מחלה קשה ?

לעתים אני קוראת בפורומים שונים, והכותבים הם דוקא סוכרתיים, וטוענים שאין להם בעיות, אינם סובלים בגלל הסכרת, אין זה נורא וכו'. אם כך, לי קשה להסתגל או שהם פשוט משלים את עצמם. אני "סובלת" מהמחלה למעלה מעשר שנים, מאוזנת עם כדורים והאמת היא שמאוד קשה לי, מאוד קשה לי ולא אחת אני מקללת את המחלה. קשה לשמור על דיאטה, קשה כל הזמן לחשב ולספור, קשה לאכול ארוחות בזמנים קבועים, קשה לדקור ולמדוד כל היום, קשה ומכביד לעשות בדיקות כל 3-6 חודשים, קשה לקבל שכל סטייה קטנה מאורח החיים הזה משבש את האיזון, קשה להכנס למסעדה עם חברים ולראות מה הם אוכלים ולא לאכול, קשה לעסוק בספורט כל הזמן, מתוך ידיעה שאם תפסיק ולו רק למספר ימים האיזון יופר, נשבר מהכדורים, ברגע שאני רואה אותם הגרון מתכווץ לי, בקיצור, אני אמשיך מפני שאין ברירה, הפחד הגדול מפני סיבוכים מרתיע, אבל אנא, שלא יספרו לי שהמחלה הזאת היא נחמדה, ולא נוראית, ואין סבל ואין כלום, אם שומרים הכל בסדר, אבל גם זה אינו בטוח. בריאות - ואני מוכנה לוותר על הסכרת בכיף !!!!

זו בהחלט מחלה קשה ומעצבנת, אבל כדי להקל על עצמך, עדיף להשלים איתה מאשר לריב איתה. אפשר לראות צדדים יותר חיוביים על ידי ההבנה שאורח החיים שלך בריא יותר עם התעמלות וארוחות מסודרות ומאוזנות מבחינת הרכיבים שלהן מאשר באורח חיים חסר משמעת. הביטי סביבך, רוב האנשים בימינו, מקפידים מאד לעשות בדיוק כמוך: ממעיטים בסוכר ובפחמימות ומתעמלים המון. הם חיים בדיוק כמוך, רק ללא כדורים. אני מסכימה איתך שקשה, אז מדי פעם (לא לעיתים קרובות מדי) הרשי לעצמך סטיה קלה מהשגרה, ומייד אח"כ חזרה למסלול. וכן, אם משגיחים ועושים כל מה שצריך, חיים טוב ומגיעים לזקנה במצב טוב, כמו אמה של חברה טובה שלי, חולת סוכרת מזה שנים רבות אשר חגגה 85 לפני כמה שבועות והיא ללא בעיות הליכה או ראיה. גישה חיובית היא מילת מפתח... חיזקי ואימצי, ליאורה

שלום רב ! הגיע לידיי מחקר רפואי שעשה רופא בארה"ב על השפעה של שדה מגנטי על חולי סכרת הסובלים מנוירופאתיה. פשוט מדהים ! אשמח לספר לכם ולשתף אתכם בגילוי, וכמובן למי שיהייה מעוניין אשמח לשלוח את המחקר עצמו ולקשר אותו/ה עם המוצר עצמו שעליו התבצע הניסוי. אפשר ליצור עימי קשר דרך המייל או בטל' - 050-7279780 בין השעות 10:00 ל-22:00 בהצלחה ורפואה שלמה ! אור.

קראתי בעיון את שלושת ההודעות. נכון, מחלת הסכרת אינה מחלה קלה ודורשת ויתורים רבים בתחומי חיים שונים. יחד עם זאת ניתן לחיות איתה בשלום (כמו שליאורה ציינה) ורצוי שכך יהיה - פשוט משום שאין ברירה אחרת! אני חולה מזה 7 שנים. לאחרונה התיעצתי עם אחות אחראית של מרפאת סכרת והיא המליצה על משהוא מדהים: להפסיק עם הכדורים!!! ולהפסיק עם כל הפחמימות גם כן! אני במצב זה כבר שבועיים ומאוזנת נהדר. כן, זה לא קל - אבל כאשר אני חושבת על הנזקים שעשויים להיווצר עם השימוש בכדורים, אני מעדיפה "לסתום" את הפה לפחמימות. והכי מדהים: אני מרגישה נהדר! קלה (אני בעודף משקל מאז שאני זוכרת את עצמי...) ולא רעבה! הייתי בחופשת סוף שבוע באילת, לא שברתי את הדיאטה אפילו פעם אחת ולא הרגשתי שאני סובלת ממשהו. בקיצור: זה הכל ענין של מחשבה וגישה. אז כדי לשרוד, כדאי לוותר.