דעתכם...

באיזה גיל לדעתכם יותר קשה לחולה , להתמודד, ולהתאזן, עם הסוכרת שלו [ כילד, נער\ה, או מבוגר,] בהתחשב בכל הסיבות וההיבטים. [ומיתוך ידע ברור שבכל גיל יש קושי...]

בעיקרון, לילד. אבל בעיקרון נוסף, לכל אחד עם משמעת קל יותר. לישראלים קשה.

לפי דעתי - כילד . כי ילד רגיל לרוץ, לשחק ,להשתולל ועם המחלה הזו שהוא צריך לטפל בה זה קצת קשה.

ומה עם ההתמודדות הנפשית,?... .. וההבנה היותר ברורה.. לגביי מחלתו על כל השלכותיה..?

קשה, בהתחלה מאוד, אבל מתרגלים ומהתמודדות זו יוצאים לפעמים דברים טובים.

K300 יקר, לעניות דעתי זו אינה שאלה של גיל אלא של מצב נפשי. ככל שאדם - בוגר יותר (בנפשו), מסוגל יותר לדחות סיפוקים, מודע יותר לחשיבות החיים וערכם הייחודי והבלתי חוזר, כך יקל עליו להתמודד עם האילוצים שמטילה עליו הסכרת. בעצם הדברים נכונים לכל מחלה, אך במיוחד לסכרת, שבה מירב האחריות לאיזון נתונה על כתפי החולה ולא ניתן להעבירה אל הרופא. בברכת סוכר נמוך ומורל גבוה, מיאו