דיון אקדמי על מחלות

שלום חברות וחברים. כפי שידוע לכם אני מאוהב באייל הראשון ולו רק משום שיש לי חבר טוב שדומה באופיו לאייל הראשון כמו שתי טיפות מים. שניהם (כמוני) אוהבים נורא להתווכח על כל דבר, כולל מה שאין להם מושג בו (ולי דווקא יש) ולכן, בדרך כלל שניהם נשארים בצד המפסיד. ובכן, אמש, ערב שבת, ישבנו קבוצת זוגות באחד הסלונים והתפתח ויכוח ביני לבין חברי הטוב על מחלות הסוכרת. אחד מאיתנו התעקש שטייפ 1 היא מחלה קשה יותר מפני שזוהי מחלה מוחלטת, מכיוון שאין ייצור עצמי של אינסולין, יש ללמוד להזריק כמויות מדודות ונכונות (וגם המשאבה איננה מושלמת בקטע הזה), יש סיכונים רבים הרבה יותר להיפו ועוד. והשני התעקש שטייפ 2 קשה יותר בגלל שאיזון הסוכר בדם קשה יותר, התרופות גורמות לתופעות לוואי שיכולות להיות קשות ולגרום למחלות נוספות ועוד. אני לא אכתוב מה טענתי אני, מפני שאני מבקש את חוות דעתכם האובייקטיבית. מה אתם חושבים? אם כבר סוכרת, אז איזו? מה עדיף? דבר או חולרע? אבל ברצינות מה אתם חושבים??? (הייתי שמח לקבל גם את דעתו של ד"ר קנטר) תודה

היי אייל, זו שיחת שבת. אקדמי, זה אומר שכולנו אקדמיים בתחום הנידון. אני לא. אני יכול רק להית כזה בתחומי, כולל הוכחות. בסוכרת, רק רופאים מתווכחים. אנו מקשיבים, ואם מבינים, אומרים תודה. לעיניין, הויכוח הזה כבר קיימנו ביננו בעבר. מומלץ לעיין בהיסטוריה של הפורום ותוכל לראות את דעתינו. לפי דעתי, אין משמעות לשאלה "איזה מחלה קשה יותר?", בתנאי שהיא מטופלת היטב. אני סבור שהטיפול בטייפ1 טוב יותר. מדוע? כי לטייפ1 עם אינסולין יש שליטה על רמת הסוכר כמעט מידית. טייפ 2 נדרש לסבלנות רבה עד שהכדורים עושים עבודתם. זו הסיבה שטייפ 2 מנהל משמעת תזונה קפדנית יותר. אבל, רמות הסוכר של טייפ 2 לא משתוללות עם סטיית תקן כה גדולה בדומה לזו של טייפ 1 ולכן עדיף להיות ככל הנראה טייפ 2 ולא טייפ 1. אם לוקחים בחשבון את הסכנות שיש לטייפ 1 עם היפו צפוי או בלתי צפוי, עדיף ככל הנראה להשאר עם טייפ 2. אני לא אובייקטיבי, אבל אני אוהב את הטייפ 1 שלי, כי אני מרגיש סובייקטיבית שיש לי שליטה על המחלה. בעזרת המשאבה אני מצליח לשלוט על רמות הסוכר בצורה טובה. יש הקלה משמעותית ביותר בטיפול, בגלל מספר הקטן של דקירות הגוף עם המחטים למיניהן, אבל זה כדאי מאוד כאשר רואים תוצאות טובות.

שאלה יפה שאל חבר ההסתדרות אלי,והתשובה? בוא נראה!!!!!!!!!!!! אני טייפ 1 ולחטוף בגיל צעיר מחלה כזאת זה לא הכי סמפטי שבעולם. מהנימה הכללית של דבריכם עוד יחשבו שבטייפ 1 אין סיבוכים והמחלה תחת שליטה כל הזמן והכל יפה וטוב, הלו הלו הלו הלו,,תתעוררו !!!!!!!!!!!!!!!!!! יש מספיק סיבוכים גם לטייפ 1 וכמו שציינתם אפשר להפגע ברצינות מהיפו חמור והסכנה של שאר הנזקים לכלי הדם קיימת גם קיימת ורמות הסוכר יכולות גם יכולות להגיע לרמות גבוהות ותרגיש כמו סמרטוט אבל כל זה כאין וכאפס לעומת השנים הכי טובות של החיים שלך שנדפקו עד העצם ושלא יבוא אף אחד ויספר סיפורי סבתא שהוא לא חטף יאוש והלם ומפח נפש בגיל הנעורים כאשר התפרצה המחלה וזה עוד בשפה עדינה,כאילו שזרם טבעי עם המחלה,חוכמולוגים יש בכל מקום. נכון שזו לא חוכמה גדולה להשיב בדיעבד אבל אני יודע שללא ספק לו היתה ניתנת לי הזכות לבחור בין שני הסוגים הייתי בוחר בוודאות בטייפ 2 אשר תוקף בערך בממוצע בעשור הרביעי לחייך ולא בגיל 14 קיבינימט, שוב אני אומר הסיבוכים קיימים גם בטייפ 1 ולכן הייתי מעדיף להיות טייפ 2 ולפחות לחיות כאדם בריא כמה שנים טובות עד להתפרצות. על דקירות יומיות ושאר "המתנות" אני כבר לא מדבר. שיהיה שבוע טוב לכולם.

שלום אלי, לדעתי טייפ 1 קשה יותר מטייפ 2 בגלל התלות התמידית באינסולין ובגלל סכנת החיים המיידית הרבה יותר. בטייפ 2 הסכנה הרצינית היא רק סיבוכים מסכני חיים ולא איום מיידי על החיים עצמם. בטייפ 1 גם אין אינסולין בכלל ובטייפ 2 יש אינסולין רק שפעולתו נפגמת. איזה מזל שאנחנו לא צריכים לבחור ביניהם. עכשיו ספר לנו מה כל אחד מכם אמר.

שלום חברות וחברים. בויכוח ביני לבין חברי, טענתי שסוכרת טייפ 2 קשה יותר מהטעמים הבאים: 1. למרות העובדה שסוכרת טייפ 1 ללא הספקת אינסולין חיצונית מהווה סיכון לחיים (בתוך ימים, שבועות ואולי אף שנה, שנתיים עם דיאטה נטולת פחמימות), הרי שהספקת האינסולין מבטלת את הסיכון. 2. למרות שבסוכרת טייפ 1 , היפו חמור מהווה סיכון מיידי לחיים), הנה הבנת החולה בסימפטומים המקדימים ושמירה על דבר מה מתוק בהישג יד, מפחיתים את הסיכון למינימום, וכיום עם התפתחות והתקדמות ביצועי המשאבות הולך ומופחת הסיכון של היפו (אם כי ברור שיש עוד מה לשפר) 3. למרות שבעובדה, סיבת מוות שכיחה אצל צעירים עד גיל 40, נובעת מפגיעה בכליות על רקע של סוכרת ובעיקר לכאורה אצל טייפ 1, הנה אצל מרבית הסוכרתיים מטייפ 2 יש גם רמות שומני דם גבוהים. טיפול בבעיה זו בעזרת תרופות ובעיקר אלה מקבוצת הפיבראטים כגון: כלופיבראט, גמפיברוזיל ובזאפיבראט, המשמשות להפחתת כולסטרול ובמיוחד להפחתת טריגליצרידים, מחמיר את תיפקודי הכליות. 4. עליה ברמת שומני הדם חושפת את החולה מטייפ 2 לעליה במחלות לב וכלי דם. 5. למרות התפתחות מדע התרופות, טייפ 1 היא בכל זאת מחלה שנשלטת טוב יותר וקלה יותר לטיפול על ידי חולה קפדן שנשמע לרופאו. ולמרות שאין עדיין שליטה מוחלטת במחלה, הנה בעזרת המשאבה ניתן להגיע לאיזון טוב באופן יחסי מסוכרת טייפ 2 ואת העובדה הזו אפשר להוכיח גם בבדיקת המוגלובין מסוכרר A1C. 6. סוכרת טייפ 2, היא מחלה שמקורה (בדרך כלל) בסיבות תזונתיות\מטבוליות, מחלה שניתנת לכאורה לשליטה ומשום כך איננה נשלטת רק בעזרת התרופות, אלא דורשת גם משמעת חמורה של תזונה, פעילות גופנית, הפחתת משקל ועוד. משמעת שקשה לחולה לעמוד בה מסיבות שונות. 7. בניגוד לסוכרת טייפ 1, הנה סוכרת טייפ 2 חושפת את החולה להרבה יותר סיבוכים המסכנים את חייו. סיבוכים אלה עשויים לנבוע הן בגלל המחלה והסיבוכים הנלווים והן בגלל התרופות שמטפלות בה ותופעות הלוואי שלהן. 8. נזקים מתמשכים לכלי הדם והופעת טרשת עורקים, פוגעים (למיטב ידיעתי) משום מה ביותר בחולים מטייפ 2. נזקים אלה פוגעים באיכות החיים ובתוחלת החיים ומחייבים נטילת תרופות נוספות שגוררות בעקבותיהן עוד תופעות לוואי. 9. בניגוד לעבר, הרי שכיום שכיחה יותר אצל חולי סוכרת טייפ 2 (למיטב ידיעתי) רטינופתיה (פגיעה בכלי הדם של רשתית העין, עד כדי נזק בלתי הפיך). 10. חולי סוכרת טייפ 2 חשופים לסיכון גבוה של התקפי לב ומחלות כלי דם, עקב תנגודת לאינסולין וסינדרום X 11. בנוסף מסתבר שעודף אינסולין השכיח בעיקר במצבי תנגודת לאינסולין בסוכרת טייפ 2, הוא כנראה אחד מהגורמים העיקריים שפוגעים וגורמים לחסימת העורקים הכליליים שמזינים את הלב, חסימת כלי דם המובילים למוח ועוד. 12. למיטב ידיעתי ישנה שכיחות גבוהה יותר של מצבי דיכאון, נדודי שינה, חרדות והפרעות רגשיות אצל חולי טייפ 2. עם זאת ולמרות הכל, עקב הראיות לכאן ולכאן ובעיקר משום האבסורד לכאורה בטענתי, ומכיוון שאינני מומחה לסוכרת, מאוד חשובה חוות דעתו המוסמכת של ד"ר קנטר.