ירידה במשקל, צמא... מדאיג.
דיון מתוך פורום סוכרת
שלום לכולם, בעלי בן 26 ובריא. פתאום ב-3 השבועות האחרונים הוא ממש ירד במשקל (בלי שום דיאטה או שינוי בהרגלים). הוא ירד 18 קילו בשבועיים וחצי. זה היה מדאיג, פנינו לרופא ששלח אותו לבדיקות. חוץ מזה הוא גם צמא המון ושותה בכמויות וגם רץ כל הזמן לשירותים, אפילו קם בלילה כמה פעמים. אף פעם זה לא היה כך. בבדיקות יצא לו גלוקוז 387 (או משהו קרוב לזה), והבנו שזה גבוה מהנורמה. ככה"נ נראה את הרופא רק ביום חמישי, ובינתיים אני דואגת ורציתי לשאול: מה זה אומר? זה אומר שיש לו סוכרת? ככה פתאום? בינתיים שמעתי שכדאי להכין לו חליטה מעלים של עץ זית, והוא שותה את זה בימים האחרונים, ובאמת המשקל התייצב. במה זה עוזר, בעצם? והכי אני רוצה לדעת: האם הגיוני לחשוב שכמו שזה פתום בא, ככה זה גם יעלם מעצמו? כל זאת עד לפגישה עם הרופא. תודה לכל מי שיוכל לענות!
ראשית - אני לא רופא ואני לא מתיימר לתת לך עיצה רפואית - אני רק מקווה שתפני לרופא המטפל בסוכרת - היום! אבל מה שאת מתארת הם סימפטומים של סוכרת. האם רופא ראה את הבדיקות? אם כן מדוע הוא לא שלח את בעלך ישירות ומיידית ללא דיחוי למומחה סוכרת - אין לחכות במקרים אלו יותר מדי. 387 ידרדר לערכים גבוהים יותר - הגוף של בעלך שורף את עתודות השומן בגלל שהלבלב שלו הפסיק להפיק אינסולין - לכן הוא ירד במשקל. סביר להניח כי יש לו אצטון בשתןץ אם רופא ראה את תוצאות הבדיקות שלו ולא עשה כלום - הייתי תובע אותו על רשלנות רפואית פושעת. בעלך זקוק לטיפול רפואי דחוף - היום! מקווה שייצבו את רמת הגלוקוז שלו מהר - בברכת בריאות - אבנר
כן, כך גם לי קרה לפני 25 שנה, תוצאה - סוכרת Type 1. יצאתי מהבית חולים עם המזרק ביד ולאחר איזון של שבוע ימים כדי לברר איזה אינסולינים דרושים לאיזון. אני גם לא רופא ואין לסמוך על הנאמר, אבל רק זהיתי את הסימטומים של המחלה שלי. אני לא מציע רופא משפחה, אלה ישר לחדר מיון של הבית חולים לעריכת בדיקות ותוצאות מהירות. בהצלחה ומקווה שאני טועה.
אלה סימנים קלאסיים של סוכרת מסוג 1 . אין מנוס, ורצוי מאד לא לסחוב, אלא להגיע לרופא במרפאת סוכרת שכנראה יתווה אינסולין. שאם לא כן, המשקל יוסיף לרדת בד בבד עם עליית רמות הסוכר וחייבים להפסיק זאת וללא דיחוי. קודם לטפל, ןאח"כ ניתן יהיה לעסוק בשאלות על מה עובר ומה נותר. מאחל לכם שתנהגו ברצינות, מאיר
לפני יומיים כשכתבתי את זה לא ידעתי כלום. גם לא ממש ידעתי מה זה סכרת. ע"פ עצתכם הלכנו באותו ערב למיון כדי שיבדוק אותו רופא. הוא אושפז ובאמת יש לו סכרת. רק לא ברור אם סוג 1 או סוג 2. אבל העיקר שהוא התחיל טיפול מסודר, וגם קיבלנו הסברים מפורטים (אם כי זו רק ההתחלה) מה זו סכרת ומה עושים איתה. תודה למי שעזר וכיוון אותנו אני מאחלת לנו שנצליח להתמודד עם המחלה כמו שצריך ונשמור על הכללים ולא יהיו סיבוכים, יש עוד חיים ארוכים לחיות איתה. בריאות לכולם.