סוכר ואבולוצייה

מעניין אותי למה כשיש לך עודף אנרגייה קלורית בדם ,כמו לאחר עלייה מהירה של גלוקוז בתום אכילת 100 גרם סוכר,יש דחך לבזבזב אותה .. לעלות מדרגות במקום מעלית ,לרוץ במקום ללכת גם כשהמטרה לא תלוייבה בזמן כמו הליכה עם הכלב . למה הגוף לא מנרמל את הרמות בדם ושומר את את האנרגייה הזמינה לזמנים שנזדדקק לה ,כשנרצה לרדוף אחרי הארייה ,למה לשרוף דלק בניוטראל ? איתי. :)

איתי, על איזה אבוליוציה אתה מדבר? הגוף אוגר אנרגיה והוא מתוחכם למדי, מאוד מתוחכם. אתה צעיר ככל הנראה. יש אחרים, גם צעירים שהעמסת גלוקוז מרדימה אותם. אבוליוציה קשורה לשינוים והתפתחות ואין לה קשר לעודף אנרגיה. יום נעים

כוונתי הייתה ,מדוע לאחר שאני צורך סוכר גם כשאני במנוחה מוחלטת לפני השינה בלילה ,אני מקבל דחף אנרגטי אדיר ,מחליף בגדים ויוצא לרוץ בחצות. משיא המנוחה לשיא של פעילות. אם היית אוכל חלבונים לדוגמא ,לא הייתי מקבל את הדחף הזה. האם הגוף לא יכול לעכל ולאכסן אנרגייה באותה המידה של יעילות לעת צרה כשהיא באה בצורה של גלוקוז ישיר ? :)