פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

000000545277116שלום לך,אני מודאגת מאד כי בני בן ה-26 התחיל לשלשל בצורה רצינית והיה חום.השילשולים הם במשך כ-5 ימים וזה לא עובר אם כי החום ירד ,אך לפתע אתמול היה גם טיפה דימום פעמיים. והוא נימנע מלאכול וכך הלך לעבודה היום.הוא היה אצל הרופא שנתן לו כדור-"קל בטן" שלא עזר ביכלל.אני חוששת שיתמוטט ואני רחוקה והוא לבד.לתשובתך המהירה אודה.

בתיה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. אני מבין מאד את דאגתך כאמא, אך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הסימפטומים נמשכים, מומלץ לפנות לרופא לבדיקה.

לאחרונה אני סובל מגרד חזק מאד בפי הטבעת ובעת יציאות הן מלוות בדם. ברצוני לציין כי לפני מסםר שנים עברתי ניתוח פיסורה.

שי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. ממצא כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים, פיסורה, או "סתם" גרד אנאלי. לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה אתה סובל כרגע ומה מצבך. אם הסבל נמשך מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום ד"ר, אני בת 23. יש לי "בעיה"... בערך בגיל 15 הופיעו אצלי טחורים חיצוניים. חוץ מכמה פעמים בודדות שהם דיממו מעט, עד היום הם לא עושים לי שום בעיות - לא כאב, לא דימום, לא צריבה, לא גירוד... התזונה שלי טובה ואני לא סובלת מעצירויות. אך הבעיה היא שהטחורים החיצוניים מפריעים לי אסתטית. בזמן המקלחת כשאני מנקה את האיזור אני מצליחה לדחוף את רובם חזרה לבפנים, אך לאחר זמן מה המצב חוזר לקדמותו וזה מתסכל אותי. האם יש איזה שהוא טיפול ביתי שאפשר לעשות כדי להחזיר אותם למקומם לתמיד? אני מתביישת ללכת לרופא, מה גם שאני לא סובלת מהם מבחינה פיזית. תודה ויום טוב!

אנה שלום, טחורים הם בעיה של איכות חיים, ולכן מידת ה"אגרסיביות " בטיפול תלויה במידה רבה במידת הסבל הסובייקטיבי שלך. אם את סובל באופן ניכר ניתן לשקול הטיפול הכירורגי לטחורים . אם הסבל לא ניכר, אין צורך בניתוח. אין משהו ספציפי שאת יכולה לעשות מעבר לכך כטיפול ביתי.

יש לי כבר יומים כאבים נסבלים באזור פי הטבעת במישוש הרגשתי גוש קטן בזמן יציאה אין לי כאב מיוחד אבל הכאב נמשך כל היום מה יכול להיות הגוש? האם אני מפתח טחורים?

משה שלום, תלונותייך יכולות להגרם ממגוון של סיבות, ולכל אחת בירור או טיפול ספציפיים. כגון טחורים טרומבוטיים. לצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לספק יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ככלל, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. אם הסבל נמשך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

בני בן 15 עקב הפרשה דמית לעיתים מעצם הזנב הלכנו לפרוקטולוג שטען ששיש לו פילונידל סינוס(עם שיער הצומח פנימה) ללא אפצס והמליץ על ניתוח. לילד אין אפצס אין כאב כלל במקרה ראה על התחתון את ההפרשה. האם לרוץ לנתח ,להמתין האם ניתן לטפל בזה בדרכים אחרות? הבנתי שי אפשרות לניתוח ליזר שבו ההחלמה קלה יותר. כי הפחד שלי שהניתוח עלול לגרום לזיהום.

שלום רב, סינוס פילונידאלי כיול לגרום בעתיד לזיהונים חוזרים ולהגדלה של שטח התהליך, שיצריך ניתוח נרחב יותר לתיקונו, ולכן ככלל כן מומלץ לבצע ניתוח אלקטיבי לתיקון סינוס כזה. ישנם סוגי ניתוחים שונים לבעיה זו, וככלל ניתן לומר שככל שהניתוח יותר "אגרסיבי" ההתאוששות קשה יותר, וסיכויי ההחלמה לטווח ארוך טובים יותר. לצערי איני מכיר טיפול בלייזר לבעיה זו. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות

באמצע מאי עברתי ניתוח לפרוסקופי (5 חתכים) לשחרור הידבקות מעים. ההחלמה היתה טובה מאוד ומהירה ואני מרגיש כל הזמן מצוין. הנני בן 70. ממתי מותר לי ללכת למכון כושר (כמו לפני הניתוח) ומתי אימון שרירי בטן והרמת משקלים (10 ק"ג, 20 ק"ג)?

שלום רב, שמח לשמוע שאתה מחלים היטב. ניתן לחזור למאמץ אירובי ללא הגבלה, ולמרות שמדובר בניתוח לפרוסקופי, מומלץ להמנע מהרמת משאות כבדים למשך 3 חודשים מהניתוח. לאחר מכן, ניתן לחזור לכל פעילות.

מזה כמה חודשים מופיעה אצלי לפעמים לאחר ניגוב אחרי צואה, מעין ריר שקוף על גבי נייר הטואלט. מה זה? האם זה מסוכן. יש סיבה לדאגה? זה קשור לסימפטום של סרטן מעי הגס? בת 38

גל שלום, הממצא שאת מתארת אינו אפייני לסרטן המעי הגס, שגם כך מדיר בגילך. מעבר לכך, לצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לספק יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.

אני סובל כפעמיים בשנה מטחור טרומבוטי באחת הפעמים הוציאו לי 3 כרישי דם משם ועכשיו גם כן זה חזר עם כאבי תופת רוב העבודה שלי מתבצעת בישיבה (כעת אני יושב ל כרית עם חור) האם ישיבה ממושכת יכולה לגרום לזה? האם יש ניתוח או דרך אחרת למנוע את זה? המשחות לא עוזרות בכלל וגם לא הנרות ואני מרטיב את המקום כל הזמן עם מלח אנגלי עם גזה מה עוד ניתן לעשות אני כבר משתגע והרופא אומר שאין מה לעשות..כביכול להמשיך לסבול???

ירון שלום, טחורים טרומבוטיים נגרמים לרוב ממאמץ בעת היציאה, או מאמצים אחרים כגון הרמת משאות כבדים, ואינם נגרמים על ידי ישיבה ממושכת. טחור חיצוני לרוב נספג בהדרגה בטווח זמן ממוצע של כשבועיים. אם "תופסים" את הטחור ביומיים הראשונים של ההתקף, ניתן לעיתים לבצע ניתוחון קטן להוצאת קריש הדם, כפי שעברת העבר. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא ולהקפיד על שתיה מרובה. טחורים הם בעיה של איכות חיים, ולכן מידת ה"אגרסיביות " בטיפול תלויה במידה רבה במידת הסבל שלך. אם אתה סובל באופן ניכר פעמים חוזרות ונשנות, ניתן לשקול טיפול הכירורגי לטחורים

אני בתחילת הריון (שבוע 6), אולם עוד קודם בזמן שהייתי יושבת בשירותים לצורך יציאה הייתה לי תחושה של משהו ששורט אותי בתוך פי הטבעת. פעמיים ראיתי טיפה דם על הנייר. כעת אין לי דם, אולם יש לי את התחושה השורטת, גם היום כשהייתה לי יציאה מאד מימית. האם מדובר בטחורים? אם כן מה עושים ולמי פונים?? תודה רבה.

שלום רב, תלונותייך יכולות להגרם ממגוון של סיבות, כגון פיסורה, טחורים ועוד, ולכל אחת בירור או טיפול ספציפיים. לצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לספק יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

מזה חצי שנה אני סובל מטחורים ובחודשיים האחרונים התחלתי לסבול גם מפיסורה לאחר בדיקת הרופא. אני בן 21 חייל הביאו לי משחות המו + OBLEPICHA HAMAMELIS וגם אני משתמש בנרות לפני עשיית צרכים..הם בקושי עוזרים לי ואני סובל מכאבים נוראיים, כאבי מוות מה אני יכול לעשות כבר? תודה..

נתנאל שלום, כאב עז לרוב אופייני לפיסורה, או לטחורים שיש בהם קרישי דם. טחורים שיש בהם קרישי דם לרוב מאובחנים בקלות בבדיקת רופא. הטיפול שאתה מתאר אינו חלק מהטיפול המקובל בפיסורה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. ניתן להשתמש במשחה הנקראת ניפדיפין המסייעת להרפיית השריר שסביב פי הטבעת, ומסייעת לריפוי פיסורה. אם אין שיפור גם בטיפול זה, ניתן לשקול טיפול כירורגי בפיסורה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

שלום, אני בן 17.5. כבר לא מעט זמן אני חש גירוד באיזור פי הטבעת, ולפעמים - תלוי ביציאה - אף דימום בעת הניגוב. כמו כן, בזמן האחרון היציאות בתדירות ממש גבוהה... אני די חושש, ולא יודע מה זה יכול להיות. אשמח לעזרה.

אור שלום רב, לצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. כעיקרון, הסיכוי שהדמם שאתה מתאר נובע מגידול ממאיר חלילה או ממצא מסוכן אחר בגיל 17.5 הוא נמוך מאד, וסביר להניח שהדימום נובע מאיזור פי הטבעת, כגון מטחורים פנימיים. אם בכל זאת הדמם והגרד פוגעים באיכות חחיך באופן ניכר מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

שלום, אני בת 20, בריאה (לוקחת אומגה 3 ולפעמים ברזל). לפני כשבוע התחיל לי דימום בפי הטבעת. הדימום די מימי ובהיר (ורוד-אבל ברור שזה דם). ביומיים האחרונים התחילו קצת גרודים, ואני משתדלת להמנע ללכת לשרותים כי זה פשוט מציק!! ממה זה יכול לנבוע? מה לעשות? לא אמרתי לאמא, ואני די מתפדחת.. תודה!

שלום רב, לצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. כעיקרון, הסיכוי שהדמם שאת מתארת נובע מגידול ממאיר חלילה או ממצא מסוכן אחר בגיל 20 הוא נמוך מאד, וסביר להניח שהדימום נובע מאיזור פי הטבעת, כגון מטחורים פנימיים. אם בכל זאת הדמם פוגע באיכות חחיך באופן ניכר מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

שלום ד"ר זמורה בן 48 לאחר כאבי בטן תחתונה קשים וכאבי גב חזקים הגעתי למיון ביצעו וCT בטן ללא חומר ניגוד דיוורטיקוליטיס אגני קשה עם התפשטות אקסטרא קולונית פרפורציה מכוסה באיזור דיוורטיקוליטיס בסיגמה קונגלומרט אגני גדול עם הסננת שומן מסביב מתאים להתפשטות אגנית זיהומית אקסטרא קולונית קוטר לא ברור מה כתוב במכתב שהממצא 3.2 סמ. בתוכו בועות . גודש של הוורידים המנקזים את הסיגמה והסננת שומן אגני. הכליות ללא הידרופנפרוזיס אך מזהה האורטר השמאלי אשר נכנס לתוך הגוש המתואר . מהגוש המתואר נצפה תהליך טובלרי המלא באוויר אך אינו מתחבר למבנה אנטומי אחר. התהליך מזוהה ברטרופריטונום קידמית לוורידים האילקאליים משמאל חתך 143 יתכן כי המדובר ב-IMV טרומבופלביטיס הסננת השומן סביב הממצא מוקד היפרדנסי באנטרום של הקיבה במימדים 1.6 על0.5סמ יתכן ומדובר בכדור או ממצא יטרוגני אחר שטיבו אינו ברור אני מקבל אנטיביוטיקה דרך הוריד. הומלץ על ניתוח בעוד שישה שבועות. השאלות שלי מה עושים בניתוח האם אפשר לבצע במצב זה ניתוח בלפרסקופיה מה הסיכונים בניתוח כזה המון תודה

איציק שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. דיברטיוליטיס היא דלקת של המעי הגס הנגרמת על רקע שינויים במבנה המעי הנקראים דיברטיקולים. לעיתים קרובות ניתן לטפל בדלקת זו באנטיביוטיקה, ולעיתים רחוקות ישנם התקפים המחייבים ניתוח דחוף. אם הדלקת הגיבה לטיפול אנטיביוטי, לעיתים ממליצים על ניתוח אלקטיבי לכריתת מקטע המעי שנוטה לדלקות, על מנת למנוע התקפים נוספים בעתיד, בעיקר כאשר מדובר באנשים צעירים או בהתקף קשה במיוחד. בניתוח מסירים כאמור את מקטע המעי שנוטה לדלקות שנקרא סימגואיד קולון, ומחברים את קצוות המעי. בעיקרון לאחר דלקת קשה הניתוח קשה יותר, הן בטכניקה פתוחה והן בטכניקה לפרוסקופית, ואם המנתח מיומן בטכניקה הלפרוסקופית ניתן להתחיל את הניתוח בשיטה זו. בכ 3/4 מהמקרים סביר שניתן יהיה לסיים את הניתוח בטכניקה לפרוסקופית, ובכ 1/4 יהיה צורך למעבר לניתוח פתוח. מדובר בניתוח בטן גדול, והוא אכן כרוך גם בסיכון מסויים לסיבוכים, אולם הסיבוכים הקשים לשמחתנו אינם שכיחים. תקצר היריעה מלפרט כאן את הסיבוכים האפשריים, ומומלץ לדון בנושא זה עם הכירורג טרם הניתוח.

בס"ד ד"ר זמורה, רק רציתי עוד שאלה, אם יש בדרך כלל טיפול יעיל לבקע שנוצר מסביב לסטומה? תודה

הודיה שלום ישנם טיפולים ניתוחיים לתיקון בקעים סביב סטומה. יש לציין כי למרות התיקון, בקע כזה יכול לחזור לאורך החיים בכשליש מהמטופלים. ישנן כיום רשתות חדשות המאפשרות כנראה לתקן בקעים אלו עם תוצאות טובות יותר, וניתן לשקול להשתמש ברשת כזו כבר בעת יצירת הסטומה, על מנת להקטין את הסיכוי להווצרות בקע בעתיד.

שלום רב, אני בת 23 ומזה מספר שנים יש לי לעתים מעט דם עלהנייר בעת הניגוב. פניתי לכרורגית שבדקה עם אצבע בדיקה פנימית מהירה מאוד וקבעה כי אינה חשה בכלום (היא כלל לא הסתכלה חיצונית) וכי עליי לבצע קולונוסקופיה. אני ראיתי עם ראי שיש לי מעין חור קטן בעור שאני חושבת שהוא המקור לדימום, מה ניתן לעשות לגביו? בנוסף אציין כי נמצא לי דם סמוי בצואה, (בבדיקהאחת מתוך 3) האם ייתכן שזה דם חיצוני כזה כמו שאני חושבת שיש לי או שדם סמוי מקורו במשהו פנימיי יותר בהכרח? אציין כי את הדם אני רואה רק בניגוב והוא מועט מאוד (לא עובר לתחתונים ללא ניגוב ולא ראיתי באסלה) וכי יש ליתחושת צריבה וגרד בעור באותו איזור לעיתים. תודה

סתיו שלום, כעיקרון, לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו, ולכן בכל מקרה של דימום אנו ממליצים לבצע גם בדיקה כלשהי של המעי הגס, שהיקיפה תלוי לרוב בגילך ובגורמי סיכון אחרים כגון סיפור משפחתי של מחלות מעי. אם בדיקה זו תהיה תקינה, נדע שמקור הדמם הוא האיזור פי הטבעת, ונוכל כולנו לישון יותר טוב בלילה. לגבי הפתח שאת רואה, איני יכול לקבוע במה מדובר ללא בדיקה, אך ממצא כגון זה יכול אולי להחשיד לפיסטולה של פי הטבעת. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב, האם אפשר להשתמש בנרות לטחורים על בסיס יום יומי להקלת היציאה? האם שימוש ממושך בנר אחד ליום יכול להזיק? תודה

רונית שלום, לא נראה לי שיש נזק משמעותי בשימוש בנר אחד ליום לטווח ארוך.

שלום לך ד"ר אני כרגע נמצא לפי דעתי בדרגת טחורים בין 2 ל 3 הטחורים שלי או הטחור שאותו אני מרגיש, או פנימי אך אני מרגיש אותו נע למטה בזמן ביקור בשירותים, התחלתי לקרוא על שיטת ה HAL DOPPLER וזאת נראת לי השיטה הכי מתקדמת שקיימת מבחינה כירורגית, רציתי לדעת על איזו שיטה אתה ממליץ? אולי ישנה שיטה טובה ויעילה יותר במינימום כאב ובמינימום אשפוז. אני גר באיזור חיפה והקריות ורציתי לבצע את התהליך באזור זה. בתודה מראש על העזרה

שלום רב. ישנה קשת של טיפולים כירורגיים לטחורים, וככלל ניתן לומר שככל שהפעולה "אגרסיבית" יותר, ההתאוששות מהניתוח קשה יותר, והתוצאה לטווח ארוך טובה יותר. שככל שהפעולה "מתונה" יותר, ההתאוששות מהניתוח קלה יותר, והתוצאה לטווח ארוך טובה פחות. מאחר שטחורים הם בעיה של איכות חיים, אתה צריך להחליט בעצמך, בהתייעצות עם הכירורג המטפל, איזו שיטה מתאימה לך ביותר. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג האמון על מגוון שיטות הטיפול בטחורים לבדיקה והכוונת הטיפול.

וכמו תמיד, קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

כבר שנה אני סובלת מכאבי בטן חזקים עם שילשולים או עצירות עם דימום ביציאות.ולפני קצת יותר משנה אנמיה קשה של 6 הומולגלובין וטופלתי עם ונופר תוך ורידי.עשיתי קולונוסקופיה ויצאה תקין.כעת אני מטופלת אצל רופא מומחה נשלחתי לסי.טי בטן שאומר:עיבוי לולאות מעי דק דיסטליות.ללא סימני הסננה מסביבה או עיבוי מזנטריום.טיב הממצא לא ודאי,אינו אופייני לקרון אך ללא שולל. יש מקום לדון בצורך בבדיקת מעי הדק עם קונטרסט או קולונסקופיה עם נסיון בדיקה של אילאום טרמינלי. רק כבעוד חודש יש לי פגישה שוב עם הרופא,מה אומרת בדיקת הסי.טי?

סיגל שלום, במגבלה שלא ראיתי את הצילומים עצמם, הבדיקה אומרת בדיוק מה שכתוב בה, ישנו ממצא במעי הדק שאינו אופייני לקרון אך ללא שולל מחלת קרוהן. להערכתי סביר יהיה צורך בבדיקה נוספת כלשהי של האיזור בהעייתי. אם בקולונוסקופיה לא נכנסו לאילאום הטרמינאלי, וב CT שם ממוקמת המחלה, זו כנראה תהיה הבדיקה הראשונה לעשות. אם כן נכנסו לאילאום הטרמינאלי, או שב CT המחלה ממוקמת גבוה יותר, ניתן לשקול בדיקת קפסולה או קולונוסקופיה כפולת בלון (double baloon)

שלום דר אני סובלת מיפיסורה וטחורים שנאמר לי שהם בדרגה 4 ניסיתי את כל הטיפולים האפשרים כולל אמבטיות וללא הועיל הכרוג הימליץ לי על ניתוח אני יודעת שההחלמה שלאחר הניתוח לא קלה לצערי מיניסיון של הניתוח הראשון שעברתי ליפני 30 שנה עדין נישארו בי חרדות אבל מיצד שני אני לא יכולה ליסבול את הכאבים העזים שאני עוברת אחרי כל יציאה אני פשוט מפחדת לאכול על מנת שלא אצטרך שרותים אני יודעת שאפשר לעשות את הניתוח באסותא אני במאוחדת אודה לך אם תמליץ לי על רופא שעובד עים מאוחדת ןמנתח באסותא אני מקוה להענות מהר על מנת שאוכל לגשת לניתוח ולחסוך מיעצמי סבל מיותר אני מודה לך תודה.

דליה שלום, מטרת פורום זה היא לספק מידע מקצועי כללי בתחום התמחותנו ולצערי אין פורום זה נוהג להמליץ ספציפית על מנתח זה או אחר.

שלום ד"ר אני בן 16 ואני חושב שיש לי טחורים פנימיים כי בצואה הם יוצאים החוצה ואחר כך נכנסים לבד ויש לי לפעמים דימום קל בנייר,ואני יושב בערך חצי שעה בשירותים ולנגב את החוצה לוקח לי אפילו עשר דקות. מה אני יכול לעשות?תמליץ לי על דברים והאם זה יכול להוריד מהחשק המיני?

אלון שלום רב, התלונות שאתה מתאר אכן יכולות להחשיד לטחורים. מומלץ להמנע מישיבה ממושכת בשירותים. כן מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני על בסיס פסיליום שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם עדיין יש סבל ניכר, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. טחורים אינם פוגעים בתפקוד המיני.

שלום, כבר שנים אני חי עם גרודים כרוניים סביב פי הטבעת, הלכתי לרופאי עור למנהן וכולם השיבו לי שאין שם כלום. קיבלתי משחות שמרגיעות,אבל ללא הועיל. בשנה האחרונה התגברו לי הגירודים ןזה כבר נהפך לבלתי נסבל. בחודש האחרון החלפתי משחה ללמיסיל וזה רק הגביר את התופעה,כך שבשבועות האחרונים אני התלחתי לסבול לראשונה מכאבי ראש,עייפות וחולשה כרונית שלא עוברת לי. הלכתי לעשות בדיקות דם כלליות ונראה שהכל תקין. האם יתכן שיש לי קנדידה ? ואם כן או לא מה עליי לעשות? לירון

לירון שלום, גרד אנאלי הוא תופעה מוכרת בעולם הרפואה, ויכולה לנבוע ממגוון של סיבות (ולעיתים יש גרד גם מבלי שמוצאים בבירור את הסיבה). ישנם מגוון של טיפולים בגרד אנאלי, אשר פעמים רבות יכולים לשפר את איכות החיים. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת במקרים עמידים לטיפול שמרני ניתן להשתמש במשחה של חומר הנקרא קפסאין, על פי הוראות רופא בלבד.

שלום דר זמורה , רציתי לשאול אם אתה יודע האם דר זיו יחיאל הוא כירורג קולו-רקטאלי? תודה רבה

בהחלט כן

שלום רב, מאז שהייתי חייל , הנני סובל חטחורים (בלי דימום, רק חיצוני), ואתמול זה קרה לי שוב, כרגע אני אפילו בקושי מסוגל לשבת. לאחר הביקור שלי בקופ"ח אצל רופא משפחה, הוא נתן לי משפחה ונרות והפניה לרופא מומחה... אך, מהעבר זכור לי שהטיפולים דרך קופ"ח כואבים נורא... ולכן המליצו לי לעשות ניתוח לייזר בקליניקה "סאן" , שהיא קליניקה פרטית, הניתוח עולה בסביבות 5,000 ש"ח. רציתי לשאול האם זה יהיה מעשה נכון ללכת לניתוח לייזר? האם הניתוח הזה הוא באמת טוב ויפתור אותי אחת ולתמיד מבעיית טחורים? תודה רבה מראש!

ליאור שלום, איני מכיר את קליניקה סאן, ואיני יודע איזה סוג "ניתוח לייזר" הם עושים. לרוב, בעיות של טחורים מטופלות על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג. שיטות הטיפול העיקריות בטחורים במסגרת הרפואה הקונבנציונאלית מפורטות למטה. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלוםרב, תודה על תגובתך המושקעת. לא סתם היתה לי הרגשה שהטחור המעיק שלי יוצא ממקומו ממצבי לחץ, אך ברצוני לציין שלחץ בשירותים מעולם לא היה לי, הקיבה שלי רכה תמיד, מעולם לא היה לי דימום, אני אוכלת בכמויות קטנות והרבה ירק וסיבים תזונתיים בשל הקפדה על תזונה נכונה, אך לציין שאורח חיי הוא המלא במצבי לחץ. ראשית אני מנהלת פרוייקטים בענף הבנייה, ומרבה במשא ומתן בשיחות מאומצות בטונים של מדריכי טיולי שטח או מדריכות חי"ר, אחרי כמה שיחות נוקבות, מתחיל לבצבץ לו הטחור, ומשם כל מה שאני מוסיפה כגון סחיבת קניות, ערב ריקודים בנעלי עקב, מתח וקצת עצבים פנימיים- לא נותן לטחור שלי להכנס לפחות חודש.קטן כמו שליש זרת, קשה ודבוק לפי הטבעת וכואב כאב סטטי שמוחק לי את החיוך. אני לא יכולה לשנות את הטבע הטמפרמנט שלי וכן לא את סוג העבודה הוורבאלית שלי, וכמו כן לא יכולה לחיות באורח חיים כזה כואב ומדכא..האם אתה חושב שאני צריכה לעבור ניתוח נוסף?אני הבנתי שבניתוח הקודם לא הידקו לי אותו למקומו הטבעי אלא חתכו אותו.הבנתי גם שאי אפשר לדעת מה יצא בפעם הבאה כי לא עושים שם "ניקיון" אלא מורידים רק את הטחור המפריע הגלוי לעין.קשירה (ונרות) לא מתאימים לטחור שלי לטענת פרופסור קלוגר, מכאן אני חושבת שהטעתי אותך,והטחור שלי הינו חיצוני...קראו לזה טחור אחורי טרומבוטי. אני משתמשת במשחת פרוקטו, במגבונים, באמבטיות, עושה ספורט, מתנחמת במאלחשים לפני פגישות, במשחות מרגיעות ומקררות מבית הטבע, מקל לפעמים אך לא מעלים אותו, וזו תלות נוראית..אני אם חד הורית ואני מודה שיש עלי עומס ולחץ רב, מניחה שאצל כל אחד יוצאת הריאקציה במקום אחר, משתדלת לנוח שעה אחה"צ במאוזן וכן מעשר בלילה אני במאוזן, כמה אפשר להשתדל? אז אולי באמת עדיף לנתח גם את הטחור הזה? תודה מראש וסליחה על נושא שיחה מוזר שכזה :) ליבי

ליבי שלום, טחורים הם בעיה של איכות חיים, ולכן רק את יכולה להחליט כמה הוא מפריע לאיכות חייך (ונשמע לי שהוא בהחלט מפריע) ומה את מוכנה לעשות על מנת לשפר את איכות חייך בנושא זה. אם את מעוניינת בטיפול כירורגי נוסף כל שהוא, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

תודה רבה דר זמורה על תשובתך לגבי כאבי גב הקשורים לדלקת חריפה במעי הגס . אני כרגע מאושפז במח כירורגית אסף הרופא עקב דלקת חריפה דברטיקוליטיס פעם שלישית השנה עם זיהום בדם ומקבל אנטיביוטיקה דרך הוריד אני כל הזמן אומר לרופאים שיש לי כאבי תופת בגב והם נותנים לי כבר שבוע וחצי משכחי כאבים ולא מנסים לבדוק מאיפה הכאבי גב . השאלה שלי אלייך כשאמרת לגבי האבסס שיכול להגרם עקב דלקת במעי האם התכוונת אבסס בגב או במעי ? איזה ברור עלי לעשות הקשור לגב כי במעי כבר יודעים מה המצב תודה רבה

ניסים שלום, אני מקווה שבינתיים כבר החלמת. אם לא- נראה לי שבדיקת CT יכולה לשלול או לאשר המצאות אבצס סמוך למעי לכוון הגב. בכל מקרה, אני סמוך ובטוח שהרופאים במחלקה בה אתה מאושפז יודעים היטב כיצד לברר ולטפל במצבים כאלה, והמידע העומד לרשותם בקבלת ההחלטות רב בהרבה מזה המצוי ברשותי.

אני בת 62, לא סובלת מעצירות כלל (יש לי יציאות רכות בלי להתאמץ בכל בוקר), ופתאום יצאו לי טחור חיצוני לא מדמם אך כואב. בימים הראשונים הצלחתי לדחוף אותו חזרה אך הוא יצא מיד שוב, אך בימים האחרונים אפילו אינני מנסה כי כל נגיעה בו כואבת. קניתי משחת הממליס ואני מורחת פעמיים ביום, לא נראה לי שזה עושה שינוי מי יודע מה. שאלתי היא: איך יוצאים מהמצב הזה? האם לגשת לרופא משפחה שיתן לי תרופה או תכשיר כלשהם, או לגשת לכירורג או פרוקטולוג? עלי לציין שבעבר היו לי פה ושם טחורים פנימיים, שמשחה ונרות פרוקטוצורין עזרו להם פלאים, אבל עד כמה שאני יודעת כבר לא מייצרים אותם. האם רקטוצורין היא המקבילה, והאם ניתן לקנות זאת ללא מירשם? אודה על תשובה מהירה.

יהודית שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. ממצא כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, ועוד. משחות מקומיות כגון רקטוצורין או פרוקטוגליבנול יכולות להקל על הסימפטומים. אם אין הקלה ניכרת, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

בנתיים הטחור החיצוני התכווץ בהרבה וגם כואב הרבה פחות, אבל הוא מסרב להעלם. האם להמשיך לחכות או בכל זאת לגשת לרופא? לא הייתי עדיין אצל רופא כי באחת מתשובותיך כתבת, שאם לא מטפלים בטחור תוך היומיים-שלשה הראשונים, הוא יתכווץ מעצמו תוך כשבועיים, וזה אכן מה שקרה. אבל כאמור הוא מסרב להעלם. מה לעשות? בתודה מראש.

שלום רב , האם יש קשר בין דלקת חריפה של דברטיקוליטיס לבין כאבי גב חזקים תודה רבה

ניסים שלום, בהחלט יכול להיות קשר- דיברטיקוליטיס יכולה לגרום לדלקת ואף לאבצס בחלקה האחורי של הבטן (שזה בעצם הגב) ולגרום לכאבי גב. אם עולה שאלה כזו, כדאי לפנות לבדיקה בהקדם.

בס"ד שלום ד"ר זמורה, האם סטומה יכולה לפתח מחלות כמו של פי הטבעת, כמו אבססים, פיסטולות או כל מיני כאלה (אין לי מושג איזה עוד יש/יכולים להיות), או אולי דלקות... או כל מני דברים שאני לא מכירה בכלל שאתה יודע עליהם? אם כן, אז איך מטפלים? תודה על תשובתך!

הודיה שלום, מקוה ששלומך בטוב. לגבי סטומה, תלוי מדוע מבצעים אותה. אם מבוצעת סטומה בשל מחלות מעי דלקתיות, יכולות להופיע תופעות כפי שאת מציינת, אולם אם היא מבוצעת בשל אינרשיה, סיבוכים כאלה נדירים מאד, וה"סיבוך" השכיח ביותר הוא הווצרות בקע סביב הסטומה לאורך השנים.

בס"ד תודה על ההתעניינות, ד"ר. ממממ... לא משו, אבל יהיה בסדר, אני עושה אילאוסטומי בעוד שבוע וחצי, אבל חוץ מזה פיזית מרגישה מצוין, רק שאלה של שיפור איכות החיים. אבל מפחיד... תודה רבה על התשובה :) יש בדרך כלל טיפול יעיל לבקע, אם הוא נוצר?

שלום רב אני בן 37 בעקבות כאבים בבטן עליונה עשיתי בדיקה אינדוסקופיה והממצאים הם: דלקת קלה באנטרום MILD SUPERFICIAL INSTESTINAL METAPLASIA. NO H.PYLORI הגסטרו נתן לי אומפרדקס 20 מ"ג.ואמר לקחת במשך שנה ולבוא כל שנה למעקב.. הרופא משפחה אמר לי לקחחת רני ו קונטרולוק 40 מ"ג. וזאת בגלל ממצא הביופסיה שיכול לפתח סרטן כדבריו ועוד אמר לקחת רק שכואב ואת בגלל שתרופה נגד חומציות גם יכולה לגרום לסרטןיש לציין שאין לי צרבות רק תחושת לחץ בבטן עליונה רציתי לשמוע דעתך.

ערן שלום, ממליץ לפנות לפורום גסטרואנטרולוגיה כאן בדוקטורס ליעוץ.

שמי שלום וברצוני לשאול שאלה היה לי בבית חולים וולפסון זמן מעבר במעי וקיבלתי תשובות: מעי עילה: 19 מעי רוחבי: 12 מעי יורד: 18 רקטוסיגמה: 49 זמן מעבר: 97 סיכום: זמן מעבר מעט מעורך ברקטוסיגמה התוכל בבקשה להסביר לי מה זה אומר כל הספרות האלה ובנוסף מה זה הסיכום שרשמו לי רקטוסיגמה אברכך בשבת שלום..

שלום רב, קשה לי לפרש את הבדיקה מאחר שאיני יודע באיזו מהטכניקות הקיימות להערכת זמן מעבר מעי גס היא בוצעה. בכל מקרה, זמן מעבר מעט ארוך ברקטוסיגמא יכול להעיד על קושי בהתרוקנות בגובה רצפת האגן, ומומלץ לפנות לרופא/ה שהפנה אותך לבדיקה, ויודע/ת כיצד תשובת הבדיקה משתלבת עם תלונותיך וממצאי הבדיקה הגופנית, להשלמת הייעוץ.

שלום רב, אני בת 38 והיה לי טחור פנימי שיוצא החוצה ונשאר קבוע קשה ותקופה ארוכה, ברגע הייתי מתהלכת בנעלי עקב או מתאמצת פיזית או מרימה את הקול בשיחה נוקבת..לאחר תקופה של סבל וירידה משמעותית באיכות החיים נותחתי אצל פרופסור בכיר.טחור פנימי בשעה רבע לשש שמו. אחרי עשרה חודשים יצא טחור אחד אחר והוסבר לי שזו הנטיה שלי ויש שם מערכת עצבית וכשאני מתעצבנת זה יוצא שוב וצריך לחיות עם זה או להוריד את זה בעוד ניתוח רק שלא בטוח שלא יצא אחד אחר כי אי אפשר לעשות ניקיון כמו שבניתוח טחורים חיצוניים. לציין שהטחור שלי לא מדמם, אין לי עצירויות, אני לא אוכלת חריף, הוא קטן אבל עושה לי את מצב הרוח ירוד- קבוע. באחרונה שמעתי שיש הידוק טחורים במקום ניתוח. שאלתי היא מה דעתך בנושא באופן כללי והאם תוכל להמליץ לי על הידוק או לייזר במרפאה ידועה ע"מ שאחסוך מעצמי את הסבל של ניתוח נוסף. תודה רבה לך, ליבי.

ליבי שלום, לצערי איני מכיר את שיטת הידוק הטחורים או הטיפול בלייזר במרפאה ידועה. שיטות הטיפול הקונבנציונאליות העיקריות בטחורים מפורטים מטה. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. צריבת טחורים באנרגיה אינפראדומה או הזרקה של חומר סקלרוזנטי לטחורים בעלות אפקט דומה, הן מבחינת ההתאוששות והן מבחינת התועלת. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלוםרב, תודה על תגובתך המושקעת. לא סתם היתה לי הרגשה שהטחור המעיק שלי יוצא ממקומו ממצבי לחץ, אך ברצוני לציין שלחץ בשירותים מעולם לא היה לי, הקיבה שלי רכה תמיד, מעולם לא היה לי דימום, אני אוכלת בכמויות קטנות והרבה ירק וסיבים תזונתיים בשל הקפדה על תזונה נכונה, אך לציין שאורח חיי הוא המלא במצבי לחץ. ראשית אני מנהלת פרוייקטים בענף הבנייה, ומרבה במשא ומתן בשיחות מאומצות בטונים של מדריכי טיולי שטח או מדריכות חי"ר, אחרי כמה שיחות נוקבות, מתחיל לבצבץ לו הטחור, ומשם כל מה שאני מוסיפה כגון סחיבת קניות, ערב ריקודים בנעלי עקב, מתח וקצת עצבים פנימיים- לא נותן לטחור שלי להכנס לפחות חודש.קטן כמו שליש זרת, קשה ודבוק לפי הטבעת וכואב כאב סטטי שמוחק לי את החיוך. אני לא יכולה לשנות את הטבע הטמפרמנט שלי וכן לא את סוג העבודה הוורבאלית שלי, וכמו כן לא יכולה לחיות באורח חיים כזה כואב ומדכא..האם אתה חושב שאני צריכה לעבור ניתוח נוסף?אני הבנתי שבניתוח הקודם לא הידקו לי אותו למקומו הטבעי אלא חתכו אותו.הבנתי גם שאי אפשר לדעת מה יצא בפעם הבאה כי לא עושים שם "ניקיון" אלא מורידים רק את הטחור המפריע הגלוי לעין.קשירה (ונרות) לא מתאימים לטחור שלי לטענת פרופסור קלוגר, מכאן אני חושבת שהטעתי אותך,והטחור שלי הינו חיצוני...קראו לזה טחור אחורי טרומבוטי. אני משתמשת במשחת פרוקטו, במגבונים, באמבטיות, עושה ספורט, מתנחמת במאלחשים לפני פגישות, במשחות מרגיעות ומקררות מבית הטבע, מקל לפעמים אך לא מעלים אותו, וזו תלות נוראית..אני אם חד הורית ואני מודה שיש עלי עומס ולחץ רב, מניחה שאצל כל אחד יוצאת הריאקציה במקום אחר, משתדלת לנוח שעה אחה"צ במאוזן וכן מעשר בלילה אני במאוזן, כמה אפשר להשתדל? אז אולי באמת עדיף לנתח גם את הטחור הזה? תודה מראש וסליחה על נושא שיחה מוזר שכזה :) ליבי

היי הייתי היום אצל הרופאה והיא אמרה שאני סובלת מטחוריפ פנימיים ושזה לא דחוף(זה לא כואב)- ושאני אקפיד על תזונה ושתייה מרובה שאלתי היא : איך מטפלים בטחורים פנימיים? כדי שיפסיקו לדמם בשעת יציאה? אשמח לתשובה ... בתודה שיר

שיר שלום, טחורים הם בעיקרם בעיה של איכות חיים, ולכן מסלול הטיפול צריך להקבע בהתאם למידת ההשפעה של הטחורים על איכות חייך. מידע מפורט על אפשרויות הטיפול השונות בטחורים מפורט למטה. חשוב לציין שבכל מקרה, השלב הבסיסי ש הטיפול כולל ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני על בסיס פסיליום שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. כמו כן, חשוב לציין כי כעיקרון, לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו, ולכן בכל מקרה של דימום אנו ממליצים לבצע גם בדיקה כלשהי של המעי הגס, שהיקיפה תלוי לרוב בגילך ובגורמי סיכון אחרים כגון סיפור משפחתי של מחלות מעי. אם בדיקה זו תהיה תקינה, נדע שמקור הדמם הוא האיזור פי הטבעת (כגון טחורים), ונוכל כולנו לישון יותר טוב בלילה. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

לאבי(בן 73) בוצעה קולונסקופיה לאחר שהתלונן על עצירות וירידה דראסטית במשקל. בבדיקה נתגלה גוש שמרכזו כיב בגודל של כ-10 ס"מ סמוך לפי הטבעת.הגוש היה קשה מאוד אך עם גבולות מאד ברורים. נלקחה ביופסיה שיצאה תקינה. בבדיקת הסיטי נצפתה הגדלה של בלוטות הלימפה, אך אין סימן לגרורות באיברים נוספים.בבדיקות הדם שבוצעו המרקרים מצביעים על תהליך סרטני/דלקתי. הרופא המטפל טוען שהוא לא ראה גידול כזה והמליץ על לקיחת ביופסיה חוזרת בהרדמה מלאה. שאלתי היא מדוע לא מבצעים כריתה של הגידול/כיב תוך כדי לקיחת הביופסיה, מאחר וממילא הבדיקה נעשית בהרדמה מלאה?

דנה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. גידול כפי שאת מתארת יכול להיות חשוד לגידול ממאיר, אולם הטיפול הנכון בו (כולל הטיפול הכירורגי) תלוי במידה רבה בסוג הגידול, האם הוא ממאיר או לא, אם כן- מה סוג הגידול, ולעיתים גם במידת החדירה המקומית שלו. לכן, בדיקה פתולוגית טובה של הגידול הכרחית לקביעת מסלול הטיפול המיטבי.

שלום אני בחורה בת 26 אתמול גיליתי דם בעת מתן הצואה- הדם אינו בצואה אלא בשירותים מסביב והדימום מועט. אינני סובלת מכאבים כלל. מאוחר יותר בעת מתן צואה הדימום נעלם לגמרי ולקראת הערב הדימום התחזק. היום בבוקר חזרה התופעה שוב בבוקר סבלתי מדימום קל בצהריים הדימום נעלם ובערב הופיע דימום קל. אני סובלת מבטן רגישה(עציריות ושלשולים מפעם לפעם) ואינני סובלת מכאבים כלל... רציתי לשאול האם יש סיבה לדאגה? מזה יכול להיות? האם זה יכול להיות קשור לגלולות למניעת הריון שאני לוקחת? האם ניתן לקיים יחסים ללא הפרעה? וביקצור מה עליי לעשות? אשמח לעזרה... דקל

דקל שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. דמם מפי הטבעת יכול להגרם ממגוון של סיבות, כולל טחורים ועוד. כעיקרון, לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו, הסיכוי להתפתחות סרטן המעי הגס בגיל ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך מאד מאד, אך ככלל הסיכוי שהדמם נובע מבעיה מסוכנת כגון דיגול חלילה בגיל 28 ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי גבוהים בהרבה מבעיה שפירה כלשהי גבוהים בהרבה. איני רואה מניעה לקיום יחסי מין עקב הדמם, ואם הדמם ימשך ויפריע לאיכות חייך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול

ילדתי לפני 3 חודשים, ויש לי דימום וכאב חזק בימים האחרונים בזמן הוצאת צואה. לאיזה רופא עליי לפנות ע"מ לבדוק את העניין, רופא משפחה או ישירות לפרוטולוג? קניתי בינתיים פרוקטו-גליבנול ורציתי לדעת איך יודעים אם מדובר בטחורים פנימיים או חיצוניים, ואם אלו פנימיים- עד כמה צריך להחדיר את המכשיר לפי הטבעת? תודה מראש.

ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים חיצוניים, טחורים פנימיים, פיסורה, ועוד. טחורים חיצוניים בד"כ מתבטאים גם בנפיחות רקמתית באיזור פי הטבעת. מומלץ לפנות ישירות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

המליצו לי על אלו ורה לשתיה עבור פעילות תקינה של מערכת העיכול האם ידוע לך על יתרונות של האלו ורה לשתיה? בן 35 ,אני סובל מדמם קל כל כמה חודשים

שלום רב, הטיפול שאתה מציין אינו חלק מהטיפולים הקונבנציונאליים ברפואה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ופעולת מעי תקינה בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני על בסיס פסיליום שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה.

בני בן השנתיים וחצי,ינק עד גיל שנה וחצי ,לא אהב לאכול מאכלים שונים,היה מפתח אבני צואה מידי יום,וראיתי לאחר שהיה עושה את צרכיו (שהיה כרוך בכאב ואף בדימום)את הצניחה של המעי.אני במעקב אצל רופא גסטרואנטרולוג והחלנו באבקת נורמלקס, ואכן היציאות יותר רכות , אך עדיין יש צניחה קטנה של המעי.יש לציין שהילד אוכל יותר טוב ובהתיייעצות עם הרופא החלנו בגמילה מיחתולים.בתוכנית לחכות עוד חודשיים עם טיפול בנורמלקס (שכבר מקבל אותו כחודשיים וחצי),ואם עדיין יש צניחה הוא רוצה לעשות לו בדיקה ולשלול פוליפ,ואם יצטרך אף לנתח. אני מאוד מדואגת,ורציתי לקבל יותר פרטים על ניתוח שכזה .אשמח לקבל פרטים . תודה סוזן

סוזן שלום, אני מבין את דאגתך, אך אינני כירורג ילדים ואיני מטפל בילדים בגיל זה בשגרת יומי. מומלץ לפנות לכירורג ילדים או גסטרואנטרולוג ילדים לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב, אני כחודשיים לאחר ניתוח פיסטולוטומיה. הכל עבר בשלום, אך עדיין פצע קטן שלא נרפא. האם אפשרי ללכת לבריכה או לים? או שזה עלול לגרום לזיהום כלשהוא? בתודה מראש, תמר

תמר שלום, מבחינת הבריאות שלך אין כל מניעה לרחוץ בבריכה, אולם איני בטוח שהיית רוצה שאחרים יתרחצו בבריכה עם פצעים פתוחים. לגבי רחצה בים, מים מלוחים עלולים לגרום לתחושת שריפה מקומית, אולם אין בהם נזק. מומלץ להשמר מכניסה של חול ים לפצע.

שלום רב קצת לפני 30, שמתי לב לתופעה חדשה אצלי (כמה חודשים), בטן נפוחה! (בייחוד לאחר אוכל, אפילו משהו מאוד קטן), אני בחור די פעיל; הליכותת ואופניים אבל נראה לאחרונה, שהמצב הולך ומתעצם (כמה פעילות שאני לא עושה, שום דבר לא משתנה ואפילו נראה כאילו הולך ומחמיר, מבנה גופי בנוני, (אי אפשר לומר שאני שמן, אבל אולי עכשיו עכב הנפיחות אולי כן, והולך ונהיה יותר גרוע). חשוב לציין שלא שניתי משהו מבחינת תצרוכת וארוחות. עובד עצות ודיי מוטרד, מה כדי לנסות לעשות ואולי גם לבדוק? תודה מקרב לב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אמיר שלום, תלונותיך יכולות להחשיד להפרעה תפקודית כלשהי של מערכת העיכול, ולכן מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום בן 37. עקב כאבי בטן ממושכים בצעתי קולונוסקופיה. היה ממצא של פוליפ ססילי 3 ממ בקרקעית הצקום. בנוסף פוליפ בעומק 25 סמ בסיגמה , על גבעול קצר 10 ממ שהתפרק לפירורים בזמן הוצאתו לפתולוגיה. שני הפוליפים כאמור נכרתו. לאחרונה קיבלתי את תוצאת הביופסיה שבה נכתב על שני הפוליפים: TUBULAR ADENOMAS LOW GRADE DYSPLASIA. הבנתי שמדובר במשהו טרום סרטני. יש לי מספר שאלות: 1. תוך כמה זמן היה יכול להיתפתח סרטן ? 2. מה הסיכוי להתפתחות סרטן מסוג זה של פוליפים? 3. מתי מומלץ לבצע בדיקה חוזרת? 4 .באיזה גיל ילדיי יצטרכו לבצע בדיקה זו (האם זה גנטי בכלל)? האם דרוש מעקב גסטרו או אונקולוג? דרך אגב הוריי בני 65 ולא ידוע על סרטן מעי תודה על העזרה

1. אין לדעת אם אצלך היה מתפתח סרטן כתוצאה מפוליפים אלו או לא, אבל ככלל פוליפים כאלה יכולים להתפתח לסטרן המעי הגס בתהליך שלרוב נמשך שנים. 2. קשה כאמור לחזות את הסיכוי לפתח סרטן מפוליפים אלו. לפוליפ בגודל 3 ממ סיכוי קטן להפוך לממאיר, ולפוליפ של 1 ס"מ הסיכון רב יותר. בכל מקרה זה כבר לא משנה, כי הם כבר בחוץ. 3. אין קונצנזוס בשאלה מתי לבצע בדיקה חוזרת. להערכתי כדאי לחזור על הבדיקה בטווח של כ 3 שנים 4. הממצא הנ"ל לא נחשב לסרטן המעי הגס, ולכן ילדיך הם בסיכון ממוצע. אנו ממליצים להתחיל סקירה קולונוסקופית מגיל 50, למרות שזו לא המלצת המדינה, ובדיקת סקירה אינה בסל הבריאות. 5. אין כל צורך במעקב אונקולוג. מעקב גסטרואנטרולוג מספק.

אהממ בערך 10 שנים שיש שאני שם לב שאחרי יציאה על הנייר יש מעט דם.. ממש בקטנה פעם אחת בלבד אני זוכר שבאמת היה לי מן כאב מוזר והיה קצת יותר דם, אבל סה"כ אין לי שם כאבים וכמו שאמרתי זה למעלה מ10 שנים אז אולי אני גם קצת רגיל בנוסף נראה כאילו יש לי באיזור עצם הזנב מן חור כזה.. אולי זה קשור? וגםם ביצעתי בדיקה של דם סמוי.. גם בערך לפני 10 שנים שיצא חיובי ומאז לא אמרו לי על זה כלום.. אני מעוניין לשמוע דעה לך איך שזה נשמע לך? תודה מראש..

שלום רב, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. כעיקרון, סביר דמם מפי הטבעת שאינו משתנה זה 10 שנים יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, טחורים פנימיים עוד, וסביר שאם הדמם נמשך ללא שינוי מהותי תקופה כזו הוא אינו נגרם מגידול חלילה, אבל כאמור אין באפשרותנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט. לגבי הממצא בעצם השנב, הוא יכול להחשיד לסינוס פילונידאלי, וקשה לקבוע ללא בדיקה אם הוא יכול להיות קשור להפרשה דמית כזו או אחרת. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

אתה חושב שיכול להיות קשר בין הממצא הזה של דימום כזה לתרומובציטוזיס?

שני רופאים כירוגים אמרו לי שאינם יודעים מה זו השלפוחית שיש לי בכניסה לפי הטבעת. לא הפנו אותי לבדיקה מסויימת למרות שלא ידעו לומא לי במה מדובר. מה זה יכול להיות ואיזו בדיקה כדי לעשות?

יעל שלום רב, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

בן 52 אחרי 2 אישפוזים תוך 3 חודשים אחרונים עקב כאבי בטן חזקים ,בבדיקת רנטגן וסי.טי התגלתה לי דלקת דברטקוליטיס,אושפזתי כאמור וקבלתי אנטביוטיקה דרך הוריד. נשלחתי לבצע קולונוסקופיה ולהן התוצאות: בבדיקה זו הרופא אמר שהוא לא רואה עדות לדברטקוליטיס, וב סי.טי היתה עדות לסעיפים רבים יחסית במעי הגס צד שמאל בבקשה נא לפענח לי את התשובה של הקולונוסקופיה ,וגם רצתי לשאול איך יש סטירה כזאת בין שני הבדיקות _ס.טי וקולונוסקופיה) תוthere was nothing precluding colonoccopy on history or physical examination lnformed consent was obtained with the benefits risks and alternatives for the procedure explained .the patient tolerated the procedure well .the pulse rate remaied normal through out the procedure .oxygen saturation not less than 100% was also noted oxygen was delivered at 5 litres per minute by nasal cannula. the bowel preparation with meroken was good the instrument was inserted to the cecum the cecum was identified by the ileo-cecal velve' the appendiceal orificw transillumination and the tri-radiate cecal fold to the place pf inserition the bowel was normal diagnosis normal colonoscopy final disposition return to primary physican תודה מראש!

שלום רב, קולונוסקופיה בהחלט יכולה לעיתים לא לראות סעיפים קטנים שקיימים, ואם התהליך הדלקתי כבר נרפא, הקולונוסקופיה יכולה להראות תקינה. מטרת הקולונוסקופיה לאחר התקפי דיברטיקוליטיס היא בעיקר לודא שלא מדובר בגידול חלילה שיכול גם הוא לגרום לדלקת מקומית, ומבחינה זו הבדיקה ברוך השם תקינה. בעבר היה נהוג להציע ניתוח לכריתת המקטע בו היו דלקות לאחר 2 אירועים של דלקת, אולם בשנים האחרונות הגישה היא יותר סלקטיבית, ואנו בוחנים כל מקרה לגופו. מעט מידע כללי בנושא מחלת סעיפים של המעי: סעיפים (דיברטיקולים) במעי הגס הם שינויים במבנה המעי הגס השכיחים באוכלוסיה המערבית, ושכיחותם הולכת ועולה עם הגיל. הסעיפים הם מעין כיסים צדדיים המתבלטים מדופן המעי הגס החוצה. סעיפים שכיחים יותר במחציתו השמאלית של המעי הגס, ובעיקר בקטע הנקרא "סיגמואיד", אבל יכולים להיות בכל איזור של המעי הגס. נראה כי תזונה עניה בסיבים השכיחה בעולם המערבי, גורמת לעליית לחץ בתוך המעי הגס וליצירה של סעיפים לאורך השנים. מהם הסימפטומים? רוב האנשים להם יש סעיפים אינם חשים בכך כלל והדבר אינו מפריע לאיכות חייהם. אולם לעיתים מופיע סבל, שיכול להתבטא בטווח רחב של סימפטומים, החל מכאב קל ועד לזיהום קשה המצריך ניתוח דחוף. כאשר נוצרת דלקת באחד הסעיפים, יכול כל מקטע המעי הסמוך להיות מודלק (מצב המכונה "דיברטיקוליטיס"). במצב זה מופיעים בד"כ כאבים עזים מלווים בחום ותחושה כללית רעה. במקרים קיצוניים יכולה דלקת כזו לגרום להתנקבות של המעי ולדלקת מפושטת בבטן, הדורשת ניתוח דחוף. סיבוך פחות שכיח של מחלת סעיפים הוא דימום אל תוך המעי הגס, שיכול להיות לעיתים בכמות רבה ואפילו מסכנת חיים, הדורש ניתוח דחוף. כיצד מטפלים במחלת סעיפים? כאשר הסעיפים לא גורמים לשום סבל או סיבוכים, אין צורך לטפל בהם. מומלץ לשמור על כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים, כגון ירקות, לחם מחיטה מלאה וכדו' (מומלץ לקבל יעוץ דיאטיקאית מסודר), בכדי להאט את התקדמות מחלת הסעיפים. כאשר ישנם כאבים חזקים או סימני דלקת יש צורך להיבדק על ידי רופא. דלקות קלות יכולות להיות מטופלות באנטיביוטיקה דרך הפה, אולם דלקות קשות יותר דורשות אשפוז ואנטיביוטיקה תוך ורידית. לעתים רחוקות הדלקת מחמירה למרות הטיפול התרופתי, ואז יש צורך בניתוח דחוף על מנת להוציא את הקטע החולה. מתי יש צורך בניתוח • ניתוח דחוף אינו שכיח בחולים עם מחלת סעיפים, אולם לעתים נזקקים לו במקרים של דלקת קשה, התנקבות תהליך דלקתי לתוך הבטן, או דמום בלתי נשלט. פעמים רבות בניתוח דחוף לא ניתן לחבר את שתי קצוות המעי (שלפני ואחרי המקטע הנכרת) בחזרה באותו זמן, ויש צורך להתקין באופן זמני סטומה, שהיא שקית המוצמדת לדופן הבטן ובה נאספות היציאות. לאחר מספר שבועות, כשהאיזור מחלים, ניתן לסגור את הסטומה בניתוח נוסף. • ניתוח מתוכנן מוצע לעיתים כאשר יש התקפים חוזרים של דלקת על רקע סעיפים, במטרה למנוע דלקות נוספות בעתיד, ולהקטין את הסיכוי לניתוח דחוף ולסטומה זמנית. בניתוח כורתים את האיזור הנוטה ליצור דלקות, מתוך שאיפה לחבר את המעי שלפני איזור זה אל המעי לאחריו. בדרך כלל תפקוד המעיים והיציאות לאחר הניתוח לא שונה במידה רבה מזה טרם הניתוח.

שלום רב, אני גרה באיטליה ומזה כשבועיים אני מאוד נפוחה התחלתי לקחת פרוביוטיק כשבוע וללא שינוי . אני אוכלת מעט מאוד והורדתי את כל המאכלים שיוצרים גזים ונפיחות ושום דבר לא עוזר נגשתי לבי"ח כאן והרופא טען שאני מאוד נפוחה, עשו לי צילום ובדיקות דם ובצילום הראה שיש לי המון גזים וצואה, יש לציין שיש לי יציאות סדירות כל יום! התחלתי לקחת כדורים נגד גזים כבר 3 ימים עשיתי חוקן נוזלי ונר, אף על פי שיש לי יציאות סדירות בכדי להתרוקן יותר, ויצא רק החומר עם מעט מאוד צואה. אני עדיין נפוחה ומאוד קשה לי ואני לא יודעת מה לעשות!! אגב בבדיקות דם היו כמה חריגות שאני לא מבינה מה זה אומר?! PO2 - 35.0 mmHg (80.0-100.0) x O2HB - 65.9% (95.0-99.0) x COHB - 6.4% (0.5-2.5) x HHB - 26.8% (1.0-5.0) x (זה יצא מאוד גבוה) SO2 - 71.0% (75.0-99.0) x אשמח אם תוכל לעזור לי מודה לך מאוד! קרן

קרן שלום, בדיקות הדם שציינת נראות לי לא רלוונטיות לתלונותיך, והן בדיקות של גזים בדם, שכנראה נלקחו מדם ורידי (ומאחר שהערכים התקינים מכוילים לדם עורקי, הן מצויינות כחורגות מהנורמה). לגבי תחושת הנפיחות, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הדמם עדיין יפריע לאיכות חייך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי מקומי לבדיקה.

שלום לפני כ-9 ימים עשיתי ניתוח להוצאת שלושה טחורים גדולים חיצוניים. מאז עדיין קשה לי עם היציאות בשירותים, זה מאוד כואב גם כאשר אני נעזרת בכדור משלשל. לפעמים היציאות מלוות עם דימום ואתמול יצא לי מסתבר קריש דם שני. השאלה היא האם זה חלק מההחלמה והכל מתנהל בסדר או שיש מקום לדאגה? שאלה נוספת אם אפשר: מה טווח ההשפעה של הסירופ אבילאק מהרגע שנוטלים את הסירופ ועד ליציאה והאם יש מרככי קיבה טבעיים שניתן לקחת במקום הכדורים כמו תה מסוים? תודה רבה

שלום רב, ניתוח לכריתת טחורים מתאפיין בתקופת החלמה קשה שיכולה להתבטא בכאב ניכר, בעיקר בעת היציאה, ובדמם לא מאסיבי. היתרון של ניתוח זה הוא שלאחר סיום תקופת ההחלמה התוצאה בד"כ טובה והשיפור באיכות החיים ניכר. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני על בסיס פסיליום שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. חומרים משלשלים כגון אבילק פחות מומלצים. אם אין שיפור בטווח של כשבועיים או החמרה כלשהי מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

שלום אני חייל חובה. אובחן לי באיזור הישבן בצד ימין (קרוב לפי הטבעת) epidermal cyst . במקום הנ"ל היו לי דלקות חוזרות עם הפרשות מוגלה. האבחנה: " באורך 5 ס"מ גוש קטן תוך עור עם שריטה בקוטבו, הפרשות מפתח נקודתי בקוטבו סרו-סאנגבינותי" קיבלתי המלצה לניתוח כריתה + בדיקת מומחה פרוקטולוג (עדיין לא ביצעתי את בדיקת הפרוקטולוג). השאלה שלי מה אורך ימי ההחלמה לאחר הניתוח? והאם חובה לבצע את הניתוח?

אסתי שלום, מתאורך קשה לי להבין היכן בדיוק ממוקם הממצא ומה גודלו, ומה הסיכוי שיש קשר אנטומי בינו לבין מבנים של מערכת פי הטבעת, ולכן קשה לי לומר מה משמעות הניתוח ומה משך ההחלמה ממנו. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

אני סובלת מפיסורה מספר חודשים לאחרונה לאחר טיפול במישחות אני לא סובלת יותר מכאב הבחנתי שקפל עור שהיה על הפיסורה נעלם כמעט לחלוטין האם אני יכולה להיות אופטימית שאולי אולי הפיסורה תעלם לחלוטין בתודה מראש

אינשאללה

דר' זמורה שלום רב, בשנתיים האחרונות אני סובל באופן בא והולך מדימום במהלך יציאות של צואה. הדימום הוא נלווה ולא נמצא בתוך הצואה עצמה. האבחון שקיבלתי הוא של פיסורה וטחורים. הדימום מהפיסורה. השתמתי במשחה שהפסיקה את הדימום לפרק זמן של כמה חודשים ואז הוא התחיל שוב. שוב השתמשתי במשחה וזה סייע לפרק קצוב של מספר חודשים. הדימום החל שוב לאחרונה ובימים האחרונים הוא דימום מסיבי - ממש כשל פצע פתוח. בנוסף אני מרגיש חולשה ועייפות. אודה ואתוודה שזה די מלחיץ אותי. במקביל יש לי כבר פרק זמן של כמה שבועות כאב עמום בבטן העליונה. זו תחושה כזו של כאילו הגוף לא רוצה שאכניס לתוכו שום דבר. עשיתי לא מזמן בדיקת נשיפה - לבירור האם יש לי את החידק שגורם לאולקוס - טרם קיבלתי תשובה בעניין. שאלותיי הן - האם ייתכן ששתי התופעות קשורות? מה היית ממליץ לי לעשות ועד כמה זה דחוף? המון תודה נעם

נעם שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. נדיר שדמם מתעלת פי הטבעת עצמה למשך פרק זמן לא ארוך גורם לחסר דם משמעותי שגורם לחולשה, אבל בשביל לשלול חסר דם ניתן לבצע בקופת חולים ספירת דם (לרוב מתקבלת תשובה בו ביום). רוב הסיכויים שהסבל מאיזור פי הטבעת והכאב העמום בבטן העליונה אינם קשורים זה בזה, אולם באופן נדיר יכולות להיות מחלות שונות הגורמות לשניהם גם יחד. תלונות בפי הטבעת כפי שאתה מתאר יכולות להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל פיסורה,טחורים, תהליכים זיהומיים שונים בפי הטבעת, ועוד, ולצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה אתה סובל. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

תודה על תשובתך. לאחר בדיקה אצל רופא משפחתי זוהתה פיסורה ולאחר טיפול הדימום אכן הפסיק. לגבי הכאב העמום בבטן העליונה יש לי פגישה עם גסטרו' ביום ראשון הקרוב. אני מודה לך על זמנך נעם

כ- שבועיים לאחר הלידה החל לי גרד בפי הטבעת וכהבור כ3 ימים החל לי כאב ביציאות המלווה בדימום קל ביותר. הכאב החמיר עד שהפך בלתי נסבל. לא הרגשתי טחור במישוש חיצוני כך שככל הנראה מדובר בפנימי. 1.האם יש לפנות לרופא או להמתין להחלמה עצמית עם כלכלה רכה? 2.כיצד זה הגיוני שרק כשבועיים- שלושה אחרי הלידה הטחורים יופיעו ולא מיד לאחריה?

טל שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים פיסורה,טחורים, תהליכים זיהומיים שונים בפי הטבעת, ועוד, ולצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה את סובלת. בהחלט מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

בן 35 בתקופה האחרונה מידי פעם ולמספר ימים שריר הסוגר הפנימי סוגר מאוד חזק וגורם להרגשה לא נעימה כל היום וכאבים בזמן היציאה מה אפשר לעשות??? תודה

עופר שלום, התופעה שאתה מתאר קיימת אך אינה שכיחה, ולא יהיה אחראי מצידנו לספק יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.