פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

אשמח מאוד אם תענה לי בהקדם. והסיפור הוא כזה בן זוגי עבר ניתוח לפני כ-6 ימים אחרי הניתוח היתה לו נפיחות ובצקת הוא שוחרר אחרי יומים . כרגע הוא סובל מנפיחות ומרגיש שיש לו טחורים חיצוניים כמו שהיה לו . הוא סובל מכאבים חזקים כל 10 דקות הוא נכנס לשטוף. יש לו גם דימום . השאלה האם זה נורמלי אחרי ניתוח ? האם הטחורים ישארו בחוץ ? האם יש טיפים להקלה? בקיצור מתי הסיוט יגמר?

תמר שלום קצת קשה לי לענות על שאלתך, מאחר שלא ציינת איזה ניתוח עבר בן זוגך. אם מדובר בניתוח כריתת טחורים, לרוב יש כאב ובצקת מקומית שמשתפרים תוך שבועיים- שלשה.

לד"ר זמורה,אני עושה חוקן כל יום בבוקר בגלל מעי רגיז ושילשולים שלא מפסיקים חוסר שליטה ומיחושים בבטן וזה עוזר לי לצאת מהבית ולתפקד חלקית. כל הבדיקות,כל התרופות לא עוזרות וגם לא טיפולים משלימים אחרים ותרופות פסיכיאטריות. יש בכך נזק ? יש תרופה אחרת ? יש מה לעשות ? לא מאמין כבר אחרי סבל כל כך גדול באף אחד וגם שינויי תזונה לא עוזרים הרבה..

אמנם אנו לא ממליצים לעשות חוקן יומיומי ללא סיבה ויכולה להיות לזה השפעה מצטברת, אולם לכל טיפול רפואי יש לשקול את התועלת מול הסיכון, ואם זו הדרך היחידה שלך לשמור על איכות חיים סבירה, יתכן מאד שהתועלת גדולה מהסיכון וכדאי להמשיך בכך. מומלץ בכל זאת להתייעץ עם גסטרואנטרולוג המומחה לתנועתיות דרכי העיכול.

שלום ד"ר , בן 23 עברתי רקטוסקופיה לפני שנה. קניתי ועשיתי בטעות חוקן של חצי מהכמות שביקשו.. ( cc ) לא מבין למה לא עשו לי אנוסקופיה בכלל אם באתי בשל חשד לקונדילומה בפי הטבעת. הבדיקה כאבה ככול שהוא העמיק עד שצרחתי אבל הוא לא התייחס. בסוף הבדיקה וביימים הראשונים היה לי כאב בבטן תחתונה צד שמאל שפסק אחר חודש ובמקומו יש לי מידי פעם רעשים מאיזור התחת של אויר (כמו בטן מקרקרת מרעב רק מלמטה). מה זה יכול להיות? הרעש לא נעים בעיקר בכיתה...

מושיקו שלום, לא נראה לי סביר שהרעש של בטן מקרקרת קשור איכשהו לרקטוסקופיה הלא נעימה שעברת והקשר הוא כנראה קשר זמן מקרי. אם זה מאד מפריע לך ניתן לפנות לגסטרואנטרולוג לבירור.

כחצי שעה לאחר אימון פיזי בחדר כושר חשתי בכאב באזור הפרינאום בבדיקה ידנית שערך כירורג לא נימצא דבר כמו גם בבדיקת אולטראסאונד. הרופא שולח אותי לבדיקת גסטוסקופיה או רקטוסקופיה מתוך חשש שאולי הכאב עשוי להצביע על גידול במעי. שאלותיי: 1.האם יש הבדל באי הנוחות בין בדיקת גסטוסקופיה לרקטוסקופיה בהנחה שאני יכול לבחור בין שתיהן? 2 העובדה היא שמאז עברו 3 חדשים וכאב לא הופיע שוב. האים לדעתך עדיין כדאי לבצע את הבדיקה? תודה מראש!

גסטרוסקופיה היא בדיקה של הקיבה ואינה קשורה כלל לכאבים בפרינאום. יתכן שכוונתך לקולונוסקופיה. מאחר שאיני יודע את כל פרטי המקרה, לא יהיה אחראי מצידי לייעץ אם יש צורך לבצע בדיקה ואיזה. אם יש לך ספק כדאי להתייעץ עם כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג.

נכון מדובר בבחירה בין קולונוסקופיה לרקטוסקופיה. והשאלה היא איזו מהבדיקות כרוכה בפחות חוסר נעימות. תודה מראש!

ד"ר זמורה שלום, האים תוכל לפרט מהם החסרונות בניתוח טחורים ב PPH ? תודה מראש.

בניתוח PPH ("ניתוח עם סטייפלר") משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחורים אלא משיב אותם למקומו התקין בתעלה האנאלית. ניתוח זה אינו מתאים לכל אחד (למשל אינו מתאים לאנשים שיש להם רכיב משמעותי של טחורים חיצוניים), ויש להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי האמון על הטכניקות השונות על מנת לקבוע התאמתך לניתוח זה. לחולים מתאימים, הנבחרים נכון, זהו ניתוח טוב עם תוצאות טובות. התוצאות בריפוי הטחורים מתקרבות (ואולי נופלות רק במעט מעט) מזה של ניתוח כריתת הטחורים המסורתי, אולם יש לציין כי מדובר בניתוח המבוצע באופן נרחב פחות מעשור, ואיננו יודעים מהן התוצאות ארוכות הטווח (אך זה אינו שורף את הגשר לעבור בעתיד כריתת טחורים). עוצמת הכאבים לאחר הניתוח וקצב ההתאוששות לרוב טובים יותר באופן משמעותי ב PPH. אין הבדל ניכר בשיעור הסיבוכים בין 2 סוגי הניתוחים. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך. אופציה חדשה נוספת היא HAL, בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. בקיצור, ישנה קשת של טיפולים בטחורים, ויש להתאים את הטיפול הנכון למטופל לפי מצבו ורצונו.

המידע עוזר לי לגיבוש החלטה לנבי הטיפול בטחורים. ושוב תודה לך ד"ר עודד זמורה !

כמה זמן הניתוח, ומה הסיכונים?

שלום, הבחנתי לפני כמה חודשים בבליטה קלה בגודל השערתי של קצת פחות מס"מ בצד הימיני של פי הטבעת. אין זה כואב, מגרד או מדמם כלל אפילו כאשר יש נגיעה.....אבל: הבליטה נראית לעין (ע"י מראה) רק זמן קצר לאחר היציאה, ובזמן היציאה להשערתי יוצאת גם-כן. אני לא סובל מעצירויות קשות או פצעים באיזור זה. הדבר היחיד שמדאיג אותי זה שקיים מצב להחמרה ו/או טיפול דחוף, ומה גרם לזה. האם תוכל לתת לי השערתך לגבי סמפטום זה? והאם נצרכת בדיקה דחופה? (קראתי תשובה קודמת שלך לגבי טחור שם ציינת כי טחורים אינם מזיקים ואינם מחייבים בטיפול אלא אם קיים דימום קשה- ולכן שאלתי). תודה רבה!

מתן שלום, טחורים פנימיים וחיצוניים הם בהחלט אבחנות סבירות לסמפטומים שאתה מתאר, אך אינם האבחנה היחידה האפשרית. אם אתה מודאג, אני ממליץ לך להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי/פרוקטולוג על מנת להגיע לאבחנה ולהתאים טיפול. לרוב אם אינך סובל במיוחד הבדיקה אינה דחופה. בכל מקרה, מומלץ להמנע מעצירות. היציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון פגלקס ושמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי.

דר זמורה תודה! רציתי גם להוסיף בנושא, הבליטה דומה במרקמה לסוג של חתיכת בשר או רקמה המכילה נוזל בפנים (אני לא יודע אם אכן קיים נוזל, רק חיפשתי דימוי). האם ניתן להסיק משהו חדש? תודה!

שלום אני בת 28 סובלת מטחורים מדממים מה יותר יעיל ממליס או פורמולת נונא? בברכה ליאת

איננו נוהגים להמליץ על אף אחד משניהם למטופלינו. ואיני יודע מי משניהם יעיל יותר אם בכלל. סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. צריבת הטחור בלייזר במקום הנחת גומיה בעצם יוצרת את אותו האפקט, ויש לה את אותה היעילות וחוסר הנוחות הקל שיש בקשירה, כך שזו אלטרנטיבה לקשירה. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

שלום,אני בת 56 מזה 3 שנים מדממת במתן צואה(ללא קשר לעצירות) זה קורה בתדירות משתנה אחת לחודש חודשיים ולאחרונה כל כמה שבועות. לפני שנה עברתי בדיקת סיגמואידוסקופיה,המעי הגס נבדק עד 45 ס"מ ללא ממצא מלבד טחורים פנימים וחיצונים דרגה 2-3. שאלתי היא האם אכן יתכן שזה רק מטחורים? כי זה קורה ללא קשר לעצירות או קיבה קשה. האם הבדיקה הנ"ל שוללת כל אפשרות של בעיה אחרת וזו אכן הבעיה היחידה? כמובן שאטפל בענין הטחורים בהתאם אך אני חוששת שמא זה לא נובע ממקור אחר ולכן אשמח לחוות דעתך ופירוט בנושא. בתודה מראש דניאלה

דניאלה שלום, סיגמואידוסקופיה תקינה מפחיתה מאד את הסיכוי שמקור הדמם במעי הגס (ולא בטחורים) מאחר שדימום ממקור גבוה יותר (ז"א מרוחק יותר מפי הטבעת) שאינו נצפה בסיגמואידוסקופיה לרוב לא גורם לדם טרי, מאחר שהוא מתעכל בדרך ומשנה צורה. יחד עם זאת, בדימום רקטאלי מעל גיל 50, ובעיקר אם את לא רגועה, הייתי בכל זאת ממליץ על ביצוע קולונוסקופיה מלאה. אם היא תהיה תקינה נישן כולנו יותר טוב בלילה.

ד"ר שלום לפני שנתיים היה לי דימום בפי הטבעת נמצא פוליפ והוסר. וכבר שבועיים שהדימום חזר ונראה לי שהסיפור חזר על עצמו שוב ואצטרך להסירו שוב, אני צריך המלצה , מה עלי לעשות כדי שהפוליפ לא יחזור שוב ושוב ושוב? האם ידוע לך משהו לגבי תזונה,עישון וכו', יש לנו הסטוריה של סרטן מעי-גס במשפחה, הייתי מאד רוצה לדעת האם ניתן לעצור את הגן המעוות עוד בשלב ההריון כדי לא להעבירו הלאה?

בני שלום, איני יודע איזה סוג של פוליפ נכרת והאם בכלל יש לך עכשיו פוליפ. אולם אין ספק שאם אתה מדמם (ויש לך היסטוריה של פוליפ) אתה זקוק לבדיקת כירורג קולוקרטאלי או גסטרואנטרולוג. הבא עמך את כל המסמכים הקודמים שיש בידך בנושא זה. פוליפ אחד וללא סיפור משפחתי אינו מהווה לרוב אינדיקציה לבירור גנטי מפני שהסיכוי למצוא אחד מהגנים שידועים כקשורים בסרטן מעי גס קטן במקרה זה, ובכל מקרה אין כיום בדיקה עוברית לזיהוי גנים אלו.

היי דר' זמורה ותודה על הקדשת זמנך למענה. אני חולת קרוהן ויש לי פיסוטלה עקשנית מזה מספר שנים בצד שמאל של פי הטבעת. לפני כחצי שנה התפתחה פיסטולה בצד ימין, במקביל להתלקחות של הקרוהן. אושפזתי בחודש יולי וקיבלתי לוריד למשך מספר ימים פלאגיל ועוד אנטיביוטיקה הדומה לציפרוגיס (לא זוכרת את שמה) טיפול זה הופסק לאחר כמה ימים עקב שלשולים ובחילות קשות שהיו תופעות לוואי של הפלאגי'ל וכן התחלה של פרדניזון במקביל. הפיסטולה אכן נרגעה, אף כי בתחושתי נשארה מעין "שקית" פנימית באזור פנימי יותר. לפני כחודש וחצי ירדתי מהפרדניזון. לפני כשבוע וחצי, לאחר יציאה מאומצת, חשתי גירוי באזור שהיתה בו הפיסטולה. ביום חמישי האחרון, חשתי כאב ונפיחות באזור, כנראה אבסס/פיסטולה. התחלתי טיפול מקומי ויש שיפור מסוים. שאלתי היא: האם הופעת האבסס/פיסטולה, מעידה בהכרח על התלקחות של הקרוהן (אין לי סימנים אחרים של המחלה). כמו כן, קבעתי תור לכירורג לעוד יומיים. האם ישנה אנטיביוטיקה אחרת מלמד פלגיל עקב תופעות הלוואי שלו? האם אפשר להימנע מניתוח של האזור? תודה על תשובתך גלית

גלית שלום, בעקרון מחלת קרוהן פריאנאלית, כולל הפיסטולה, היא חלק ממחלת קרוהן, ולכן החמרה של סמפטומים של הפיסטולה מבטאים פעמים רבות פעילות של מחלת קרוהן לפחות באיזור זה. אין זה אומר בהכרח שישנה גם החמרה של המחלה במעי. אם פלגיל עושה לך לא טוב (גם במינון מופחת של 250 מ"ג X 3 ליום) ניתן לקחת אוגמנטין (אם אינך רגישה לפניצילין). אם ישנו אבצס או פיסטולה שאינם מנוקזים היטב וגורמים לזיהום רקמתי סביב פי הטבעת, פעמים רבות כדאי בכל זאת לנקז את האיזור באמצעות נקז סיטון, המוכנס לרוב כפרוצדורה כירורגית בהרדמה.

שלום לפני יומיים הופיעה לי בליטה באיזור פי הטבעת קצת בפנים ואני יכול להרגיש אותה עם האצבע. זה כואב וגם מגביר לי את קצב היציאות, אין לי דיומום. כיוון שאני בחול קניתי נרות, ועד עכשיו השתמשתי בשניים. שאלתי היא האם להמשיך עם הנרות, האם זה יפתור את הבעייה. אני מעדיף לקבל טיפול בארץ עדיף טיבעי. תודה

ג'קי שלום, טחורים פנימיים וחיצוניים הם בהחלט אבחנות סבירות לסמפטומים שאתה מתאר, אך אינם האבחנה היחידה האפשרית. אם אתה ממשיך לסבול, הייתיממליץ לך להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי/פרוקטולוג עם שובך על מנת להגיע לאבחנה ולהתאים טיפול. בכל מקרה, מומלץ להמנע מעצירות. היציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). ניתן להשיג מרקם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון פגלקס ושמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. נרות עוזרות בעיקר להקלה על הסמפטומים ואם אתה מרגיש שהם עוזרים אתה יכול להמשיך להשתמש.

אני בן 41. במשך מספר שנים יש לי דימום קל בפי הטבעת שמתבטא רק בניגוב לאחר יציאה (לא כל יציאה), כאשר ניתן לראות דמם קל על נייר הטואלט. לעיתים יש הרגשה של פצע ששורף אך זה חולף לאחר יום יומיים יש לי יציאות סדירות, מידי יום ולעיתים אף פעמיים ביום. מעולם לא ניבדקתי לבירור הסיבה. מה יכולה להיות הבעיה ? האם יש ממה לחשוש? מה הדחיפות להיבדק במצב כזה?

אלון שלום, אנו מחלקים את ההתייחסות שלנו לדמם דרך פי הטבעת ל 2 קבוצות עיקריות, לפי מקור הדמם. כשהדמם נובע מפי הטבעת עצמו, הוא לרוב אינו מסוכן, ויכול לנבוע מגורמים שונים כגון טחורים ופיסורה. גורמים אלו פוגעים בעיקר האיכות החיים, וזו הסיבה העיקרית לטפל בהם. הקבוצה השניה היא דמם שמקורו במעי הגס, ויכול לנבוע מסיבות שונות, כולל גידולים טרום ממאירים או ממאירים של המעי הגס. במצב זה, גילוי מוקדם יכול להציל חיים. אם יש לך דמם, הייתי ממליץ לבצע בדיקה כלשהי של המעי הגס, כגון קולונוסקופיה קצרה (אם אין לך ספור משפחתי של מחלות מעי) או מלאה. אם היא תהייה תקינה, נוכל כולנו לישון יותר טוב בלילה.

מה ההבדל בין קולונסקופיה קצרה למלאה?

מזה כששה חודשים אני סובל לעיתים מריח רע היוצא מתוך ישבני. דבר זה גורם לי לאי נוחות רבה מכיוון שריח זה מורגש כשמתקרבים אינטימית, נתפס על הבגדים (מיותר לציין שהוא מצריך כיבוס מיידי לאחר לבישה חד פעמית), על כסאות או ספות שאני יושב עליהן. הריח אינו מופיע לאחר מקלחת ושטיפה של הישבן אלא לאחר חצי יום, ישיבה ממושכת או לאחר שהייה "ממושכת" בשירותים. לא סבלתי מכך לפני כן. בנוסף כשאני קם לאחר ישיבה ממושכת על משטח קשיח אני שם לב שאני משאיר סימן לחות, מין סימן הזעה, על המשטח. הסימן נעלם לאחר כשתי דקות. אודה לכם על עזרתכם.

קשה לענות על שאלה זו היטב ללא בדיקה. אנא פנה לגסטרואנטרולוג או לכירורג קולורקטאלי לבדיקה ובירור.

לפני כחודש וחצי עברתי אצלך ניתוח לתיקון פיסטולה בו שבו היו אמורים להזריק דבק לפיסטולה אך במקום זה הכניסו חוט סיטון רופף. שבועיים לאחר הניתוח הייתי אצלך בביקורת, ואמרת שזה נראה בסדר, שהפיסטולה מפרישה ושאחזור לביקורת לאחר חודש. כבר ארבעה ימים, שאני סובלת ממש. גיליתי גוש ממש צמוד לפצע הפיסטולה, והוא ממרר את חיי. הפסקתי (שוב) לעבוד, אני לא מסוגלת כמעט לשבת, לא לעמוד, פחדתי שיש במקום אבצס חדש ורצתי למיון... בבדיקה, שבה הכירורג לחץ על אותו הגוש, הוא קבע כי אין מדובר באבצס חדש, ואמר לי שאין מה לעשות, ואין טעם לפתוח כי הפיסטולה פתוחה ומפרישה... הוא נתן לי באותו מעמד אוגמנטין 500*3 ושוב המליץ על שטיפות... מיותר לציין כי אני כבר מזמן עברתי להתגורר בתוך האמבטיה.. זה היום השני מאז אני נוטלת את האוגמנטין, וזה לא עוזר... הגוש נשאר באותו מצב... בגודל, במראה ובתחושה אין שום הקלה. בנוסף, היום לאחר שעשיתי קיבה, השתנה צבע ההפרשה מהפיסטולה,שקודם היתה דלקתית, ועכשיו נהיתה לדמית. אני פוחדת ששוב יש לי אבצס ושהאבחנה אינה נכונה (בפעם הראשונה שהיה לי אבצס רק בבדיקה של רופא שלישי אובחן האבצס....) הביקורת הבאה שלי אצלך היא בשני הקרוב, 11/12. האם ייתכן שפיסטולה שמפרישה מייצרת אבצס ??? והאם אין צורך בהתערבות כירורגית כדי לפתוח אותו??? יכול להיות שהפיסטולה לא מנוקזת כנדרש ובגלל זה נוצר אבצס??? סליחה על המסר הארוך.. אני פשוט נורא-נורא סובלת!!!

יערית שלום, סליחה, אך ראיתי את הודעתך רק כעת. הסיכוי שיש אבצס בנוכחות סיטון אינו גבוה, ואם בנוסף לכך נבדקת במיון ולא נמצא אבצס, זה נשמע לי סביר. יתכן כי ההפרשה מגרה את העור. נסי למרוח משחת הגנה (כמו שמורחים לתינוקות כנגד תפרחת חיתולים) לעיתים קרובות, ואם יש חום מעל 38 או החמרה יש לפנות שוב למיון. אם יש בעיה שנראית לך קריטית, צרי קשר עם המחלקה והם יאתרו אותי במידת הצורך. נתראה ביום שני. שבת שלום.

ד''ר שלום. יש לי אליך שאלה חח מעט קשה.. אנחנו זוג הומואים ובן זוגי בן 25 ויש לו בעיה קטנה או שאין..חח הוא פאסיבי ולאחר חדירה ראשונה אליו לאחר זמן הגמירה הראשונה(כמובן בחוץ) הוא לא יכול לקבל עוד פעם.. הוא אומר שזה שורף לו מאוד. שאלתי היא ממה זה נובע והאם אפשר לעשות משהו עם זה כי הוא רוצה לקבל ממני עוד אבל זה כבר הרגשה של שפרה בלתי רגילה. אולי יש סיבה לשריפה? או משהו שיכול למנוע ממנו אותה?! תודה אלון.

אלון שלום, יתכן שהחדירה האנאלית גורמת לפגיעה קלה הפי הטבעת (שאנו קוראים בלשון מקצועית טראומה מקומית) אשר גורמת לגירוי. נסו להשתמש החומרי סיכה, ואם הבעיה עדיין קיימת נסו ללמוד כיצד לענג אחד את השני מבלי לסבול.

אני בת 40. בזמן האחרון סובלת מעצירויות. לפני כשבוע קניתי בבית מרקחת פגלקס, מוצר שמסייע ליציאות. ביום הראשון זה הצליח ולאחר מכן כבר לא ואז התיחלה תופעה מוזרה של בריחת צואה. אומנם מעט מאוד אך זה קורה מבלי שאני שמה לב. רציתי לדעת: האם ייתכן שיש קשר לתכשיר? איזה רופא מומחה לבעיות כאלה? איזה בדיקות צריך לבצע? מה יכולה להיות הבעיה וכמובן הפיתרון לתופעות כאלו? תודה

גלי שלום, אבדן שליטה אינה תופעה שכיחה בנטילת פגלקס, אך אם בריחת הצואה קרתה רק לאחר שימוש בתכשיר, הייתי מנסה לעבור לתכשיר אחר, כגון תוסף סיבים על בסיס פסיליום (ולהקפיד על שתיה מרובה). אם הבעיה נמשכת, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה, ועל סמך תוצאות הבדיקה ניתן יהיה לכוון אותך לבדיקות הנכונות. על סמך האבחנה שתתקבל בבירור זה ניתן יהיה לכוון טיפול.

שלום ד"ר זמורה! יש לי קרוהן, ואני עכשיו על פרדניזון (במגמת ירידה - התחלתי מ60 לפני חודש, ואני הגעתי ל20, ועכשיו ארד 2.5 מ"ג כל 10 ימים). השבוע פחות או יותר התחילו לי כאבים חזקים בשרירי הרגלים, מהאגן ומטה. אני גם ממש עייפה. האם זה יכול להיות תופעת לוואי של פרדני? יש לי גם חוסר בברזל (29), ופריטין(9). מה אפשר לעשות?

שטרודלית שלום, התופעות שאת מתארת יכולות להיות תופעת לואי של הפרדניזון אבל יכולות לבטא גם החמרת פעילות המחלה הדלקתית, ולכן חשוב לראות אותם בהקשר של התמונה הכללית, כגון סמפטומים של מחלת המעי, שקיעת דם (או CRP), ועוד. כדאי להתייעץ עם גסטרואנטרולוג שמכיר אותך ואת מחלתך.

ד"ר זמורה תודה על התשובה - שאלתי אותו - הוא אמר שזה לדעתו לא קשור לסטרואידים. שאפנה לרופאת המשפחה. היא אמרה שלדעתה זה כן קשור - תופעות לוואי. וגם האנמיה שלי. לפני כשלושה שבועות עשיתי בדיקות דם והם היו תקינות. קצת WBC גבוה (קשור לפרדני'), וברזל ופריטין נמוכים. השאלה שלי - מה אפשר לעשות נגד הכאבים, ועוד יותר - נגד הסחרחורות ונטייה להתעלפות - עד שהברזל שאני לוקחת יעזור (רופאת המשפחה שלי אמרה שלפחות 3 שבועות עד שזה ישפיע).

שלום רב אני לאחר חודש ניתוח של טחורים ופיסורה. יש לי הרגשת כאב בצד השמאלי של הישבן,מרגישה מעין הרגשת של התקשות מעטה במקום. מה זה יכול להיות? מתי אני אמורה להרגיש טוב לגמרי, בהתחשב שעברתי שני ניתוחים בניתוח אחד? המון תודה על כל העצות שנתת לי עד כה אורלי

אורלי שלום, תחושת הכאב וההתקשות שאת מתארת יכולה עדיין להיות בגדר תהליך ריפוי תקין לאחר ניתוח כזה, אך אין לי דרך לקבוע זאת בודאות ללא בדיקה. אם את לא רגועה מומלץ לפנות לבדיקת של הכירורג המטפל. עדיף להבדק לחינם מאשר לפספס בעיה הדורשת טיפול, ובדיקה כזאת היא זכותך המלאה.

לאחרונה יש לי אי סדירות ביציאות עם כאבי באים והולכים בתחתית הבטן. כמו כן במתן צואה יש דימום. כאשר אני יושבת אני סובלת מחוסר נוחות בפי הטבעת וכבאים באזור הגב התחתון. שאלתי היא - האם כאבים בגב התחתון יכולים לנבוע גם מהקרנה של כאבים כתוצאה מהמעי הגס או שאין קשר בין השניים (יש לציין כי אין לי כאבים חזקים בפי הטבעת אלא רק במתן צואה )

לעיתים (נדירות יחסית) כאבים בגב התחתון יכולים לנבוע מבעיות באיזור פי הטבעת, רצפת האגן או המעי הגס, לעיתים להיפך- כאבים אגניים יכולים לנבוע מבעיות גב, ולעיתים אין קשר ביניהם. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג או לכירורג קולרקטאלי לבירור.

יש לי כנראה טחור חיצוני קצת כואב אני משתמש במשחה בשם פרוטו גליבנול ולא ניראה לי שזה עוזר כ''כ אני עדיין לא יודע אם זה אכן טחור אך יש לי תחושה של גוש קטן הנמצא מתחת לעור בפי הטבעת ובעת הנגיעה בו הוא מכאיב מעט. אשמח לדעת אם זה טחור חיצוני ומהי הדרך לטפל בו.

דני שלום, תאורך יכול להשמע מתאים לטחור שמתבלט, אולם ישנן גם אפשרויות אחרות, ואין לי דרך לבצע אבחנות באופן אחראי ללא בדיקה. מטרת פורום זה לספק מידע רפואי, ואין באפשרותנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לספק אבחנות וירטואליות באינטרנט. אם אתה מודאג, הייתי ממליץ כי תפנה לכירורג קולורקטאלי/ פרוקטולוג לבדיקה. למשחת פרוקטוגליבנול אין מינון מדוייק- שמים מעט על קצה האצבע ומורחים. ניתן למרוח כל מספר שעות, גם לעיתים די תכופות, ולרוב היא אינה תורמת לריפוי הטחור אלא רק להקלה של אי נוחות וכאב אם יש. סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. טחורים יכולים לכלול מרכיב חיצוני ("טחורים חיצוניים") שהם קפלי עור הבולטים החוצה באופן קבוע, ולעיתים מתבטאים בנפיחות וכאב, ומרכיב פנימי ("טחורים פנימיים") שלרוב מתבטא בדמם, אי נוחות, והתבלטות לאחר יציאה. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. סרטן המעי הגס נדיר בקבוצת הגיל שלך (בעיקר אם אין ספור של סרטן כזה במשפחתך הקרובה, ואם בדיקת המעי הגס תהיה תקינה תוכל להרגע בעניין זה. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. טחורים בד"כ מציקים ומפריעים לאיכות החיים, וזו האינדיקציה העקרית לטפל בהם. לכן אתה צריך לבחור את הטיפול המתאים לך מתוך קשת הטיפולים האפשריים לטחורים. לצורך התאמת טיפול שיתאים לך (אם בכלל יש צורך), יש להתייעץ ברופא העוסק בתחום זה.

יש לי טחור חיצוניזה אובחן על ידי פרוקוטולוג , אך הוא טוען שלא ינתחו אותי כי אין סיבה מוצדקת להוריד אותו , אני בן 20 וזה נורא מעצבן כיוון שיוצא ממנו נוזל מימי כזה ליד פי הטבעת מהטחור החיצוני מה אני עושה. נתנו לי משחה לכאבים והקלה אך אין לי כאבים אני צריך לפנות לרפואה אלטרנטיבית ? ומה זה אומר סיבה מוצדקת מהנוזל שיוצא ממנו נהייה לי שפשפות גם כשאני יושב ומזגן ולא מזיע אשמח לתשובה תודה מראש

שלום, שמי מזל אני בת 28- בריאה בדרך כלל יום שישי בבוקר עשיתי בדיקת קולונסקופיה עקב כתמים כהים בצואה תוצאות הבדיקה הראו שהכל בסדר פרט לסריטונת קטנה- טרום טחור שגרמה לדם וטופלה על ידי קרן לייזר או משהו כזה הבעיה היא שהיו יום ראשון ועדיין יש לי כאבים בבטן תחתונה באמצע ושמאלה כאבים אמנם נסבלים אבל מעיקים כשאני קמה מישיבה או משהו כזה האם זה נורמלי- ? מהן תופעות הלוואי לאחר בדיקה כזו? בבדיקה עצמה קיבלתי טשטוש ולא הרגשתי בכלום- הכאבים החלו כמה שעות אחרי. תודה רבה

מזל שלום, כאב קל יכול להיות לאחר קולונוסקופיה עקב ניפוח האויר, אולם אם יש כאב עז, או החמרה כלשהי, או סימן נוסף כלשהו (כגון חום) יש לפנות מיידית לבדיקה.

שלום רב, ד"ר אני כבן 40 סובל מזה 4 חודשים מכאבי בטן חזקים---אולטראסאונד תקין לפני 3 חודשים התחיל להיות גם דימום גלוי בצואה והכאבים התחזקו באיזור הטבור במיוחד מעל התוספתן. ואז בחודש ספטמבר הופנתי ע"י רופא המשפחה לקולונוסקופיה---מאז עברו 3 חודשים ועוד לא נכנסתי לבדיקה מפאת אורך התור רק בעוד חודש המועד---לסוף דצמבר. גם הכירורג שבדק אותי---מספטמבר הפנה לקולונוסקופיה. רק לפני כחודש ראה אותי גסטרואנטרולוג--ושלח אותי לגסטרוסקופיה וסיגמודוסקופיה נמצא אצלי עתה--עקב כאבי בטן וגם באיזור הצלעות אף בגב לאחר בדיקת גסטרוסקופיה ---דלקת בוושט+בקע סרעפתי[היאטלי]+דלקת גסטריטיס ואיני יודע אם זה קשור ואם מצאו את כל המקורות הגורמים לכאבים. הסיגמו תקין. מה עושים? נא דעתך המקיפה והמעמיקה בסקירת כל הנושאים. והאם יש מקום לבדיקות הדמיה או אחרות נרחבות יותר אולי אף בבי"ח מאחר ולאחרונה סובל גם חולשה כללית. מה עלי לעשות ואיך לפנות לרופאים בקופה שישלחו אותי---מצבי לא מרשים אותם ולא מזיז אותם ואינם מוצאים לנכון לשלוח אותי לשום דבר-- יש דרך לשכנעם? והאם יש מקום ונכון לעשות זאת? או שאפנה ישר למיון לבד על דעת עצמי עם תוצאות הבדיקות--האם יתיחסו אלי שם לצורך אמשך בדיקות ובירור באישפוז. או שיחזירו אותי לקופה--לתורים הארוכים [חודשים] ולרופאים של הקופה? מה עלי לעשות באמת? לישון בשקט ולהגיד שיהיה טוב למרות הכאבים או מה? האם לדעתך יש מקום לבדיקות אלה ואו אחרות בהקדם ולו לצורך גילוי מוקדם? מזה יומיים צריבה חזקה ודקירות לכל אורך המעי הגס כאבים חזקים מאוד היצרות---יציאות של צואה דקה--יוצאת קשה למרות שרכה, וחולשה כללית שגוברת מיום ליום כבר מאז 4 החודשים. לעשות חוקן בריום בינתיים? בתודה ובכבוד רב

חן שלום, ספק רב אם תוצאות הגסטרוסקופיה מסבירות היטב את תלונותיך, וללא ספק הייתי ממשיך בבירור עד לאיבחון הבעיה, כולל קולונוסקופיה מלאה, בדיקות דם, ואולי CT בטן עם הדמיית המעי הדק (CT אנטרוגרפי). רוב השאלות האחרות ששאלת הן שאלות בירוקרטיות של התמודדות מול קופת החולים ומערכת הבריאות, ובנושא זה אין לי כלים טובים לעזור לך מאחר שאיני עובד בקופת חולים ואיני בקיא במערכת זו. המלצתי היחידה היא להיות אסרטיבי.

תודה ד"ר. העניין הוא כזה: 1. האם מצבי שציינתי יש בו בכדי שתהיה לי סיבה מספקת להגיע למיון בב"ח תה"ש (אני גר בראשל"צ). 2. והאם הגעתי למיון--על דעת עצמי תביא לכך שתוכל לבדוק אותי ואף להמליץ לי אישפוז קצר של שבוע או משהו כזה על מנת לעבור את כל הבדיקות והבירורים שציינת ללא סחבת של חודשים בקופ"ח-כללית (ההמוגלובין שמצאו אצלי--13). 3. נא עזרתך לקבלת פיתרון יעיל ביותר בדרך שציינתי בסעיף 2 או אלטרנטיבות. אני מתוסכל מזה שהטכנולוגיות קיימות אך הנגישות והזמינות קשה. 4. הגעתי למיון על דעת עצמי ואף ללא הפניית רופא או טופס 17 מראש ביד---- במקרה שלי שציינתי האם מוצדק אישפוז---לבירור העניין---אצלכם בב"ח? מודה לך מראש ובכבוד רב

דר זמורה הנכבד . ראשית הוקרתי על עזרתך ברשותך שאלות מספר מהיא הפרוצדורה המקובלת כאשר ישנה פיסטולה קטנה בין שרירים שעה 6 ? האם סיטון או אולי ניתוח לכריתה ? מעיון בתשובותך הרבות והמעניינות למדתי שכיום אין עושים סיטון אלא כאשר הפיסטולה מערבת שרירים האם הבנתי נכון ? או אולי דווקא בגלל שהפיסטולה קטנה עדיפה התערבות פחות טראומטית? שאלה נוספת ברשותך. האם יתכן שאבצס יגרום להגדלת פיסטולה קיימת .לשינוי בנתיבה ולהפיכתה למורכבת ? מאחר ויש לי כאבים מוזרים בספינקטר מאז ההתפרצות האחרונה בצפיה לתשובתך מודה

אשר שלום, כאשר הפיסטולה שטחית ואינה מכילה הרבה משרירי הסוגרים (ולפי תאורך יתכן שכך בפיסטולה שלך), לרוב סיכוי הריפוי הטוב ביותר הוא בחיתוך פשוט של הפיסטולה, אלא אם יש סיבה להמנע מכך, כמו למשל במחלת קרוהן או בחולים שכבר יש להם קושי בשליטה בפי הטבעת. יתכן שאבצס יגרום לפיסטולה פשוטה להפוך לפיסטולה מורכבת, ואז יש לשקול טיפול שאינו חותך שרירים. אם יש לכירורג מנוסה ספק בעת הבדיקה, ניתן לבצע אולטרסאונד, פיסטולוגרפיה או MRI בכדי להדגים את מהלך הפיסטולה. פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. לרוב ניתן להעריך את מידת מעורבות השרירים בפיסטולה בבדיקת כירורג מנוסה, אולם אם קיים ספק לגבי מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, ניתן לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. אם הפיסטולה שלך אינה מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, זהו לרוב הניתוח המועדף. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. שימוש בחוט סיטון חותך, אותו מהדקים בהדרגה כל כמה ימים, היה נפוץ בעבר לטיפול בפיסטולות המכילות כמות רבה של שריר, אולם בשנים האחרונות ניתוח זה הרבה פחות נפוץ מאחר שנמצא שהוא קשור לשיעור לא זניח של פגיעה ביכולת השליטה, והייתי ממליץ עליו רק במקרים חריגים. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח מחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית. לגבי דבק ביולוגי, יש כיום מחקר רפואי המתבצע בבתי החולים העמק ותל השומר, במסגרתו ניתן הדבק בחינם. אם תהיה מעוניין תוכל לפנות למרפאתי בתל השומר (הקלק על תמונתי למידע) או לד"ר חיים הלוי במחלקה כירורגית בבית החולים העמק.

שלום ד''ר אני בן 18 וחצי ואני הומו פסיבי.. לפני כל פגישה עם החבר שלי אני עושה שטיפת פי הטבעת ע'יי מים זורמים מהמקלחת כאשר אני מכניס זרם של מים ומצאי אותו עם כל השאר... לאחרונה גיליתי שיצאה לי מעין גולה ממש קטנה שמעט מציקה לי וכואבת בקצת.. היא יצאה מבפנים כי עם מעט דחיפה היא נכנסת בפנים וזה כבר לא כואב. האם אני צריך ללכת לרופא או שמה אם אפסיק עם השטיפות זה יעבור והיא תיעלם?! תודה מראש אשמח אם תענו כי קשה ללכת עם שאלה כזו לרופא משפחה. ושאלה נוספת האם פרוצדורות אלו בריאות לגוף או לא.

דניאל שלום, ראשית, לא להלחץ. רוב הסיכויים שהסמפטומים שאתה מתאיר יכולים להתאים לטחור שמתבלט ונפוח, וסביר שעם מעט מנוחה לאיזור והקפדה על יציאות רכות וללא מאמץ בעזרת כלכלה עשירה בסיבים (פירות, ירקות וכד') ושתיה מרובה תחוש הקלה. אם בכל זאת תמשיך לסבול מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה. חוקן כמו שאתה מתאר אכן יכול להחמיר סבל באיזור פי הטבעת, ורק אתה יכול לאזן בין סבל כזה לבין הרגשתך שעליך להיות נקי בעת מגע מיני (מבחינה רפואית אין לנקיון זה חשיבות ואי סיכון מיוחד במגע מיני ללא ניקוי מוקדם)

שלום רב לפני כ-3 שבועות עברתי ניתוח משולב של טחורים ופיסורה. הבנתי שצריך הרבה סבלנות ויש לי. אפילו התחלתי להרגיש שיפור והדימום פסק. אך בימים האחרונים התחלתי שוב להרגיש כאבים באזור הניתוח (סוג של צריבה ולפעמים גרד, וזה רק בצד אחד,אולי אפילו קצת נפיחות) לצורך הענין אני אמורה לקבל מחזור כבר, האם זה יכול לגרום לכאבים הללו? האם זה קשור? יש לי תור לבקורת בסוף החודש השאלה אם צריך להקדים התור? האם קורה שיש נסיגה בזמן תקופת ההחלמה? זה די מלחיץ אותי שבמקום להתקדם קדימה אני הולכת אחורה. תודה מראש אורלי

אורלי שלום, חשוב מאד להמשיך ולרכך את היציאות בקפדנות (מומלץ תוסף סיבים על ביס פסיליום או תכשיר דומה), לשמור על נקיון המקום, ולקחת משככי כאבים. לעיתים כאשר אנו מתרחקים מהניתוח ומגבירים את פעילותנו היומיומית (ואפילו מבלי לשים לב לכך) יכולה להיות החמרה של הכאבים. אם מגמת ההחמרה נמשכת מומלץ בכל זאת להקדים את התור ולהבדק.

שלום אני עברתי ניתוח חוט סיטון לפני חודש (אני חולת קרוהן) החוט ממוקם ממש קרוב לנרתיק,ממש ליד האזור שהגבר מחדיר את אבר מינו,ומסתיים בפי הטבעת אז רציתי לדעת האם זה מסוכן לקיים יחסי מין? כי לא נראה לי שיוציאו לי בקרוב את החוט תודה מראש וסליחה על כול התיאורים

ליאת שלום, אם האבצס מנוקז היטב על ידי הסיטון (וגם אם יש באיזור הפרשה קבועה), לא צריכה להיות מניעה לקיים יחסי מין מלאים, אלא אם הם גורמים לך לאי נוחות. חשוב לומר שחולי קרוהן חולים במחלה כרונית שאנו לא יודעים כיום לרפא לחלוטין, ולכן מטרתנו היא לאפשר לחולי קרוהן (שחלקם הגדול צעירים) לחיות חיים מלאים באיכות חיים טובה, וזה כולל כמובן יחסי מין. אם את חשה אי נוחות או כאבים בקיום יחסי מין בשל הפיסטולה, חשוב שתלמדו לענג אחד את השני בדרכים שלא יגרמו לך סבל, ולא לוותר על חיי מין בשל המחלה. בנוסף, יש כיום מחקר רב מרכזי בישראל בו משתתפים בתי החולים שיבא (המרכז את המחקר), איכילוב, מאיר ואסף הרופא, בו אנו מנסים לסגור פיסטולות של מחלת קרוהן עם דבק ביולוגי לאחר הכנה קצרה עם רמיקייד. אם את מעוניינת, יתכן שתתאימי למחקר זה. אם תרצי עוד פרטים תוכלי ליצור עימי קשר במייל שלי ב [email protected]

אימי בת 65 חולת לב אחרי 2 ניתוחים להחלפת מסתמים לפני שנים . עקב תלונות על כאבים ואי נוחות בפי הטבעת והגב התחתון נשלחה לקולנוסקופיה. זוהה במעי הגס היורד פוליפ ססילי 4 מ"מ , נצרב עם ביופסיה חמה, תרגיל היפוך ברקטום תקין. פעולות נוספות: צריבה. אזור של המעי הגס העולה נבדק בקפדנות ולא זוהה פוליפ. מה המשמעות בבקשה?

המשמעות היא כי לא נמצא ממצא המסביר את תלונותיה של אמך, ופרט לפוליפ קטן אחד הבדיקה למעשה תקינה. אם מלקחה ביופסיה מפוליפ זה, חשוב לברר את התשובה, ולברר עם הגסטרואנטרולוג מתי (לאור ממצא זה) כדאי לבצע בדיקה חוזרת (בד"כ טווח של 1-5 שנים).

שלום דר' אני חולה קוליטיס כשנתיים + בשבועיים האחרונים החל דימום אדום טרי בכמות גדולה, ביציאות - בערך 2 יציאות ליום עם כאבים (הכאב רק ביציאות) אני לוקח באופן קבוע אסקול 3X3 וחוקני ראפאסל איך זה נשמע לך? התלקחות או שקיבלתי במתנה גם טחורים?

אין לי דרך לומר "איך זה נשמע לי" באופן אחראי ללא בדיקה. מטרת פורום זה לספק מידע רפואי, ואין באפשרותנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לספק אבחנות וירטואליות באינטרנט. חשוב לדעת אם יש שינוי באופי היציאות (פרט לדם), האם הכאבים הם בפי הטבעת או כאבי בטן, לבדוק את פי הטבעת ולהתרשם ממנו, ולעיתים גם לבצע בדיקות עזר נוספות על מנת להגיע לאבחנה ולטפל באופן אחראי. הייתי ממליץ כי תפנה לגסטרואנטרולוג המטפל או לכירורג קולורקטאלי לבדיקה.

תודה ד"ר זמורה לתשובה קודמת ועולה לי שאלה נוספת אם אפשר:איך אני בטוח שהשסתום שבין המעי הדק למעי הגס מתפקד נכון ? תכולת המעיים שלי נוזליים כל העת,שילשולים ולחץ גדול ואני לא מתפקד וחושב שזה בגלל שאין הפרדה בין המעי הדק לגס ואין לי שקט ולו לרגע כך שכל העת מופעל לחץ על היציאה ואין מנוחה,האוכל כאילו מגיע מיד ליציאה.הגסטרולוג שלי אומר שזה פסיכולוגי אבל הוא טועה בטוח,כמובן שבגלל שהמעיים לא שקטים לרגע אני גם מרגיש רע,ניסיתי כבר הכל ושום דבר לא עוזר. תודה

רון שלום, לא סביר שבעייתך נובעת מבעיה במסתם זה שכן מטרתו לאפשר מעבר ללא עיכוב מהמעי הדק למעי הגס, ולמנוע מעבר בכוון הפוך לכוון התנועה. לא הייתי ממהר לומר שזה פסיכולוגי, אבל לפעמים יש בעיות בתפקוד המעי שאנו לא יודעים להגדיר. אם אתה חושב שהגסטרואנטרולוג שלך טועה, אתה יכול לפנות ליעוץ נוסף.

שלום! האם הזרקות לאיזור הסוגר בפי הטבעת בגלל אי שליטה נחשב כשיטה נסיונית? האם יש ניתוח אחר?

אסתר שלום, ירידה ביכולת השליטה בסוגר פי הטבעת, המתבטאת בקושי בשליטה במעבר גזים או צואה, הוא אחד המצבים המביכים ביותר, היכולים לפגוע באיכות החיים באופן ניכר. קושי בשליטה אינו נדיר, אולם רבים מהסובלים ממצב זה לא פונים לעזרה בשל המבוכה שהם חשים. מאחר שברוב המקרים טיפול נכון יכול לשפר את איכות החיים במידה ניכרת, חשוב לשוחח על נושא זה בפתיחות עם רופא המומחה לתחום זה. ישנן דרגות שונות של חוסר שליטה בפי הטבעת. במקרים קלים הפגיעה בשליטה יכולה להתבטא בחוסר יכולת לשלוט בגזים, ואילו במקרים קשים יכולה אף להיות חוסר שליטה מוחלטת לכל סוג יציאה. הסיבה השכיחה ביותר לפגיעה בשליטה בנשים היא נזק הנגרם בזמן לידה. קרעים סביב תעלת הלידה יכולים לפגוע בשרירים הטבעתיים שסביב פי הטבעת, ולחץ בזמן ההריון והלידה יכול גם לפגוע בעצבים השולטים בשרירים אלו. לעיתים נזק זה גורם לקושי בשליטה מייד לאחר הלידה, אולם ברוב המקרים הנזק אינו מלא והשרירים הנותרים יכולים למלא את החסר למשך שנים רבות. במצבים אלה הנזק המתרחש בזמן הלידה, יכול להתבטא בקושי בשליטה רק שנים או עשרות שנים אחר כך, כשכל שרירי רצפת האגן נחלשים. ניתוחים באיזור פי הטבעת, או דלקות באיזור זה, יכולים גם הם לגרום לעתים רחוקות לפגיעה בשליטה. ישנם מומחים מולדים נדירים בהם אין התפתחות תקינה של איזור פי הטבעת, המתבטאים בפגיעה בשליטה, בד"כ במשולב עם חסרים נוספים בהתפתחות רצפת האגן. בגיל מבוגר, שכיח כי שרירי רצפת האגן נחלשים, ופעמים רבות יכולת השליטה יכולה להחמיר על ידי מחלת השכיחות בגיל מבוגר כגון סכרת. שיחה גלויה עם כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה היא הצעד הראשון והחשוב ביותר באבחנה של סיבת הפגיעה בשליטה ובהכוונת הטיפול. לעיתים קרובות, יעזר הרופא בבדיקות נוספות, כגון: • מנומטירה – בדיקה אובייקטיבית של הלחץ המופעל על ידי שרירי פי הטבעת. הבדיקה מבוצעת על ידי צנתר דק המוחדר בעדינות לפי הטבעת, ואינה כואבת כלל. • אולטרסאונד של פי הטבעת, המדגים את מבנה שרירי פי הטבעת. • בדיקת העצבים המוליכים לשרירי פי הטבעת. אפשרויות הטיפול בקושיים בשליטה הן מרובות, ועל סמך תוצאות הבדיקות ניתן להתאים לכל מטופל או מטופלת את מסלול הטיפול המתאים ביותר עבורם. במקרים קלים, שינוי הרגלי תזונה ותרגילים לחיזוק רצפת האגן יכולים לתת מענה הולם. לעיתים יש צורך בתרגול מסודר של השרירים (מעין פיזיותרפיה לשרירי פי הטבעת), בהדרכת מטפל או מטפלת המומחים לתחום זה, טיפול הנקרא ביופידבק. קרעים במנגנון הסוגרים, המתגלים בבדיקות ההדמיה, נזקקים בדרך כלל לתיקון כירורגי של הקרע. בניתוח מזהים את שני צידי השריר הטבעתי הקרוע ותופרים אותם שוב על מנת ליצור טבעת שלמה. בעבר, חולים שלא ניתן היה לשפר את איכות חייהם באמצעים הנ"ל וסבלו מפגיעה קשה באיכות חייהם, נזקקו לעיתים לסטומה, שהיא שקית המוצמדת לדופן הבטן ובה נאספות היציאות. כיום ישנה התקדמות רבה בטיפול בחוסר שליטה וברוב המקרים ניתן להימנע מסטומה. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בטיפולים חדשניים לשיפור השליטה, ועוד אמצעים חדשניים נמצאים כעת בבחינה וסביר כי יכנסו לשימוש בשנים הקרובות. אחת השיטות שנכנסו לאחרונה לשימוש היא הזרקת חומרים כגון סיליקון או קולגן סביב פי הטבעת, על מנת לעבות את הרקמה. פעולה זו מתאימה בעיקר למטופלים עם אי שליטה קל עד בינוני, ותוצאותיה לטווח קצר לא רעות, אך לטווח ארוך יש כנראה ירידה ביעילות אצל חלק מהחולים. בשימוש בחומרים מאושרים, הפעולה אינה נסיונית. במקרים בהם שרירי הסוגרים אינם מתפקדים ולא ניתנים לשחזור, ניתן כיום ליצור סוגר חדש לפי הטבעת, המאפשר את חידוש השליטה. ניתן ליצור סוגר זה באמצעות שריר הנלקח מהירך, אולם ניתוח זה מורכב ולאחרונה פחת השימוש בו. בשיטה התופסת לאחרונה תאוצה, מושתל תותב סיליקון מתנפח סביב פי הטבעת, האוטם את המעבר. למטופל יש יכולת שליטה מלאה בניפוח התותב, וכך מושגת שוב שליטה בפי הטבעת. אמצעי חדשני נוסף הוא קוצב חשמלי המושתל על העצבים המעצבבים את רצפת האגן, ומשפר מאד את תפקוד איזור זה.

שלום, אני מתעניין בניתוח להסרת טחורים, מסוג HAL DOPLER, ואני שוקל פנייה למרפאה פרטית (ד"ר שכטר, הוד השרון). יתרונה הגדול של המרפאה הפרטית היא בכך שזמן ההמתנה הוא קצר, וזה חשוב לי. הבעיה היחידה היא, שחסר לי מידע בקשר לאיכותה של המרפאה. האם יש בידיכם מידע כזה? האם אתם חושבים שעדיף להימנע ממרפאות פרטיות, ולעשות פרוצדורות כאלה בבית חולים? תודה, זיו

HAL היא אחת ממגוון השיטות לטיפול בטחורים, והיא כנראה טובה לחולים שמתאימים לפעולה זו. זוהיא פעולה כירורגית בה מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (מרבית הכירורגים מבצעים אותו בכל זאת בטשטוש במסגרת בית חולים כלשהו, בין אם ציבורי או פרטי), וכשבוחרים נכון את המטופלים המתאימים, במקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים, למרות שהטחורים אינם נעלמים לגמרי. הטיפול מבוצע על ידי מספר כירורגים קולורקטאלים או כירורגים כללים בארץ. כעקרון איננו ממליצים או מחווים דעה בפורום על רופא כזה או אחר, אך הייתי שוקל אם ללכת למקום שבו HAL הוא הפעולה היחידה או העיקרית המבוצעת לטיפול בטחורים, מאחר שכאמור זו רק אחת האפשרויות בקשת הטיפולים בטחורים, וחשוב להתאים את הטיפול הנכון לכל מטופל. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. צריבת הטחור בלייזר במקום הנחת גומיה בעצם יוצרת את אותו האפקט, ויש לה את אותה היעילות וחוסר הנוחות הקל שיש בקשירה, כך שזו אלטרנטיבה לקשירה. HAL הוא טיפול חדש יחסית והוסבר בתחילת תשובה זו. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

שלום! אני בת 24, ובד"כ בריאה. היום ראיתי לראשונה דם בעת הוצאת צואה. אני לא חשה כאבים כלל, אך הדימום נראה די משמעותי.האם יתכן כי מדובר בטחורים, על אף גילי(זה לא מאפיין של גילאים מבוגרים יותר?) האם יש צורך לגשת לרופא, או במידה וזה יעבור תוך כמה ימים אין סיבה לדאגה? תודה.

יש הרבה סיבות אפשריות לדימום דרך פי הטבעת, ובעיקרון אנחנו מחלקים את ההתייחסות שלנו ל 2 קבוצות עיקריות. הראשונה היא דימום שנובע מפי הטבעת עצמו, כגון דימום מטחורים ומגוון מחלות אחרות (ולרוב אינו מסוכן, אך יכול להציק), ולדימום שמקורו במעיים. טחורים אינם נדירים בגיל 24, ולעומת זאת גידול במעי הגס מאד נדיר בגיל זה. אם הדמם ימשך הייתי ממליץ לך לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה על מנת להגיע לאבחנה ולכוון את הטיפול.

שלום רב, בבדיקת מנומטריה ממצא אניסמוס. בשל כאבים בבטן עליונה ביצעתי מס' פעמים קולונוסקופיה. כתוצאה מבדיקות אלו החלו כאבי בפי הטבעת ונשלחתי לבצע בדיקת מנומטריה בה הובחן הממצא אניזמוס. לאחרונה אותם הכאבים בפי הטבעת התפשטו לאורך עצם הזנב ומלווים בהרגשה מאוד לא נעימה ומציקה. נוסף על כך קיים קושי בהתרוקנות או בהוצאת צואה ולא מדובר בצואה קשה. לעיתים הרגשה שלא התרוקנתי לגמרי. בעברי הרחוק סבלתי מטחורים בעקבות הלידות אך הדבר נרפא תמיד לאחר תקופה קצרה שלאחר הלידה. במה מדובר? מה עושים? איך יודעים שאין מדובר במשהו הקשור למקרה סרטן? האם בדיקת צואה היא בדיקה וודאית לביטול הספק? בתודה מראש והמשך יום נעים.

נילי שלום, קושי להתרוקן גורם לרוב בצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת, ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. קושי כגון זה יכול להגרם למשל עקב תפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. על מנת להתרוקן, יש צורך בפעולה מסונכרנת של שרירי רצפת האגן, ואם סינכרון זה משתבש יכול להופיע קושי בהתרוקנות. תפקוד לא תקין של רצפת האגן מכונה גם אניזמוס. לציין כי ישנן סיבות נוספות שיכולות לגרום לתלונות מעיין אלה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה לבדיקה. בהתאם לתוצאות בדיקתו יוכל לכוון אותך לבדיקות נוספות דפקוגרפיה (צילום של תהליך ההתרוקנות) לפי הצורך, ולכוון את הטיפול. חשוב לציין כי ברוב הפעמים ניתן לעזור ולהקל על הסימפטומים, ולכן כדאי לבצע בירור הולם. לעיתים הקפדה על הרכב המזון, הוספת סיבים למזון שתיה רבה ופעילות פיזית משפרת ולעיתים אף פותרת את בעיית העצירות. מומלץ במידת הצורך להוסיף תוסף סיבים מסחרי, כגון תוסף סיבים על בסיס פסיליום, לשימוש קבוע ויומיומי. לעיתים ניתן לשפר את תפקוד רצפת האגן עם טיפולי משוב – (בין פידבק) טיפול זה ניתן במקרים בהם קיימת הפרעה בתפקוד השרירים השולטים סביב פי הטבעת. לעיתים נמצאים ננמאים בהם יש חסימה מכאנית להתרוקנות המופיעה רק בזמן מאמץ להתרוקנות. במצב כזה ניתן לשקול טיפול ניתוחי לפתרון הבעיה. הסיכוי שתלונות אלה נובעות מסרטן המעי הגס נמוכות, ולרוב בדיקה מרפאה של רופא המומחה בתחום זה יכולה לשלול זאת בסבירות גבוהה.

לפני חצי שנה עברתי ניתוח "סינוס פלונדילי" ועבר טוב אבל רק לפני איזה שבוע ככה נסגר לי לגמרי.. וכל הזמן שאני בשירותים ויש לי יציאה אז כואב לי בזמן שזה יוצא לא שאני מתאמץ או משהו פשוט שזה מגיע לסוף שזה מתחיל לצאת כואב לי כזה ביציאה ממש למה זה?? האם זה קשור לניתוח? ואין לי תחורים הרופא אמר.. מה זה קשור?? וגם אחרי זה שאני מנגב יש טיפה דם.. וכואב לי ולא התאמצתי בכלל.. דוקר כזה בדיוק מתי שזה יוצא !

תלונותיך אינן אפייניות לסיבוכים כלשהם של סינוס פילונידאלי ומעלות חשד לפיסורה, למרות שישנן גם אבחנות אחרות שיכולות לגרום לכאב כגון זה. המלצתי היא להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי על מנת לכוון את הטיפול. תוכל למצוא מידע רב על פיסורה בתשובותי בנושא זה בפורום.

בתקופה האחרונה אני סובל משלשולים תכופים וכאבי בטן, כחלק מהברור ביצעתי CT בטן תוך הזרקת חומר ניגודי. תוצאות הבדיקה כל האיברים הפנימיים בגדר התקין מלבד ממצא אחד המפורט להלן : "סיכום - אין עדות למחלת מעי דלקתית. ריבוי יחסי של בלוטות מזנטריאליות קטנות - ממצא בלתי ספציפי." מה המשמעות של הממצא? תודה על התשובה.

רועי שלום, בדיוק כפי שצויין, מדובר בממצא בלתי ספציפי שיכול לנבוע מסיבות רבות, רובם חסרות משמעות, וחלקן הקטן מצריך המשך בירור וטיפול. קשה מאד לפענח תשובות CT מבלי לדעת את תלונותיך, תוצאות הבדיקה הגופנית, והממצאים שנראו בבבירור. בסוף, מה שקובע הוא התמונה הכללית ולא רק פרט כזה או אחר. מומלץ להתייעץ עם הרופא שהפנה אותך לבדיקה.

שלום ד"ר זמורה. אודה לך מאד אם תוכל להסביר לי מה פשר תוצאות הביופסיות שלי. האם אני סובלת מפרוקטיטיס/קוליטיס או לא? תודה רבה לך, אמילי. sigmoid colon, biopsies: no diagnostic abnormality: no evidence of colitis, dysplasia OR malignancy. Rectum, biopsy: Benign rectal mucosa showing stromal lymphoid aggregates AND mild crypt distortion. No active proctitis, dysplasia OR malignancy identified. Rectal ulcer, biopsy: Fragments of inflammatory fibroid ulcer debris. Benign rectal mucosa showing reactive epithelial changes AND stromal inflammation. No dysplasia OR malignancy identified. Comment: (b AND c) the changes in these biopsies could be associated with mucosal prolapse but require clinical correlation.

אמילי שלום. תוצאות הביופסיה אינן תומכות בקוליטיס ומציעות אפשרות של בעיה הנקראת Solitary rectal ulcer, אך קשה מאד לפענח תשובות ביופסיות מבלי לדעת את תלונותיך, תוצאות הבדיקה הגופנית, והממצאים שנראו בקולונוסקופיה. בסוף, מה שקובע הוא התמונה הכללית ולא רק פרט כזה או אחר. Solitary rectal ulcer קשור פעמים רבות בקושי בהתרוקנות כתוצאה מהפרעה בתפקוד רצפת האגן, ודורש פעמים רבות בירור בכוון זה. מומלץ להתייעץ עם הרופא שהפנה אותך לבדיקה או עם כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה.

שלום אני בן 29 ויש לי קושי בלהטיל את הצואה הקושי מתבטא בכך שאני נפצע בזמן שאני טחל את הצואה. עם הזמן גיליתי שכאשר אני לוחץ עם היד באזור שבין השופכה לפי הטבעת היציאה יותר מהירה ונוחה וללא קשיים נוספים. יש לציין כאשר יש שלשול זה גם קורה כך היצאה נמשכת הרבה זמן אך כאשר אני לוחץ עם היד זה מסתיים מייד. אם אני לא משתמש עם היד אז נשארות חלקי יציאות בתעלת פי הטבעת . אני עושה תרגילים לחיזוק שריריי הסוגר וגם שרירי האגן כמה חודשים כבר ועדיין אין שיפור במצב. מה אפשר לעשות בנדון כך שהיציאות שלי יהיו נוחות וטבעיות ללא עזרת הידיים. מה הדיאגנוזה? אילו בדיקות אני אמור לעשות? למי לפנות? תודה

בני שלום, קושי להתרוקן גורם לרוב בצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת, ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. קושי כגון זה יכול להגרם למשל עקב תפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. על מנת להתרוקן, יש צורך בפעולה מסונכרנת של שרירי רצפת האגן, ואם סינכרון זה משתבש יכול להופיע קושי בהתרוקנות. לציין כי ישנן סיבות נוספות שיכולות לגרום לתלונות מעיין אלה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה לבדיקה. בהתאם לתוצאות בדיקתו יוכל לכוון אותך לבדיקות נוספות כגון מנומטריה (בדיקת לחצים בפי הטבעת) ודפקוגרפיה (צילום של תהליך ההתרוקנות) לפי הצורך. חשוב לציין כי ברוב הפעמים ניתן לעזור ולהקל על הסימפטומים, ולכן כדאי לבצע בירור הולם. לעיתים הקפדה על הרכב המזון, הוספת סיבים למזון שתיה רבה ופעילות פיזית משפרת ולעיתים אף פותרת את בעיית העצירות. מומלץ במידת הצורך להוסיף תוסף סיבים מסחרי, כגון תוסף סיבים על בסיס פסיליום, לשימוש קבוע ויומיומי. לעיתים ניתן לשפר את תפקוד רצפת האגן עם טיפולי משוב – (בין פידבק) טיפול זה ניתן במקרים בהם קיימת הפרעה בתפקוד השרירים השולטים סביב פי הטבעת. לעיתים נמצאים ננמאים בהם יש חסימה מכאנית להתרוקנות המופיעה רק בזמן מאמץ להתרוקנות. במצב כזה ניתן לשקול טיפול ניתוחי לפתרון הבעיה.

שלום יש לי סימפטומים של IBS רציתי לדעת אם IBS גורם לבעיה הזאת ? היכן אוכל למצוא בארץ כירורג קולורקטאלי? תודה

שלום שמי הילה , אני פצינטית שלך.. בפגישתי איתך במרפאתך בתל השומר הוריתי לי ליצור איתך קשר שבועיים לפני מועד לניתוח האם יש דרך ליצור קשר איתך טלפונית במרפאה ? אנא השאר לי טלפון ושעה נוחה.. תודה רבה יום טוב

ניתן ליצור קשר דרך דליה, אצלה גם קבעת את התור לניתוח, בטלפון 03-5302247. השבוע אהיה זמין רק ביום ד אחה"צ, ואח"כ אני נוסע לכנס ל 3 ימים. בשבוע הבא אהיה זמין רוב השבוע.

לפני כשבועיים עברתי ניתוח טחורים ופיסורה. למעשה הוזמנתי לניתוח פיסורה, אל תוך כדי הניתוח היתה צניחה של טחורים (שמזה סבלתי לא מעט, ניתוח לפני כ-13 שנה קשירות מס' פעמים) והרופא החליט תוך כדי הניתוח של הפיסורה לנתח גם טחורים, נאמר לי שכיון שהיה ניתוח משולב ההחלמה היא יותר איטית. שאלתי היא כמה זמן עד שמגיעים להחלמה מלאה. יש לי בקורת בסוף דצמבר האם עד אז אני אמורה להרגיש רגיל? רציתי לציין שכבר עכשיו אני מרגישה יחסית בסדר, אך עדיין מרגישה את המקום ועדיין יש קצת כאבים ביציאות זה נורמלי? אני לוקחת מרככי יציאה ואוכלת סיבים. תודה מראש

אורלי שלום, אם כבר עכשיו את מרגישה בסדר, נראה שאת בכוון הנכון, ויש סיכוי טוב שעד הביקורת תחלימי לחלוטין. החלמה מהירה.

מה זה אומר בבקשה ? רון

רון שלום, ירידה ביכולת השליטה בסוגר פי הטבעת, המתבטאת בקושי בשליטה במעבר גזים או צואה, הוא אחד המצבים המביכים ביותר, היכולים לפגוע באיכות החיים באופן ניכר. קושי בשליטה אינו נדיר, אולם רבים מהסובלים ממצב זה לא פונים לעזרה בשל המבוכה שהם חשים. מאחר שברוב המקרים טיפול נכון יכול לשפר את איכות החיים במידה ניכרת, חשוב לשוחח על נושא זה בפתיחות עם רופא המומחה לתחום זה. ישנן דרגות שונות של חוסר שליטה בפי הטבעת. במקרים קלים הפגיעה בשליטה יכולה להתבטא בחוסר יכולת לשלוט בגזים, ואילו במקרים קשים יכולה אף להיות חוסר שליטה מוחלטת לכל סוג יציאה. הסיבה השכיחה ביותר לפגיעה בשליטה בנשים היא נזק הנגרם בזמן לידה. קרעים סביב תעלת הלידה יכולים לפגוע בשרירים הטבעתיים שסביב פי הטבעת, ולחץ בזמן ההריון והלידה יכול גם לפגוע בעצבים השולטים בשרירים אלו. לעיתים נזק זה גורם לקושי בשליטה מייד לאחר הלידה, אולם ברוב המקרים הנזק אינו מלא והשרירים הנותרים יכולים למלא את החסר למשך שנים רבות. במצבים אלה הנזק המתרחש בזמן הלידה, יכול להתבטא בקושי בשליטה רק שנים או עשרות שנים אחר כך, כשכל שרירי רצפת האגן נחלשים. ניתוחים באיזור פי הטבעת, או דלקות באיזור זה, יכולים גם הם לגרום לעתים רחוקות לפגיעה בשליטה. ישנם מומחים מולדים נדירים בהם אין התפתחות תקינה של איזור פי הטבעת, המתבטאים בפגיעה בשליטה, בד"כ במשולב עם חסרים נוספים בהתפתחות רצפת האגן. בגיל מבוגר, שכיח כי שרירי רצפת האגן נחלשים, ופעמים רבות יכולת השליטה יכולה להחמיר על ידי מחלת השכיחות בגיל מבוגר כגון סכרת. שיחה גלויה עם כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה היא הצעד הראשון והחשוב ביותר באבחנה של סיבת הפגיעה בשליטה ובהכוונת הטיפול. לעיתים קרובות, יעזר הרופא בבדיקות נוספות, כגון: • מנומטירה – בדיקה אובייקטיבית של הלחץ המופעל על ידי שרירי פי הטבעת. הבדיקה מבוצעת על ידי צנתר דק המוחדר בעדינות לפי הטבעת, ואינה כואבת כלל. • אולטרסאונד של פי הטבעת, המדגים את מבנה שרירי פי הטבעת. • בדיקת העצבים המוליכים לשרירי פי הטבעת. אפשרויות הטיפול בקושיים בשליטה הן מרובות, ועל סמך תוצאות הבדיקות ניתן להתאים לכל מטופל או מטופלת את מסלול הטיפול המתאים ביותר עבורם. במקרים קלים, שינוי הרגלי תזונה ותרגילים לחיזוק רצפת האגן יכולים לתת מענה הולם. לעיתים יש צורך בתרגול מסודר של השרירים (מעין פיזיותרפיה לשרירי פי הטבעת), בהדרכת מטפל או מטפלת המומחים לתחום זה, טיפול הנקרא ביופידבק. קרעים במנגנון הסוגרים, המתגלים בבדיקות ההדמיה, נזקקים בדרך כלל לתיקון כירורגי של הקרע. בניתוח מזהים את שני צידי השריר הטבעתי הקרוע ותופרים אותם שוב על מנת ליצור טבעת שלמה. בעבר, חולים שלא ניתן היה לשפר את איכות חייהם באמצעים הנ"ל וסבלו מפגיעה קשה באיכות חייהם, נזקקו לעיתים לסטומה, שהיא שקית המוצמדת לדופן הבטן ובה נאספות היציאות. כיום ישנה התקדמות רבה בטיפול בחוסר שליטה וברוב המקרים ניתן להימנע מסטומה. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בטיפולים חדשניים לשיפור השליטה, ועוד אמצעים חדשניים נמצאים כעת בבחינה וסביר כי יכנסו לשימוש בשנים הקרובות. במקרים בהם שרירי הסוגרים אינם מתפקדים ולא ניתנים לשחזור, ניתן כיום ליצור סוגר חדש לפי הטבעת, המאפשר את חידוש השליטה. ניתן ליצור סוגר זה באמצעות שריר הנלקח מהירך, אולם ניתוח זה מורכב ולאחרונה פחת השימוש בו. בשיטה התופסת לאחרונה תאוצה, מושתל תותב סיליקון מתנפח סביב פי הטבעת, האוטם את המעבר. למטופל יש יכולת שליטה מלאה בניפוח התותב, וכך מושגת שוב שליטה בפי הטבעת. אמצעי חדשני נוסף הוא קוצב חשמלי המושתל על העצבים המעצבבים את רצפת האגן, ומשפר מאד את תפקוד איזור זה.

אני פגועה במערכת העצבים המרכזית. לאחרונה אין שליטה על יציאות. אני מבקשת עצה ועזרה.

אני פגועה במערכת העצבים המרכזית. לאחרונה אין שליטה על יציאות. אני מבקשת עצה ועזרה.

שאלתי עם כשאני עושה חוקן אני מנקה את המעי הדק גם באותה היזדמנות משאריות מזון ? כמה זמן יש במעי דק מזון אחרי ארוחה ? אחרי שתים עשרה שעות יש עדיין מזון במעי הדק ? תודה ברכות

תומר שלום תוכן המעי הדק הוא נוזלי ובמצב תקין מזון שאנו אוכלים עובר את כל המעי הדק בפחות מ 8 שעות (לעיתים אף בפחות מ 90 דקות). בין המעי הדק למעי הגס יש מסתם חד כווני המאפשר מעבר מהמעי הדק למעי הגס אך לא להיפך, ואם הוא מתפקד היטב לא ניתן באמצעות חוקן לשטוף את המעי הדק. האמת- אין גם סיבה לשטוף אותו.

שלום רב אני עברתי לפני שבועיים וחצי בערך ניתוח סיטון ,שמו שני חוטים. (יכול להיות שאתה זוכר אותי ,ענית לי לאיזה שאלה בפורום של YNET ) הבעיה שבחוט אחת שנמא בין הנרתיק לפי הטבעת,לא מופרשת המוגלה כולה וזה מצטבר בפנים וזה עושה כאבים ,אני מנסה לנקז לבד ואז יוצאת שאר המוגלה,הבעיה שהחור כמעט נסגר ונשאר חור קטן איפה שהחוטזאת אומרת העובי של החוט וזה לא מספיק גדול כדי שהמוגלה תצאה אז מה זה אומר שהניתוח לא הצליח? יעשו לי שוב ניתוח בגלל זה? או שיש אפשרות אחרת? אני כול כך מקווה שלא אצטרך לעבור שוב ניתוח :( תודה מראש

נדיר שחוט סיטון דק מדי בכדי לנקז את המוגלה, אולם אם ישנה בעיה כזו ניתן פעמים רבות להחליף את החוט בפעולת מרפאה ללא צורך בהרדמה. לעיתים יש אבצס שלא מנוקז היטב עם הסיטון, ואז כן מומלץ לנקזו שוב כירורגית. אם את חולה במחלת מעי דלקתית, חשוב במקביל להתחיל טיפול המדכא את פעילות המחלה, בכדי להפחית את ההפרשה ולנסות "לייבש" את הפיסטולה. תרגישי טוב

שלום רב, ביצעתי אמש בדיקת דרכי עכול עליונות. הבדיקה לאחר שיש לי תקופה ארוכה אנמיה קלה, בדיקת קולונסקופיה תקינה וצרבות חוזרות ונשנות. הרופא רשם כי נמצא בקע סרעפתי קטן וכמו כו רשם כי סמוך לקרדיה קיים רושם של לחץ חיצוני על הדופן. האם תוכל בבקשה להסביר את המשמעות של הממצא על לחץ חיצוני אפשרי? מה יכולה להיות הסיבה והאם הנתון מדאיג, על פי רוב? איזה איבר יכול לגרום לחץ כזה והאם ייתכן כי מדובר רק ברושם ולא בלחץ "אמיתי"? הרופא אגב המליץ על CT או EUS בבטן. תודה רבה

גל שלום, קשה לומר מה גורם ללחץ הזה וישנן אפשרויות רבות, חלקן חסרות משמעות, וחלקן דורשות טיפול. יתכן גם שמדובר ברושם מוטעה. מצטרף להמלצת הגסטרואנטרולוג לבצע CT בטן ולפי התוצאות לשקול גם EUS (אולטרסאונד שמבוצע דרך גסטרוסקופיה)

שלום ד"ר זמורה אני סובל מפיסורה דלקתית כחודש וחצי עם כאבים קשים , לאחרונה החלטתי לגשת לניתוח, אך אני מפחד כי אולי לא ניסיתי כל מה שאני יכול כדי להמנע מניתוח. השתמשתי בניפינידין 0.4% ,אמבטיות , עזרקאין ועוד למעלה משלושה שבועות. חבר המליץ לי להשתמש בנרות אביטרן 50 לשיכוך כאבים ו בספריי לתעוקת חזה (מוריד לחץ דם ) ששמו איזוקאט. האם לדעתך כדאי לפנות לתרופות אלו והאם במידה והפיסורה היא דלקתית מדוע אינני מקבל אנטיביוטיקה לדלקת , אין זה מקובל? או שאני צריך לבקש זאת ואם כן איזו אנטיביוטיקה? יש עוד פרוצדורות שאפשר לנסות לפני פיתרון ניתוחי אשמח לשמוע כי הסבל כבד בתודה (בל)

נרות אביטרן הן טיפול משכך כאבים אך לא מרפאים פיסורה, ולרוב אף מחמירים את הכאב משום שהכנסתם באיזור של פיסורה אינה נעימה. איזוקט מכיל חומר מרפה שרירים כפי שמכילה משחת ניפדיפין, שנחשבת יותר יעילה. פיסורה אינה בעיה זיהומית, ולכן לא מטפלים בה באנטיביוטיקה. פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ולאחריהם ובדימום קל. לרוב כאב בשריר של הישבן השמאלי (ולא בפי הטבעת עצמו) פחות שכיח בפיסורה, ומומלץ להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי לאאדא שאכן זו האבחנה. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה, וניתנים לשלמוש גם הזמן הריון. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, או כשיש סיבה ספציפית. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום רב כיצד מאבחנים פיסורה? במה כרוכה הבדיקה? הכנה כאב וכו תודה יערית

לד"ר זמורה שלום, רציתי לדעת האם יכולה להיות דלקת בתוספתן, שמבריאה מעצמה, גם ללא ניתוח? זאת אומרת יכול להיות שאדם עבר דלקת בתוספתן ולאחר מס' שנים יראו שהוא פעם עבר דלקת בתוספתן ע"י ניתוח מסיבה אחרת לגמרי? אם כן, האם יש משמעות קלינית כלשהי בעתיד? ושלה אחרונה ממה יכולה להיגרם דלקת בתוספתן שאינה נזקקת לניתוח? תודה רבה טליה

טליה שלום, דלקת בתוספתן נוצרת לרוב בבסיסה כתוצאה מחסימה של חלל התוספתן ע"י גוש צואה נוקשה הנקרא בשפה מקצועית פקליט, והתרבות חיידקים בתוכו. אנו יודעים כי חלק מדלקות התוספתן יכולות להרפא בטיפול אנטיביוטי בלבד. לדוגמא, בצי האמריקאי יש עשרות אלפי בחורים צעירים הנמצאים בים, וקורה שלאחדים מהם יש אפנדציט, ולא ניתן להביאם לבית חולים. במקרים אלו מטפלים הבם באנטיביוטיקה וחלקם נרפאים. בחיי היומיום על פני היבשה, אנו מציעים לכל מי שמאובחן כסובל מדלקת של התוספתן לעבור ניתוח, שכן באלו שלא מבריאים בטיפול אנטיביוטי יכולים להופיע סיבוכים קשים. לשאלה האם דלקת כזו יכולה להרפא מעצמה ללא כל טיפול אין לי תשובה טובה, מאחר שנהוג לטפל בכל מקרה שידוע שיש דלקת תוספתן. הניחוש שלי הוא שרק חלקם הקטן יבריא ללא כל טיפול. כל דלקת החלל הבטן יכולה לגרום להדבקויות מקומיות, שהן מעין רקמת צלקת בתוך הבטן, וסביר שממצא כזה יזוהה בניתוח גם לאחר שנים. המשמעות הקלינית של ממצא אקראי כזה כנראה אינה גדולה, ואינה מצריכה טיפול כשלעצמה.

קודם כל המון תודה על התשובה המעמיקה... דבר שני רציתי לדעת, קרובת משפחה שלי עברה ניתוח לפרסקופיה חוקרת, בניתוח הרופא אמר שראו כי ישנו עיבוי קל בתוספתן, לכן כרתו אותו ,ושלחו לפתלוגיה, בביקורת לאחר תשובת הפתלוגיה, הרופא הסביר שבדיקת הפתלוגיה לא הראתה דלקת בתוספתן, אך בתוך התוספתן ממה שהבנתי "בתוך הצינור-", אין לי מושג כיצד הוא נקרא, היתה צלקת או במילים שלו היצרות פיברוטית, האם יש לך מושג במה מדובר? האם יש לזה משמעות כלשהי? האם תשובתך הקודמת תואמת למקרה? ואם כן איזו מן דלקת בבטן יכולה לגרום לממצא כזה? האם זה נפוץ? והאם מציאת "היצרות זו" יכולה להסביר את הכאבי בטן? ושוב המון תודה ולילה טוב טליה....

שלום ד"ר זמורה אני סבלתי מכאבים בפי הטבעתו אובחנה לי פיסורה אחורית התחלתי בטיפול של משחת ניפאדיפין בהתחלה לא לקחתי תוסף תזונה לריכוך יציאות אלא רק הקפדתי על תזונה נכונה המצב השתפראחרי שבוע וקצת אך אחרי יציאה קשה המצב חזר לקדמותו המשכתי את הטיפול והוספתי פגלקס המצב השתפר אך במעט עד לפרק זמן של סה"כ שבועיים שבו חזרתי לרופא המטפל והוא אמר לי שמה שנשאר לי זה ניתוח ובהרדמה כללית והניתוח הוא פשוט וקל ואין לי מה לפחד השאלה שלי היא האם זה נכון לעשות ניתוח ? האם אפשר להשאר עם הטיפול השמרני ולנסות אותו לעוד שבועיים ? והאם בניתוח נדרשת הרדמה מלאה ולא ניתן לבצע זאת ע"י הרדמה מקומית ? תודה מראש

איתן שלום, פיסורה היא בעיה של איכות חיים, ולא בעיה מסכנת חיים, ולכן רק אתה יכול להחלט אם ומתי אתה רוצה לעבור ניתוח על מנת להקל על סבלך. לרוב אנו מעדיפים לעשות ניתוח זה בהרדמה כללית מאחר שרוב האנשים לא סובלים טוב זריקות הרדמה מקומית באיזור זה, ובנוסף בכל זאת חשים פעמים רבות אי נוחות בזמן הניתוח. אם אתה בכל זאת עומד על כך, ניתן לבצע את הניתוח גם בהרדמה מקומית. פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ולאחריהם ובדימום קל. לרוב כאב בשריר של הישבן השמאלי (ולא בפי הטבעת עצמו) פחות שכיח בפיסורה, ומומלץ להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי לאאדא שאכן זו האבחנה. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה, וניתנים לשלמוש גם הזמן הריון. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, או כשיש סיבה ספציפית. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. השריר אותו מנתקים הוא שריר הסוגר הפנימי האחראי על כ10%- 15% מיכולת השליטה ביציאה, אך לרוב האנשים יש יכולת שליטה גבוהה בהרבה מהדרוש, ולכן ברוב המכריע של המקרים הניתוח אינו משפיע על יכולת השליטה. בנוסף, בפיסורה כרונית, כאשר השריר מכווץ באופן כרוני, ספק אם הוא מבצע את תפקידו נאמנה גם עכשיו. הנסיון מראה כי ירידה ביכולת השליטה היא סיבוך לא שכיח של ניתוח זה (וגם אז הירידה בשליטה לרוב חלקית ולעיתים הפיכה, אך לעיתים רחוקות אינה הפיכה). יחד עם זאת, במקרים בהם כבר קיימת הפרעה מסויימת בשליטה יש להודיע זאת לרופא לצורך שיקול נוסף על סוג הניתוח. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום, לפני כיומיים התחלתי להרגיש שאזור פי הטבעת (בצדדים ועד האשכים) התנפח מאוד ונהיה ממש קשה. אני סובל מכאבים עזים מאוד. מפי הטבעת עצמו לא יצא יצאו טחורים. האם אלו טחורים פנימים, איך מטפלים בזה? או שזה בכלל דלקת? בנוסף יש לי חום קל מאוד. אודה מאוד על תשובתך המהירה מכיוון שאני כרגע בחו"ל. הרבה תודה שחר

שחר שלום, תלונותיך מחשידות לאבצס סביב פי הטבעת, שהוא מצב הדורש לרוב ניקוז כירורגי בהקדם האפשרי. עצתי היא כי תפנה לבדיקת כירורג (או לחדר מיון) בהקדם האפשרי.

שלום, אני בן 17 וקיימת אצלי כבר מספר שנים בלוטה קטנה באיזור פי הטבעת. לפני בערך חודש, הבחנתי בתופעה של התנפחות בלוטה זו בשעת היציאה. זה לא כואב ולא מדמם, אך זה מלחיץ אותי ולא נעים לי לחשוב שזה יכול להחמיר. גודל הבלוטה בשעה שנראית לעין (בערך) קצת יותר מחצי סנטימטר. ארצה להוסיף כי הבלוטה "נעלמת" אחרי מספר דקות של מנוחה אחרי שעת היציאה. האם אפשרי להסיק מתיאורי מידע כלשהו על סוג החמירות? אשמח אם תנסה לתאר לי במה זה דומה לטחור. תדה רבה!

אורן שלום, טחורים פנימיים וחיצוניים הם בהחלט אבחנות סבירות לסמפטומים שאתה מתאר, אך אינם האבחנה היחידה האפשרית. אם אתה מודאג, אני ממליץ לך להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי/פרוקטולוג על מנת להגיע לאבחנה ולהתאים טיפול. בכל מקרה, מומלץ להמנע מעצירות. היציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון פגלקס ושמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי.

תודה, אנסה להיבדק בקרוב. ארצה לשאול בנוסף, האם יכול להיות כי חלק מהמעי פשוט יוצא החוצה בחלקו? שכן, הבלוטה אינה מדממם או כואבת כלל. האם זוהי יכולה להיות התחלה של טחור? והאם ייתכן טיפול ביתי ע"י תרופות "סבתא" או משהו שאינו דורש ניתוח או טיפול מתקדם? תודה שוב!

כתבתי לך אז בעניין הכאבים בישבן. זה נרגע. עכשיו הכאבים יותר ממוקדים בגב תחתון - איזור הכליות - זה קשור? אני על 40 מ"ג פרדניזון (לקרוהן), ויורדת כל שבוע ב10 מ"ג עד ל20 מ"ג ואז ביקורת. מפריעה לי מאוד תופעה שלא מרפה וזה גאזים. כל הזמן ועם (סליחה) ריח מאוד חריף. מדוע זה קורה? והאם יש דרך להפסיק את זה? זה בחודש האחרון מאוד מאוד החריף. תודה

גזים בד"כ נוצרים על ידי חידקים ש"גרים" באופן תקין במעי, בתהליך פירוק שאריות המזון. ניתן לנסות תרופות לטיפול בגזים שנמכרות בבתי המרקחת ללא מרשם רופא, ואם זה לא עוזר- לפנות לבדיקה לגסטרואנטרולוג העוסק בתנועתיות המעי.

דר שלום. אני סובל מכאבים חזקים מטחורים ופיסורה מזה חודשיים. הומלץ לי לעבור ניתוח בביה"ח. אבקש אינפורמציה על הניתוח . נאמר לי ע"י הרופא, כי ניתוח הפיסורה הוא קל ואילו מניתוח הטחורים יש לצפות לכאבים חזקים וסבל רב במשך שבועיים. עוד נאמר לי כי עלי להחליט בעצמי האם לנתח גם את הטחורים או להסתפק בניתוח הפיסורה, ואני אובד עצות. אינני יודע ממה נגרם לי הכאב.אציין, כי טחורים יש לי כבר מעל עשר שנים, אך כאבים כמו בחודשיים האחרונים אף פעם לא היו לי. יכול להיות שהפיסורה היא זו שכואבת, ולא הטחורים? הייתי רוצה לדעת גם על ניתוחי הלייזר, האם ההחלמה קלה יותר מאשר בניתוח רגיל? היכן עושים ניתוח לייזר? האם אתה ממליץ עליו? האם אתה יכול להפנותי לרופא מנתח בלייזר? אודה על תשובתך בהקדם, שכן עומדים להזמין אותי לניתוח בקרוב מאוד, ועדיין אין לי תשובות מספקות. תודה. גדעון.

גדעון שלום, איני יכול לקבוע מה מקור כאביך ללא בדיקה, אולם באופן כללי אציין שכאבים עזים כפי שאתה מתאר לרוב נגרמים כתוצאה מפיסורה, או מטחורים חיצוניים עם קרישי דם בתוכם, ופחות אופייניים לטחורים פנימיים. פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ולאחריהם ובדימום קל. מומלץ להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי לאאדא שאכן זו האבחנה. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה. השימוש בה לפיסורה לא נבדק למיטב ידיעתי בהירון, אולם הספיגה שלהם למחזור הדם קטנה ולכן הסיכון כנראה קטן. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. גם בטיחותה של זו בזמן הריון לא נבדק כנראה באופן מספק. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, או כשיש סיבה ספציפית. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. גם סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. טחורים יכולים לכלול מרכיב חיצוני ("טחורים חיצוניים") שהם קפלי עור הבולטים החוצה באופן קבוע, ולעיתים מתבטאים בנפיחות וכאב, ומרכיב פנימי ("טחורים פנימיים") שלרוב מתבטא בדמם, אי נוחות, והתבלטות לאחר יציאה. בדומה לפיסורה, מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. טחורים בד"כ מציקים ומפריעים לאיכות החיים, וזו האינדיקציה העקרית לטפל בהם. לכן את צריכה לבחור את הטיפול המתאים לך מתוך קשת הטיפולים האפשריים לטחורים. טיפול מרפאתי קל יחסית הוא קשירה של הטחורים, שבד"כ מטפלת בעיקר בטחורים הפנימיים, ומבוצעת במרפאה ללא אשפוז. קשירת טחורים מתבצעת על ידי הנחת גומיה קטנה על חלקו העליון (הפנימי) של הטחור, באמצעות מכשיר המיועד לכך. הפעולה מתחילה בבדיקה של פי הטבעת באמצעות מכשיר הנקרא אנוסקופ. כאשר הרופא המטפל מזהה את הטחור, הוא מניח את הגומיה על חלקו העליון. ניתן לקשור באותה פעולה טחור אחד, שניים, או את כל שלושת הטחורים, לפי העדפת הרופא המטפל, המטופל ומצב הטחורים. מאחר שחלקו העליון של הטחור מכיל מעט עצבים של כאב, הפעולה לרוב לא כואב במיוחד. הגומיה המונחת בבסיס הטחור גורמת לנמק מקומי של האיזור הקשור. לאחר מספר ימים האיזור הקשור נושר ועמו נושרת הגומיה. באיזור בו היתה הגומיה נוצרת בהדרגה צלקת המושכת את הטחור בחזקה לתוך התעלה האנאלית ומקטינה את זרימת הדם בתוכו. כתוצאה מכך, פוחתים הדמום והבלט של רקמת הטחורים דרך פי הטבעת. חשוב לציין כי תהליך יצירת הצלקת לוקח זמן, ומלוא השפעת קשירת הטחורים יכול להתבטא רק לאחר מספר שבועות. בכל הזמן הזה חשוב להקפיד להמשיך את כל הטיפול השמרני שניתן על ידי הרופא המטפל, כגון ריכוך צואה וכלכלה עשירה בסיבים. קשירת הטחורים אינה מסלקת אותם ולעתים יש צורך לקושרם מספר פעמים, או להציע ניתוח, על מנת לשפר את איכות החיים. טיפול בלייזר הוא אלטרנטיבה לקשירת טחורים, בו יוצרים צלקת בבסיס הטחור על ידי צריבה עם לייזר. התהליך דומה לקשירת טחורים הן מבחינת אי הנוחות בזמן הפעולה ולאחריה והן במידת יעילותו. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו לרוב אינה מתאימה למי שעיקר סבלו מטחורים חיצוניים. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. ניתוח זה מומלץ בעיקר כאשר חלק ניכר מהסבל נגרם מטחורים חיצוניים. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך. עכשיו, כשאתה יודע הכל בנושא, נותר לך רק להחליט....