פורום סרטן ריאה

3352 הודעות
3163 תשובות מומחה

מנהל פורום סרטן ריאה

02/12/2008 | 13:16 | מאת: אני

שלום, אבי צריך להתחיל טיפול ב- hycamtin. קראתי שאירופה וארה"ב אישרו תרופת (hycamtin (topotekan בקפסולות לבליעה. האם יש את זה בארץ? האם זה בסל? תודה

03/12/2008 | 20:21 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום רב, עד כמה שידוע לי הכדורים לא נמצאים בארץ אך אינני בטוחה. אתן לך את מספר הטלפון של נציגת חברת GSK המשווקת את התרופה בארץ ותשאל אותה: שלומית 0549797164. בעקרון אם תרופה רשומה בארץ אין צורך לרשום אותה לחוד בצורת האינפוזיה ובצורת הכדור אך הבחירה איזה תרופה לממן היא של קופת החולים. בהצלחה

שלום רב ותודה מראש על עזרתך. אבי בן 66 אובחן כחולה NSCLS ב1/07 S4 (התפשט לעצמות). עבר מאז טיפולים : קו ראשון ושני בכימותרפיה וקו שלישי תרסיבה.עבר גם הקרנות לריאות. לאחרונה מצבו מתדרדר, ירד המון במשקל , סובל מכאבים בגוף, לא מצליח ללכת, שוכב כל הזמן.סובל מכאבים ברגליים ובגב. בגלל החולשה בה נמצא הופסק הטיפול בתרסיבה. מקבל מדבקות דורוג'סטיק נגד כאבים. לאחרונה הוחמרו הכאבים בגב התחתון. לאחר ביצוע CT הוצע לו לעשות הקרנה חד פעמית בגב. מצ"ב התוצאה של הCT . השאלה שלי היא האם זה "מומלץ" לעשות הקרנה זו במצבו? הוא מאד חלש ואני חוששת שהוא לא יעמוד בזה. האם יש בהקרנה מסוג זה סיכון? להלן פענוח הCT: (תודה מראש על תשובתך) "ברקע: NSCLS שחזורים מולטי פלנריים: בצילום הצדדי הודגמה סקלרוזציה ניכרת של גוף חוליה L2 עם תמט חלקי ומבנה גרמי בלתי אחיד של הסקרום. מבנה גרמי: הודגמו שינויים ניווניים עם זיזים גרמים באספקט הקדמי של גופי החוליות. הודגמה היפרטרופיה של הפאסטות הארטיקולריות דו"צ לכל האורך. סריקה D12-L1 אין עדות לבלט דיסק מודגם רוחב תקין של תעלת השדרה הגרמית והנקבים הבינחולייתיים. סריקה L1-L2 סקלרוזציה ותמט חלקי של גוף חוליה L2 אזור סקלרוטי בגוף חוליה L1 משמאל אין עדות לבלט דיסק מודגם רוחב תקין של תעלת השדרה הגרמית והנקבים הבינחולייתיים. סקירה L2-L3 מודגם בלט דיסק דיפוזי עם לחץ על השק הדוראלי מודגם רוחב תקין של תעלת השדרה הגרמית והנקבים הבינחולייתיים סקירה L3-L4 מודגם בלט דיסק דיפוזי עם לחץ על השק הדוראלי מודגם רוחב תקין של תעלת השדרה הגרמית והנקבים הבינחולייתיים. סקירה L4-L5 בקע דיסק לאחור ולשמאל עם היצרות הנקב משמאל מוקד סקלרוטי בגוף חוליה L4 משמאל מודגם רוחב תקין של תעלת השדרה הגרמית סקירה L5-S1 אין עדות לבלט דיסק מודגם רוחב תקין של תעלת השדרה הגרמית והנקבים הבינחולייתיים עצם הסקרום ועצמות האיליום עם מוקדים ליטים וסקלרוטיים. ממצא המתאים למעורבות משנית. ממצא לוואי: תהליך נוזלי ייתכן ציסטה בכליה מימין סיכום: שינויים ליטים וסקלרוטיים בסקרום, בעצמות האיליום ובגוף חוליה L2 עם תמט חלקי של L2, מוקדם סקלרוטיים בגוף חוליה L1 L4 ממצאים המתאימים למעורבות משנית"

03/12/2008 | 20:14 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום שיר ההקרנה אינה טיפול קשה, פרט כמובן לצורך להגיע לבית החולים, אבל לשם הקלה הציעו לו טיפול המסתיים בביקור אחד או שניים. לדעתי הקרנה יכולה לעזור לו בהקלה על הכאבים ולכן היא מאד מומלצת כאשר יש כאבים גם לחולים במצב כללי ירוד. בהצלחה

תודה רבה.הציעו לאבי הקרנה בחוליות הגב L1L2 ובאגן |(יחולק לשתי הקרנות נפרדות), האם יש סיכון לשיתוק בהקרנה מסוג זה? ההרופאים לא ציינו דבר כזה.....ואנחנו לא שאלנו . תודה מראש.

01/12/2008 | 09:36 | מאת: אני

ד"ר שלום בעבר התכתבנו אספר בקצרה את ההיהסטוריה: בעלי חלה לפני שנה ב-NSCLC עם גרורה באדרנל ,נותח בשני המוקדים סיים טיפולים .במאי פט סיטי תקין לחלוטין ועכשיו פט סיטי נוסף לאחר חצי שנה וזו התשובה של הפט: 1.מצב לאחר כריתת האונה השמאלית העליונה 2.אין לראות קליטה פתולוגית של FDG חשודה לתהליך שאתי 3.ב-CT מודגם נודולון קטן ב-RUL ללא שינוי בהשוואה לבדיקה קודמת,מתחת לרזולוציה של ה-PET. בסיכום:אין לראות קליטה פתולוגית של FDG חשודה לתהליך שאתי. שאלתי:לגבי סעיף 3 בפט הקודם לא צוין שום נודולון מה אומר הסעיף הזה? מה זה נודולון? תודה.

03/12/2008 | 20:11 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום רב נודולה היא נקודה קטנה אשר לא ברור במקרה זה אם היא גידולית או לא. נראה שהיא קטנה מאד ולכן לדעתי כדאי לעקוב אחריה. בהחלט כדאי גם לבקש מהרופא להשוות את הבדיקה הנוכחית לבדיקות CT קודמות ולראות אם היא היתה כבר בהן, ואם יש שינוי בגודלה. בכל מקרה נראה לי שההמלחצה תהיה רק מעקב בשלב זה. בהצלחה

30/11/2008 | 16:22 | מאת: גולדי

ד"ר מאיה גיפס תודה על תשובתך המהירה והממצה.אני קבלתי טיפול כימוטרפי בקו ראשון גמזר וציספלטין ובשני נבלבין וקרבופלטין.התגובה לאחר טיפולים אילו היתה עצירת המחלה אבל לא היה שינוי בגודל הגידול .השינוי המשמעותי היה לאחר 6 שבועות בטרסבה תודה גולדי

03/12/2008 | 20:08 | מאת: ד"ר מיה גיפס

03/12/2008 | 20:09 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום גולדי אם כך נראה שכדאי להמשיך בטרסיבה. בהצלחה

30/11/2008 | 14:02 | מאת: גולדי

ד"ר מאיה שלום ראשית תודה על יום העיון המאלף והרצאתך על איכות חיים.אני תומכת בה מאד.אני nsclc stage 4 מיוני 2007 ומטופלת בטרסבה מיולי 2008.סי טי פט ראשון היתה התכווצות של 50% בגידולץסי טי פט שני לאחר 3 חודשים נוספים הראה שאין שינוי משמעותי בגידול אבל יש נסיגה בנוזל הפריקארדיאלי. עלי לציין שהיו לי גרורות במוח ולפני שלושה שבועות סיימתי 10 הקרנות למוח.במשך שבועיים של ההקרנות לא לקחתי טרסבה,כמובן בהמלצת האונקולוג.את בדיקת הסי טי פט עשיתי שבועיים לאחר ההקרנות ושבועיים לאחר חידוש הטרסבה. שאלתי היא האם לדעתך התזמון היה לקוי או שהטרסבה הפסיקה להשפיע והאם יש תקווה לתרופה אחרת במקומה.אשמח מאד לתשובתך המהירה. אני מכבדת מאד את דעתך וגישתך בברכה גולדי.

30/11/2008 | 15:49 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום גולדי בעקרון ניתן להמשיך עוד את הטיפול בטרסיבה במידה ושאר האתרים מחוץ למוח ממשיכים להגיב. המוח קיבל טיפול בהקרנות. במידה ושאר האתרים אינם מגיבים - יש בהחלט מקום לשקול טיפולים כימורתפיים נוספים. קשה לי להגיד בדיוק איזה תרופה עדיפה מאחר שלא ציינת איזה תרופות כבר קיבלת. בברכה

29/11/2008 | 08:50 | מאת: אביב

שלום דר גיפס, בן 50 ,סרטן ריאה NSCLC S4 ,אובחן לפני כ 3 שנים. ומאז מטופל במגוון סוגים של כימותרפיה .לאחר כשנה אובחנו גרורות במוח. בוצעה הקרנה כלל מוחית. עכשיו לאחר כשנתיים לאחר ההקרנה, הופיעו שוב סימפטומים (איבוד חדות ,יציבות וכו). בבדיקת MRI נצפו מס גידולים בשתי ההמוספרות .שאלתי היא האם ניתן לחזור על קרינה כלל מוחית לאחר שנתיים? מתי ניתן להוסיף קרינה ממוקדת(SRS). תודה

30/11/2008 | 15:45 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום אביב בעקרון אפשר לחזור על הטיפול הקרינתי למוח. אם אפשר לתת SRS זה עדיף - אבל זה תלוי במספר הגרורות , גודלן ומיקומן. צריך להתייעץ עם מומחה להקרנות - עדיף במכון בו קיבלת את ההקרנה הקודמת. בנתיים כדאי לתת טיפול בדקסמתזון. בהצלחה

28/11/2008 | 18:17 | מאת: ילדה

אבי, בן 64, אובחן אתמול עם סרטן הריאה. הוא מעשן כמעל 50 שנה. לפני כחודש בעת חופשה הוא הצטנן והשתעל דם וכששב הלך לבדיקות. בצילום הרנטגן ישנו צל בתחתית הריאה, הוא עבר אתמול המון בדיקות והלך גם היום. ובעיקרון רק בעוד כשבועיים נדע איזה סוג סרטן ריאה זה. רציתי לדעת מהם אחוזי ההצלחה של הטיפולים בסרטן ריאה לSClC – טיפוס של תאים קטנים (small cell lung cancer) ולטיפולים ב NSCIC - טיפוס של תאים שאינם קטנים (non-small cell lung cancer). והאם באמת סרטן ריאה הוא הסרטן הכי קטלני שיש ושכ-85% מהחולים בו מתים תוך חמש שנים? זה לפי מאמרים שקראתי באינטרנט. אודה לך על עזרתך, ילדה.

29/11/2008 | 04:22 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום רב הצלחת הטיפול בסרטן ריאה תלויה בסוג הסרטן ובשלב בו המחלה מאובחנת. ככל שהגידול גדול ומפושט יותר כך סיכויי הריפוי פוחתים. סרטן ריאה מסוג תאים קטנים הוא באופן כללי יותר אגרסיבי אך במידה ומאובחן מוקדם גם שם יש סיכויי ריפוי. בעקרון סרטן ריאה הוא אחד הגידולים האגרסיביים שיש והתוצאות הטיפוליות הנמוכות נובעות גם מאופי הגידול וגם מהעובדה שברוב המקרים האבחון נעשה כאשר המחלה מתקדמת. כדאי לחכות עד לאבחון המדוייק של אביך ורק אז, כאשר יוודעו כל הפרטים ניתן יהיה להעריך את סיכויי הריפוי שלו. סטטיסטיקות כלליות אינן אומרות הרבה לגבי המקרה הבודד ולרוב רק מגבירות את החרדה. בהצלחה

28/11/2008 | 14:46 | מאת: אברהם

שמעתי שהתגלה לאחרונה כי אכילת כרוביות יכולה להגן על מעשנים מפני סרטן ריאה. זה רציני ? זה משהו שאתם ממליצים למעשנים שלא יכולים להגמל ?

29/11/2008 | 17:32 | מאת: פרופ' מוטי קרמר

למיטב ידיעתי אכילת כרוביות יכולה לעזור רק אם היא משמשת כתחליף לעישון...מכל מקום חדשות לבקרים מתפרסמות ידיעות על מזון זה או אחר המונע או מחמיר מצבים שונים נראה לי כי דברים אלו אינם מבוססיםעל מחקרים מבוקרים

28/11/2008 | 14:45 | מאת: ד"ר יניב

כרופא משפחה אודה למנהלי הפורום הנכבדים אם תוכלו להגדיר באילו מצבים ומקרים אתם סבורים שעלי ליזום הפנייה של מטופל לבדיקות לגילוי סרטן ריאה . השאלה על רקע זה שלעיתים גם ביצוע הבדיקות עצמן עלול להזיק הן מבחינת קרינה והן מבחינה נפשית. תודה.

29/11/2008 | 17:28 | מאת: פרופ' מוטי קרמר

המחקרים האחרונים טרם הוכיחו יעילות של בדיקת CT לגילוי מוקדם אמנם נתגלו מקרים רבים יותר של סרטן אך לא נמצא שיפור בהישרדות לכן אין המלצות ב GUIDLINES לביצוע הבדיקה בנוסף בדיקות רבות מגלות קשריות קטנות המכניסות את הנבדקים לסחרור חרדתי עם בדיקות חוזרות ונשנות ללא כל תועלת. המלצתי היא לבצע CT רק ב מעשנים עם סיפור משפחתי כבד של סרטן או כאשר יש סימפטום חשוד שיעול צרידות המופטיזיס כאב וכד כאשר תצטבר האינפורמציה ממחקרים אשר מתבצעים כרגע ניתן יהיה להמליץ על בדיקות סקר .

26/11/2008 | 22:06 | מאת: מג' קורן

קראתי כעת מחקר שפורסם בלנסט לפיו לאירסה יעילות שווה לזו של טקסוטר, כשמאידך היא מספקת כמובן את היתרון של טיפול פומי ופחות תופעות לואי. התוצאות לפי המאמר לא עקביות עם מחקרים קודמים שלא הראו יעילות שהביאו לכך שגם התרופה לא מאושרת כיום ע"י ה-FDA לסרטן ריאה. מה המצב בארץ ? האם לתרופה התוויה מאושרת לסרטן ריאה ואם כן האם היא כלולה בסל ?

02/12/2008 | 11:27 | מאת: ד"ר חיים בירן

את/ה מתכוונ/ת, קרוב לודאי, לסיכום הניסוי הקליני הבינלאומי INTEREST בו התרופות ( Gefitinib=Iressa ו Docetaxel=Taxotere ) נבדקו במחקר השוואתי מבוקר. המטרה היתה להראות כי אירסה אינה נופלת ביעילותה מטקסוטר ואכן התוצאות הראו זאת. אירסה אינה רשומה להתווית סרטן ריאה ב FDA בעקבות ניסויים קליניים קודמים בהם היא נבדקה כטפול קו ראשון ביחד עם כימותרפיה ושם לא הראתה יתרון. כרגע התרופה אינה בסל ולמיטב זכרוני גם לא רשומה במשרד הבריאות. ייתכן כי מצב זה ישתנה נוכח הספרות הרפואית העדכנית.

26/11/2008 | 10:52 | מאת: ליביש

הייתי בהרצאתך המאלפת בכנס שנערך בבית האגודה למלחמה בסרטן בגבעתיים. תודה על כל האינפורמציה שחלקת עמנו ! ברצוני לברר - התרופה רשומה בסל התרופות לטיפול במזותליומה. כמו-כן מצויין כי היא מיועדת גם ל-NSCLC. האם התרופה במסגרת הסל ל-NSCLC או לא? כיצד ניתן לקבל תשובה חד-משמעית לעניין זה? תודה !

29/11/2008 | 04:26 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום ליביש. אלימטה רשומה בישראל לטיפול במזותליומה וב-NSCLC בקו שני. היא בסל התרופות למזותליומה בלבד. היא לא בסל בNSCLC בקו שני - יש קופות שנותנות אותה על חשבונן למרות שאינה בסל. לגבי NSCLC בקו ראשון - היא עדיין לא רשומה לאינדיקציה זו ואינה בסל. יחד עם זאת - החברה נותנת היום את התרופה ללא תשלום לחולים בקו ראשון אשר מתאימים לקבלת התרופה לפי הקריטריונים. מתן הטיפול בחינם על חשבון החברה הוא רק לתקופה הקרובה. בברכה

26/11/2008 | 10:49 | מאת: ליביש

ברצוני לברר - התרופה רשומה בסל התרופות לטיפול במזותליומה. כמו-כן מצויין כי היא מיועדת גם ל-NSCLC. האם התרופה במסגרת הסל ל-NSCLC או לא? כיצד ניתן לקבל תשובה חד-משמעית לעניין זה? תודה !

02/12/2008 | 11:06 | מאת: ד"ר חיים בירן

אלימטה (pemetrexed ) אכן רשומה במשרד הבריאות הן לטפול במזותליומה והן לסרטן ריאה מסוג תאים לא קטנים. לעומת זה, מבחינת סל הבריאות, התרופה נכללת להתווית מזותליומה אך לא לסרטן ריאה, גם לא בקו שני. ההתייחסות היא לסל של 2008. אלימטה הוגשה לסל הבא, של 2009, להתווית סרטן ריאה, החל בקו ראשון. הנושא נמצא בדיון במסגרת שהיא באחריות משרד הבריאות ומשתפת גופים מייעצים.ההחלטה אמורה ליפול בקרוב.

ד"ר מיה גיפס שלום האם תוכלי לספר לנו כמה חולים גרורתיים טיפלת בהם וכמה נפתרו בשנת 2008 במחלקתך? ואם יש חולים שהחלימו ממחלתם בשנת 2008 ?

26/11/2008 | 10:26 | מאת: המשיב

המרפאים סרטן שלב 4 ושלב 5?

28/11/2008 | 08:39 | מאת: שאל

נתונים לעבודת גמר על יעילות הטיפולים

שלום שאול לא עשיתי סטטיסטיקה מדוייקת וגם לו היו לי הנתונים אני מניחה שלא הייתי מדווחת לך. מה מטרת השאלות?

האם זה נכון שנמצא כי התרומה הממוצעת של הכימותרפיה בהארכת תוחלת חיים ל-5 שנים בטיפול בחולי סרטן ריאות:הוא 1.5% בלבד ?

תודה לך ד"ר מיה גיפס מתשובתך אני מבין שהצלחותך בטיפול בחולי סרטן ריאה הוא 0% אחוזי הצלחה בשיטה הרפואית ושוב אני חוזר תודה רבה לך

25/11/2008 | 11:34 | מאת: ד"ר דולב

אני מבין שמתן הקרנות לאחר ניתוח כריתת אונות ריאה עשוי בחלק מהמקרים לשפר הישרדות, אך בחלק אחר דווקא להרע. באילו מקרים הקרנה מומלצת ובאילו לא ? האם ל-STAGE יש השפעה על ההחלטה ? האם לסוג (תאים גדולים או קטנים) יש השפעה ?

02/12/2008 | 10:58 | מאת: ד"ר חיים בירן

קודם כל, מבחינת הסוג- מדובר בסרטן ריאה מסוג תאים לא קטנים (סרטן תאים קטנים אינם מנתחים, למעט מקרים יוצאים מן הכלל). שלב מחלה בו שוקלים מתן קרינה משלימה אחרי כריתת אונה הוא שלב III (ליתר דיוק- IIIa ), בו נמצאו קשריות לימפה נגועות במיצר (מדיאסטינום). על פי הספרות, תוספת קרינה יכולה להפחית סיכון להישנות מקומית-איזורית (בשדה הקרינה) אך אינה משפרת את ההישרדות. מה שעשוי לשפר את ההישרדות היא כימותרפיה אחרי הניתוח. אם החולה נמצא בשלב III אפשר לתת כימותרפיה ואחרי כן גם קרינה. אחד השיקולים היכולים להשפיע אם להוסיף קרינה הוא התפקוד הריאתי של החולה. נפח ריאה שהוקרן במנה טפולית יחדל לתפקד וצריך לחשב איזה נפח תפקודי יישאר אחרי כריתת האונה ותוספת קרינה. באחד המחקרים הקליניים שנערך באנגליה ופורסם בשנות התשעים אכן דווח על ירידה בהישרדות בקבוצת החולים שהוקרנו.

24/11/2008 | 22:46 | מאת: אילנה

שלום! האם מוטר לחולה סרטן תאים קטנים עם גרורות לקחת תרופה נגד כאבים ETOPAN . האם זו תרופה שמשתמשים בה במחלת סרטן זו?

29/11/2008 | 04:31 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום אלינה בעקרון מותר לתת לחולים עם סרטן ריאה מכל הסוגים תרופות כמו אטופאן - בתנאי שתפקודי הכליות שלהם תקינים ואין להם בעיות בקיבה כמו כיב או דלקת. אם החולה מקבל את התרופה יש צורך לעקוב אחרי תפקודי הכליה. בברכה

24/11/2008 | 11:16 | מאת: ל.

על תגלית שמראה כיצד דנ"א זר שנמצא בגוף הוא שגורם למרבית מחלות הסרטן, מחלות הלב, סוכרת, דלקת פרקים, השמנה. יום ד' - 26.11.08 - בין 11:00 ו- 12:00 בבוקר.

24/11/2008 | 11:19 | מאת: פולי DNA

וגם פרסומת סמוייה לתוסף מזון שמחסל DNA זר (וזו שטות מוחלטת).

24/11/2008 | 12:09 | מאת: תגלית המאה ה21

http://polydna.co.il/Services.htm

24/11/2008 | 22:40 | מאת: פולי

http://www.globes.co.il/news/home.aspx?fid=2&did=612734&nagish=1 http://www.hazofe.co.il/web/katava6.asp?Modul=24&id=60050&Word=&gilayon=3211&mador= http://209.85.129.132/search?q=cache:m8DZR6tlwD4J:scipharmaceuticals.com/PolyDNA%2520and%2520the%2520Cause%2520of%2520Cancer.pps+%D7%93%D7%A8+%D7%97%D7%A0%D7%9F+%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&hl=iw&ct=clnk&cd=8&gl=il http://polydnastore.com/site/detail/detail/detailDetail.asp?detail_id=1131312

24/11/2008 | 02:29 | מאת: דפנה

קראתי לאחרונה מחקר (Cancer. 2008;113:3450-3458) שבו נמצא שנשים עם סרטן שד שהיו תחת טיפול פסיכולוגי (כולל הרפיית שרירים) היו בסיכון מופחת משמעותי ומובהק לחזרה של הגידול. מה ידוע על הקשר בין טיפול נפשי לחזרת גידול בריאות ? או מהכוון השני האם נמצא אי פעם קשר בין מצב דכאון וסטרס לבין השנות סרטן ריאה ? אני נוטה להאמין שקיים קשר בין חוסן נפשי להתפרצות מחודשת של גידול, וכאמור זה הוכח גם בנשים עם סרטן שד, אך מחפשת חיזוקים כך שאוכל להמליץ בלב שקט גם לחולי סרטן ריאה שעברו ניתוח או טיפול תרופתי לעבור גם טיפול נפשי שיחזק אותם. מה דעתכם ?

24/11/2008 | 18:04 | מאת: ד"ר חיים בירן

הביולוגיה של שני סוגי הסרטן הללו שונה מבחינות רבות. מהלך סרטן הריאה אלים וסוער ביחס לסרטן השד. גורמים אנדוקריניים הורמונליים "משחקים" יותר בסרטן השד ואלה מצידם יכולים להיות מושפעים ע"י מצבים נפשיים. אינני יודע על מחקרים המוכיחים כי חוסן נפשי יפחית, או יידחה, הישנות סרטן ריאה. כמובן, במקרה של דכאון יש לטפל בכל מקרה, כי הדבר חשוב לאיכות חייו של החולה. חוסן נפשי גם יאפשר התמודדות טובה יותר עם מצבים קשים ועמידה טובה יותר בטפול שיש לו תופעות לואי. הטפול בחולה כולל מרכיבים של תמיכה מסוגים שונים והתמיכה הנפשית היא אחד מהם. זה אינו מבטיח כי החולה יחיה יותר, אך יעשה את חייו לטובים יותר.

23/11/2008 | 22:20 | מאת: אילנה

שלום. אחי חולה בסרטן ריאות תאים קטנים-מתקדם. היום הופיעה לו קול צרוד וחלש אך הגרון לא כואב. האם זה תופעה ידועה(הופיעו גרורות בגרון) או מה יכולה להיות הסיבה? ומה ניתן לעשות כדי שזה יעבור. תודה.

25/11/2008 | 23:13 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום אילנה כמובן שצרידות יכולה להיות סמפטום של מחלה ויראלית אך לאור העובדה שאחיך חולה בסרטן ריאה יש לבדוק אפשרות שמדובר בפגיעה בעצב של מיתרי הקול. העצב עובר במרכז בית החזה ולעיתים קרובות נפגע ע"י גידול. במקרה כזה הצרידות מסמלת החמרה של המחלה ויש לשקול החלפת הטיפול. בכל מקרה - כדאי ללכת בימים הקרובים לבדיקות אף אוזן גרון - במידה ובבדיקתו יימצא שיתוק של אחד ממיתרי הקול - יש להניח שמדובר בפגיעה בעצב. בהצלחה

22/11/2008 | 18:59 | מאת: דיגי

לפני שנתיים גיליתי שאני חולה בסרטן ריאה (התאים הגדולים) עקב הקרנות חוזרות לרגל ימין נוצרו בצקות או נוזלים ברגל והרגל מאוד נפוחה עם הרגשה שעומדת להתפוצץ. כרגע אני לא בטיפולים (לא עשיתי כימוטרפיה כלל) מה עלי לעשות כדי להוריד את הנפיחות אני מרותקת למיטה ואינני יכולה לרדת ממנה לא יכולה לישון

23/11/2008 | 12:23 | מאת: פרופ' מוטי קרמר

התמונה יכולה להתאים לפגיעה-חסימה לימפתית בעקבות הקרינה יש להתיעץ עם כירורג כלי דם לעיתים שימוש במכשיר לימפפרס המזרים הנוזלים למעלה מסייע להיפטר מהבצקת

23/11/2008 | 18:21 | מאת: דיגי

תודה על ההענות. ההצעה ללימפה פרס נשקלה לפני כשלושה חודשים אך בגלל שהיה לי DVT בוריד פופליטאלי ופמורלי, המליצו לי לא להשתמש במכשיר.מאז אני מטופלת בקלקסן 80 פעם ביום והשאלה אם אפשר להשתמש במכשיר או שיש הצעה אחרת? אודה לכל הצעה שתועלה אני ממש סובלת......

22/11/2008 | 16:27 | מאת: דני

שלום רב, אינני רופא אך אני מקווה שבכל זאת תוכלו לענות לשאלתי. אבי ז"ל לאחר שאובחן עם גידול NSCLC (נותח בהצלחה ולאחר 5 שנים הגידול חזר) בבדיקת מעקב שגרתית. למשך מס' חודשים האונקולוג הנחה שלא להתחיל בטיפול כמותרפי אלא להשאר במעקב בלבד. לאחר מס' חודשים חלה התדרדרות במצבו והוא החל טיפול בג'מזר אך זה הופסק כי מצבו לא אפשר המשך הטיפול. השאלה היא מהו העיתוי הנכון אם יש כזה להתחיל בטיפול כמותרפי ? האם לא מוקדם ככל האפשר ?

24/11/2008 | 17:43 | מאת: ד"ר חיים בירן

לצערנו, המחלה חוזרת בכ 50% מן המקרים (כ30% בחולי שלב 1 וב 60% בחולי שלב 2 ) לאחר ניתוח. ברוב המקרים אין דחיפות מיידית להתחיל בכימותרפיה אך ככלל- יש להתחיל מוקדם. עם זאת, ההחלטה האם לטפל תלויה במידה רבה במצבו התפקודי של החולה: אם המצב ירוד ( 3 בסולם של 4)- לא מקובל לטפל בכימותרפיה כי היא תפגע באיכות החיים שנותרה לחולה ולא תועיל. ייתכן כי הרופא העריך כי אביך ז"ל לא היה במצב תפקודי מספיק טוב ולכן דחה את הטפול. לפי מה שאתה מתאר, מהלך המחלה היה אלים וכנראה הקדמת הטפול לא היתה עוזרת.

22/11/2008 | 16:16 | מאת: אבי

לפני מס' שנים קראתי שבדיקת רקמה מהלחי - buccal mucosal - עשויה לתת אינדיקציה עם רגישות וסגוליות גבוהים לסרטן ריאה, עם או ללא CT . האם השיטה אכן נמצאת בשימוש כיום ?

23/11/2008 | 12:21 | מאת: פרופ' מוטי קרמר

למיטב ידיעתי עדיין אין אף בדיקה גנטית יעילה לאיבחון סרטן ריאה למרות שנעשים מחקרים בנושא (גם אצלנו) אך עדיין ללא תוצאות

22/11/2008 | 16:13 | מאת: קובלר

ברור שחולי COPD בסיכון מוגבר לסרטן ריאות בגלל הרקע של העישון. השאלה היא אם חולה COPD נמצא בסיכון גבוה יותר מ"סתם" מעשן ? כלומר האם עצם המחלה עצמה יכולה גם להגביר את הסיכון להתפתחות גידולים ?

23/11/2008 | 12:08 | מאת: פרופ' מוטי קרמר

יש שכיחות גבוהה יותר של סרטן ריאה בקרב חולי COPD כאשר המנגנון אינו ברור . לא ניתן להפריד בין הקשר לעישון ב2 המצבים וההשלכה המעשית אינה ברורה מכל מקום יש לגלות עירנות יתר לסרטן בחולי COPD

22/11/2008 | 16:09 | מאת: גלעד

האם השיטה של אבלציה עם גלי רדיו וברכיתרפיה בחולי סרטן ריאה שאינם ברי ניתוח, שיטה שקראתי עליה לפני מס' שנים נמצאה כיעילה ? האם היא בשימוש בארץ ? תודה

23/11/2008 | 12:04 | מאת: פרופ' מוטי קרמר

אבלציה הוא טיפול להרס גידול ריאתי המיועד לחולים לא נתיחים עקב תפקודי ריאה ירודים או מחלות קשות ארחות המסכנות אותם הפרוצדורה קימת בארץ במספר מרכזים ויעילה מאד אם כי יעילותה פחותה מאשר בניתוח. ניתן להציע אותה גם לחולים עם תהליכים גרורתיים (גרורות בודדות). שיעור הסיבוכים נמוך ברכיטרפיה היא פרוצדורה המיועדת לפתיחת דרכי אויר ומשמשת כפליאציה בלבד. יעילותה גוברת בשילוב עם לייזר או סטנט לפתיחת הסימפונות ולעיתים ניתנת בשילוב עם הקרנה חיצונית הפרוצדורה קלה דורשת ברונכוסקופיה למיקום מקור הקרינה לסימפון החסום . המקור מוצא בתום הטיפול. לרוב יש צורך ב2-3 ססיות לטיפול

22/11/2008 | 16:04 | מאת: ד"ר שכטר

על איזה סוג בדיקה תמליצו כאשר יש חשש לגרורות ראתיות באאורטה ? אני מבין שאפשר CT אך ניתן גם בדיקת אקו לב דרך הושט (TEE) - האם יש עדיפות לאחת מהבדיקות הללו ?

23/11/2008 | 12:16 | מאת: פרופ' מוטי קרמר

הבדיקה העדיפה במקרה זה היא דוקא MRI המדגים בצורה ברורה את הגידול מיקומו ביחס לכלי הדם לרוב הגידולים הינם סביב לאאורטה והשאלה היא האם הם חודרים אליה ואז לא ניתנים לכריתה כירורגית. MRI מספק את התשובה בדרך כלל

20/11/2008 | 18:57 | מאת: מוהנד

אני מוהנד בן 42 לא מעשן , עובד כמורה במזרח ירושלים , משתמש הכיתה בחומר גירי כדי לרשום על הלוח של הכיתה שאני מלמד לאחרונה אני סובל מה : recurrent cough wheezing while breathing normal heart - beat normal kidney AND spleen i made chest x ray the doctor suggested " sarcoidosis" since there was enlarged lymphnodes but they were not bilateral but they were only in the right lung blood calcium normal 82 ace 82.0u/l they make ct-scan showed lymphoadenopathy with a mass in the right lung they made biopsy the result was: granulomatous lymphadenits without necrosis features consistent with sarcoidosis אני תוה עדין מה יש לי בדיוק כי הבנתי כי סרקואידוזיס חייב להיות בשתי הריאות ולא אחת וגם הבנתי שישנו צורך בכך שהACE צריך להיות חיובי כדי שהמחלה תהיה אכן סרקואידוזיס אני מבקש עזרה ויותר הבהרות תודה מוהנד

23/11/2008 | 12:25 | מאת: פרופ' גבריאל איזביצקי

שלום ייתכן שמדובר בסרקוידוזיס אכן אך מוזר שהבלוטות לא מוגדלות ב2 הצדדים. ממליץ לעשות תפקודי ריאות מורחבים (כולל נפחים ודיפוזיה), מפוי גליום, ואז לבוא ליעוץ עם כל התוצאות ביד. בהצלחה

20/11/2008 | 00:59 | מאת: ד"ר יריב

רציתי לשאול את חברי הפאנל אם מנסיונם ו/או מהספרות אפשר לאמר משהו לגבי השפעת כח הרצון וה"לחימה" של החולים על הפרוגנוזה של סרטן ריאות. האם, כמו שלפי מיטב ידיעתי קורה בסרטן שד למשל, שיש אסוסיאציה בין המצב הנפשי (שמשפיע גם על פעילות ספורטיבית וכושר גופני) לבין שיעורי ההחלמה וההישרדות - זה נכון גם לסרטן ריאה ? אני תמה כי אני מבין שבשלבים המתקדמים המחלה מאוד סימפומטית ונראה שהרבה יותר קשה לשמור על אופטימיות, פעילות גופנית וכד'.

24/11/2008 | 18:39 | מאת: ד"ר חיים בירן

מנסיוני, כוח הרצון אינו מספיק כדי לשנות את התחזית של חולי סרטן הריאה: ראיתי יותר מאדם חזק אחד שהמחלה הכריעה אותו. סרטן השד שונה מסרטן הריאה הן במהלך המתון יותר והן בנוכחות גורמים אנדוקריניים הורמונליים שיכולים להיות מושפעים ע,י מצב נפשי. עובדה נוספת היא כי בהשוואה לסרטן השד, סרטן הריאה מאובחן ברוב המקרים בשלב מתקדם. תדיר גם סימפטומטי ועם תופעות סיסטמיות כמו חולשה, איבוד תיאבון וירידה במשקל. החולה עלול להיות תשוש, הוא רואה את ההידרדרות וכפי שאמרת- קשה להיות אופטימי. מצד שני, אם המחלה מאובחנת בשלב מוקדם והמצב התפקודי טוב- יש ייתרון באופטימיות ובהמשך הפעילות הרגילה.

20/11/2008 | 00:52 | מאת: לאה

מה שמפליא אותי הוא כיצד מצליח הצוות המטפל, רופאים ואחיות, להתמודד עם חולים עם תחזית כל כך קשה. אני באה מקרדיולוגיה ואצלנו 95% יוצאים בשלום מהתקף לב ויש לצוות תחושה של הצלחה והישגים. איך אתם מצליחים להתמודד עם שיעורי הצלחה כל כך נמוכים (לא באשמתכם כמובן) מבחינה מנטלית ונפשית ? אני בטוחה שזה קשה מאוד

21/11/2008 | 10:39 | מאת: ד"ר חיים בירן

ככלל, בכל תחומי הרפואה העוסקים במחלות כרוניות- אחוזי הריפוי נמוכים וההישגים מתבטאים בהקלת הסימפטומים, שפור התפקוד- שמירה על איכות חיים ואם אפשר- הפוגה במחלה. הקושי הוא הן מלכתחילה, בבחירת תחום כזה להתמחות, או תת-התמחות, והן אחרי כן, במפגש היום-יומי עם חולים שמצבם/ או תחזיתם- קשים. מי שבחר/ה בתחום מוצא/ת בו אתגר. ההתמודדות אינה קלה: מבחינת התשה האונקולוגיה נמצאת בין 3 המקצועות המתישים ביותר. מסייעים להתמודד- עיסוק במחקר קליני, הנותן סיכוי לשיפור ההישגים ושמירת קשר עם תחומים נוספים, כלליים, כל אחד לפי נטייתו/ה.

23/11/2008 | 12:14 | מאת: פרופ' מוטי קרמר

אכן נושא חשוב וכאוב כפולמונולוג שממשיך לעקוב אחר החולה גם לאחר האיבחון חייב לומר כי אני משתדל תמיד להותיר תקוה או קצה חוט לחולה גם כשהמצב נראה קשה עד להתפתחויות חדשניות עם שיפור בפרוגנוזה. מקרים מיוחדים כפי שהזכרתי עם הצלחה בלתי צפויה מעודדים את נפשנו

20/11/2008 | 00:25 | מאת: ד"ר גולן

ראיתי היום מאמר מ-JAMA לפיו טיפול ביולוגי (אווסטין אם אני לא טועה) בסוגי סרטן שונים נמצא קשור לסיכון מוגבר לאירוע תרומבואמבולי ורידי. אשמח לקבל המלצות והערות מנהלי הפורום לגבי הפולואו אפ ואמצעי הזהירות שיש לנקוט לדעתם בחולי סרטן ריאה שמקבלים טיפול ביולוגי כזה.

21/11/2008 | 09:58 | מאת: ד"ר חיים בירן

תכניות טפול המשלבות אווסטין (bevacizumab ) כרוכות בסיכון תרומבואמבולי- ארועי פקקת ורידים עמוקה עם תסחיפים. עם זאת, חולי סרטן, מלכתחילה, שרויים בסיכון מוגבר לארועים מסוג זה ומתן כימותרפיה מעלה עוד יותר את הסיכון. המספרים הם: מכל 100 חולי סרטן ריאה מטופלים בכימותרפיה בלבד- 10 יילקו בארועי פקקת/ תסחיפים. בקבוצה המקבילה שמטופלת, בנוסף, גם באווסטין- יילקו 13 (נתונים אלה נמסרו ע"י ד"ר Wu , מקבוצת החוקרים שפרסמו ב JAMA את המאמר שהזכרת). לדעת החוקרים, וכפי שכבר עלה בדיונים בנושא זה בכנסים אונקולוגיים (כמו ESMO 08 שנערך בחודש ספטמבר האחרון), התועלת שניתן להפיק מן הטפול עולה על הנזק האפשרי וההמלצה היא- להמשיך בתכניות טפול עם אווסטין. תופעות הלואי האלה נכללות במידע המלווה את התרופה, מן הרגע בו נרשמה. יש להביא אותן לידיעת החולה המועמד/ת לטפול ולקבל את הסכמתו. בנסיון שלנו- מרבית החולים מסכימים. המעקב הוא קליני, במתכונת הרגילה שעוברים מטופלים, תוך מודעות ועירנות לסיכון ובעזרת ידע כיצד לטפל באירועים, אם הם מתרחשים. השאלה אם לתת טפול מניעתי נוגד קרישה (בפרט- נגזרות הפרין) עדיין פתוחה. יש העושים זאת, אך אין כרגע הנחייה לכך (טפול זה, מצידו, כרוך בסיכונים, בעיקר- נטיה לדימום).

20/11/2008 | 00:11 | מאת: ד"ר גולד

הייתי היום בכנס בנושא תסחיף ריאתי ואם איני טועה הומלץ שם להעדיף טיפול בהפרין/קלקסן על פני קומדין בחולי סרטן עם סיכון לתסחיף, כלומר שהירידה בסיכון לתחסיף גדולה יותר בנגזרות הפרין. אשמח לקבל חיזוק/הבהרה למידע זה שלא הייתי מודע לו לפני כן. תודה

21/11/2008 | 10:09 | מאת: ד"ר חיים בירן

אתה צודק: באוכלוסיית החולים הזאת נגזרות ההפרין (כגון קלקסן) מפחיתות את ארועי הפקקת ב 50% יותר מאשר קומדין. ההמלצה לטפל בנגזרות הפרין מבוססת על המחקר הבינ"ל CLOT , בו טופלו חולים במחלות ממאירות, לאו דוקא סרטן ריאה. מעשית: יש להתחיל טפול בקלקסן (או תרופה מסוג זה) ואחרי 3-6 חדשים להמשיך בטפול זה ( ולא לעבור אז לקומדין, כפי שנוהגים באוכלוסיות חולים אחרות).

19/11/2008 | 22:15 | מאת: עופר

שלום רב בני בן ה16 מעשן סיגריות משהו כמו 4-5 ביום. אני עושה הכל על מנת לגרום לו להפסיק, אך ללא שום קשר ברצוני לשאול האם בגלל שהוא אסתמטי העישון מזיק לו יותר מבנאדם לא אסתמטי? תודה מראש

23/11/2008 | 12:28 | מאת: פרופ' גבריאל איזביצקי

שלום התשובה היא כן. עישון עלול להחמיר גם את האסטמה וזה סיבה נוספת למה הוא צריך להפסיק לעשן. ממליץ לשלוח אותו ליעוץ למרפאתי או אצל רופא אחר שגם כמוני עוסק בהפסקץ עישון. כל טוב ובהצלחה

שלום, אמי בת 68 מטופלת בכימותרפיהמזה כחמישה חודשים כתוצאה מסרטן בריאה. את הטיפול האחרון קיבלה לפני כחודש ומאז היא לא מצליחה ללכת ללא הליכון ומחוץ לבית רק בכסא גלגלים. הרגליים נרדמות לה, חוסר תחושה באמצעות הרגליים והידיים. האם תופעה זו מוכרת? האם היא חולפת? הייתכן שמערכת העצבים נפגעה לצמיתות כתוצאה מהטיפול?

25/11/2008 | 23:09 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום מלי יש תרופות כימותרפיות שיכולות לגרום לפגיעה עצבית חמורה עד כדי פגיעה קשה בתחושה והפרעה ביכולת ההליכה, אך יש אבחנות נוספות שבאות בחשבון כמו למשל מעורבות מערכת העצבים המרכזית במחלה הגידולית. כדאי להתייעץ בהקדם עם האונקולוג ועם נוירולוג (רצוי נוירואונקולוג אם יש) כדי לברר את הסיבה המדוייקת לתלונות הללו. לאחר הבירור - יש טיפולים שיכולים לעזור, לפחות באופן חלקי. בהצלחה

18/11/2008 | 18:38 | מאת: פרידה

אובחנתי בעיקבות עקשנותי בלבד!!! בשנת 2002 עם(Non-Small Cell Lung Cancer)עברתי כריתה מלאה של הריאה הימנית ואני כאן !!!!! עם כל המשתמע מכך. גם אני בזמנו חיפשתי מישהו שנישאר חיי מה"צרה" הזאת ויוכל לספר לי על תחושות מוזרות של הגוף אחרי ניתוח כזה גדול... אז לא ידעתי את מה שאני יודעת היום! אני שמחה לראות שיש רופא ששואל ומתעניין אם לשלוח מעשנים כבדים מגיל מסויים לבדיקת ct על מנת להגיע לגילוי מוקדם . אני נילחמתי על כל בדיקה הכי פשוטה שלא תיהיה וניצחתי את המערכת! למדו את הרופאים להיות קצת יותר קשובים לחולה ש"אין לו אוויר.." ויש לו לפחות שניים מהסימפטומים שציין דר' קרמר אני העדות לכך שלפעמים יש מזל ואפשר גם לנצח!!!!!

20/11/2008 | 19:33 | מאת: פרופ' מוטי קרמר

אכן המקרה שלך מוכיח כי ניתן לאבחן ולטפל באופן מוצלח בסרטן ריאהמתקדם אולם יש לזכורכי לא כולם ברי מזל כמוך ושיעור המקרים הצתגלים שאינם נתיחים הוא גבוה מאדומהווה את רוב החולים. הפתרון כיום עדין אינו אבחון וטיפול אלא מניעה!! אסור שילדנו יתחילו לעשן ומי שמעשן עליו לחדול בבחינת " ונשמרתם לנפשותיכם"

אני לא מבין למה לא מפרסמים את זה בשום מקום האגודה למלחמה בסרטן לא מקבלת מספיק תרומות? http://www.cancer.org.il/dover_news/news.asp?catID=1&linkA=dover&ID=1260

19/11/2008 | 10:09 | מאת: אחיי המטופלים

גברת גולדבלט היקרה. למה ביקורת על האגודה למלחמה בסרטן והמשתפיות שלה עם חברות התרופות, צריך למחוק מהשיח בפורום?, ומצד שני הודעות פרסום של הכנסים שהיא עורכת נשארים. מה מפחיד אותך ?

http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-2219-12465,00.html

20/11/2008 | 21:01 | מאת: אנה גולדברט

שלום לך, כפי שנקבע בתקנות הפורום כל ביטויים של נזיפה או גנאי נמחקים מבין דפיו. כזכור פורום זה אינו הבמה להשמצות של גופים אלו ואחרים ולכן כל הודעות הגנאי נמחקו. בברכה, אנה

17/11/2008 | 18:59 | מאת: יעל

הייתי שמחה אם המומחים בפורום ישתפו אותנו דווקא עם סיפור מקרה מוצלח של חולה סרטן ריאה שהטיפול בו הצליח להביא לרמיסיה. איך אובחן, איך טופל, השיקולים בבחירת הטיפול וכד'. אני מאמינה שזה יכול ללמד ולעודד !

17/11/2008 | 20:01 | מאת: פרופ' מוטי קרמר

במקרה האחרון שנתתי לעיתונאי כדוגמא להצלחת טיפול בסרטן הריאה 3 שנים אחרי כריתת אונה התגלה שבוע מאוחר יותר גרורה מהגידול. ובכל זאת להלן מקרה מעודד א"ו היא מעשנתכבדה בת 45 אשר עבדה בהייטק ובעקבות כאב צוארי נמצא בצילום גוש באונה ימנית עליונה. ביופסיה הראתה Non small cell ca עיבוד מטסטטי שכלל PET הראה מעורבות בלוטות איפסילטרליות במדיאסטינום וקליטה בבלוטות סופרקלביקולריות דו צדדיות. החולה התעקשה על קבלת טיפול נאואדגובנטי שכלל תשלובת על בסיס פלטינום וקרינה ובהמשך נצפתה נסיגה של התהליך מהבלוטות הסופרקלביקולריות ובמיצר. החולה נשלחה לבקשתה לניתוח לאחר דיון סוער ובניתוח נמצאה רק שארית מינימלית של גידול במוקד הראשונה באונה העליונה. החולה נמצאת במעקב אצלי זה יותר מ-5 שנים ללא סימני הישנות תוך חזרה לתפקוד מלא. זהו ודאי מקרה חריג מהסטטיסטיקה המקובלת אך מקרים כאלו נותנים לנו כח להמשיך ולהאבק גם כשהכל נראה אבוד

17/11/2008 | 18:56 | מאת: דורית

ברור לכולנו שהפסקת עישון מורידה את הסיכון לפתח סרטן ריאה. מה אפשר לאמר למטופל שמפסיק לעשן מבחינת הורדת הסיכון ? האם יש איזו "טבלת המרה" שבה אפשר למשל לאמר למי שעישן 10 שנות קופסא ?תוך כמה זמן של הפסקת עישון יחזור לסיכון של אדם שמעולם לא עישן ? תודה, זה מידע חשוב שיכול לעזור לנו לשכנע להיגמל

21/11/2008 | 09:29 | מאת: ד"ר חיים בירן

קרוב ל 90% מבין חולי סרטן הריאה באים מקרב אוכלוסית המעשנים. הפסקת עישון (ל 5-10 שנים ומעלה) מפחיתה את הסיכון, אך מי שעישן קבוע יישאר בסיכון יתר בהשוואה למי שלא עישן מעולם. לפי הנתונים מארה"ב, 50% מחולי סרטן הריאה הם מעשנים לשעבר. כדאי לדעת כי סיכונו/ה של מעשן/ת קבוע/ה הוא 17-24X (!) ביחס ללא מעשן/ת, לפי הספרות. עישון כרוני גורם לשינויים קדם-סרטניים בתאי הציפוי של דרכי הנשימה וחלק מן השינויים הללו אינם הפיכים. אם זה המצב, האם כדאי להפסיק?- בהחלט כן, כי הסיכון יורד לרמה נמוכה יותר (אין עדיין "טבלת המרה"). חשוב לזכור כי העישון הוא גורם סיכון חשוב למחלות לב וכלי הדם, שגם הן יכולות להיות קטלניות. בהקשר הזה, הפסקת עישון 5 שנים ומעלה מורידה את הסיכון ומשווה אותו לזה של לא-מעשנים.

17/11/2008 | 18:51 | מאת: נדיה

האם קיימת אופציה להשתלת ריאה בחולה שריאתו נכרתה בגלל גידול בריאה ? במידה והגידול התפשט ל-2 הריאות - האם קיימת אפשרות להשתלה של ריאה אחת ? האם פעולות אלה בוצעו כבר בעולם ובארץ ?

17/11/2008 | 19:40 | מאת: פרופ' מוטי קרמר

הטיפול בהשתלת ריאה אינו מיועד לחולי סרטן מאחר והטיפול מדכא החיסון מעורר תאים סרטניים רדומים ויגרום להישנות הגידול גם אם נכרת בשלמותו קודם לכן בעבר נעשו מספר נסיונות בהשתלת ריאות בחולים צעירים עם bronchoalveolar carcinoma אולם ברוב המקרים נצפתה הישנות המחלה לאחר מכן. כיום לא מומלץ לבצע השתלת איבר סולידי בחולה סרטן אלא אם עברו 5 שנים ללא מחלה מאז הטיפול במחלה הסרטנית

17/11/2008 | 18:49 | מאת: ד"ר כהן

האם זה נכון שאנשים שעברו השתלת איברים מוצקים נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח סרטן ריאה ? האם נכון יהיה לבצע בדיקות לגילוי מוקדם באוכלוסיה זו ?

17/11/2008 | 19:46 | מאת: פרופ' מוטי קרמר

ההצלחה בטיפול במושתלי איברים הביאה עימה קבוצת חולים מדוכאי חיסון לאורך שנים רבות. מצב זה גורם לתופעה מדאיגה והיא הופעת ממאירויות שונות במושתלים כאשר הגידולים השכיחיכים הם סרטני העור-BCC SCC Kaposi-( לימפומות (PTLD) דרכי השתן TCC וגידולים סולידים שונים כמו ריאה מעי שד ועוד במושתלים עם רקע של עישון כבד יש מקום לאיתור מוקדם של סרטן הריאות אם כי הבעיה לרוב אינה רק בגילוי אלא בקושי בטיפול מאחר ויש להפסיק/להפחית את התרופות מדכאות החיסון ולהקריב את השתל תוך כדי טיפול בסרטן החדש.

17/11/2008 | 18:45 | מאת: ד"ר קורן

האם חולה סרטן ריאה הסובל מאנמיה בעקבות המחלה והטיפולים יכול להנות מאריתרופואטין ? למיטב ידיעתי היו דיווחים סותרים על התועלת מול הסיכון של התפשטות הטיפול ? האם לסוג הטיפול (כימו או ביולוגי) השפעה על אפשרות השימוש באריתרופואטין ?

19/11/2008 | 19:37 | מאת: ד"ר חיים בירן

אמנם אנמיה יכולה להיות אחד הביטויים של המחלה עצמה אך דרגתה מתונה. רוב תכניות הכימותרפיה מדכאות, באופן הפיך, את מח העצם ויכולות לגרום אנמיה קשה (לדוגמה: ירידת המוגלובין ל 7.0 ג% ). מצב זה מחמיר את תפקוד החולה, שכבר נפגע/ה מן המחלה עצמה. בעבר טפלו באנמיה ע"י ערוי דם, שאינו פתרון אופטימלי. טפול באריתרופויטין מגביר את יצירת התאים האדומים, מעלה את ההמוגלובין והראו כי הוא משפר את איכות החיים. חשוב לטפל לפי ההנחיות (כאשר ההמוגלובין עולה על 12 ג% אינם מטפלים בשל סיכון לארועים תרומבואמבוליים). היו פרסומים לפיהם הטפול עלול לפגוע בסיכוי החולים להישרדות. יש לדעת את העובדות, אך הנושא נבדק ע"י גופים כמו ה FDA בארה"ב והגיעו למסקנה כי אריתרופויטין ממשיך להיות מרכיב בטפול התומך בתקופות בהן החולה מטופל/ת בכימותרפיה. כאשר הטפול הכימי הוא פליאטיבי לא צריכה להיות מניעה למתן אריתרופויטין. אם מדובר בטפול מרפא (כמו טפול משלים אחרי ניתוח), מי שחושש לפגוע בסיכויי ההבראה לא ייתן אריתרופויטין עד שהנושא יובהר. אריתרופויטין אינו דרוש כתמיכה בטפולים ביולוגיים כי אלה הקיימים אינם מדכאים את מח העצם.

16/11/2008 | 23:07 | מאת: אילנה

שלום. אחי בן 49 סובל מסרטן ריאות תאים קטנים עם גרורות בעצמות ובבלוטת האדרנל לאחרנה אובחן כי גירה בבלוטת האדרנל הגיע לגודל 8.4*4.8 האם ניתן לנתח אזור זה ומדוע הרופאים לא מציעים ניתוח?

18/11/2008 | 23:41 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום אילנה לא מקובל לנתח בסרטן זה מאחר שהמחלה מפושטת בהרבה אתרים ולכן כריתת האדרנל לא תביא לשום שיפור במהלך המחלה. בברכה

16/11/2008 | 22:53 | מאת: אילנה

שלום. האם תוכלו לתת לי רשימה של משכי כאבים לחולה סרטן גרורות תאים קטנים. מכוון שהינו סובל מכאבים חזקים בכתך ובאזור של הצלעות והתרופות שהינו נוטל אוקסיקורד ואוקסיקונטיןת אןפטלגין ואינן עוזרים לו. האם יש תרופה יותר חזקה שבסל הבריאות והאם מוטר ליטול נורופן?( אם הוא יעזור)החולה לא מקבל כרגע טיפולים כימיים והקרנות אודה לתשובה המהירה

18/11/2008 | 23:28 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום אילנה אינני חושבת שהדבר שיכול לעזור לך הוא רשימה סתמית של שמות תרופות. צריך להתייעץ עם אונקולוג או מומחה לכאב. בעקרון אפשר להעלות את מינון האוקסיקונטין, אפשר לעבור למדבקה ואפשר לעשות שילוב עם תרופות אחרות. נורופן איננו התרופה המועדפת עלי אבל לפני שממליצים על תרופה צריך לבדוק מספר פרמטרים אצל החולה. ברור שיש לדאוג לכך שהחולה לא יסבול וניתן להשיג מטרה זו. בברכה

21/11/2008 | 12:27 | מאת: דליה

לעיונך דף מידע ופרטים על אנונת הבר http://www.metaplim.co.il/a.asp?p=1127 בבריאות טבעית

15/11/2008 | 18:13 | מאת: חנה

שלום,אמי חלתה בגיל 49 בסרטן ריאות ,ללא עישון מוקדם. היא חייתה שש וחצי שנים עם המחלה . אחריה חלו עוד 2 בנות דודות שלה , כולן - 3 שנות של 3 אחיות - בסרטן ריאות - וכולן נפטרו. האם יש בדיקות שאני יכולה לעשות כדי להיות במעקב מונע ?אני בת 49. תודה .

15/11/2008 | 19:28 | מאת: פרופ' מוטי קרמר

לצערי עדיין לא קים איבחון גנטי מוקדם למחלה אך כמובן הרקע המשפחתי שלך כבד מאד אם אינך מעשנת הסיכוי לפתח סרטן הוא נמוך מציע לבצע צילום חזה פעם בשנה ו CT כל 5 שנים אם כי זה לא מבוסס על כל מחקר מדויק.

16/11/2008 | 15:00 | מאת: חנה

פרופ' קרמר שלום, כיצד ניתן להגיע אליך, מכיוון שאתה ככל הנראהטיפלת באחת מבנות המשפחה. אני מנסה למצוא את המומחה המתאים להיות אצלו בביקורת כלשהי. רוב תודות.

14/11/2008 | 16:19 | מאת: ד"ר אילן נ.ג

האם קיימים טיפולים (תרופות ) לסרטן ריאה שניתן לבצע בבית או שכולם דורשות טיפול בעירוי במסגרת אישפוז או אישפוז יום ? ובאותו הקשר, האם התרופות הביולוגיות גורמות לפחות תופעות לוואי קשות המוכרות מהכימותרפיה ?

19/11/2008 | 19:18 | מאת: ד"ר חיים בירן

רוב תכניות הטפול בסרטן הריאה אכן מחייבות מתן בערוי לוריד, במסגרת אשפוז יום בד"כ. עם זאת, קיימות תרופות ציטוטוקסיות פומיות שנלקחות בבית, ככל תרופה רגילה. במקרה של סרטן מסוג תאים קטנים (קבוצת מיעוט, כ 12%) אפשר במקרים מסוימים לטפל ב Vepesid וכן ב Topotecan, שהיא תרופת קו שני שעדיין לא זמינה בישראל בצורתה הפומית. בסרטן הריאה מסוג תאים לא-קטנים ניתן לטפל ב( Navelbine ( Vinorelbine פומי. תרופה זו רשומה ואפשר לתת אותה במסגרת ביטוחים משלימים, לפי תנאי הקופה.בדרך כלל, מבחינה מקצועית, תרופות אלה אינן בעדיפות ראשונה בבחירת הטפול אך יש מקרים ( החולה לא נייד, מתגורר במקום רחוק וכו') שתרופות אלה הן הפתרון לבעיה. אשר לתרופות הביולוגיות- ארלוטיניב (טרסבה) היא תרופת קו שני פומית, מיועדת לסרטן תאים לא קטנים, הנלקחת בבית. תופעת הלואי השכיחה היא פצעונים בעור והבאה אחריה בשכיחות- שלשול. התרופה נוחה יותר למטופל, בהשוואה לכימותרפיה.

14/11/2008 | 11:53 | מאת: ד"ר עבד

האם ההמלצות הן לשלב טיפול כימותרפי אדג'ובנטי עם הקרנות וכירורגיה ? ואם כן באיזה סדר ? האם הכימותרפיה וההקרנות לפני ניתוח הסרת גידול (כשאפשר עוד כמובן) או לאחריו , או גם וגם ?

17/11/2008 | 19:36 | מאת: פרופ' מוטי קרמר

טיפול נאואדגובנטי הינו טיפול מקדים-מכין לקראת כירורגיה. הוא מתאים לחולים בשלב 3A (ולעיתים 3B )במלים אחרות חולים עם סרטן ריאה ממוקם בריאה עם גרורות למדיאסטינום האיפסי לטרלי(N2 ) . במקרים אלו הוכח במספר מחקרים כי יש יתרון השרדותי -אמנם לא גדול- לטיפול קדם ניתוחי. הטיפול כולל תשלובת כמוטרפית וקרינתית קצרה בין 6-10 שבועות שלאחריה מבוצעת הערכה חוזרת באמצעות CT או PET במידה והבלוטות נסוגו החולה נשלח לניתוח. טיפול אדגובנטי הנו טיפול נוסף לאחר הניתוח בשלבים מוקדמים 1-2 או כאשר הממצא הניתוחי הראה שלב מתקדם יותר מהמשוער לםני הניתוח.

18/11/2008 | 08:45 | מאת: ד"ר חיים בירן

מקומו של מישלב כימותרפיה עם קרינה וכירורגיה הוא בסרטן ריאה, מסוג תאים לא-קטנים, בשלב III . מהותו של שלב זה הוא פיזור איזורי, דהיינו, לתחנות ניקוז לימפטי במיצר (מדיאסטינום) באותו צד בו נמצא הגוש הראשוני ( שלב IIIa ). יתר על כן, מדובר במצב בו יש מעורבות מסיבית (bulky ) של קשרי הלימפה במיצר, ביותר מתחנה אחת. בנתונים אלה מתאימה תכנית טפול בה ניתנות כימותרפיה בו זמנית עם סדרת קרינה המכוונת לגוש הראשוני והמיצר, כאשר האתרים הנגועים הוגדרו, בדרך כלל, בסריקת PET/CT . תכנית זו נמשכת כ 6 שבועות. אחרי כן בודקים את התגובה, ובפרט את התגובה במיצר. אם יש עדות לנסיגה החולה ינותח. ברוב המקרים הללו אין צורך בטפול נוסף אחרי הניתוח. לפי הספרות, הישרדות החולים בקבוצה זו היא כ 25-30% ל 5 שנים. כאשר שלב המחלה הוא IIIb , כלומר- הקשריות בשני צידי המיצר מעורבות, הטפול העדיף, על בסיס מחקרים קליניים מבוקרים, הוא מישלב כימותרפיה עם קרינה במינון מלא ("דפיניטיבי") ואין ייתרון להוסיף גם ניתוח. לחולים שעברו ניתוח כטפול ראשוני נותנים כימותרפיה משלימה (אדג'ובנט ) כאשר ממצאי הפתולוגיה קובעים שלב מחלה II או III. בשלב III יש המוסיפים גם קרינה, היכולה למנוע הישנות מקומית אך אינה קובעת את הישרדות החולה.

14/11/2008 | 11:51 | מאת: ד"ר גיל

האם לגיל החולה יש השפעה על הפרוגנוזה והצלחת טיפול ניתוחי/תרופתי בסרטן ריאה ? האם יש לדעתכם מקום לניתוח גם בחולים מבוגרים מאוד ?

15/11/2008 | 19:44 | מאת: פרופ' מוטי קרמר

הטיפול הטוב ביותר לסרטן ריאה בשלבים מוקדמים הוא ניתוח ולכן יש לשאוף לכך בכל גיל. בחולה עם דרגת סיכון גבוהה לניתוח עקב מחלות מלוותיש לשקול כל מקרה לגופו רווח והפסד כמו בכל מצב ברפואה והטיפולים הכמוטרפים מאריכים חיים במידה לא גדולה אך משפרים איכות חיים במקרים רבים. יש להציע לחולים קשישים במצב קליני טוב גם טיפולים אלו במחלקתינו נותחו חולים גם בגילאים של 80 ויותר עם הצלחות ניתוחיות טובות אך שוב יש לבחור את החולים ולא לסכן קשישים עם מחלות רקע קשות.

14/11/2008 | 11:49 | מאת: ד"ר דן ש.

אשמח לקבל הסבר על ההבדלים בין הבדיקות הללו בזיהוי גידולי סרטן ריאה, ובאילו מקרים אתם ממליצים על CT ובאילו על PET ? תודה

15/11/2008 | 19:39 | מאת: פרופ' מוטי קרמר

CT הינה הבדיקה הבסיסית לאבחון-גילוי סרטן או מוקד חשוד לאחר מכן יש להתקדם בביופסיה דגימהמן הנגע החשוד באמצעות ברונכוסקופיה או עם מחט מונחית CT לאחר האבחנה יש מקום לביצוע PET להערכת פיזור המחלה וקביעת ה STAGE והחלטה על טיפול כירורגי או כמוטרפי/.קרינתי במצבים בהם לא ניתן לבצע ביופסיה עקב מיקום הגידול או מצב החולה יש לבצע את מיפוי הPET מוקדם כדי להחליט על אופי הממצא והגישה הטיפולית יש לזכור כי ל PET יש false positive במחלות דלקתיות וחלק מן הבלוטות הריאקטיביות לגידול ולהביא זאת בחשבון בתיכנון הטיפול

האם גם בסרטן ריאה, כמו שלאחרונה קראנו על סרטן המעי הגס, יש אפשרות לזהות אילו חולים יגיבו טוב יותר לטיפול הביולוגי/כימותרפי ? התפרסם לאחרונה מחקר שהראה שמוטציות של EGFR מנבאות תגובה טובה יותר לטרסבה. האם כדאי לבצע הבדיקה לפני בחירת הטיפול ועד כמה אכן משתמשים היום בפועל בבדיקות הגנטיות ?

14/11/2008 | 12:57 | מאת: ד"ר חיים בירן

אמנם מוטציה בגן המקודד EGFR מקנה סיכוי טוב להגיב לטרסבה ע"י נסיגת המחלה (רמיסיה חלקית, קיטון יותר מ 50% בקוטר השאת). באוכלוסיה לא אסייתית, כמו בארץ, הסיכוי הזה הוא כ 10%. יש קבוצת חולים נוספת בה מושגת תועלת קלינית משמעותית המתבטאת בעצירת המחלה (מחלה יציבה, SD ), עם שפור סימפטומטי ותפקודי. לא ידוע עדיין הבסיס המולקולתי למצב זה. בניסויים קליניים רבים הנערכים כיום בעולם בודקים, במקביל לניטור הקליני, גם דגימות רקמה ודם במטרה לזהות סמנים שאכן יאפשרו לנו לבחור את הטפול המתאים, "תפור" אישית לחולה. נתונים דמוגרפיים ( היותך גבר או אשה, עישון סיגריות בעבר) וקליניים ( סוג היסטולוגי של השאת) יכולים להצביע על סיכוי טוב יחסית ליהנות מטפול בטרסבה. עם זאת, אינם מדויקים מספיק- הנסיון לימד כי גם גבר מעשן יכול להגיב לטפול. סמני מעבדה, כאמור לעיל, ייכנסו לשמוש רק כאשר ייתקדם המחקר הקליני והם יאושרו ע"י הרשויות ( כמו ה FDA ).

14/11/2008 | 11:42 | מאת: נחום ז.

האם מלבד העישון יש גורמי סיכון נוספים להתפחות סרטן ריאה. דומני שראיתי לאחרונה מחקר שמצא קשר בין דלקת פרקים שגרונית לסרטן ריאה NSLCS . מה ידוע באמת על כך ? באיזו מידה זה אומר שכדאי לשלוח לבדיקה חולי דלקת פרקים ?

15/11/2008 | 19:32 | מאת: פרופ' מוטי קרמר

גורמי סיכון מוכרים לסרטן ריאות הינן חשיפה לאזבסט מתכות,רדון. במחלות אינטרסטיציאליות כמו פיברוזיס או סקלרודרמה עם פיברוזיס ריאתית יש שכיחות גבוהה יותר של סרטן ריאה אין מקום לסדיקת סקר בחולי דלקת פרקים השיעור נמוך מאד אך כאשר יש פיברוזיס יש לעקוב אחרי הדמיה באמצעות CT. ההדמיה מבוצעת ממילא עקב מחלת הריאות

14/11/2008 | 11:40 | מאת: יוסי ל.

קראתי לאחרונה על מחקר שהראה ששיטה זו (video-assisted thoracic surgery (VATS) הוכיחה יעילות בטיפול בגידולי סרטן ריאה. האם השיטה נמצאת גם בשימוש בארץ ?

15/11/2008 | 19:24 | מאת: פרופ' מוטי קרמר

כריתת אונות במקרי סרטן ריאות באמצעות VATS התקבלה כשיטה מקובלת גם בארץ ומבוצעת בבילינסון שיבא שערי צדק ועוד ניתן לקבל תוצאות כירורגיות טובות עם אישפוז קצר יותר ופחות כאבים השיטה הולכת וכובשת את מקומה בעולם ונראה כי תחליף לחלוטין את הניתוח החודרני

14/11/2008 | 11:37 | מאת: שרון

אני מבין שהסוג הנפוץ הוא ה-NSCLC . מה ההבדל מבחינת האתיולוגיה והפרוגנוזה בין שני סוגי הגידולים הנ"ל ? כמו כן האם הטיפולים לשניהם זהים ?

18/11/2008 | 09:01 | מאת: ד"ר חיים בירן

סרטן ריאה מסוג תאים קטנים מאובחן כיום בכ 12% מכלל החולים. קים קודם כל הבדל ביולוגי-התפתחותי בין שתי הקבוצות: מקור התאים הקטנים הוא נאורואנדוקריני (קשר התפתחותי למע' העצבים ולבלוטות הפרשה פנימית) ואילו מקור התאים הלא-קטנים הוא בתאי הציפוי של הסימפונות. האטיולוגיה דומה- גורם המחלה העיקרי בשני הסוגים הוא עישון סיגריות.הגישה הטפולית שונה: בסרטן תאים קטנים עמוד התווך של הטפול היא הכימותרפיה ומקום הכירורגיה מצומצם מאד, בשל פיזור גרורתי מוקדם ברוב המקרים. לעומת זה, בסרטן תאים לא-קטנים בודקים קודם כל אילו חולים בשלב מוקדם ואותם מנתחים, ייתכן בשילוב אמצעים נוספים (כימותרפיה וקרינה). בשלבים המתקדמים הטפול המרכזי הוא כימותרפיה וכיום, בחלק מן המקרים, גם טפול ביולוגי. ההישרדות הכוללת ל 5- שנים דומה בשתי הקבוצות: 10-15%. בקבוצת התאים הקטנים למעשה כל אלה ששורדים 5 שנים באים מן הקבוצה של שלב מחלה מוגבל לבית החזה. חולים אלה מטופלים במישלב כימותרפיה וקרינה. אם שלב המחלה נרחב ,גרורות באיברים פנימיים (לדוגמה- כבד, מח עצם), הסיכוי לשרוד 5 שנים הוא פחות מ 1%. חולים אלה מטופלים תמיד בכימותרפיה ויקבלו קרינה רק בהתוויות מיוחדות.

14/11/2008 | 11:35 | מאת: ד"ר ל.ג

אילו פציינטים הייתם ממליצים לשלוח לבצע בדיקת סקר לגילוי מוקדם ? האם כדאי להמליץ לכל מי שיש לו הסטוריה של עישון לעבור צילום ריאה ? או CT ? רק אתמול קראתי באימד שלאוכלוסיה עם הסטוריה של עישון בדיקה CT מוקדמת במינון קרינה נמוך הצליחה לזהות חולים ב-STAGE 1 . על איזו בדיקה אתם ממליצים ובאיזו תדירות ? תודה

15/11/2008 | 19:22 | מאת: פרופ' מוטי קרמר

המחקרים שבוצעו עד עתה בנושא גילוי מוקדם באמצעות CT לא הביאו לתוצאות חד משמעותיות. מחד נתגלו יותר מקרים של סרטן מוקדם אך מאידך לא היתה השפעה כלשהיא על ההישרדות לכן עדיין לא נתגבשו הנחיות ברורות לבדיקות סקר באוכלוסיות עם סיכון אלא רק במקרים סימפטומטיים. מאידך זו אינה שגיאה לבצע CT במינון נמוך במעשנים כבדיםמעל 40 שנות קופסא או בכאלה עם סיפור משפחתי של סרטן ריאה עד שיתקבלו תוצאות ברורות ממחקרים גדולים לא אחת בדיקות הסקר מכניסות ללחץ את הנבדקים בעקבות ממצא של גרנולומות זעירות והם נדרשים לבצע בדיקות חוזרות מיותרות.