמימות (מחוץ לכ50 ג' חלבון). גם עמילנים לא טובים לי, ולכן עיקר הקלוריות שלי באות מפירות. דיאטה זו נקבעה לאחר ייעוץ והרבה ניסויים. ועם זה אני מרגיש טוב יחסית ומאוזן להפליא. אני אוכל תמרים יבשים וכדו' כ500-700 ג' ליום. וקראתי בעבר שבכבד יש מקום ללא יותר מ180 ג' גליקוגן, ולכן שיערתי שלפחות אצלי (שאני אוכל כ"כ הרבה פחמימות) קיים מצב שהכבד כבר מלא (אם אכלתי קודם הרבה פירות בזמנים סמוכים, נניח כל שעה 200 ג' תמרים שזה כ124 ג' פחמימות, וכך 3 פעמים). ולכן אני שואל: 1. האם אכן לאחר הרבה פחמימות, כן עלול לקרות שאין מקום בכבד? 2. האם במצב כזה, הפרוקטוז לא יעלה כלל את הסוכר? שהרי אם הוא לא הופך לגליקוגן בכבד, אין לו מצב שהוא יגיע אח"כ כגלוקוז בדם. כיון שאם הוא יאוחסן כגליקוגן בשרירים, הוא הרי לא יוצא מהם לדם.