הבית הזה עלול לקרוס על יושביו

במדינת ישראל פתחו את המחקר וההתמודדות עם סוכרת בחלק מבתי חולים עד לדרגה הגבוהה ביותר בעולם הרפואה הבינלאומי. לצד זאת, המערכת נכשלת בשני גורמים מרכזיים. האחד: במניעת סוכרת. בעשור האחרון הוכפל מספר הסוכרתיים בישראל והוא עומד עכשיו על המספר המדהים של מיליון איש ואישה, ילד וילדה. כל המדדים ההשוואתיים מראים כי בני הנוער שלנו עושים פחות פעילות גופנית יומיומית מאשר בני גילם בארצות המפותחות (OECD). השני: בטיפול בשלבים הראשונים של המחלה. בשלב זה יש חלון הזדמנויות - והוא מוחמץ ברוב המקרים. הטיפול התרופתי הפומי הניתן למרבית הסוכרתיים פשוט לא מסוגל להביא אותם ליעדי האיזון - וכאן הטעות המרכזית של כל הגורמים הרציניים שעוסקים בנושא הסל. ADA מפרסם כי כל התרופות הפומיות מסוגלות להוריד בין חצי אחוז לאחוז ורבע בלבד בהמוגלובין המסוכרר. משרד הבריאות וקופות החולים לא אומרים לסוכרתיים שהם מקבלים טיפול שמראש לא מסוגל למנוע מהם את סיבוכיה הנוראיים של המחלה. וכך, בקליפת אגוז, אנחנו התדרדרנו למצב בו מתים בישראל יותר אנשים מסוכרת מאשר בכל 29 מדינות ה OECD האחרות (למעט מכסיקו). דוברים שונים החברים במועצה הלאומית לסוכרת הזהירו כבר בשנת 2009 באופן פומבי (אם כי בפורום מצומצם שמרבית הציבור לא נחשף אליו) כי הסוכרת השתלטה על 20% מתקציבי הבריאות בארץ, ואם תמשך המגמה הקיימת - בתוך שנים סוכרת תצרוך 50% מתקציבי הבריאות ובעצם תביא לקריסת המערכת. בשום פנים ואופן אין כאן בקורת או התקפה על הרופאים והם צריכים להפסיק לראות בדברים אלה התקפה אישית עליהם ועל יכלתם המקצועית. מרבית הסוכרתיים אינם מבינים את המחלה ואינם מבינים את מצבם. שומה על הרופאים לעשות לשינוי המצב הזה. שלא נגיע חלילה למצב בו יהא עלינו לפנות לכתובת האחרונה שתיוותר לנו - הגשת תביעות ייצוגיות בבתי המשפט. די למשחקי המילים ולכל הממבו ג'מבו הסטטיסטי שמנסה לטשטש את העובדות הקשות הללו. אל תדחפו את הסוכרתיים אל הקיר (קריאה זו אינה מכוונת לאיש מסוים כלשהו)

שלום לך בלכ העולם אגודות הסוכרת של המדינות עוסקות בפעלות נרחבת להסברה/הדרכה/זיהוי וגילוי מוקדם של הסוכרת. אחת הבעייות של האגודה הישראלית לסוכרת היא שרוב הסוכרתיים אינם חברים בה, אינם פועלים במסגרתה (למעט מספר יחידי סגולה) ומשאירים את ניהול האגודה ל "סקציה המדעית" של הרופאים העסוקים יותר בכיבודים הדדיים מאשר בהסברה ופעילות בקרב הציבור. לו לפחותץ 100 אלף מ 400 אלף הוכרתיים במדינה היו חברים ופעילים- הכל היה נראה אחרת... גם ה"מועצה הלאומית לסוכרת" שהוקמה בעבר על עידי שר הבריאות דאז דני נווה תוך מינוי מקורבים לצלחת, עוסקת בנסיונות להתוות דרכי טיפול אך לא במלחמה בגל הצונאמי הנוראי העובר על העולם של סוכר וקדם סוכרת והשמנה. חבל...