חדשה פה...

דיון מתוך פורום  סוכרת

22/01/2004 | 14:43 | מאת: ללה

שלום! אני דיי חדשה פה... בת 18, חולת סכרת נעורים כבר 12 שנים. אין לי ממש שאלות או משהו כזה... פשוט הרעיות של לדבר על זה עם אנשים שבאמת מבינים על מה אני מדברת נשמע ממש נחמד, ולא לדבר עם חברים ולספר על הצרות שלי בזמן שהם עושים את עמצם מבינים ומרגישים את מה שאני מרגישה... טוב... אז אולי אני אספר קצת על עצמי ועל הסכרת... הפורים של כיתה א' גילו אצלי את הסכרת (אמא שלי חשדה כי לחברה שלה יש ילדה עם סכרת אז היא כבר הכירה את כל הסימנים...), הייתי מאושפזת בערך חודש בבי"ח ואז הביתה. בניגוד להרבה אנשים, אף פעם לא התביישתי מהסכרת ואף פעם לא הסתרתי את זה מאף אחד... (ובנינו... כיף להרגיש חכמה שאנשים חסרי כל ידע בסוכרת מתחילים לשאול שאלות כאילו כרגע עשיתי תואר בנושא או משהו...). כמובן שגם לי יש את המשברים הקטנים והמעצבנים (אני מקווה שאני לא לבד בעניין הזה...חח) שממש נמאס מהסכרת.... אבל לומדים לחיות עם זה... לצערי. לפני 3 שנים עברתי מהעטים המעצבנים והזריקות האיןסופיות למשאבת אינסולין (מינימד 508 לכל מי שמתעניין...חח). בהתחלה המשאבה היה הדבר הכי כיף בעולם! אפשר לנשנש ולאכול ולא צריך לדקור את עצמך 50 פעם ביום! מה עוד אפשר לבקש?? ...מסתבר שהרבה... בחיים לא התעצבנתי על משהו כמו שהתעצבנתי על המשאבה... אבל הכי מעצבן... זה שלא שמים לב, וב4 בבוקר היא ניתנת אזעקה של איזה חנות יהלומים שנפרצה, מעירה באמצע הלילה... וכל זה בשביל מה?? נגמר האינסולין/ נגמרו הבטריות/ הצינורית התקפלה ולא עובר אינסולין........... בלה בלה בלה... עוד משהו ממש מעצבן- היא פשוט שם!!! בבוקר, בערב, בקיץ, בחורץ, בלילה, במסיבה.... היא שם! ועד כמה שזה נשמע אידיוטי... זה ממש מעצבן! החלק המבדר בכל העניין... אני הולכת ברחוב... אנשים שואלים אותי "זה ביפר??" "זה פלאפון??" ואז אני אומרת שלא, זו משאבת אינסולין... ואז מגיע הסיפוק של להדהים חבורה של י"בניקים מפגרים במילים גבוהות שהם לא מכירים....... וואווווווווו... משאבת אינסולין... חח. אבל עכשיו עניין המשאבה יותר טוב... הגעתי למו"מ עם המשאבה והרופאה שלי... מתי שאני יוצאת ולא בא לי על המשאבה- אני פשוט לוקחת NPH שישפיע לאט לאט... ואז אני מזריקה את המהיר שאני אוכלת... אבל כמובן שאין חיים מושלמים... ותמיד יש את הבעיות... אף פעם לא יוצאים מזה... אבל........... יהיה טוב... מקווה שלא שעממתי אתכם יותר מידי... אם בא לכם תשאירו תגובה....... ללה

22/01/2004 | 16:00 | מאת: טל

את גדולה... תמשיכי לשמור על מורל גבוה, פשוט כי אין ברירה, ואימצת לך גישה נכונה!

22/01/2004 | 17:23 | מאת: ללה

תודה נשמתי! אם בא לך לספר קצת על עצמך, הסכרת ובכלל- אני אשמח :)

22/01/2004 | 22:44 | מאת: לזר - Type 1

נשמה טובה, את נכנסת עמוק לצד הפסיכואנליטי של "מה יגידו...?!@" החבריי? עזבי את הגישה הזו, בבקשה. עוד מעט יהי לך פגישה עם החיים האמיתיים אחרי הצבא (אולי לא צהל?) ואז... מדוע לקלק לך את הבריאות עם ה-NPH? שוב זריקות? האינסולין הזה לא יכול להיות כמו הבזל של המשאבה, לא! הוא מתחיל לעבוד אחרי 4 שעות בלבד, מגיע לשיא ונמוג. הבזל של המשאבה הוא דבר פנטסטי. כווני היטב את המשאבה ותלכי לישון sound sleep.! בגלל הסתימה של הצנרת, או בגלל שהחבריי חושבים שאת ביונית? כן, גם אני רובוט מחובר ל-508. אז מה? השואל יקבל תשובה בשלון רגילה. אם הוא לא מבין, אצלו המבוכה, לא אצלך!!! אם בכל זאת בא לך להזריק, דברי עם הרופא לגבי הלנטוס. הוא כן יעשה את העבודה של הבזל. לא NPH. בדקי את הנושא שוב במקום שאספר על עצמי עדיף שתייני קצת באתר שלי. תהני מהחיים. אני סבור שאת עוד תחליפי תא המשאבה לקטנה יותר בעתיד ועוד תוכלי לעקוב אחרי החידושים בעתיד. לא תיפול רוחך על חשבון החבריי!!! http://www.tcb.ac.il/Extra/type1file/

23/01/2004 | 12:18 | מאת: ללה

לאאאאאאאא... לא הבנת אותי... אני ממש לא מתביישת בכלום... אמרתי שיש ת'אנשים האלה שכן... אבל אני ממש לא מבינה אותם... אני גם לא עוזבת לגמרי את המשאבה... רק מידי פעם שאני יוצאת למסיבה או משהו אני לוקחת את הNPH ואז אני חוזרת הביתה ושוב מחברת ת'משאבה... ואגב... זה מה שהרופאה אמרה לי לעשות... ברור שאם הייתי נוטשת ת'משאבה אז הייתי הולכת על הלנטוס או משהו כי זה הכי קרוב... אבל אני לא נוטשת את המשאבה... זה רק פעם ב... כשאני יוצאת או משהו... סבבה? :)

מנהל פורום סוכרת