תמיכה
דיון מתוך פורום סוכרת
שלום לחברים /חברות כאן בפורום אני יודע שתגידו לי שזה לא סוף העולם אבל היום התבשרתי סופית עלידי הרופאה שאני חולה בסוכרת.רק בן 52 הפסקתי לעשן לפני שנתיים והנה מאז שהפסקתי כל המחלות בעולם נדבקות אלי?למה ?, אני חולה כרוני בלחץ דם גבוה,כדורים כל היום,עכשיו עוד המכה הזו,מה אגיד לכם זה פשוט מוריד לי את החשק לחיים,אני בדכאון לא מצליח לתפקד בקיצור ,תגידו לא נורא תגידו תפסיק לרחם על עצמך תגיד תודה שזה רק זה ישנן מחלות יותר גרועות ,זה אולי נכון ,יחד עם זאת מאוד קשה לי,אני חושב לחזור לעשן כי אם כבר חולה אז עד הסוף.אנא
אני בת 42 וחולת סוכרת. עם טיפול נכון ותזונה הולמת, הסוכרת יכולה להיות מאוזנת, ולפיכך לא מחלה מסכנת חיים כי אם מצב כרוני. עם זאת, אני מוצאת שגישה חיובית היא אחד המפתחות להתמודדות עם הסוכרת. יאוש ודיכאון רק מחמירים את מצב הסוכר. אולי כדאי לשלב טיפול פסיכולוגי במקביל לטיפול בסוכרת.
כל מי שיגיד לך שיש מחלות גרועות יותר, אין לו מושג על מה הוא מדבר. הסוכרת היא מחלה מנוולת, שאם לא מטפלים בה כראוי היא תוקפת כל חלקה טובה - כליות, לב, כלי דם, עיניים, כח גברא ועוד. אני מאחלת לך שתצא מהמצב המיואש שאתה נמצא בו עכשיו ותתגבר על השלכות הסוכרת (לא על המחלה. המחלה איתך לכל החיים). זה אפשרי! בהצלחה.
שלום לך, מאד מומלץ לך לעיין טוב טוב בפרק הפתיחה של הספר " סוכרת - לחיות עם להרגיש בלי" - הפרק הנקרא:"אובחנה אצלי סוכרת - מה יהיה?" שכאילו נכתב במיוחד בשבילך. היות וסוכרת מקצרת את חיי האדם הבריא ב כ 4 שנים, ואילו העישון לבדו מקצר בשש שנים - הייתי חושב פעמיים ונזהר מלחזור לעשן... בסך הכל - זה לא סוף העולם - עדיף להיות מתוק במידה מאשר חמוץ, מלוח או חסר טעם לחלוטין...עיין בספר - ותלמד להרגיש בלי.
מנהל פורום סוכרת
