אני מתבייש
דיון מתוך פורום ניצולי שואה ודור ההמשך
היום 16.4.12 הופעתי בועדת ערר על פי חוק 'נרדפי הנאצים' , שקובע כי מי שברח והסתתר ברוסיה במלחמת העולם השנייה עומד בקריטריונים של ועדת שני להכרה במחלת האלצהיימר כמחלה שניתנים בה אחוזי נכות. הגעתי למשפט על מנת ללוות את אבי, משה קרמפף, ניצול שואה בן 90, על מנת שמחלת האלצהיימר ממנה הוא סובל תוכר על ידי משרד האוצר. השופטת רחל גרינברג דחתה את התביעה וכתבה בהחלטתה: "אנו מאמינים לדברי העורר שסופרו באמצעות בנו כי ברח מפני הנאצים לרוסיה. אולם בריחה מסוג זה אינה נחשבת לחיי סתר על פי הפרמטרים שנקבעו לכך בפסיקה". אמרתי : "מעדותי שומע אני את סיפורי הבריחה של אבי מפולין לרוסיה בזמן פלישת הנאצים. הסתתרותו בקולחוזים של רוסיה, ההשפלות, המכות והגנבות שעבר". הוספתי והדגשתי כי אבי לא 'הלך לבלות' אלא ברח בחשאי וחי בסבל נוראי במשך יותר משנה עד שעלה לישראל. לכן שימוש במילה 'הסתתר', 'ברח', 'סבל' או 'עבר השפלה, סבל מרעב, חבלות ותנאים נוראיים נוספים' אינה משנה! הפצרתי בה שתלך לקראת בן האדם שעומד מולה - אנחנו איננו רובוטים ותפקידה כשופטת וחשוב מזה, כבן אדם, להפעיל שיקול דעת ולתמוך בניצול שסובל מולה, גם אם זה לפנים משורת הדין. אך השופטת בשלה: "ברח מפני הנאצים לרוסיה אך לא הסתתר" - בריחה לא נחשבה לחיי סתר. מה שיש לי לומר לכם גברת רחל גרינברג ופרופסור זהבי יוסף: כל הכבוד לכם, חסכתם למשרד האוצר כמה מאות שקלים בחודש! ממילא כל יום שורדים פחות ופחות ניצולי שואה, אז היו רגועים - עוד כמה שנים לא יוותרו יותר ניצולים חיים וכך יחסך כסף רב לאוצר. קוראי הפורום, השופטת לא האמינה לאבא שלי, שבשמו דיברתי, והעדיפה לחסוך למדינה כמה עשרות שקלים בחודש על חודה של מילה - זאת במחיר , אשמח לקרוא את דעתכם על המקרה.
וחוסר היגיון גמור, על פי העובדות שאתה מוסר כלל לא ברור על פי מה קובעים מי ניצול שואה ומי לא, הרי אביך ברח מהנאצים לרוסיה איזור מוכה מלחמה בימים ההם ולא לנופש בהרי אלפים,ובכלל ואיך אפשר בכלל למדוד סבל?
האם אביך מקבל קצבה אחרת מהאוצר? האם קיבל אי פעם מענק חד פעמי מועידת התביעות? תוכל לחזור אליי ב elderly.law@mail.biu.ac.il אשמח לעזור ענבר מנחם הר-אדיר, עו"ד מנהלת הקליניקה