הטיפול בסכרת בארץ

יש לי שכן, בן 50 +, חולה סכרת טייפ 2, נזקק לדיאליזה, עבר ארוע מוחי, בעיות בלב,כמעט כל יום מקצצים לו עוד אצבע. מדוע הגיע למצב הזה ? יכול להיות שלא הקפיד ויכול להיות שלא קיבל טיפול מתאים. בקנדה למשל, הסוכרתיים יוצאים למחנה כל שנה, מקבלים הדרכה צמודה, מעקב צמוד, בדיקות ומה לא, על מנת לרענן את ידיעותיהם, לעמוד על מצבם ובעיותיהם, על מנת להדריך ולעזור. מה מקבלים חולי הסוכרת בארצנו ? לו היו מקבלים טיפול נאות לא היה צורך בפורומים כל כך רבים. ואולי השכן לא היה מגיע למצב האומלל בו הוא נמצא. אצלנו, אין תקציב... אחרי שיקטעו לו עו מס' אברים יהיה כסף לספק לו עזרה 24 שעות. ח"כ ריבלין ז"ל היה סוכרתי, נשלח לשוייץ לקבל טיפול. מה באשר לאזרחים רגילים ?

שלום לך, מקריאה בדף הנוכחי באתר עולה שאתה מתוסכל על כל הראש ואינך רוצה לראות את החצי הטוס של הכוס. חזרתי שלשום משוויץ, ואני רוצה לומר לך בודאוןת ששם הטיפול הוא לא יותר טוב מאשר בארץ, ואינו בנוי על אגדות של מחנות בקנדה וכדומה. ברגע שהסוכרתי מבין שסוכרת היא מחלה כרונית שיש להתמודד עמה יום יום, והוא מספיק בוגר להתמודד עמה - הוא לא יגיע לכל המצבים הנוראים שאתה מכור להם. הממצאים מראים שמי שמאוזן היטב היטב לאורך זמן לא מפתח זנב זנבו של סיבוך סוכרתי, ויש לי חולים יקים בחיפה עם חמישים שנות סוכרת ללא כל סיבוך - לא בעיניים, לא בכליות, לא ברגליים ולא בשום מקום אחר. למה? כי הקפידו לשמור בנאמנות את כללי החיים עפ סוכרת ללא כחל וסרק. היום בניגו'ד לעבר, ניתן למנוע סוכרת מסוג 2 עוד לפני שהיא הופכת לסוכרת של ממש, ובסוכרתים ניתן על ידי טיפול משולב ודיאטה מותאמת, ושינוי הרגלי החיים להגיע לאיזון אידאלי ולשמור עליו לאורך כל החיים. הגישה של אכול ושתו כי בין כה מחר נמות לא מתאימה בסוכרת, כי בנוסף להארכת החיים של הסוכרתים יש לשמור גם על אייכות החיים. השכן שלך לא שמר, לא טיפל, לא עקב - והסוכרת מכרסמת אותו בכל פה. איזון טוב יותר מטוב - ימנע את הכרסופ ימנע את הסיבוכיפ ויעצור את הקיימים. התכחשות, דחיית המצב, התעלמות, זללנות, עצלנות וחוסר איזון - יש להם מחיר, ולא הרופאים או החברה או הממשלה "אשמים" בכך אלא הסוכרתי עצמו שהתברבר ועשה מה שאסור לעשות, וטעם מה שאסור לטעום ולא לקח תרופות בזמן, ופיתח כרס של ישראלי ממוצע והתוצאה - אצל השכן שלך. אז די ומספיק לשחק את "המיואש" -קום, פעל והיה לסוכרתי חדש - מאוזן כפי שצריך! ואילו אנו הרופאים, נשתדל לעשות הכל לעזור לך לעזור לעצמך- כי בידך הוא.

תודה על המענה והסבלנות, ללא ספק ידיעותיך רבות משלי ובכל זאת אני מרשה לעצמי לערער על חלק מדבריך. חלק גדול מרופאי המשפחה אינם יודעים הרבה על סכרת, ובכל זאת הם מטפלים ומיעצים ומפנים לרופא מומחה רק כאשר הבעיות מחריפות. אי אמירת אמת - יש כדורים אשר פותחים את התאבון, וכאשר החולה משמין אומרים שהוא אשם, אכל יותר מדי, לא מסבירים לו מה לעשות לפני ההשמנה. קל למי שלא סוכרתי. קשה לסוכרתי להתעסק עם האוכל כל הזמן, לאורך כל היום. מי שעובד קשה לו לאכול ארוחות מסודרות בשעות קבועות. לרוב לא יוכל לאכול במסעדות, ויהיה עליו להביא אוכל מהבית. באמצע ענין חשוב בעבודה, יגיד עד כאן, טכשיו אני צריך לקחת כדור ולאכול למחרת יגידו לו ללכת הביתה. קניית אוכל - צרה נוספת, חיפוש אחר מוצרים שאינם מכילים סוכר ורכיבים אסורים אחרים. מה עוד שהכל בתוב באותיות קטנות ולעתים מוסתרות ולא תמיד מה שכתוב מדויק. כל היום לשקול ולמדוד מה לאכול ומתי. אולי באמת זה אורח חיים שמתאים ליקים או לפנסיונרים. איזה אדם עובד יכול להעדר מהעבודה כל יום שני וחמישי - רופא, בדיקות דם, בדיקות עינים וכו', ולרוב הכל בשעות הבוקר. כמה סוכרתיים היו אצל פודיאטור ? טרם מצאתי תשובה פתרון לבעיה של רמת סוכר בבוקר. טרם קיבלתי תשובה כיצד למנוע עליית סוכר אחרי פעילות גופנית. צר לי, אבל ראיתי מקרים רבים של חוסר איזון, ולא תמיד החולה היה אשם. פעמים רבות הרופא לא נותן לחולה מספיק כלים והסברים להתמודד עם המחלה. קל לומר "תשמור על דיאטה, קח כדורים, קח תרופות ..." היו לי כאבי בכתף והאורתופד רצה להזריק קורטיזון מבלי להזהיר שהזריקות מעלות את רמת הסוכר. יש כדורים שמעלים את הסוכר והרופאים לא אחת לא טורחים להסביר. החולה רואה שהסוכר עלה ואינו מבין מדוע. יש לי עוד הרבה תהיות והשגות. מצטער, טרם ראיתי סוכרתי זקן בלי סיבוכים. הרוב לא הגיעו כלל לגיל הזה.