פורום סרטן השד

היי, בהמשך לדיון שמתנהל למטה, ועל ההתמודדות עם כוויות עד כדי חבישה. אשמח אם תוכלי להאיר ולהעיר לנו קצת יותר על טיפול תומך ועל יעילות או לא של הכיוויות וה"סבל" בחלק מהתהליך הריפוי-החלמה. מהם הטיפים שלך להמנע מכיוויות? מהם העיצות למעקב תוך כדי ההקרנות, ומתי מומלץ לגשת לאחות קרינה או רופא לקבל טיפול מרגיע לעור? תודה על תשומת הלב ועל ההתנדבות שלך כאן.

בוגרת יקרה, תודה על ההערות שלך.אני נלחצתי ושאלתי בפורום הנ"ל. ד'ר לאופר ענתה מיד ומפורט. נרגעתי יחסית. אולי הגיע הזמן להפסיק להתחנן בפורום הזה לתשובות של אונקולוג. לדעתי עדיף לשאול את מי שבאמת עונה מהר וברצון.

מעניין מי כותב את ההודעות האלו?....... סתם חומר למחשבה

לליאת, נכון שד"ר לאופר ענתה בפורום YNET, אבל לא כולן קוראות את כל הפורומים, וכאן לפי מיטב ידיעתי, ד"ר בן דוד גם מומחית בקרינה לסרטן שד, כך שתשובתה תהיה יותר מפורטת - אולי. ולכן שאלתי את השאלה, ואני עידן מקווה שתוך כמה ימים ד"ר בן דוד תענה. זו שאלה כללית שלא צריכה מענה בדקה זו או יום מסוים. בכלל כל הקיטורים על תגובה וזמן תגובה - אני חושבת וכך גם נהגתי, שאם חלילה , יש משהו דחוף! הדרך הבדוקה והנכונה היא ליצור קשר עם הצוות שמטפל ומכיר את המקרה הפרטני, ולא משהו וירטואלי. חבל שהרבה המהתמודדות מחפשות תשובות וירטואליות רפואיות מוסמכות, לא בטוח שיש חיה כזו. וכאשר יש מקרה שצריך טיפול נוסף- אז תמיד יש הפניה לגורם מטפל אישית. וירטואלית אני X והתשובה Y לא בטוח שבפגישה אישית עם מידע וכל הנקודות שמסתברות תוך כדי המפגש אכן אשאר X בלי שינוי ותשובה Y בלי שינוי. פורום בה לתת תמיכה שהיא בין מתמודדות לבין עצמן- וזה יתכן שאידיאלי, וכן תשובות כלליות על "איך ומה הדרך הידועה" מה עושים כולם, אבל כמי שכבר כמה שנים בסרט(ן) - פתאום מסתבר שיש "פרוטוקול" וכולם כמעט עובדים לפי הפרוטוקול שנקבע מדי פעם בפגישות של ASCO ודומיו. מבחינתי כל הרופאית שעונים בפורומים הללו - כל הכבוד להם, גם עם על הדרך יש קידום ושיווק אישי.

בוגרת יקרה, טוב, הגעת עד כאן- וגם החלק הזה יעבור. שימי לב, בימיינו, רוב הנשים עוברות את הקרינה עם תופעות לוואי מינימליות, והעיקריות הן- אודם על פני העור, מעט קילוף עור תחת השד ובאיזור בית השחי. אם יש קרינה גם לבלוטות- אז יש גם אודם קשה ואפילו כוויה קטנה באיזור הצוואר התחתון. הדרך הטובה ביותר להמנע מתופעות אלה היא למזער את הנזק החיצוני, שכן עיקר הגורם הוא הקרינה עצמה. ממליצה על חזיות רפויות ביותר- או בכלל לא, חולצת 100% כותנה מקופלת תחת השד בנשים עם שד נפול כדי למנוע חיכוך, מריחת ביאפין או ג'ל אלוורה או אקסקלייר מהיום הראשון, המנעות מחשיפה לשמש של אזורים אלה. בקיצור- להתייחס לאיזור באהבה ובתשומת לב. לנגב בעדינות אחרי מקלחת, ללכת עירומה בבית- עם מזגן... וכ ד ו מ ה . . . אני בודקת נשים במהלך קרינה כל 2-3 שבועות, כדי לתת מענה בדיוק למה ששאלת... בהצלחה רבה, תוכלי תמיד ליצור עימי קשר מירב בן-דוד

תודה ד"ר בן דוד, לא זה לא עבורי, אני כבר אחרי (4 שנים אחרי ההקרנות ) אני טיפלתי כל הזמן.. ואפילו לפני (יש לי קובץ שלם על איך ומה לעשות- אבל הוא באנגלית) ונכון, גם הייתי מול המזגן ללא בגדים - לגם עם "בקבוק קר" כל יום אחרי ההקרנה למשך כשעה איך ששבתי הביתה. לקחתי את זה בפרויקט - וזה עבד. אין הבדל בצבע של העור. העור היה "רק" אדום. שאלתי כי היה דיון על הנושא, וחשוב לי שכל המועמדות להקרנות תדענה שהכויות אינן חלק בילתי נפרד.

אני בתחילת הקרנות והאונקולוגית אמרה שאפשר להמשיך לקחת (התחלתי לפני חודש אחרי מסטקטומי ובלוטות ושומן נגוע ). אני מבינה שיש אונקולוגים שאומרים להימנע מטמוקסי בהקרנות. מה רצוי? האם מוטב לקחת בערב אחרי ההקרנות?

נורא חבל שקשה לקבל כאן תשובות

אינני יודעת היכן זה. אפשר לקבל כתובת האתר או תשובה?

ליביה שלום, אין שום בעיה לקחת טמוקסיפן במהלך הקרנות! התוצאות הקוסמטיות הן בדיוק אותו הדבר. יש שתי תפיסות בעולם, חלק נותנים במקביל, וחלק נותנים טמוקסיפן בסיום הקרינה. אין שום הבדל. כדאי לזרום עם הרופא המטפל... בהצלחה, חמודה, מירב בן דוד

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3559288,00.html

ד”ר אשחר ערן N.D, נטורולוג - Naturalist Doctor בעל תואר שני - M.P.H – (Master of Public Health - מוסמך לבריאות הציבור ומדעי הרפואה (מהפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית, הדסה, ירושלים ) ------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------ האמת על מחלת הסרטן על המחקר ועל הטיפול בה : בתאריך 21.10.03 יצא נציג משרד הבריאות, ד"ר בר-חנה מיכה, בבשורה לציבור באמצעות הרדיו שבעשור הקרוב אחד מכל שלושה אנשים בישראל יחלה במהלך חייו בסרטן על פי ההסתברות הסטטיסטית הקיימת. הצהרה זו מנוגדת לחלוטין להצהרות הבומבסטיות של הרפואה שהיא מתגברת על מחלת הסרטן ושהצלחותיה הולכות וגדלות. ברור לחלוטין שהיא לא מצליחה למנוע את המחלה מלכתחילה אבל בדיקות סטטיסטיות מגלות שגם אין לה הצלחה מרשימה או קרובה לזה בריפוי שלהן. זה כמובן לא מונע מהרפואה להמשיך באותן שיטות ריפוי קטלניות ולהוציא מליוני דולרים על מחקרי סרק ועל טיפולי סרק באמצעות כימותראפיה והקרנות. בשנת 1985 נפטרו מהמחלה 5000 בני אדם וב- 1990 נפטרו – 6000. באחוזים מדובר על 19% מכלל הנפטרים היהודים. על פי השנתון הסטטיסטי לישראל 1987-89 כל 90 דקות נפטר בישראל אדם ממחלת הסרטן. 20000 חולי סרטן חדשים, בניהם 480 ילדים, מתוספים מידי שנה. האשפוז של חולי סרטן גדל בין השנים 1959-1980 ב – 100%. השוואת אחוז התחלואה ממחלות סרטן בין יהודים לערבים בישראל בשנים 1972-1976 מגלה מספר עובדות מפתיעות: אחוז סרטן המעי הגס גדול בקרב היהודים ב – 520%. אחוז סרטן השד גדול בקרב היהודיות ב- 530%. האחוז הממוצע של כל סוגי הסרטן גבוה בקרב היהודים ב- 250%. נשאלת השאלה - מדוע יש פער עצום בתחלואה בסרטן בין שתי האוכלוסיות, אף על פי שהרפואה במגזר היהודי נחשבת לטובה וזמינה יותר ?! בשנת 1971 נמצא כי התמותה מסרטן הכבד בארץ בקרב נשים יהודיות הייתה גדולה בהשוואה ל- 21 מדינות החל מ- 140% מאשר בדנמרק ואיטליה וכלה ב- 1300% מאשר באירלנד. באותה שנה מתו בישראל באופן יחסי יותר גברים מסרטן הכבד מאשר ב- 17 מדינות בעולם. בשנת 1987 נמצא כי התמותה מסרטן השד בקרב יהודיות בישראל היתה גבוהה בהשוואה ל- 17 מדינות אחרות: גדולה ב- 130% מאשר בארה"ב וגדולה ב- 1080% מאשר בקוריאה. לצערנו, בגלל היעדר חינוך לבריאות בכל שלבי החינוך חולה הסרטן הינו אדם מבוהל ומפוחד עד מוות, אדם הנראה כמי שעולמו חרב עליו והוא נמצא במצב של חוסר אונים מוחלט. במצב זה הוא ממלא אחר כל ההוראות והפקודות של הרופאים כתורה מסיני ואינו מעז לערער על דבריהם אף על פי שאינו מקבל הסבר על מידת היעילות, ההשלכות והתוצאות של הטיפול היחיד המוצע לו. ברור הוא שאין הרופאים, הדוגלים בשיטה טיפולית מסוימת, יושבים ומסבירים לחולה שקיימת גישה טיפולית אחרת המוכחת מכל הבחינות על ידי מחקרים מדעיים כטובה משלהם. המחקרים מצביעים על העובדה שאם חולה הסרטן יקבל הסבר אמיתי לגורמים למחלתו ויבין שסרטן הוא מחלה שניתן להבריא ממנה לחלוטין באמצעות לקיחת האחריות המלאה לבריאות על החולה עצמו אזי רובם המכריע של המקרים ובמיוחד אלה המצויים בשלביהם הראשונים היו מחלימים כליל על ידי נקיטת סידרה של אמצעים פשוטים ביותר יחסית לטיפולים המסובכים והיקרים ובעלי תופעות הלוואי הקשות שהרפואה מציעה להם. האזרח ברחוב יתפלא לקרוא שבישראל לא נערך מעולם מחקר הבודק מהו אחוז ההישרדות של חולי סרטן שקיבלו טיפול רגיל - כימותרפיה או הקרנות או ניתוחים להסרת גידולים, לעומת חולים שטופלו בשיטות של ריפוי בתזונה. לעומת זאת אומר ד"ר ג'ונס הרדין, מרצה וחוקר סרטן בכיר במחלקה לפיסיקה רפואית, באוניברסיטת קליפורניה על הטיפול הרגיל בסרטן: "כל מחקרי ב- 20 השנים האחרונות מוכיחים שמשך חייהם של חולי סרטן שלא טופלו על ידי הרפואה בשיטות הרגילות ארוך פי 4 משל אלו שכן טופלו על ידה. חולים בסרטן שסירבו לקבל טיפול חיו בממוצע 12.5 שנים, אך לעומת זאת חולים באותם סוגי סרטן שהסכימו לכריתה, לכימותרפיה ולהקרנה חיו 3 שנים בלבד בממוצע. אני מייחס את התופעה להשפעה הטראומתית הקשה של הניתוח ולטיפול קרינתי וכימי על מערכת החיסון של החולה. ד"ר הרדין מוסיף - "לגופו של האדם יש הגנה טבעית מפני כל סוג של סרטן. מסתבר שטיפול רפואי רגיל מתערב ומדכא את ההתנגדות הטבעית למחלה. לא הסרטן ממית את קורבן המחלה, אלא ההתמוטטות של מנגנוני ההגנה הפנימית מכריעה אותו לבסוף. לכל חולה סרטן השומר על מצב פיזי מצוין ומדרבן ומגביר את ההתנגדות הטבעית שלו יש סיכוי גבוה מאוד שגופו יתגבר על המחלה בלי כל טיפול רפואי". עד כאן דבריו של חוקר סרטן בכיר. בניגוד לעובדה חותכת ומפתיעה זו, הציבור בישראל כמו בארה"ב מוזן בהתמדה במסרים שיקריים כאילו המדע מנצח את הסרטן. המקור להכרזות אלה הם אירגונים פרטיים ובעלי אינטרסים בעולם הרפואי ובעולם התרופות הכימיות היקרות שאינם מעונינים בשינוי הגישה שמכניסה לכיסם מליארדי דולרים בכל שנה. כמו כן ישנם אנשים תמימים התורמים בנדיבות לאותם גורמים "הלוחמים" בסרטן "והחוקרים" את סיבותיו ולכן חייבים לשדר להם שהמצב משתפר. כל העובדות שנביא להלן מוכיחות שהצהרות המערכת הרפואית הן מסולפות וחסרות כל בסיס סטטיסטי. במדינות שונות באירופה מטפלים בסרטן גם בשיטה של ריפוי בתזונה ואלמנטים נוספים לצד הטיפולים האחרים. לעומת זאת בארה"ב ובישראל שהינה שלוחה של ארה"ב בכל הקשור בטיפול בסרטן יש מונופול לשיטה הרגילה. ההסבר העיקרי לגישה זו הוא – "הסיבות למחלת הסרטן אינן ידועות". טענה זו מוכחת כשקרית על סמך מחקריו של פרופ' אוטו ורבורג, שזכה בשני פרסי נובל (1931, 1944) על תגליותיו בתחום הסיבות להתפתחות הסרטן. מחקריו מוכיחים שהסיבות לסרטן הינן ברורות ביותר. פרופ' ורבורג גילה שבין יתר הסיבות התא הסרטני נוצר עקב חסר בחמצן המשמש לחמצון חומרי התזונה בתאים. חמצון זה חייב להתרחש בתיווכם של אנזימים מחמצנים אשר נוצרים בעזרה ובשיתוף של 5 ויטמינים ומינרלים. מחסור או אי קליטה חמורים של אחד מהאנזימים או המינרלים ימנע את היווצרותם של האנזימים המחמצנים בגוף. המחסור או אי הקליטה של ויטמינים ומינרלים בתאים, נקבע על ידי פרופ' ורבורג כגורם הראשי ליצירת סרטן. ללא חמצן בתא נאלץ הוא ליצור אנרגיה בתהליך של תסיסה. פרופ' ורבורג הסביר במחקרו עוד בשנת 1967: "כתוצאה ממחסור בחמצן בתא נוצרים תאי סרטן המתרבים ללא שליטה והורסים את הגוף בו הם גדלים. ריפוי ומניעת סרטן תלויים בחידושה של פעילות נשימתית זו באמצעות אספקת המינרלים והויטמינים הנחוצים לגוף". ארגון הבריאות העולמי הצהיר כבר בשנת 1964, ש- 80% ממקרי הסרטן נובעים מגורמים סביבתיים, בעיקר תזונה ואורח חיים שגוי. חוקרי הארגון הרכיבו רשימה ארוכה של חומרים והתנהגויות שהוכחו כגורמי סרטן. על אף שכל זה ידוע זה זמן רב נעשה מעט מאוד למניעת מחלת הסרטן. מדוע ? פורמלית התשובה של הממסד הרפואי היא – הסיבה הראשית להיווצרות הסרטן לא ידועה. ולכן לא ניתן למנוע דבר שאינו ידוע. ואני אומר לכם שאין איש מקצוע היום שיכול לטעון שלא ידועות לו הסיבות להתהוות הסרטן. ההיפך הגמור הוא הנכון. אין מחלה שגורמיה כה גלויים וידועים כמו מחלת הסרטן. "בורות אינה יכולה לתרץ את חוסר המעש למניעת סרטן וטיפול בו. מניעת סרטן תבוא, אין ספק בכך כי אנשים רוצים להישרד. כמה זמן יתחמקו ממניעה יזומה של מחלת הסרטן , הדבר תלוי כמה זמן יצליחו לעצור את יישומן של שיטות מדעיות בחקר הסרטן. בינתיים ימותו מליוני אנשים ללא כל תכלית", דבריו של פרופ' ורבורג, חתן שני פרסי נובל. האדם ברחוב יתקשה מאוד להאמין כמובן שאלה הם פני הדברים. הוא לא יעכל שאותם מוסדות, רופאים, וחוקרים מכובדים שהציבור הפקיד בידיהם את המחקר והטיפול בסרטן עוצרים בכוונה תחילה את היישום של שיטות תזונתיות-מדעיות במניעה ובטיפול בחולי סרטן, לדיברי פרופ' ורבורג. הסיבה לכך היא שהטיפול הרגיל בסרטן העולה מילירדים מידי שנה מזין את התעשייה השניה בגודלה אחרי תעשיות המזון בארה"ב. וכידוע "אין כורתים ענף שיושבים עליו", גם אם זה כרוך במותם של מיליוני אנשים כדיברי פרופ' ורבורג. .הרפואה בארה"ב היא מונופול לעשיית רווחים שאינו יכול להרשות לעצמו להכניס מתחרים לשוק זה. במצב זה אין לחולה המסכן בררה הוא לכוד בצבת של הטיפול הרגיל והכושל. למונופול הכלכלי הענק הזה יש את האמצעים לרכוש כל אדם ולנטוע כל אמונה בקרב הציבור באמצעות פירסומות כתבות ועוד אמצעים כשרים ולא כשרים שהמניע העיקרי להם הוא – אינטרסים צרים אישיים וקבוצתיים כלומר רווחים כספיים. לכן מונצחים שלושת הטיפולים – כריתה, הקרנה וכימותרפיה. לעומת זאת מניעת המחלה איננה ריווחית, ולכן אין כוונה לעודד אותה. המדען פיטר צ'ובקה כותב על הקשר בין כסף לסרטן: למנהלים וליועצים הקובעים את מדיניות הרפואה ב- "מכון הלאומי לסרטן" וב- "חברה האמריקנית לסרטן" יש קשרים כלכליים וכספיים ישירים או בלתי ישירים עם תעשיית התרופות והתעשיות הכימיות הנוגעות בדבר. מכאן חוסר העניין במניעת סרטן, שתזיק לאינטרסים של המעורבים. ד"ר מקס גרסון וד"ר שלטון שפעלו בארה"ב במשך כ- 65 שנה נרדפו על ידי הממסד הרפואי הרגיל דווקא משום שהצילו עשרות אלפי אנשים חולי סרטן וחולים בכל סוגי המחלות ממות בטוח, ללא תרופות, בעזרת שינויים בתזונה ואורח חיים בלבד. מכון גרסון בארה"ב ממשיך עד היום בפעילותו, למרות שינאתו של הממסד הרפואי. ד"ר שלטון, הרופא הגדול ביותר של המאה ה- 20, ישב בכלא בארה"ב על לא עוול בכפו רק משום שריפא עשרות אלפי אנשים מכל סוגי המחלות הפנימיות באמצעות צום, תיקון הרגלי אורח החיים ותזונה נכונה. אלה הן עובדות היסטוריות שקשה לעכל אותן, אך הן אמת לאמיתה. "אירגון רופאי אמריקה" השתמש בסיסמאות ריקות מתוכן כמו "טובת הציבור" , "הגנה על החולים" ועוד, כאשר בפועל התנהגותו דומה לזו של כל איגוד מקצועי החפץ לשמור על עמדות כח, על מונופול, על מניעת תחרות ועל אובדן לקוחות. זוהי פעולה המרמה את הציבור הרואה ברפואה מקור לישועה למחלותיו ומטיל עליו את כל יהבו, ואשר מנצלת את תמימותו וחוסר הבנתו. הממסד הרפואי המכתיב את כללי הפעולה ומונע מכל רופא באופן כזה או אחר לחרוג מהמסגרת הוא האשם העיקרי במצב זה. שיקוליו אינם טהורים והם מבוססים על שיקולים מסחריים וכלכליים המנוגדים בעליל לטובת הציבור. המלחמה בסרטן אמת או בדייה ? בתחילת המאה ה- 19 היתה מחלת הסרטן נדירה והיא הופיעה רק בקרב מספר מועט של קשישים. העלייה החדה במספר המקרים חלה לאחר מלחמת העולם השנייה. היום אחד מכל שלושה אנשים בעולם המערבי ובכללם בישראל חולה או יחלה בסרטן כלשהו, וכרבע מהאנשים מתים מסרטן בסופו של דבר. יש להבין שגישת ההיגיינה הטבעית מוכיחה שבני אדם יכולים לחיות ללא מחלות במשך כל חייהם ואף למות בריאים, כלומר למות מזיקנה בגיל מופלג, במידה ואינם מפרים את חוקי הטבע הפשוטים ביותר אשר לצערנו אינם ידועים לרוב בני האדם. לאור עובדה מוכחת זו הרי מדובר על מוות מיותר לחלוטין. הנשיא ניקסון הכריז בשנת 1971 על הפעלת פרוייקט ענק למלחמה בסרטן. 10 שנים לאחר תחילת הפרוייקט לא קטנה התמותה מסרטן, אלא אף עלתה ב- 25%. במהלך 16 השנים של הפרויקט הוציאה ארה"ב מיליארד דולר כל שנה למחקר ו - 65 מליארד דולר בכל שנה לטיפול במחלה. לאחר 8 שנות פעולה סיכם סנאטור מק-גאברן ראש הוועדה החוקרת את התוצאות של המלחמה בסרטן: "אחרי שהוצאו 8 מליארדי דולר התברר שתוכנית המלחמה בסרטן היא כישלון מוחלט". "המאמץ המאורגן נגד הסרטן פשט את הרגל עקב עדיפות מוטעית בשיטות הטיפול" (כלומר טיפול בשיטות הרגילות ולא טיפול בשיטות תזונתיות). החוקרים מסכמים: "מתברר שלמרות השקעות הענק האלה עלתה התמותה מסרטן בכל שנות הפרוייקט". פרופ לינוס פאולינג, חתן פרס נובל בביוכימיה, הגיב: " חייבים לדעת שהמלחמה בסרטן היא הונאה ושהמוסדות האחראים אשמים ברשלנות פושעת כלפי הציבור האמריקני". ד"ר צ'רלס סימונה, חוקר סרטן בכיר, טוען: "לרפואה הקונבנציונאלית אין תשובה לסוגי הסרטן שהם הגורמים העיקריים לתמותה. במשך 50 השנה האחרונות לא השתנה המצב לטובה לגבי סוגי הסרטן הקטלניים והתמותה מהם נמצאת בעלייה מתמדת". מכל האמור לעיל, ומדבריהם של חוקרי סרטן נוספים מתברר אם כן שבין השנים 1950-1985 עלתה התמותה מסרטן ולא ירדה כפי שטוענים רשויות הבריאות בארה"ב ובישראל, כלומר 35 שנה של כישלון מוחלט בטיפול הרגיל בסרטן. ד"ר אנסטרום . ג', אפידמיולוג מאוניברסיטת קליפורניה אומר: " הסיכוי שאדם יחלה במשך חייו בסרטן מגיע היום ל- 36%, לעומת - 30% ב- 1975. המגמה הזו תגדל בתום המאה הנוכחית ותגיע עד 41% ואף עלולה להגיע ל- 50%, כלומר אחד מכל שני אנשים יחלה בסרטן". השבועון "טיים" פירסם ב- 28.3.88 שאחוז החולות בסרטן השד בארה"ב הוא הגבוה בעולם, אף על פי ששרותי הבריאות בארה"ב מתיימרים להיות הטובים בעולם. גם בישראל חלה בשנים האחרונות עלייה תלולה במקרי סרטן השד. ההנחה שזו בעיה של גיל המעבר מוטעית משום שמתברר שגם נשים בגיל 30 כבר חולות במחלה. והנה, למרות דבריהם של כל החוקרים בעלי המצפון שהטיפול הרגיל בחולי סרטן אינו יעיל, ממשיך הממסד הרפואי בארה"ב ובישראל להעביר מסרים שיקריים ומגמתיים לציבור שתוכנם: "אנחנו הולכים ומנצחים במלחמה בסרטן". הטענה היא שפיתוח טכנולוגיות חדישות לגילוי מוקדם של המחלה ושיפור הטיפול במחלה לאחר האבחנה, גורמים כביכול לאחוזי הישרדות גבוהים יותר. הכיצד אם כן הנתונים בשטח הפוכים לטענה זו ?! לאחר כישלון הפרוייקט הגדול בארה"ב למלחמה בסרטן הטיל הקונגרס האמריקאי בשנת 1985 על הזרוע המבקרת שלו ה- GAO , שהינו מקביל למוסד מבקר המדינה בישראל, לחקור את היעילות של גופים ממשלתיים ופרטיים האחראים למלחמה בסרטן. בשנת 1987 נמסר הדו"ח של מבקר המדינה לקונגרס וסיכומו כדלקמן: ""המכון הלאומי לסרטן" ניפח את התוצאות בתחום קידום המלחמה בסרטן" בניגוד לטענת המכון הלאומי לסרטן חל במשך 30 השנים האחרונות רק שיפור זעיר ביותר בסוגי סרטן הנפוצים ביותר הגורמים לעיקר התמותה". חוקרים, מדענים , ביוסטטיסטיקאים, רופאים אונקולוגים ועוד תומכים בביקורת חריפה זו ומאשרים את מסקנות המבקר שאחוז ההישרדות לא השתנה לטובה ב- 30 השנים האחרונות. העלייה ב- 1% נובעת מריפוי של סרטני עור קלים לטיפול שכלל אינם גורמים לתמותה. בשנת 1980 פירסמה החברה האמריקאית לסרטן ש- הסיכוי של חולה סרטן ממוצע לשרוד 5 שנים לאחר האבחנה הוא 1/3. גם ב- 1950 הסיכוי שפורסם היה 1/3, כלומר לא חל שום שינוי למרות הפרסומים הענקיים על הצלחות כבירות וגילויים חדשניים שמטרתם היחידה הייתה לשמור על הזרמת הכספים ממקורות ממשלתיים ופרטיים לאותם מוסדות שעסקו בטיפולים הכושלים. יש להבין שהטיפול הרגיל בחולי סרטן בישראל דומה בדיוק לזה הנהוג בארה"ב ועל כן ניתן להסיק בקלות על איכות ותוצאות הטיפול גם בישראל. דוגמאות מספר לטיפול הכושל בישראל ולהשלכות הקטלניות של טיפול זה אנחנו מוצאים בכתבה שפורסמה בחודש 6/2004 בעיתון הארץ על ידי העיתונאי רן רזניק. הוא מציין שבבי"ח רמב"ם נפטרה חולה בשם הרטל עופרה כתוצאה מקבלת מינונים גבוהים מידי של קרינה במשך 4 ימים, זאת לאחר שסיבווי ההחלמה שלה הוערכו לפני הטיפול כגבוהים מ – 95% ! רבותי , עלינו להבין שהשימוש בשיטות ריפוי קטלניות הוא משחק באש, משחק בחיי אדם ! עוד מגלה העיתונאי שליעקב אייל שאושפז בבי"ח איכילוב וקיבל הקרנות כנגד גידול סרטני נכרתה הרגל כתוצאה מטיפול שגוי. אם אנחנו חושבים שאלה הם המקרים היחידים של רשלנות רפואית וקטלנות טיפולית שמתרחשים מידי יום בבתי החולים אנחנו שוגים באשליות. מידי יום עוברים לעולם הבא מאות ואלפי אנשים עקב שיטת טיפול קטלנית, הרסנית ומטופשת הנוגדת את כל כללי הפיסיולוגיה של הגוף האנושי. המבנה והדינמיקה של הממסד הרפואי: אין אנחנו מודעים לעובדה שכח ההשפעה של הממסד הרפואי בארה"ב הינו עצום ועד כדי מפחיד. במשך עשרות שנים לא העזו רופאים או מוסדות שנתמכו על ידי הממסד הרפואי לצאת נגד ההצהרות הרישמיות של הממסד או דוברי הממסד שהכתיבו להם תפיסה נוקשה ומיושנת בעטיפה "מדעית מודרנית". גישה זו כפתה את הקיים ולא הרשתה לסטות ממנו כחוט השערה. כל רופא או גוף שניסה לצאת בדעה עצמאית דאגו מיד לשלילת רשיונו והוא הוחרם. דוגמא בולטת לכך היא במקרה של שני ענקי הרופאים בכל הדורות, ד"ר גרסון וד"ר שלטון, אשר ריפאו עשרות אלפי אנשים בשיטה של ריפוי בתזונה ותיקון אורח החיים ונרדפו על ידי הממסד הרפואי בתואנות שווא עד לישיבה בכלא. לבסוף יצאה צידקתם לאור על ידי בתי המשפט אשר פסקו חד משמעית שרופאים אלה זכאים לתעודות הוקרה ולא להוקעה ולנידוי. במצב זה רק רופאים מעטים בעלי מצפון ומוסר פנימי חזק ביותר העזו לצאת נגד הזרם ולמסור לציבור את האמת במלואה, שהטיפול הרפואי הרגיל הנהוג בחולי סרטן וכן בשאר המחלות הפנימיות הינו שגוי ואפילו שיקרי משום שכאשר האמת ידועה כל כך בבירור , אך היא נמנעת במכוון מהציבור המשווע לה זו הונאה רבתית, כדיברי פרופ' לינוס פאולינג. רק אדם בעל שיעור קומה ומעמד כפרופ' פאולינג יכול היה להרשות לעצמו לומר את הדברים בבירור אך גם את דבריו דאגו להסתיר ולא לפרסם ברבים. אולם קשר השתיקה הזה לא נמשך זמן רב גם אם האמת אינה נשמעת ברמה גם כיום. מי ששבר את קשר השתיקה היו הסנאט האמריקאי, מוסדות הממשל, וגופים ציבוריים בלתי תלויים. ועדות חקירה של הסנט שהוקמו בלחץ של הציבור הרחב היו הראשונים לשבור את דממת האלחוט הזו ולהוציא לאור את מחדלי הרפואה. ד"ר שמואל אפשטיין שהעיד בשנת 1987 לפני ועדת החקירה של הסנאט בארה"ב אמר בעדותו: "המכון הלאומי לסרטן" ו – "החברה האמריקנית לסרטן" טוענים בעקשנות שהייתה התקדמות בריפוי סרטן והאטה בשיעור חולי הסרטן, אולם העובדות מוכיחות את ההפך. בדיקות של אחוז מחלת הסרטן השנתית מאז 1930 ועד היום מצביעות על עלייה מתמדת. לאחרונה אף מתרחשת האצה בעלייה בתחלואה מסרטן בשיעור של 2% לשנה. הסיכוי של גברים לחלות בסרטן עלה ל- 36% והסיכוי למות מסרטן עלה ל- 23% ב- 30 השנים האחרונות. הטיפול הקונבנציונאלי בסוגי סרטן מסוימים עלול להגדיל את הסיכון לחלות בסרטן מסוג אחר פי- 100. המוסדות לרפואת הסרטן ממשיכים להוליך שולל את הקהל ואת הקונגרס האמריקני בהכרזה: "אנו מנצחים את הסרטן". הצהרה זו באה לטשטש עובדות הפוכות כדי לזכות במירב ההקצבות והתרומות מהציבור שאינו יודע את האמת. חייבים להכיר בעובדה שהסרטן ניתן למניעה ולטיפול. הציבור חייב לדעת שישנם גורמים כלכליים –פוליטיים נסתרים שחסמו וממשיכים לחסום את הניסיונות של המדענים למנוע את היווצרות הסרטן". עד כאן דברי העדות של דר' אפשטיין בפני הסנאט האמריקאי. מדוע הטיפול הקונבנציונאלי בסרטן נכשל ? יש להבין שבנקודת הגילוי של הגידול הסרטני קיימים בגוף במרבית המקרים כבר גרורות. לכן כריתת הגידול עצמו לא נותנת מענה לשאר הגרורות ולעיתים קרובות גורמת לפיזור נוסף של התאים הסרטניים בגוף. במצב זה רק מערכת חיסונית חזקה מסוגלת לזהות את הגרורות בכל פינה בגוף לרדוף אחריהן ולהשמידן. הקרנה וכימותרפיה מסוגלים להרוס רק חלק קטן מהתאים הסרטניים אך בו בזמן ממשיכות הגרורות להתפתח עד להתפרצות המחלה מחדש. בינתיים נהרסה גם מערכת החיסון על ידי ההקרנה והכימותרפיה והיא איננה מסוגלת לעמוד במלוא יכולתה שוב במשימת ההצלה והמאבק. גושים סרטניים ותאי סרטן מתפתחים בגוף במשך עשרות שנים לפני שהם מאובחנים. גידולם מתאפשר בגלל מערכת חיסונית חלשה שאינה מסוגלת לזהות אותם ולהשמידם, כפי שהיא מסוגלת לעשות ועושה באופן רגיל. כאשר מגלים את הגוש הוא מונה כבר כ- 200-300 מליון תאים סרטניים. מחקרים קובעים שכמעט ודאית היא העובדה שבכמות כזו של תאים קיימים כבר תאים שנדדו עם זרם הדם ומהווים את הגרעינים להתפתחות הגושים הסרטניים במקומות אחרים בגוף. לכן המלחמה הנקודתית בגידול שניתן לזהותו היא חסרת תועלת בטווח הארוך יותר וגורמת לנזק בטווח הקצר. הטיפול הרגיל נכשל משום שבמקום לחזק את המערכת החיסונית שרק היא מסוגלת לעקוב אחר כל התאים הסרטניים בגוף ולהשמידם עושים את ההיפך הגמור: מחלישים את המערכת החיסונית, כלומר מרעילים את הכבד, הכליות, מערכת הלימפה והדם שאינם מסוגלים לבצע את תפקידם במצב זה. יש להבין שהמבנה והחוזק של המערכת החיסונית נבנים רק ממקור אחד – מאותם חומרים שאנחנו מזינים את גופנו. הניסיון של הטיפול בחולי סרטן על ידי תזונה ביולוגית מראה שאם נזין את החולה בחומרי התזונה בצורתם הטבעית והמושלמת הרי שהמערכת החיסונית שלו תתחזק והוא יבריא כמעט בכל המקרים. מצד שני עלינו להימנע מלהוסיף ולהרעיל את החולה על ידי עשרות סוגי רעלים שבני אדם מכניסים לגופם מידי יום כולל ויטמינים בכדורים. במצב זה עקב אספקת חומרי התזונה המתאימים מתחדשת הנשימה בכל תאי הגוף והתאים הסרטניים מתים. לעומת זאת הטיפול הרגיל בסרטן אינו מתייחס כלל לתזונה ולכן לא מתרחש כל שינוי לטובה במערכת החיסונית ובחילוף החומרים בתאי הגוף והתנאים להתפתחות הסרטן ממשיכים להתקיים. הטיפול הכימותרפי: עובדה מדהימה המוסתרת מידיעת הציבור הרחב בכלל ומחולי הסרטן בפרט היא שלטיפול הכימותרפי השפעה קטנה ביותר וזמנית על מצב המחלה. למרות זאת ממשיכה הרפואה להוביל יותר חולי סרטן לשדה המוקשים של הכימותרפיה המרעילה והורסת את גופם לחלוטין. ד"ר ג'ון קרנס מאוניברסיטת הארווארד אומר: "יותר מ- 50% מכל חולי הסרטן מקבלים באופן שיגרתי טיפול כימותרפי אף שטיפול זה עוזר רק ל- 5% מן החולים בלבד". ד"ר פואר לורנץ, חוקר סרטן ותיק, אומר: "מלבד בשלושה סוגי סרטן, הגורמים בסך הכל רק ל- 5% מהתמותה, לא הייתה לכימותרפיה, להקרנות ולגילוי המוקדם כל השפעה מורגשת על אחוזי התמותה מסרטן ב- 50 השנים שחלפו". כלומר לכימותרפיה ולהקרנות יש השפעה אפסית על גידולים אשר גורמים לכ- 90% מהתמותה. ההשפעה של טיפולים אלה כל כך קטנה שהתכנסה ועידה מיוחדת כדי לבצע הערכה מחודשת של ערך הטיפולים הרגילים. ד"ר אירווינג ברוס ד' אומר: "הכימותרפיה הוכיחה את יעילותה רק בשלושה סוגי סרטן: סרטן דם אקוטי של ילדים, סרטן במערכת הלימפה וסרטן שד במצב מוקדם מאוד, ללא גרורות. מלבד אלה, כל הטיפול הכימותראפי נגד גידולים ממאירים התגלה ככישלון. מרגע שגרורות סרטן התחילו להתפשט בגוף לא ניתן לרפא את החולה בכימותראפיה או בכל טיפול רפואי רגיל אחר. כימותראפיה לסרטן שהתפשט היא בזבוז זמן, היא גורמת לחולה להיות חולה יותר, ואינה מאריכה את החיים. לרוב כימותראפיה הינה מעין כדור הרגעה עבור הרופא יותר מאשר עבור החולה". במילים אחרות 90% מחולי הסרטן המקבלים הקרנות וכימותראפיה לא יפיקו מטיפול זה שום תועלת, אך לעומת זאת יפגעו ויסבלו קשות מהנזקים שאמצעים הרסניים אלה יעשו לגופם. ד"ר הנס ניפר, אונקולוג מהנובר שבגרמניה אומר: "הכימותרפיה, הניתוח וההקרנות הן שיטות קצרות מועד. החולה לא נרפא בגללם מסרטן למעט מספר מקרים. הקרנה וכימותראפיה הן רעלים והן גורמות נזק לגוף האדם, יותר מאשר לתאים החולים. בדרך כלל מחזיקה המחלה מעמד מעבר לזמן ההשפעה של הטיפול ולאחר מכן מתחדשת. חולה סרטן נרפא כאשר החיסון העצמי שלו מתגבר על המחלה. מה שקובע הוא האיזון בין חומרת המחלה לבין החוזק של המערכת החיסונית, החזק יותר מבין השניים מנצח במאבק". אוסיף על דבריהם של החוקרים ואומר שהדרך היחידה הידועה, המוכרת והמוכחת לחיזוק המערכת החיסונית היא על ידי תזונה טבעית, מלאה ומאוזנת והפסקת החדרת רעלים מכל סוג שהוא לגוף, אם על ידי טיפול מרעיל ואם על ידי תזונה. ד"ר לכנר מבית החולים בגראץ באוסטריה אמר במהלך קונגרס רפואי בשנת 1984: "למרות טיפול כימותראפי נפטרות 90% מהחולות בסרטן השד, משום שהמחלה מתחדשת לבסוף ויוצרת גרורות בגוף". לצערנו הרב, חולי סרטן מסכימים לטיפולים הרסניים אלה משום שאינם מקבלים מידע אמיתי ואפילו מוזנים במידע מסולף, שיקרי ומגמתי על ידי המערכת הרפואית. אימי זכרונה לברכה שנפטרה מסרטן הדם (לוקמיה) בבית החולים הדסה בירושלים הייתה אחת הקורבנות של מערכת הונאה זו. לא מזמן בשעה שישבתי ליד מיטת חוליו של קרוב משפחה שעבר ניתוח כלשהו בבית החולים שערי צדק בירושלים שמעתי במו אוזני רופא שהסביר לפציינט רגע לאחר שבישר לו שחלה בסרטן בשלפוחית השתן שהסיבה למחלתו היא גנטית. הטיפול היחיד ש "הציע" לו אותו רופא היה ניתוח קשה ביותר שהתיאור המפורט שלו על ידי אותו רופא היה מזעזע עד שהחולה ורעייתו התחילו לבכות. חולי הסרטן שבויים בידי מערכת רפואית שמבטיחה להם הבטחות שווא שאינן מסתמכות על הנתונים האמיתיים. הקורא יתקשה כמובן להאמין לטענות קשות אלה, אך כמדומני שיש לו כרגע מספיק מידע כדי להבין שזו היא האמת. מדוע מטעים הרופאים את חולי הסרטן ? מדוע אין הם מוסרים להם את האמת על טיפולים אחרים, תזונתיים, אשר על סמך מחקרים שיוצגו להלן הינם בעלי הצלחות הקרובות ל- 100% ? מדוע ניתן לחולים טיפול רפואי יקר וממושך בו בזמן שידוע מראש שלחלקם הגדול ביותר הוא כלל לא מועיל, והוא אף גורם נזק בלתי הפיך כשהוא הורס את המערכת החיסונית ? התשובה לשאלה זו הינה פשוטה כאשר בוחנים מקרוב את מערכת הרפואה בארה"ב. הרפואה באמריקה נמצאת בידי ידיים פרטיות ששאיפתן המתמדת היא השגת רווח כספי בכל מחיר. שאיפה זו היא המובילה את הכירורגים בארה"ב לבצע מליוני ניתוחים מיותרים ואת האונקולוגים לבצע מליוני טיפולים כימותראפיים מיותרים. להצדקתם מצביעים הרופאים על ההצלחות השיקריות, שאותם מפרסמים אנשי התעמולה של הממסד הרפואי לסרטן, וזאת כדי לשמור על מקור התרומות וההקצבות שמגיעות למאות מליוני דולר מידי שנה. צריך להבין שבארה"ב יקר מאוד לחלות בסרטן: ההערכה היא שחולה סרטן משקיע בארה"ב בין 25,000 ל- 50,000 דולר מידי שנה במחלה. סך כל ההוצאות של אזרחי אמריקה על הטיפול במחלת הסרטן מסתכם בשנה, על פי הערכות שונות, ב- 40-80 מליארד דולר. כלומר הטיפול הרגיל בסרטן הוא עסק כלכלי פורח ומכניס ביותר. מניעת המחלה על ידי הדרכה לתזונה נכונה איננה ריווחית ולכן אין כל רצון לעודד אותה. אכן קשה להאמין בעובדות אלה, הנשמעות מפי חוקרים שונים, אך אין זה סותר את אמיתותן. למשל, אומר פיטר צ'ובקה על הצדדים האפלים והכלכליים של הטיפול בחולי סרטן: "למנהלים וליועצים הקובעים את מדיניות הרפואה ב- "המכון הלאומי לסרטן" וב- "החברה האמריקאית לסרטן" יש קשרים כלכליים וכספיים ישירים או בלתי ישירים עם תעשיית התרופות והתעשיות הכימיות הנוגעות בדבר. מכאן חוסר העניין במניעת סרטן וריפויו בדרכים אחרות לא תרופתיות שעלולות להזיק לאינטרסים של המעורבים". אע"פ שהרופאים האמריקאיים מנצלים את הפרסומות השיקריות על ההצלחה במלחמה בסרטן לצרכים ולאינטרסים שלהם ברור מדיבריהם שהם לא מאמינים לבדיה זו. הראיה, בקונגרס הבינלאומי העשירי לסרטן ב- 1970 ביוסטון, בארה"ב, הצהירו רבים ממומחי הסרטן המובילים בעולם: "המשבר במחקר ובטיפול בסרטן יביא לקטסטרופה נוראה, אם לא נשנה את דרכנו". דברים מפורשים אלה מצביעים על העובדה הנוראה שהרופאים המטפלים בסרטן והבאים במגע יום-יומי עם המטופלים, מכירים לעומק את מצב מחלתם ואת גורלם המר, אינם רואים כל שיפור במצבם בעיקבות הטיפול הכימותראפי אך ממשיכים להשלות ולהונות את מטופליהם. לא יתכן ש- "הם פשוט לא יודעים שיש טיפול אחר", כפי שאומרים לי אנשים רבים המסרבים להכיר באמת המרה. לא יעלה על הדעת לייחס תמימות או טיפשות כזו לרופאים בעלי אינטליגנציה גבוהה במיוחד הקוראים, או לפחות יכולים לקרוא, בדיוק כמונו חומר מדעי, להקשיב לדיברי החוקרים ולראות את התוצאות בשטח. לא, אין מדובר כאן בסתם תמימות !! יתר על כן אם בריאותנו וחיינו נתונים בידי אנשים תמימים או טיפשים אזי אוי לנו ואבוי לנו וכדאי שמיד נפקיע מרשותם את המונופול שהם דורשים בתוקף ובהתמדה על הבריאות שלנו. אולי היגיע הזמן להפקיע את הבעלות על התהליך הרפוי מבני אדם הקוראים לעצמם מומחים בתחום הטיפול בסרטן, אך כל הפעולות ה "ריפוייות" שהם עושים מזיקות לגוף בצורה קשה ביותר, לפי דעתם של כל החוקרים שצוינו לעיל. הכימותראפיה וההקרנות הן אם כן אמצעים כדי להראות לחולה שעושים משהו עבור הבראתו, גם אם התוצאות הן הפוכות וקטלניות לפחות לגבי 90% מהחולים. בכל הנוגע להתנהגותו ואופן פעולתו של הרופא הישראלי המטפל בסרטן ניתן להעלות מספר הסברים. 1. ניתן לשייך את הדבקות של הרופאים בישראל בשיטת הטיפול הרגילה עד לחקיקת "חוק בריאות ממלכתי" לכך שהממסד הרפואי הדוגמטי והאטום בישראל הכתיב במשך כל אותה תקופה כללי פעולה המחקים באופן עיוור את אופן הפעולה של "המעצמה הרפואית של אמריקה". 2. בל נישכח גם שכל התורה הרפואית הקונבנציונאלית הנלמדת באוניברסיטאות בארץ מבוססת על טיפול באמצעות מתן תרופות לבעיות שהיא קוראת להן "מחלות". אין להעלות אם כן על הדעת שבמקרה של מחלת הסרטן היא תנהג אחרת או תצהיר שאין צורך בתרופה אלא בהדרכה לתזונה נכונה בלבד, שהרי היא תשמיט את כל הקרקע מתחת לרגליה או טיעוניה ביחס לכל שאר המחלות. 3. בתי החולים בארץ הינם ציבוריים או ממשלתיים, אך בשנים האחרונות עקב חקיקת "חוק בריאות ממלכתי" הם עברו למודל של עצמאות ואוטונומיה כלכלית אשר גורמים גם להם לבחון את המערכת מזוית של שיקולי רווח והפסד. במצב זה בתי החולים שהינם המחליטים היחידים האם לאשפז חולה ולכמה זמן צריכים לדאוג לתפוסה מכסימלית של המיטות, כלומר לדאוג לזרם בלתי פוסק של קליינטים, כלומר חולים. הדרך היחידה לעשות זאת היא על ידי טיפולי דמה שכפי שנאמר, תועלתם קטנה מהנזק שהם גורמים לחולה. בשיטה החדשה, מנהל בית החולים נמצא בלחץ מתמיד של שיקולים כלכליים המעורבים בשיקולי טובת החולה, ולמרבה הצער האינטרסים שלהם הפוכים. יש להבין שכל בית חולים יתמוטט תוך זמן קצר אם לא יהיו לו מספיק חולים שעליהם הוא יקבל תשלום מקופות החולים המפנות איליו את מבוטחיהם. זו היא תוצאה קטלנית של הפיכת הרפואה לענף תעשיתי נוסף בעל שיקולים זרים הנוגדים בבירור את טובת החולה. 4. יש להבין גם ששיטת הטיפול הקונבנציונאלית קושרת את הפציינט למערכת הרפואית למשך כל ימי חייו, הוא הופך לקליינט קבוע, עד ליום מותו. לעומתה הגישה הקרויה גישת "ההיגיינה הטבעית" מלמדת תוך זמן קצר את הפציינט כיצד לשמור על בריאותו בשלמות, ללא שום צורך בתרופה כלשהי הן במצב בריא והן במצבי חולי שונים, ולאחר שלמד זאת הוא "עלול חלילה" לא להיזדקק שוב לעולם לשרותיו של הממסד הרפואי, אלא רק במקרה של פציעה או חבלה וכד'. סרטן איננה תוצאה של כישלון מדעי: ד"ר קספר בלונד, חוקר הסרטן אומר: "סרטן הוא ביסודו בעיה תזונתית וחברתית, במילים אחרות זו בעיה של מניעה. בעיה כזו איננה ניתנת לפתרון על ידי אמצעים רפואיים, כמו תרופה, נסיוב לחיסון מוקדם או אפילו על ידי ניסויים בבעלי חיים. פתולוגים, ביוכימאים ורופאים אינם מסוגלים לפתור בעיות חברתיות". ואני שואל, נכון, אין הרופאים יכולים להחליט לא למכור אלכוהול, סיגריות, וכל רעל אחר. אבל האם זה גם לא מתפקידם לחנך את הציבור לכללי בריאות אמיתיים, במקום להרעיל אותם בחומרים הקרויים תרופות וידועים כמזיקים לבריאות ? אם כן על מי מוטל תפקיד זה ?! עם כל הכבוד לד"ר קספר הוא מיתמם ומסיר את האחריות מעל שכמו ומעל כתפי חבריו להונאת הציבור. ברור הוא שקשה לאנשים אלה שהמצפון מעיק עליהם לצאת בצורה בוטה נגד חבריהם שהוליכו את הציבור שולל במשך תקופה כל כך ארוכה ועל כן דיברהם יוצאים מגומגמים וחלקיים. ד"ר שמואל אפשטיין, חוקר הסרטן, מוסיף: "איננו עוסקים בבעיה מדעית בכל הנוגע לסרטן, אלא בנושא פוליטי" (כלומר מאבק כוחני בין קבוצות אינטרסים שונות בחברה). "הסיבות לסרטן הן רק חברתיות ופוליטיות, שכן אפשר היה למנוע במידה רבה את המחלה ולטפל בה אילו הגורמים המכריעים רצו בזה באמת". פיטר צ'ובקה מגלה בתחקיריו, שקבוצה קטנה של מדענים ורופאים, על פי רוב מנתחים, רדיולוגים וכימותראפיסטים אחראים על החלוקה של מליארדי דולרים מענקי מחקר ממקור ממשלתי ופרטי. האנשים האלה מעניקים את סכומי העתק לעצמם, לקבוצה קטנה וסגורה של בעלי ענין שאינם מעונינים כמובן בשינוי הקיים. ד"ר אירווינג ברוס, מנהל "מכון רוסבל", בבית החולים לחקר הסרטן בארה"ב אמר בעדותו בפני ועדת חקירה של הסנט בשנת 1977: "הנוהג המקובל שעל פיו האנשים המחלקים את המענק הם גם האנשים המקבלים אותו יחשב בכל מקום למעשה מושחת. זה אכן מעשה מושחת גם כאשר קוראים למוסדות – "מוסדות לחקר הסרטן". פרופ' לינוס פאולינג אומר: "זה 20 שנה לפחות שלא נתנו לרעיון חדש לחדור לתוך שיטת ריפוי הסרטן המקובלת. האנשים הקובעים בועדות למענקי מחקר מגישים בעצמם בקשות למענקים וממליצים בחיוב על פרויקטים של עצמם. זהו ניגוד אינטרסים בלתי נסבל המוליך להונאה. אנשים אלה תומכים רק בהמשך המצב הקיים". ואכן ועדות החקירה של שנת 1978 מאשרת את דבריו של פרופ' פאולינג. בחקירות שנערכו בשנת 1978 על ידי ועדת חקירה של הסנט בעניין חלוקת המענקים התברר ש- 90% מחברי ועדת המענקים עצמם קיבלו הקצבות מכספי המדינה, אשר אושרו בוועדות, שבהן ישבו הם עצמם או חבריהם לקבוצה. אין כינוי אחר לכך חוץ מ- שחיתות ברמה הלאומית הגבוהה ביותר, במיוחד לאור העובדה שמענקים אלה נוגדים לחלוטין את טובת הציבור ובריאותו. האם יש הוכחות שתזונה מרפאה סרטן ? פרופ' ג'פרי ראו מקנדה, מבכירי חוקרי הסרטן בעולם אומר: "ישראל היא מדינה אידיאלית לחקר הסרטן וגורמיו, בגלל השינויים המהפכניים שעברה האוכלוסיה בשנים האחרונות. לפני עלייתם ארצה היה שיעור הסרטן בקרב עדות המזרח קטן מאוד. לאחר בואם עלתה תחלואת הסרטן בקרבם למימדים עצומים, וזאת בגלל השינויים הקיצוניים שחלו באורח החיים שלהם בישראל ובעיקר עקב השינוי בהרגלי התזונה. תהליך דומה התרחש גם בשנחאי שבסין שבה אחוז מחלת הסרטן בעשור האחרון הוכפל, עקב שינויים בתזונה". "האקדמיה הלאומית למדעים" בארה"ב ביצעה מחקר על "תזונה וסרטן" בשנת 1982. לאחר שבמשך שנתיים בדקו 14 המדענים כ- 2000 מחקרים הם הגיעו למסקנה הבאה כדבריו של ד"ר גרובשטיין .ק יושב ראש הועדה: "בפעם הראשונה בהיסטוריה של המדע שוכנעו אנשי המדע במידה מספקת בדבר קיום קשר בין תזונה לסרטן, קשר שהניע ועדה אחראית, ואפילו שמרנית, להמליץ לפני הקהל למנוע את מחלת הסרטן על ידי שינויים בהרגלי התזונה. יש קשר ישיר בין תזונה לקויה להתהוות סרטן. את מרבית סוגי הסרטן הנפוצים ניתן למנוע ולרפא באמצעות תזונה נכונה. מצאנו הוכחות משכנעות לכך שהמזון שאנחנו אוכלים משפיע על הסיכויים לחלות בסרטן. אלה הן ידיעות טובות כי על ידי פיקוח על מה שאוכלים אנו יכולים למנוע סרטן". גם מחקרי אוכלוסיות המסוכמים כעדויות סטטיסטיות תומכים במסקנה זו, למשל: 1. בארה"ב, בדנמרק ובהולנד יש פי – 5 מקרי סרטן השד מאשר בתיאלנד בפיליפינים וביפן. 2. אפילו בתוך אותה מדינה יש הבדלים בין שיעורי הסרטן בין קבוצות אוכלוסיה שונות ובמעמד כלכלי שונה – יש יותר מקרי סרטן בקרב העשירים מאשר בקרב העניים. 3. אנשים שהיגרו מארץ בעלת שכיחות סרטן נמוכה לארץ שבה הרגלי התזונה שונים לקו בסרטן בשיעורים גבוהים יותר בדיוק כמו האחוז בקרב תושבי אותה ארץ אליה היגרו. אומנם הועדה מדברת כאן יותר על מניעה ופחות על טיפול, אך בהמשך יתברר שאין כל הבדל מהותי בין הפעולות שיש לנקוט בתחום התזונה למניעת סרטן ובין הפעולות לריפויו כשכבר התגלה. זוהי אומנם הסכמה מדעית רשמית ראשונה באמריקה, על כך שלתזונה יש השפעה מכרעת על התפתחות הסרטן ועל מניעתו, אבל הרפואה איננה מעונינת להפסיק את הטיפולים הכושלים והיא ממשיכה להחרים את המסקנות של הועדות והמחקרים המדעיים. הרופאים אינם מנסים למנוע את המחלה ולטפל בה על ידי הדרכה של החולה לתזונה מבריאה כנראה משום שבדרך זו תיפגענה פרנסתם ויוקרתם המקצועית. הרופאים ממשיכים לשקר לחולים שסרטן נגרם עלי ידי תורשה, כאשר כל העדויות מראות שזה לא נכון. במו אוזני שמעתי רופא בכיר בבית חולים אומר לאדם שזה עתה התגלה אצלו סרטן בשלפוחית השתן שהסיבה למחלה הינה גנטית. לעומת זאת לא שמעתי ממנו מילה אחת אפילו על אורח חיים ותזונה. כפי שפרופ' פאולינג אומר - זו פשוט הונאת ציבור החולים. השאלה היא מדוע התעלמו והעלימו מדעני ה"אקדמיה למדעים" במהלך עשרות שנים מידע כה קריטי, מבוסס ומדעי זה מהציבור הרחב ?! המידע הרי היה מתחת לעיניהם ממש. למעשה הם עשו את ההיפך מהמתבקש - הם נלחמו ברופאים רבים כדוגמת ד"ר גרסון, ד"ר שלטון ורבים אחרים שניסו להראות להם את הצלחותיהם בהצלת אלפי אנשים בגישה זו. הם הכריזו עליהם חרם ופגעו בכל מי שיצר איתם קשר או נתן להם שירותי מעבדה. כל זאת לאחר שהיו להם אלפי הוכחות לאמת המדעית והמוחלטת של גישה זו. לבסוף נזקקו הרופאים המותקפים לבתי המשפט בארה"ב כדי שיוכיחו את צידקתם ואכן היא יצאה לאור, אך כמובן לא זכתה לפירסום הראוי. לדעתנו מדעני "האקדמיה למדעים" הבינו כנראה שבעידן האינטרנט, הפקס והעיתונות החופשית לא יוכלו להמשיך עוד זמן רב ולהסתיר את האמת מהציבור. הם הבינו שאם יתברר לציבור שהבחירה של אופן הטיפול לא נבעה משיקולים רפואיים מקצועיים אלא משיקולי בצע כסף הם לא יוכלו להימלט ממשפט הציבור ואפילו מישיבה בכלא. לכן הם עשו "הצגה מדעית" של כאילו בדיקה של המחקרים והגעה למסקנה המתבקשת שיש קשר ברור בין תזונה וסרטן. אך למרבה הצער מסקנות הוועדה אינן מיושמות, למיטב ידיעתנו, באף בית חולים קונבנציונאלי בעולם. הרפואה ממשיכה עדיין להרעיל את החולים בתרופותיה הקטלניות. מה שמתברר מכל המחקרים התזונתיים ומהניסיון של טיפול בחולי סרטן בשיטה תזונתית באופן חד משמעי הוא שסרטן איננו מחלה תורשתית כפי שרוצים הרופאים הקונבנציונאליים שנחשוב. זוהי מחלה נרכשת, כמו עשרות המחלות הפנימיות האחרות, בעקבות בחירה באורח חיים ותזונה לקויים הגורמים להרעלה מתמדת של הדם והרקמות. הרעלה זו גורמת לחילוף חומרים לקוי ולשינויים גנטיים בחומר התורשתי שבתאים. שינויים אלה הם האחראים לגדילה בלתי מבוקרת של התאים הסרטניים. יתר על כן לא ניתן להתגבר על הגדילה המואצת והבלתי מבוקרת על ידי הטיפולים הרגילים הכוללים כריתה, שריפה על ידי קרינה או הרעלת התאים כולם על ידי כימותראפיה. נהפוך הוא, שיטות טיפול אלה מגבירות את הסיכון לחלות בעוד סוגי סרטן כיוון שההשפעה שלהן היא טראומתית לגוף בכלל ולמערכת החיסון בפרט. מחקרים מהפכניים: בארה"ב בוצע מחקר שהסתיים ב – 1976 ובמהלכו השוו תוצאות ההישרדות של חולי סרטן שקיבלו טיפול קונבנציונאלי לבין אלה שקיבלו טיפול תזונתי. אומר ד"ר וולטר אלמר, מנהל "המועצה הבינלאומית לבריאות" : "המחקר הראה שחולי סרטן בתחילת מחלתם, אשר אימצו את עקרונות הטיפול התזונתי החלימו כולם !! מבין חולי סרטן קשים שהוגדרו על ידי הרופאים כחשוכי מרפא (לאחר שקיבלו טיפול רגיל) נרפאו "רק" 86% על ידי הטיפול התזונתי, לעומת 6.4% שהחלימו בטיפול הרגיל". מחקר נוסף והגדול והחשוב מבין כל המחקרים שבוצעו עד כה בתחום חקר הסרטן נעשה על ידי פרופ' לינוס פאולינג, חתן פרס נובל בביוכימיה, חוקר הסרטן ד"ר אברהם הופר, נשיא מכון הקסלי בניו-יורק וד"ר ג'ונס הרדין, חוקר סרטן בכיר מאוניברסיטת קליפורניה. החוקרים והרופאים בדקו את ההשפעה של שיטה תזונתית על 101 חולי סרטן סופניים, חשוכי מרפא שנשלחו לבתיהם למות כיוון שהרפואה הקונבנציונאלית הרימה ידיים בטיפול בהם. פרט לאותה קבוצה היו 32 חולים שלא הסכימו להשתתף במחקר. כל 32 החולים מתו תוך חצי שנה. מתוך 101 החולים שהסכימו להשתתף במחקר נפטרו מיד עם תחילתו 21 חולים מאחר שמצבם הגופני היה הרוס לחלוטין מכדי שטיפול כלשהו יוכל לעזור להם. בדיקת תוחלת החיים של שאר 80 החולים שקיבלו את הטיפול היה מדהים. הם הגיעו בתום המחקר לתוחלת חיים של 8 שנים וחודש, פי 17 מהקבוצה שלא קיבלה טיפול. בין החולים היו שהגיעו לתוחלת חיים של 10 שנים וחודשיים, פי 21.5 מהקבוצה שלא קיבלה טיפול. בתום הניסוי לאחר 11 שנים בשנת – 1990 היו עדיין 36 מהמטופלים בחיים כולם במצב מצוין ועם סיכוי מצוין לחיות עוד הרבה שנים. אם נשאל רופא המטפל בסרטן הוא יאמר לנו על כל אחד מ- 80 המקרים שהמשיכו לחיות לאחר שהרפואה גזרה את דינם למיתה תוך זמן קצר שזהו נס רפואי. אך "ניסים" כאלה מתרחשים בגוף האנושי במהלך כל שנייה. אין רגע שבו מערכת החיסון על חוכמתה המופלאה איננה פעילה ונלחמת על חיינו מול גורמים מחליאים. היא עושה זאת בהצלחה כל זמן שהמאזן של יכולת מול גורמים מחליאים הוא לטובת מערכת החיסון ברגע שהאיזון מופר המצב הולך ומתדרדר בקצב זה או אחר עד לקריסה המוחלטת. המחקרים הוכיחו שכמעט בכל רגע שניתן לגוף את התנאים המתאימים וכל זמן שהאדם חי גופו יוכל להשתפר ולהתחזק ואף לחזור למצב תקין באופן מוחלט. במקרים שתוארו מדובר על אנשים שנגזר עליהם גזר דין מוות והם "נולדו מחדש". אלה הן הוכחות חותכות לעדיפות המוחלטת של הטיפול התזונתי על כל שאר הטיפולים הקטלניים. זוהי גם הוכחה לכך שכל תהליך של ריפוי סרטן הוא בעיקרו תהליך ריפוי על ידי הגוף עצמו שהרי בטיפול התזונתי הגוף לא קיבל שום תרופה מלבד תזונה מבריאה. אם ינתנו לגוף התנאים והחומרים התזונתיים המתאימים הוא ישקם את המערכת החיסונית שלו שרק היא יכולה להילחם בתאים הסרטניים בהצלחה. התזונה אף מאפשרת לגוף להשתחרר מהרעלים שהוא צבר במהלך שנים רבות ולחדש את חילוף החומרים התקין שהוא הערובה היחידה למאבק יעיל בתאים סרטניים ובגרורותיהם הנסתרים. רק מערכת חיסון חזקה ובריאה מסוגלת להשמיד מליארדי תאים סרטניים ולהציל את החולה ממוות. ההתעלמות וההשתקה – פשע נגד חולי הסרטן: לצערנו ההשתלטות של הרפואה המקובלת על מערכת הבריאות לא מאפשרת לציבור להכיר טיפולים טבעיים בסרטן ואף במחלות אחרות. נתאר לנו מצב שבו הרפואה הקונבנציונאלית הייתה מוצאת תרופה כלשהי נגד הסרטן שהצלחתו הייתה כה גדולה. אין ספק שהיו נערכות מסיבות עיתונאים רועשות ורבות משתתפים בנוכחות רשתות טלויזיה מכל העולם, כתבות ענקיות היו מתפרסמות בעיתונות, אלפי הזמנות לתרופה המופלאה היו מגיעות והמאמר המדעי היה מתפרסם בעיתונים מדעיים רבי תפוצה ויוקרה. התרופה הייתה מוצגת כפריצת דרך מהפכנית בריפוי סרטן והחוקרים היו מקבלים פרסי נובל. אך לא כך קרה . בפועל זכה המחקר לפירסום בירחון מקצועי דל תפוצה שרק כמה מאות רופאים ביולוגיים קוראים אותו. מדוע ? משום שהמערכת העומדת בראש כל הירחונים המקצועיים סירבה לפרסם את המאמר, ללא שום הסבר. איך קורה שבשורה כל כך חשובה לחולי הסרטן לא זכתה לפרסום עולמי ?! התשובה היא – זה לא מקרי, זו מזימה מכוונת של השתקה והתעלמות שמטרתה לא לפגוע בפרנסתם של מאות ואלפי אנשים בתעשיות התרופות ובבתי החולים החיים על גופותיהם של חולי הסרטן. השיטה של התעלמות היא האמצעי הנפוץ ביותר של הרפואה הקונבנציונאלית המונופוליסטית כדי להשתיק את המתחרים שלה. מנהלי בתי החולים והרופאים שהכירו את אותם "חולים סופניים" ידעו במשך כל 11 שנות המחקר על הבראתם ,אבל לא פירסמו מילה על כך וגם לא ניסו ליישם את השיטה על חוליהם. זוהי עובדה בלתי נתפסת אך כואבת שמנהלי בתי החולים כמו גם הרופאים הפרטיים אינם מחפשים ריפוי לחולי הסרטן, אלא מבקשים להנציח את השיטות הקיימות והמכניסות הון עתק לכיסם. הרופאים בארה"ב יעדיפו שהחולים ימותו רק שלא יפחתו הכנסתם ויוקרתם המקצועית. הדרכה לתזונה נכונה איננה יוקרתית ולא ניתן להרוויח ממנה כמו מתרופות יקרות ולכן "אין טעם" לעודד מגמה זו. ההפרטה בארה"ב שהפכה את מוסדות המחקר, האוניברסיטאות ובתי החולים לפרטיים גרמה לכך שתאגידי המזון והחקלאות ותאגידי התרופות והכימיכלים מסבסדים אותם מידי שנה במליארדי דולרים. תמורת זאת מוצבים אנשי התאגידים בהנהלות ובעמדות מפתח ומונעים מהחוקרים והרופאים לסטות מהשיטות המזרימות לכיסם מליארדי דולרים המכסים את תמיכתם ומותירים רווח כספי ניכר. זו הסיבה מדוע חולי סרטן ימשיכו למות בארה"ב ללא כל צורך. הרפואה הפרטית בארה"ב גרמה להיווצרות רפואה אינטרסנטית, כלכלית וקטלנית. כבר נאמר שהרפואה בישראל שונה במבנה שלה, אך גורמים שונים מביאים גם אותה לדגול באותן שיטות קטלניות. במצב זה אין שום סיכוי שלחולה סרטן יוצע לקבל טיפול תזונתי טבעי במסגרת אחד מבתי החולים. סיכום: אסור לחולה סרטן אשר חייו חשובים לו להרים ידיים. יש היום עדויות חותכות לכך שהטיפול התזונתי עדיף בכל שלב של הטיפול בחולי סרטן על כל טיפול אחר. על חולה הסרטן לדעת שההחלמה תלויה רק בו עצמו וברצונו להבין וללמוד מדוע גופו מורעל ונכשל בהתמודדות מול התאים הסרטניים המתפשטים בגופו. מתן התנאים האופטימליים לגוף כדי שיבצע את מלאכת טיהורו מתאי הסרטן הוא המפתח להחלמה והוא עשוי להצליח כפי שראינו במרבית המקרים. הגישה הרגילה אין לה שום סיכוי להצליח לאורך זמן משום שהיא פועלת נגד הגוף ולא עם הגוף. בריאות ומדע - טיפולים כימותרפיים גורמים לסרטן בלה גת: פורסם ב"מקור ראשון", גיליון 237 הטיפולים הכימותראפיים הניתנים לחולי סרטן עלולים לפגוע בתאים בריאים ולהביא להתפתחות סרטנים חדשים, כך עולה ממחקרה של פרופ' בת-שבע כרם מהאוניברסיטה העברית. מחקר חדש שנעשה באוניברסיטה העברית בירושלים מורה שטיפול כימותרפי בחולי סרטן יוצר תנאים העלולים לגרום להופעה מחודשת של המחלה ואף לעורר סרטנים חדשים. במחקר שנעשה על ידי פרופ' בת-שבע כרם מהמחלקה לגנטיקה במכון למדעי החיים של האוניברסיטה העברית, נמצא כי בכרומוסומים (הנושאים עליהם את המטען התורשתי, הגנטי) של תאי סרטן ישנם מה שנקרא "אתרים שבירים". כשהחוקרים בדקו את ההבדלים בין תאים בריאים לתאי סרטן, הם הבחינו כי הכרומוסומים בתאים הסרטניים נשברים הלוך וחזור באתרים מוגדרים הקרויים "אתרים שבירים". אתרים אלה הם אותם איזורים בתא השייכים למנגנון האחראי להעתקת ה- DNA. הפגיעה עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך, המתבטא בהכפלה ובאירגון מחדש של הכרומוסומים הנושאים את החומר התורשתי, האופיניים באופן בולט לתאים סרטניים. לדברי פרופ' כרם קיימים בגנום האנושי כמאה אתרים שבירים כאלה, חמישה מהם נחקרים כיום. לדבריה בתאים בריאים מתפתחים אתרים שבירים כאשר הם נחשפים לתנאי מצוקה מסוימים. אחד מהם הוא הכימותראפיה. שעלולה ליצור תנאים כאלה. נכון אומנם שבשלב הראשון מושמדים תאי הסרטן הקימים, אך בהמשך נוצרת קרקע פוריה להיווצרות של תאי סרטן חדשים, מסבירה החוקרת. לדבריה המחקר הזה מסייע להבנה טובה יותר של פעילות התרופות נגד סרטן, עובדה היכולה להוביל לפיתוח דור חדש של תרופות, שבכוחן לבלום את התפתחות התאים הסרטניים, מבלי לגרום ליצירת "אתרים שבירים". לדברי פרופ' כרם, ממצאי המחקר יכולים להביא לתכנון מושכל יותר של תהליך הריפוי מסרטן ולהקטין את הסיכון להתפתחות מחודשת של המחלה עם תום הטיפול. המחקר ראה אור בכתב העת המדעי Cancer Cell. מקורות: 1. משרד הבריאות, המחלקה לאפידמיולוגיה, רישום סרטן בישראל בשנים : 1972-1976. ההוצאה – 1982. 2. World Health Statistics Annual. 1988. 3. World Health Statistics , Qarterly, Vol.31, Nr.1, 1978, p. 42-43. 4. Warburg Otto, M.D, Ph.D, : The Prime cause AND Prevention of Cancer, Verlag Konrad Triltsch, Wurzburg, 1976. . 5. Peter B .Chowka, East West Journal, Brookline, March 1981. 6. Congressional Record: Senator McGovern’s Commission, 1978. 7. Ch. B. Simone M.D :CANCER & Nutrition , McGraw Hill. 1983. 8. Interview: Los Angeles Time, March 12,1985: Healing Nr.6, 1985. 9. “GAO” – The U.S Congressional General Accounting Office. 10. Dr. John C. Bailar, M.D, Biostat, Harv. U. School of Publ. Health Dr. Haydn Bush, Director of Regional Cacer Center, Canada. Dr. John Cairns, Cancer Analyst, Harv.U. School of Publ. Health. Dr. David Addy, Physician, Mathematician, Duke University. Dr. Alvan R. Feinstein, M.D , yale Univ’. School of Medicine Dr. Richard Peto, Epidemiologist, England. 11. Congressional Record, Washington, Sept. 9.1987, Vol. 133, Nr.135. 12. Dr. Jones Hardin: Lecture at the American Cancer Society, Annuel Science Writers Conference, 3.7.69. 13. Gullino P: Natural Hist. Of Breast Cancer, Progr. F .Hyperplasia to Neoplasia as Predicted by Angiogenesis. Cancer 39:2697. 1977. 14. Scrabanek P : False Premises AND False Promises of Breast Cancer Screening. LANCET 2:316, 1985. 15. Stamey T :Cancer of the Prostate: An Analysis of Some Important Contrib & Dilemmas. Monographs in Urology, 1982. 16. Fisher E: The Cytologic Demonstr & Signific. Of Tumor Cells in the Mesenteric Venous Blood in, Patients with Colecter. Carcinoma, Surg. Gynecol. Obstet. 100:102, 1955. 17. John Cairns, M.D,: Scientific American, Nov.1985. 18. H. Nieper ,M.D, :Revol in Medizin & Gesunddth. Selbstv. 1985. 19. Healing Newsletter, The Gerson Institute, 6.3-4.1985. 20. H.L.Newbold, M.D,: Vitamin C Against Cancer, Stein AND Day, 1979. 21. Rita Leroi, M.D : “Cancer, the Disease of Our Time”, Journal for Anthroposophy, No.19.1974, New York, p.15. 22. Dr. Kasper Blond: The liver & Cancer, a New Cancer Theorie, 1955. 23. Martin Kemberg : INQUIRY, Nov.24.1980. 24. Diet, Nutrition &Cancer, National Academy Press, 1982. 25. Kristin White: Diet & Cancer, Bntan Books, 1984. 26. A Program for the Prevention & Early Dedection of Cancer, International Health Council, Booklet Nr.110,Brea, Ohio. 27. Dr. Kedar N. Prasad: Vitamins Against Cancer, Fact & Fiction, Nutrition Publishing House, Inc. Denver, Colorado, 1984. 28. E. Cameron & L. Pauling: Cancer & Vitamin C w.w Norton, N.Y. 1-79. 29. Jeck J. Chcllem: Views on Vitamin c & Cancer, LETS LIVE, Jan.1991

אני כבר עייפה מהשטויות האלה. למה לפרסם זאת כאן . פשוט חסרי לב כלנו כאן יודעות את פלאי הרפואה . כלנו מבריאות בזכות הרפואה . אם היינו הולכות שבי אחרי השטויות לא היינו כאן היום.

גוש בשד השמאלי עם גבולות ברורים לא דבוק עדיין לריקמת השד. בלוטת לימפה באותו צד מוגדלת מחכה לתור לממוגרפייה בעוד שבוע וחצי מה הקשר בין בלוטת הלימפה בבית השחי לגוש בשד באותו הצד? האם זה אומר שהגוש שלוח גרורות?למה זה גדל יחדיו? במקרה של ציסטה גם גדלה בלוטה בבית השחי? ברצוני להדגיש שלפני יותר משנה חשתי בגידולים באותם מקומות, עשיתי ממוגרפיה ובדיקה ידנית של כירוג והכל היה תקין? כך חלפה לה שנה שלמה... האם יש קשר להורמונים שהפסקתי לקחת (אני בגיל המעבר, 44) ואם כן למה זה מופיע גם בהגדלת בלוטת הלימפה? אודה אם תעני לי בהרחבה

שלום לא כל גוש בשד הוא סרטן ובעצם רוב הגושים בשד 90 % אינם סרטן לכן יש לאבחן אותם .כאשר הבדיקה כוללת ממוגרפיה ו אולטרא סאונד ולכן עד לבדיקות אלו נין לדברעל מאפיינים של הבדיקהשנשמעים שפירים אך יש צורך להמתין לבדיקת הממוגרפיה בלוטה מוגדלת יכולה להיות מסיבות שאינן קשורות לשד מסיבות שקשורות לשד הן לגידול ןהן לזיהום לכן יתכן ויש קשר ויתכן שלא. בלוטה מוגדלת לכשעצמה אינה סימן חשוב יותר מרקם הבלוטה והבדיקה הטובה ביותר כדי לעמוד על כך היא אולטראסאונד לסיכום עליך להמתין לבדיקות ההדמיה ונקווה שתהיינה תקינות בברכה

שלום לא כל גוש בשד הוא סרטן ובעצם רוב הגושים בשד 90 % אינם סרטן לכן יש לאבחן אותם .כאשר הבדיקה כוללת ממוגרפיה ו אולטרא סאונד ולכן עד לבדיקות אלו נין לדברעל מאפיינים של הבדיקהשנשמעים שפירים אך יש צורך להמתין לבדיקת הממוגרפיה בלוטה מוגדלת יכולה להיות מסיבות שאינן קשורות לשד מסיבות שקשורות לשד הן לגידול ןהן לזיהום לכן יתכן ויש קשר ויתכן שלא. בלוטה מוגדלת לכשעצמה אינה סימן חשוב יותר מרקם הבלוטה והבדיקה הטובה ביותר כדי לעמוד על כך היא אולטראסאונד לסיכום עליך להמתין לבדיקות ההדמיה ונקווה שתהיינה תקינות בברכה

תודה דברייך הפיחו בי איזו תיקווה, הלואי..השעה מאוחרת ומחר יש לי יום עמוס, אבל אני לא מתפקדת כבר כמה ימים,הרגשה ש"אכלתי אותה" פחד מוות מהעתיד, כי גם אימי חטפה באותו גיל את זה והיום היא כבר לא איתנו, אני מעדיפה להאמין לך לכן אנסה לחזור לשיגרה ולו לזמן שאול... מה שמפליא אותי שכן עמדתי על המישמר וליפני שנה וחודש עברתי ממוגרפייה שהיתה תקינה כולל בדיקת כירוג פלסטי שרק הוסיף חזה מגורגר ,בגלל תחושת הגרגירים בזמן הבדיקה, ואני שואלת האם אותם גרגירים לא צמחו פתאום לגוש הגדול הזה?

הMRI חזר יש ממצא חשוד באותו שד בעייתי שהוצאה ממנו צינורית חלב עם dcis זה גוש בגודל 1*0.7 הניתוח של הכריתה היה מתוכנן לשבוע הבא חשבתי שאני יודעת לקראת מה אני הולכת ופתאם הגוש הזה. אופפפ :(

היי חני מנסיוני ומתוך הגלישה בפורום כאן מסתבר שבמקרים רבים רק בהצלבת מידע מסי טי mri ביופסיה ולפעמים רק אחרי בדיקת ממצאי הניתוח יודעים בבירור מה מסתתר שם. אצלי לאחר ניתוח למפקטומי התברר שיש רקמה נוספת נגועה ועברתי ניתוח נוסף כאשר mri היה נקי! את עומדת לעבור כריתה מלאה ולכן הגוש הקטן שנמצא ייעלם גם הוא. ההפתעות האלה קשות אבל צפויות בדרך הקשה שצריך לעבור . הרופא שלי אמר שזה מזכיר רכבת הרים - עולים יורדים אבל בסוף מגיעים לחוף מבטחים. שיעבור כמה שפחות קשה כל יום מקרב אותך לסוף הסיפור!

ממש לא להתייאש! שלחתי לך את הטלפונים שלי למייל הפרטי שלך. אני לא הולכת לישון, דברי איתי. מ.ב.

מאד יעזור לי לדבר איתך עכשיו תוכלי לשלוח שוב?

היי חני, עדיין גם הגוש החדש-קטן מאד,ועדיין לא ידוע אם הוא סרטני-זה יוכלו לדעת אחרי הוצאתו. מציעה לך בשלב זה לבדוק נשאות גנטית-כדי שתוכלי לבחור איך להתנהל בהמשך. אם את נשאית(מקווה שלא) שווה לשקול כריתה ושיחזור. נשמע אולי מפחיד,אבל עדיף על שיטת "הסלמי". חני,זה נראה עכשיו נורא ואיום,יש הרבה מה לבדוק ולהחליט,זה קשה אבל אפשרי. מחזיקה אצבעות לבשורות טובות בהמשך אדוה

הבדיקה הגנטית חזרה שלילית. אני מועמדת בכל מקרה לכריתה מלאה בגלל הסתידויות רבות מפושטות. הסרטן שלי כרגע מאובחן בשלב 0. אם הגוש סרטני משמע שעברתי שלב במחלה (זה נכון??). מה שהחזיק אותי עד עכשיו היתה הנחמה שזה טרום סרטני כלומר לא פולשני. אני חוששת מאד שיתברר אחרת בעקבות הגוש הנ"ל.

חני היקרה שלום, ראיתי שנשים רבות כתבו לך תגובות מעודדות ואני מקווה שהדבר ישפר ולו במעט את הרגשתך. לאורך ההתמודדות עם הטיפולים והניתוחים עוברים הרבה מאוד בדיקות. ישנה הצפה עצומה של מידע רפואי ולעתים לא יודעים בדיוק איך להתמודד עם כל האינפורמציה. אני מבינה שרק קיבלת את התוצאות של הבדיקה וטרם ישבת עם הרופא ולכן אני באמת חושבת שבשלב זה הכי חשוב זה להיפגש עם הרופא ולשמוע האם תוצאות אלו משנות את הטיפול. הנגישות לאינפורמציה הרבה שיש לנו נותנת לנו הרבה מאוד כוח ותחושה של שליטה, אולם לעתים כל המידע שמידינו עלול גם להלחיץ אותנו שלא לצורך. אני מקווה מכל הלב שהרופא יצליח להרגיע אותך. מחכה לשמוע ממך, אנה

האם שמעתם על ד"ר אילון מבית החולים תל השומר? האם משהי עברה אצלו ניתוח ? צריכה המלצות. תודה

באתר נשים זה בפורום ניתוחים פלסטיים מצוי ידע חשוב על הנושא בנוסף ,ישנה קבוצת נשים "הקבוצה של אורית" שהתאגדה ואחת ממטרותיה הוא לסייע וליתמוך בעיניין השיחזורים והפלסטיקאים המועדפים... אורית< 054-7600966 [email protected] [email protected]

אלא במנתח שד להוצאת גידול סרטני .. האם אתן מכירות מנתח בכיר בבית חולים שיבא ? אשמח לשמוע המלצות. תודה

גוש בשד השמאלי עם גבולות ברורים לא דבוק עדיין לריקמת השד. בלוטת לימפה באותו צד מוגדלת מה הקשר בין בלוטת הלימפה בבית השחי לגוש בשד באותו הצד? האם זה אומר שהגוש שלוח גרורות?למה זה גדל יחדיו? במקרה של ציסטה גם גדלה הבלוטה בבית השחי? באיזה דרגה עליתי על זה? ברצוני להדגיש שלפני יותר משנה חשתי בגידולים באותם מקומות, עשיתי ממוגרפיה ובדיקה ידנית של כירוג והכל היה תקין? כך חלפה לה שנה שלמה... על מה ליסמוך? אודה אם אענה בהרחבה

ראיתי שענו לך ב ynet. רציתי להגיד לך שלא כל גוש הוא סרטן. לא צריך לחשוב על החי רע. צריך לפנות לרופא. מחזיקה לך אצבעות מירי

שלום, לפני כחצי שנה התגלה אצלי גוש בשד שלא נראה בשום הדמייה ולכן עשו לי ביופסיה--יצא תקין. העניין הוא שאמרו לי שסביר להניח שהוא יקטן או יעלם והוא לא (חזרתי לבדיקה חצי שנתית). שאלותי הן: 1) מה הסיכוי לטעות בביופסיה? 2) האם גוש פיברוציסטי יכול להפוך לסרטני? 3) מה ההמלצות בנושא זה? להוציאו לגמרי או פשוט לעקוב? תודה!

שלום רב, במידה והמדובר בגוש פיברוציסטי הרי שהוא יכול להשאר לאורך זמן. הסכוי כי גוש פיברוציסטי שפיר יהפוך עם הזמן לממאיר הוא אפסי. יחד עם זאת במידה ואת מאד מודאגת וחרדה ניתן פשוט להוציא את ה"גוש".

שלום בנות, חזרתי מקודם מהמרפאה הגנטית שם "נתבשרתי" כי אני נשאית של BRCA1. קשה לי מאוד עם הידיעה הזו (יש לי אמא, 2 אחיות ושתי בנות!!??!??!) בצר לי פניתי וביקשתי עזרה מקצועית כיוון שאני מרגישה שהכל גדול עלי בהרבה מידות. אני בחורה מאוגד אופטימית וחזקה אך גם לשכמותי יש נקודת שבירה ואני חושבת שהיום היא הגיעה! איך ממשיכים לחיות עם חרב על הצוואר? אני בטוחה שמטווח מרחק של עוד כמה שנים התחושה תתקהה אבל עכשיו אני ממש בדאון! מקווה שתמו התלאות שלי מהתקופה האחרונה ושמהיום אני אקבל רק בשורות משמחות!!! יום טוב, שרון

היי שרון, קודם כל הזדמנות לומר לך כמה אני נהנית לקרוא את תגובותייך-מחד מאד מפוקחת ומציאותית ויחד עם זה אופטימית ומלאת חיים וחיוניות. לגבי "הבשורה"-אכן קשה ,בעיקר בגלל הקטע של הבנות,מבינה מאד ללבך וממזדהה. עכשיו איך בכל זאת לחשוב חיובי-בואי נקווה שתוך 10 שנים,כשהבנות יגדלו,המדע יתקדם ואולי יהיו פתרונות מניעתיים במדה וחלילה הנשאות גם אצלן. חוץ מזה הן תהיינה במעקב קפדני מגיל צעיר-מה שנמנע מאתנו,וככה הסיכוי לגילוי מאד מוקדם וריפוי הנו גדול. הכי חשוב לא לתת לפחד להרוס לנו את הכאן והעכשיו כרגע אנחנו הולכות נושמות אוהבות-בריאות. ממה שהתרשמתי,את תעכלי את העניין הזה -ותמשיכי בדרכך הכל כך נהדרת חיזקי ואימצי

היי שרון, קודם כל הזדמנות לומר לך כמה אני נהנית לקרוא את תגובותייך-מחד מאד מפוקחת ומציאותית ויחד עם זה אופטימית ומלאת חיים וחיוניות. לגבי "הבשורה"-אכן קשה ,בעיקר בגלל הקטע של הבנות,מבינה מאד ללבך וממזדהה. עכשיו איך בכל זאת לחשוב חיובי-בואי נקווה שתוך 10 שנים,כשהבנות יגדלו,המדע יתקדם ואולי יהיו פתרונות מניעתיים במדה וחלילה הנשאות גם אצלן. חוץ מזה הן תהיינה במעקב קפדני מגיל צעיר-מה שנמנע מאתנו,וככה הסיכוי לגילוי מאד מוקדם וריפוי הנו גדול. הכי חשוב לא לתת לפחד להרוס לנו את הכאן והעכשיו כרגע אנחנו הולכות נושמות אוהבות-בריאות. ממה שהתרשמתי,את תעכלי את העניין הזה -ותמשיכי בדרכך הכל כך נהדרת חיזקי ואימצי

היי שרון זו באמת בשורה קשה. צריך הרבה כוחות להתמודד עם "ההפתעות " לאורך הדרך. ממה שהתרשמתי עברה עלייך תקופה לא קלה בהרבה תחומים ואת תמיד כל כך אופטימית. אפילו החוכמה שלך ללכת לקבל עזרה מקצועית מעידה על כח רצון וכוחות גדולים. הדאגה לנשים במשפחה ובעיקר לבנות מאוד מובנת. כשיודעים את גודל הקושי זה מפחיד ומוחשי. אני מניחה שתעבירי את האופטימיות שלך גם אליהן. המשיכי לראות את הטוב ואת הבנות המקסימות שלך ושנשמע דברים טובים!

היי כשאני חליתי לפני 3 שנים הייתי במצב נפשי מאוד קשה. באמת שכל החברות שלי תמכו בי חוץ מאחת שעוד הבנתי בהתחלה ואמרתי ניתן לה את הזמן לעכל היא בטח בשוק הזמן הזה לא נגמר ושפגשתי אותה גם אמרתי לה את כל מה שאני חושבת, שאחד מהם זה שלא חליתי בשפעת. לעומת זאת אני רוצה להגיד לך שיש דווקא גם דברים מפתיעים כמו למשל חברה חדשה שהכרתי לא הרבה זמן לפני שחליתי ודווקא היא ממש לא עזבה אותי וזה כולל גם רק שתביני שהיא היתה חותכת לי ירקות ופירות כדי שאני אוכל משהו. בקיצור יש טוב ורע כמובן בכל דבר ואני בעצמי עם כל זה שיש לי חברות טובות ממנה וותיקות ממנה רציתי אותה לידי כל הזמן לזה אני קוראת דברים מפתיעים והחברה הזו גם קטנה ממני בכמעט 10 שנים ואני אוהבת אותה בכל ליבי היא היתה אז אמא לשניים (היום לשלוש) ומצאה את כל הזמן והסבלנות בשבילי באותה תקופה רעה שלי ואני כל כך מעריכה אותה לעומת זאת יש עוד חברה שתמכה בי הרבה באותה תקופה והיום אני מרגישה שהיא מצפה ממני לעזור לה כל הזמן אותה חברה היא אשה עם המון בעיות לאו דווקא חולי מסוג הנשים שתמיד מקטרות ואף פעם לא טוב להן ואני פשוט מרגישה שעכשיו תודה לאל שאני עומדת על הרגלים היא ממש דורשת ממני המון לעומת זאת החברה הצעירה שלי אני ממש רואה את זה שטוב לה שחזרתי לעצמי והיא שמחה בשמחתי בקיצור יש לתת עם כל הלב והנשמה ויש לתת עם "מחר תחזירי לי טובה" ולשחק כל הזמן על המצפון. גם לי יש המון נתינה ואני עושה את זה באהבה ובכיף ומרצון שלי ולא טוב לי עם זה שנותנים לי להרגיש חייבת. אז כמו שאמרתי יש טוב ורע בכל דבר ויש הפתעות בחיים. העיקר תתרכזי בבריאות שלך מי שחבר יהיה חבר גם עכשיו ומי שלא אני שחררתי לחופשי ותאמיני לי שמבריאים שב"ה רואים דברים מהצד האחר שלא הכרת קודם והיום כל החברות הטובות שלי נשארו חברות טובות שלי חוץ מאחת ואפילו נוספו לי עוד חברות חדשות שבאותו מצב כמו שלי. בריאות בריאות ובריאות אמן אני

היה לי חבר שנתיים וברגע שסיפרתי לו שאמא שלי חולה סרטן השד התשובה שלו היתה " אני לא יודע מה לעשות איתנו אני צריך זמן לחשוב" ומאותו רגע הוא חושב כבר חודש וחצי אחרי.. הבנתי שאני לא אקבל אותו גם אם ירצה לחזור. אחד הידידים הטובים שהיו לי שהיה לי כיף לדבר איתו והיינו יוצאים כל החבר'ה יחד לטיולים מסיבות ימי הולדת וכו' שבוע וחצי אחרי שסיפרתי לו ניתק איתי את הקשר לגמריי לא טלפונים לא התכתבות במסנג'ר. אבל יש לי חברים טובים שתומכים עוזרים, חברים טובים מגלים את פרצופם האמיתי בעת צרה. וכל השאר לא אכפת העיקר שאמא שלי תיהיה לי בריאה!!!

לליבי, הודעתך מאד נגעה לליבי,כאמא לבת,כחולה ובכלל. האמת שלא חשבתי על מעגל הילדים כעלולים לסבול מתופעת "הנוטשים" והנה,את מעידה לצערי גם על קיומה של מציאות כזו,והאמת זה ממש כואב לי לשמוע. את נשמעת לי בחורה חכמה-כי הבנת את הנקודה המרכזית"חברים טובים מתגלים בעת צרה" ואכן הסיטואציה הזו של המחלה היא מבחינת "מסיר מסיכות" יעיל ביותר,וככה את באמת תישארי עם האנשים האיכותיים יותר,שאוהבים אותך אהבת אמת -ובזה יש גם משהו חיובי אם כי גם כואב,חבל שהיית צריכה להחשף לצד הפחות נעים של החיים,של אנשים,של חברויות- באופן הזה. כולנו צריכות להבין שחבל על האנרגיה שנוציא על אותם נוטשים-הם לא ממש שווים אותה אני מאחלת לך מעומק ליבי הרבה בריאות אושר ואהבה , אשריי אמא שלך שיש לה בת כמוך,מפוקחת,חכמה אוהבת ודואגת-כל טוב אדוה

הי יקירה, מה שלומך? כמובן שאני קוראת בעיון רב את כל ההודעות שלך ותמיד מתרגשת מחדש מהכתיבה הכנה שלך ומהתמיכה שלך בנשים האחרות. אנה

יקירתי מי שמדברת אני כל הזמן קוראת את שלך ואין כמוך איזו אשה מדהימה את אבל תמיד אמרתי לך את זה זה לא חדש. חוץ מזה אני בסדר ואני מקווה שגם את .. מגיעה בקרוב לארץ לחופשת הקיץ ולחום שבטח אסבול ממנו ולא אצא מהמיזוג, אבל כמובן שכיף יהיה לראות את כולם. זהו משתמע יקירתי חזקי ואמצי והרבה סבלנות וכמובן בריאות אוהבת אני

מתה עלייך! תגיעי כבר....השבוע הזה יקח שנה. מירי

היי ממושקה בקרןב בע"ה אנחנו מתראות גם אני מחכה בקוצר רוח תאמיני לי. דרך אגב מה קרה ל-ב. התגעגעתי אליו אפילו אצלי בבית קוראים לך ככה. אוהבת אותך להת בקרוב אני

שלום, באזהרתך מלפני כמה ימים בהקשר לפרסום ושיווק של גורמים מסחרים שמציעים סיוע דרך האתר שלנו, הרי על אותה הודעה שלך היה הפרסום של גלוברמן גובי,שאין לו שום הכשרה לטיפול ולא לימוד פורמלי מכל סוג שהוא, הוא מקריא לך כמה עמודים מתוך ערימת דפים שלכל אחת הוא נותן, מציע כמה בקבוקונים במחיר גבוה ולוקח לביקור מאות שקלים.כמו שלוקח פרופסור לרפואה כשבאים אליו ליעוץ.אחד ..בקבוקון אחד שנועד לחיזוק המערכת החיסונית רכשתי בכל זאת- מה לא עושים כדי לנסות להבריא והלכתי לבית מרקחת אחר, ושם ששמעו שאני חולה לקחו לי את מחיר הקרן,אצל מר גובי המפרסם כתובתו על מודעתך, זה עולה בכ50 שקל יותר, וזאת לאחר דמי התשלום ליעוץ .

שלום לך, עכשיו כשהפנית את תשומת ליבי, שמתי לב לפרסומת זו. לאורך הפעילות שלי בפורום אני עושה כמיטב יכולתי למנוע הודעות פרסומת של גורמי שיווק שונים, אולם הפרסומות המובנות באתר אינן נקבעות על ידי. אני מציעה לכן להמשיך לעשות שימוש בפורום זה בין היתר על מנת להמליץ על מקומות בהם ניתן לרכוש תרופות במחיר מוזל או להמליץ על רופאים בכדי שגם נשים אחרות יוכלו לחסוך הן בהוצאות הן יוכלו לפנותו למומחים המומלצים. אנה

היי נשמח מאד אם תאמרי באיזה בית מקרחת מדובר-שנהנה גם תודה! אם את לא מעוניינת באתר כיתבי לי [email protected]

אחרי מספר טיפולי הרצפטין קבלתי התקפות שעול יבש ומטריד, האם למישהי זה קרה.? ואיך מקלים? תודה לכל מי שתתייחס

לכי מיד לאונקולוג שלך להבדק !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

גילתי את המחלה ביום ההולדת שלי לפני כשבועיים בערך .. היום קיבלתי את כל התשובות לבדיקות המקיפות שמראים שאין התפשטות של המחלה תודה לאל. במשך שבועיים אני חיה בסרטים לומדת משכילה עד כמה שאפשר מאתרי האינטרנט מדברת עם נשים שעברו את המחלה. מדמיינת את היום המאושר שיבשרו לי שאני בריאה שהמחלה עברה ואני יכולה לחזור לשיגרת חיים רגילה. אני בשלב 2 מתנדנד של המחלה. מחר אני אמורה לדעת האם אני אעבור ניתוח ואח"כ הקרנות או הקרנות ואח"כ ניתוח. לקבל החלטה סופית לגביי המשך הטיפול. שואלת את עצמי האם לעבור כריתה מלאה או את האזור של הגוש עצמו, מחשש שישארו אזורים נגועים ואז המחלה תחזור שוב פעם ושוב רוטינה. אני כבר לא צעירה אך צעירה בנפשי, הבן אמור להתחתן בחודשים הקרובים, אני מצפה לנכדה מהבת הקטנה שלי, נכדה ראשונה. אני לא נחשבתי "לקבוצת הסיכון" אחיותיי בריאות אמא שלי זקנה אך בריאה בנפשה, ברוחה ובגופה. הסבתא שלי היתה בריאה. והנה אצלי התגלה המחלה בבדיקה שגרתית. הפחד הגדול שלי הוא שאני לא אספיק לאחזיק את הנכדה הראשונה שלי שכל החיים חכיתי בצפיה שהילדים יביאו לי .. והנה 4 שנים אחרי שהבת הקטנה שלי התחתנה הנכדה בדרך ..עוד חצי שנה בעזרת ה'. גם חשושות יש .. היום שאחרי .. איך יודעים שהמחלה מאחוריי האם אחרי הניתוח שהגידול כבר לא נמצא בגופי או אחרי הטיפולים? תודה לכולם

הכי חשוב .. איך יודעים שהסכנה חלפה?

לילי יקרה, יש לך את הדבר החשוב ביותר להחלמה - הרצון לחיות! ויש לך בשביל מה. הרפואה היום כל כך מתקדמת, הבדיקות שלך טובות בסה"כ, כיוון שאין גרורות, שאת יכולה להיות בטוחה שתחלימי ומהר. לשאלתך איך יודעים שהמחלה לא חזרה - פשוט עושים בדיקות מדי כמה חודשים, שזה קצת מלחיץ, וממשיכים בחיים. מאחלת הרבה בריאות ואושר לך ולמשפחתך.

אבל איך יודעים שהסכנה חלפה? שאני אחרי המחלה? האם לאחר הניתוח להסרת הגידול או אחרי הטיפולים?

אני ממשיכה הלאה. רוצה להכיר בן זוג. איך עושים זאת?

רק להגיד שכל הכבוד ושתצליחי ותמצאי אושר

הי ירדן, גם אני באותה הסירה. אני בת 30 פרודה עם שתי ילדות קטנות.. מכיוון שאני גרה במקום די מבודד אין לי אפשרות להכיר מישהו מלבד האינטרנט. בהתחלה אמרתי שאני לא רוצה להכביד על מישהו עם התיק שלי אבל במרוצת הימים החלטתי שמי שיקבל אותי יקבל את כל ה"חבילה" או לא כלום ממנה. באתר האינטרנט שבו אני רשומה עדכנתי בפרטי האישיים שאני נאבקת בימים אלו במחלה קשה ותתפלאי - הפניות ממשיכות לזרום. אמנם דלילות יותר אבל זורמות.. אני זו שבכל זאת מטרפדת את הקשרים על רקע חוסר התאמה עם הצד השני או על רקע פחד מלהפגש עם גבר זר כשאני נראית כמו שאני עכשיו (היה אחד ששאל בשמחה אם יזכה לראות אותי עם קרחת!!!) המלצתי וכפי שאני פועלת כעת היא לתת עוד קצת זמן, לחזור למראה נורמאלי (לי מאוד קשה ההתמודדות מול המראה) ואז לקוות לנסיך על הסוס הלבן (נו טוב, טויוטה לבנה..) בהצלחה בכל מקרה ואם את זקוקה לעוד תשובות אשמח לעזור! שרון

התשובות הגנטיות חזרו שליליות. הגנטיקאי המליץ לי על בדיקה מורחבת יותר שנעשית דרך חברת טבע בארצות הברית. יש למישהי מידע מנסיון על הבדיקה הזאת? תודה :)

הי חני, לא ציינת את שם הבדיקה שהגנטיקאי המליץ לך. אני עשיתי בדיקה גנטית דרך חב' בת של חב' טבע ישראל המתמחה בבדיקות האלה. לחברה קוראים אונקוטסט טבע, ובזמנו האחראית לתיאום הבדיקות עם מעבדות חו"ל ומשלוח הרקמות וכמובן קבלת וניתוח התשובות הייתה דר' ליאור שושן המדהימה!!!!!!!!!! לבדיקה קוראים MAMA PRINT, הבדיקה נעשתה באופן פרטי ולפני שנתיים עלתה לי כ- 2000$. בזמן הניתוח נלקחה רקמה חיה מגידול ה"אם". אישית היה לי רק גידול אחד קטן (1.4 ס"מ) אך היה ממאיר. הבדיקה נעשית על רקמת הגידול שלך שהוצאה בניתוח (הרקמה אינה חייבת להיות חיה, היא יכולה להיות גם קפואה). הבדיקה נותנת את האפיון הגנטי הפרטי של הגידול שלך, ומשייכת את הגידול לאחת משתי קבוצות: high risk OR low risk , עם השיוך לקבוצה את מקבלת ניתוח של הסתברות הישנות המחלה עם טיפול תומך או בלעדיו לטווח של 5 ו- 10 שנים ואת סיכויי ההישרדות עם ובלי טיפול. השאלה עד כמה מוכנים נפשית לקבל תשובה ישירה ובעלת תימוכין גנטי. כי הפעם זו לא סטטיסטיקה המבוססת על כל מיני מחקרים או עבודות - הפעם זה פרטי... ורק שלך! מציעה לך לחשוב על ההשלכות והאם בכלל כדאי לדעת. אני מניחה שהבדיקה שאת עשית היא בדיקת נשאות גנטית של המוטציות בגניםbrca1&2 והבדיקה שאני מדברת עליה היא אחרת לגמרי ואין קשר בינה לבין ה- brca1&2. אם תרצי הרחבה, נדבר שוב. לילה טוב ורק בריאות. מ.ב.

ד"ר ליאור שושן עונה על שאלות בפורום סרטן השד יחד איתך ב-NRG כמו כן יש הרבה חומר כתוב באתר שאלות ותשובות שניתנ ע"י ד"ר ליאור שושן

חני היקרה שלום, אני מצרפת לך קישור לפרק המוקדש לנושא באתר של עמותת "אחת מתשע": http://www.onein9.org.il/upload/biological_1.doc החצי השני של הפרק מוקדש לבדיקה גנטית זו של חברת "טבע" ולמטה גם קישור לאתר שלהם. בברכה, אנה

ניסיתי לקרא את שבקישור ולא הבנתי כלום. כנראה שכבר מאוחר היום. אנסה שוב מחר. בכל מקרה,שלחתי כבר מבחנה עם דם שלי לאונקוטסט ואני מקווה לבשורות טובות. תודה לכל המגיבות האכפתיות

אני עדיין בהלם לא יודעת איך לעקל

שלום. התגלה אצלי גוש מהסוג הנ"ל ונאמר לי כי הוא שפיר אך יש להוציאו בניתוח. התוצאה הגיעה מבדיקת ביופסיה טרוקט. ממחקרים שקראתי הבנתי שבגוש מסוג זה אין דיוק אפילו בביופסית מחט, וכרבע מהגושים שמתגלים שפירים, בעצם ממאירים. הפתולוגיה יודעת לזהות רק את הממצא השפיר ומשום מה לחא את הממאיר ולכן כדי לקבל תשובה מדויקת, יש להוציא לגמרי את הגוש ורק אח"כ מגלים את אופיו. האם זה נכון לכל ביופסית מחט, כולל טרו-קט שהיא מדויקת מאד? הכרורג שד שלי לא ראה עוד תוצאות, בי"ח שלי לא ממהר לשלוח אליו, ולא היה לו שמץ מושג על מה אני מדברת. מוזר. אפשר להאיר את עיני? תודה

אני עשיתי ביופסיה אצל מומחית בשיטה הכי חדישה ונמצא ממצא תקין. רק אחרי שהסירו אותו ליתר ביטחון, הוא נמצא כסרטני.

מעניין למה הרופא לא יודע על מה אני מדברת.. אני יודעת שכרבע מהמקרים של הגוש הנ"ל היוצאים שפירים בבדיקה, מתגלים כסרטניים. האם סיכויי ההחלמה טובים? הבנתי שכן. מאחלת בריאות טובה, תודה שאיששת את עמדתי

אשמח לדעת מה זה אומר. בעיקר המשפט השני. תודה cores of breast tissue with focal ductal hyperplasia two of the cores show disrupted papillary lesion with solid areas ואז כתוב גם שכריתת הגוש מומלצת. תודה

לליה שלום הממצא הראשון הינו שפיר ואינו מחייב ביפסיה פתןחה (ניתוח) לעומת זאת כאשר יש ממצא פפילרי שהינו ממצא שפיר לכשעצמו מוממלץ ביצוע ביופסיה פתוחה ולמרות שברוב המקרים יהיה ממצא שפיר יש לקבל דגימה גדולה יותר של הממצא בברכה

גם לא מתקשרים...עצוב עצוב מאוד.מה אתן חושבות על כך??מחבקת.

כל כך מוכר כשזה קרה מאוד נפגעתי, אבל עם הזמן ראיתי שמי שנשאר הם החברים האמיתיים !!!ומי ש"נטש" נטש כי הוא חושב ש"סרטן מדבק" זו אמירה צינית שאני אימצתי לעצמי כש"נטשו" אותי הבנתי שלא הם חברי האמיתיים ועם הזמן רכשתי לי חברים חדשים, את חלקם הכרתי בעת קבלת הכימו, אחרים בהקרנות, בימי העיון של העמותה בסדנאות שונות שהשתתפתי בהם (לא רק של העמותה) וגם מכאן מהפורום, אנשים נפלאים שמבינים בדיוק על מה אני מדברת אז יקירתי, הנוטשים" אינם ראוים להיות חברים שלך, הם גם לא היו ראויים בעבר, אל תצטערי. עם הזמן תגלי שמי שנשאר איתך הוא חבר אמיתי מאחלת לך רק טוב

מבינה לליבך עד מאוד! בימים הראשונים היו עשרות טלפונים של תמיכה ואחרי כמה שבועות רובם "התאדו". כמו גם ההצעות לעזור אם יהיה צורך - הרי אף אחד לא מצפה שאני אתקשר לבקש עזרה... מצטרפת לקודמתי - מי שלא שם עדיף שלא יהיה ! כבר שמענו על המשפט חבר טוב מגלים בזמן אמת - וזוהי שעת האמת! לילונת היקרה - אנחנו פה מבינות לליבך ונשמח לסייע לך! לילה טוב! שרון

סרטן זה הפחד הכי גדול של אנשים. מפחיד אותם אפילו להיות ליד זה. אני גיליתי אנשים במלא העוצמה שלהם ולצערי גם ההפך. זה דרכו של עולם, אל תקחי את זה אישי.

וואו! יש לי כל כך הרבה מחשבות... נראה לי שלהרבה אנשים יותר קל "לעשות" כמו ששרון ציינה ולהציע עזרה עם הילדים או הבית. מאוד קשה פשוט להיות שם ולשמוע, לרחם,להגיד שזה לא הוגן,להצדיק את הכעס והמסכנות שלנו. נראה לי שבתהליך הזה אלה החברים שאנחנו מחפשות אחרת לא היינו כאן בפורום. אני הייתי מוקפת עזרה רבה בזמן הכימוטרפיה כי רואים חיצונית את המחלה. דווקא עכשיו כשאני מוטשת,עייפה וכואבת מההקרנות ובנוסף מתלבטת איך אוספים את השברים כולם אומרים לי שאני נראית נהדר ואיזה יופי שהבראתי. רק חבל שהם לא שואלים... אין לי ספק שזה גם מבלבל. אנשים לא רוצים להטריח ולהדחף. שרון - תבקשי עזרה! חברים באמת רוצים לעזור! את זה למדתי השנה. אני מקווה שלמדתי גם להיות חברה טובה יותר ורק להיות שם לאחרים. טוב אז בשביל זה אנחנו כאן לילה טוב

לילונת היקרה שלום, זה באמת מאוד עצוב שחברים מתקשים לתמוך ומעדיפים להתרחק בתקופה כה קשה. אני מסכימה עם הנשים המגיבות שלעתים זה יכול להיות קשור לפחד שאבחון המחלה מעורר אצלם. אבחון מחלה אצל אדם קרוב מאלץ את הקרובים להתמודד עם המחשבה שזה יכול לקרות גם להם. ישנן מגוון אפשרויות תגובה למשבר: יש אנשים שממהרים להציע עזרה מעשית ועסוקים בעשייה. אנשים אלו מעדיפים לעשות דברים פרקטיים ופחות מסוגים לתמוך רגשית. יש גם אנשים שלא מסוגלים להתמודד עם הרגשות שאבחון המחלה אצל אדם קרוב מעורר ומעדיפים להתרחק ולברוח. כמובן שיש גם אנשים שמצליחים לגייס את עצמם ולתמוך בקרובים להם ומלווים את האישה לאורך כל תהליך ההתמודדות. כל אחד בחייו עובר תקופות קשות ודווקא בתקופות אלו מגלים מי מבין האנשים הקרובים לנו מסוגל לתמוך בנו בזמנים הקשים. אני באמת יכולה להבין עד כמה זה מרגיש מתסכל ובודד שאנשים מתקשים להיות שם לצידך בזמן שאת צריכה את תמיכתם. אולם האם מבין חברייך יש בכל זאת כאלו שנשארו איתך בתקופה זו? האם יש אנשים שכן תומכים ומתעניינים? האם את מרגישה שבכל זאת מצאת אדם אחד בתקופה זו איתו את יכולה לדבר? כפי שאת רואה בפורום זה נשים רבות הבינו בדיוק על מה את מדברת והתחברו במהירות רבה לכאב אותו ביטאת כאן. את לא לבד, כולנו כאן איתך, אנה

אנה, ההתנסחות שלך מדהימה. אין ספק שאת משהו מיוחד.... תודה

שלום, אני מתעניינת לגבי תופעות הלוואי ולגבי אופן הלקיחה של קסלודה בצורת טבליות במינון של 2000 מ"ג ליום. האם הלקיחה אכן היא חצי שעה אחרי האוכל? האונקולוג אמר לי לקחת שעתיים אחרי האוכל אך לא נתקלתי בשום מקום שרשום כך או שחולים לקחו באופן הזה.. דבר נוסף שרציתי לשאול, האם במינון הזה יכולה להיות נשירת שיער? לגביי אכילת פירות, מוצרי חלב, האם לא מומלץ לצרוך יחד עם לקיחת הקסלודה? אם לא מומלץ, כמה זמן בסמוך ללקיחת התרופה אכן לא מומלץ? אודה לכם אם תוכלו לתת לי מענה מהיר ככל האפשר. מדובר באימי החולה בסרטן שד גרורתי לריאות, מוח, כבד, בת 45. כרגע במצב יציב לאחר לקיחת אנדוקסן.

גם אימי לוקחת קסלודה בשילוב עם לפטיניב, לצערי יש לה את כל תופעות הלוואי האפשריות. בכל מקרה אני מאחלת לאמא שלך שהיא תגיב בקלות לתרופה. מניסיוני בתופעה שקשורנה לידיים ולרגליים (חתכים, תחושה של עור נוסף) ניתן לטפל בחבישת האזורים בדבש אורגני מעורבב עם חילבה בערך כשעה פעם-פעמיים ביום. אם היא סובלת משילשולים לא לפחד ולקחת קל בטן ואם זה לא עוזר אז אימודיום. אנחנו נרתענו מלהוסיף לאמא שלי עוד תרופות וזו הייתה טעות כי היא סתם נחלשה מהשילשולים. כדי בתקופה הזו לשתות הרבה חלב אורז, ניתן לערבב את חלב האורז עם אבקת חרובים שגם עוזר למנוע שילשולים. פצעים בפה - כבר עכשיו כשהכל עוד תקין שתשמור על הגיינת הפה יש לוולדה מי פה מצויינים אז רצוי לשטוף כל פעם לאחר האוכל. בקשר לזמן נטילת התרופות -לפי האונקולוג ורכזת המחקר צריך לקחת כחצי שעה אחרי האוכל ויש להקפיד בזמן נטילת התרופה ובסמוך לא לאכול דברי חלב. אני מאחלת לכן החלמה מהירה ותגובה קלה לתרופות.

מפרטת שוב - לפני 15 שנה כריתה מלאה. לפני שנתיים גילוי גרורות בעצמות. מטופלת בארימידקס ובונופוס. בבדיקת סי.טי היה כתוב "פיזור משני בלסטי בעצמות הגולגולת. אבקש הסבר

נועה היקרה שלום, שלחתי את שאלתך ליועץ נוסף. בברכה, אנה

נועה היקרה שלום, ראיתי כי קיבלת מענה היום לשאלתך בשעות הבוקר. להלן הקישור לתשובה: http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-146,xPG-469,xFT-323621,xFP-324737,m-Doctors,a-Forums.html בברכה, אנה

תודה. קראתי.

אחותי עוברת סידרת הקרנות בגין סרטן. בעקבות ההקרנות יש לה כוויות קשות בבית השחי, צוואר, ומתחת לשד. היא משתמשת לסירוגין באחת מהמשחות שהומלצו לה כגון: XCLAIR, תריאלון, דיאפין ואלוורה, אך שום דבר אינו עוזר והיא מאוד סובלת. אשמח מאוד אם תייעצו לי מה ניתן לעשות בכדי להקל עליה את הסבל. בתודה מראש,

ברגע שיש כוויות - כתוצאה מההקרנות - הדבר היחיד שנכון לעשות זה לפנות מיידית לצוות ולבקש פגישה לפני ההקרנה הבאה עם הרופא התורן. בכל מכון יש רופא זמין לבדיקה. יתכן וימליצו על מספר ימי מנוחה. סבל איננו חלק מהתהליך ההחלמה או הריפוי, ואדמומיות מועטה זה כבר סיבה טובה לגשת לרופא ולקבל תכשירים להקלה. חבל שלא הציעו לה להשתמש בתכשירים למנוע את הכויות לפני שנוצרו. אני מניחה שיתנו לה מרשם או ישר משחות כמו סילבראול , לכל מכון יש את המשחות העדיפות עליו, ויש כאלו שיש להם משחות שהם רוחקים בית המרקחת של בית החולים. בהצלחה.

אני לקראת סיום הקרנות וסובלת מכוויות בבית השחי בפיטמה ומתחת לשד עד כדי קילוף וסבל אמיתי. בכלל השד אדום רגיש וכואב. הקפדתי למרוח משחה למניעה ובכל זאת... אז קודם כל שתרוץ לרופא או אחות לי חבשו את מקומות הכוויה ונתנו משחה שמאוד מקלה ויש בה אנטיביוטיקה למניעת זיהום. מעבר לזה אני סובלת ויודעת שזה שווה כל תא סרטני שנצלה גם הוא... יש אור בקצה המנהרה! שייגמר כבר לכולנו

האם ישנם מקרים של סרטן שלא מתגלים בממוגרפיה??יתכן שגידול ישנו וגדל וגדל ולא מזהים בממוגרפיה??תודה.

ממוגרפיה, כמו כל בדיקה, מפספסת באחוזים מסויימים. הפספוס גדל בנשים צעירות בגלל צפיפות רקמת השד והקושי של הקרניים לחדור אותה. לכן ממליצים, בעיקר לנשים צעירות, להשלים את הממוגרפיה באמצעות בדיקת אולטרסאונד ובדיקה ידנית. עם כל הבדיקות האלה תמיד יש גידולים מסויימים שלא מזהים אותם, אבל הסיכוי קטן יותר. הכי חשוב להיות מודעת ואם יש לך תחושת בטן לא טובה - ללכת איתה עד הסוף.

לי היקרה שלום, נורית כתבה לך בצורה מדויקת שכמו בכל בדיקה גם ממוגרפיה יכולה לפספס בעיקר אצל נשים צעירות. לכן במקרה הצורך משלימים את הבדיקה גם עם בדיקות אולטרסאונד. באם יש לך שאלה ספציפית אשמח להפנות אותה לאחד היועצים. בברכה, אנה

שלום, אני לאחר ניתוח כריתה חלקי, בו הוצא חלק גדול מהשד. בתחילה השד המנותח היה נפוח ולכן נראה כמו השד הבריא, אך עתה, הוא הצטמק מאד וגודלו כמחצית מהשד הבריא. אני מאמינה שיש דרכים כירורגיות לטפל בשוני אבל ייקח עוד זמן עד שאתפנה לכך. בינתיים, אני תוהה אם יש להשיג איזשהם "עזרים טקטיים" שאפשר לדחוף לתוך החזיה/בגד הים? היצע הבגדים שמאפשרים הסתרת העניין מצומצם ביותר.. תודה, רויטל.

ביד להחלמה (אגודה למלחמה בסרטן) מחלקים, למי שעברה כריתה מלאה, מילוי לחזיה. את יכולה לקחת אחד כזה ופשוט להוציא מילוי במידה שתתאים לך. את יכולה להתקשר וישלחו לך הביתה.

ביד להחלמה מקבלים תותבת זמנית. זהו מעין צמר גפן דחוס. אי אפשר איתו לאורך זמן. אני קניתי בחנות ללבני נשים "אפרודיטה" תותבת קטנה מסיליקון ומכניסה אותה מתחת לשד המנותח לבין החזייה. אף אחד לא מרגיש בהבדלי הגודל בין השדיים. זה נוח מאוד, לא מגרה ובכלל לא מורגש. לפני כשנתיים בערך רכשתי אותה בכ-150 שקלים. שווה כל שקל, ולאורך זמן, ואפשר להכניס זאת לכל חזייה שתבחרי.

ביד להחלמה מקבלים תותבת זמנית. זהו מעין צמר גפן דחוס. אי אפשר איתו לאורך זמן. אני קניתי בחנות ללבני נשים "אפרודיטה" תותבת קטנה מסיליקון ומכניסה אותה מתחת לשד המנותח לבין החזייה. אף אחד לא מרגיש בהבדלי הגודל בין השדיים. זה נוח מאוד, לא מגרה ובכלל לא מורגש. לפני כשנתיים בערך רכשתי אותה בכ-150 שקלים. שווה כל שקל, ולאורך זמן, ואפשר להכניס זאת לכל חזייה שתבחרי.

שלום לכולם, אשתי עברה טיפולי פוריות כדי להרות את ילדנו הראשון (עקב בעייה אצלי, לא אצלה). למזלנו, אמנם "הצלחנו" בטיפול הראשון אך גם כך השפעת ההורמונים עליה הייתה מאוד חזקה, גרמה לציסטה לפחות באחת השחלות והביאה להגדלת וסיבוב שחלה (TORSION) שהצריך התערבות כירורגית. אנו רוצים ילד שני אך היות ולא נוכל להרות ללא טיפולים נוספים אנו חוששים מפני החשיפה להורמונים והסיכון העתידי לחלות בסרטן (לפי פירסומים רבים ובינהם גם של עמותת 1 מ 9, רמת הסיכון היא גבוהה). איני מבקש חו"ד מקצועית אך אשמח לכל מידע/דעה בנושא. תודה יעקב

אינכם צריכים לחשוש. באם הטיפול יעשה בצורה מקצועית אין סיבה שתהיינה בעיות. בהצלחה פרופ' אילן כהן

שלום, רציתי לשאול אם מישהי חוותה תופעה כזו ואת הרופא מה זה אומר. אשתי (כמעט בת 35 ולאחר 5 לידות כשהאחרונה לפני 3.5 שנים ,בעלת התקן מהלידה האחרונה) הרגישה לפני כ-3 שבועות גוש בשד השמאלי. כשמיששתי באמת מרגישים גוש קשה די גדול. אני רוצה לציין שיש לה כאבים בשדיים+כאבים מוזרים בידיים מזה מספר חודשים וגם השדיים פתאום במבנה ומרקם שונה ויותר קשים(היא לא בהריון). בכל אופן רצנו לרופאה שנתנה הפנייה לUS. שמחנו לשמוע לאחר פיענוח שלא רואים כלום ב-US,והקטע המוזר הוא שאנו לא בטוחים אבל זה נראה כאילו הוא נעלם,לא ברור לנו כי היא טוענת שעדיין מרגישים אותו והיא עדיין מרגישה כאבים חזקים. האם גוש יכול להיעלם (חסימה בצינור חלב?), מה המלצת הרופא בפורום ?

שתבקש לעבור בדיקת ממוגרפיה גם אצלי לא ראו בתחילה כלום באולטרא סאונד אולם נמצא ממצא בממוגרפיה.

לום רב, המלצתי היא להיבדק ע"י כירורג שד אשר יחליט באם המדובר ב"גוש" ממשי או ממצא אחר. במידה והאולטרהסאונד תקין ניתן בחלק מהמקרים להוסיף ממוגרפיה לפי הצורך.

אמא שלי עברה בדיקת הביופסיה לפני שבועיים בערך והבנתי שבדיקות נוספות צריכות להגיע כמו 2 HER והורמונלי . לשם מה מבצעים את הבדיקות האלה ? ותוך כמה זמן אמור להגיע תשובה? האם הבדיקות האלה נקראים "רצפטרים" ? מחר אני מתכוונת להתקשר למכון ולשאול אותם לגביי הבדיקות. אשמח לקבל תשובה תודה

הבדיקות נעשות כדי לדעת איזה סוג של טיפול ארוך טווח להתאים לאמך. הבדיקות לא נקראות רצפטורים אלא בודקות האם בגידול קיימים רצפטורים (קולטנים) להורמונים מסויימים. אם כן - יש סוג מסויים של טיפול שמתאים לאמך. אם לא - הטיפול הזה לא מתאים. זה על קצה המזלג. בדפי המידע באתר יש עוד המון הסברים.

ליבי היקרה שלום, קיימות מספר בדיקות שנועדו לסייע לרופא המטפל לבנות את התוכנית הטיפולים לאימך. ביניהם הבדיקה HER 2, רגישות להורמונים וכו'. באתר של עמותת "אחת מתשע" קיים פרוט נרחב בנושא. אני מציעה לך לקרוא את הפרק המוקדש לבדיקות: http://www.onein9.org.il/upload/tests.doc#הרטו בברכה, אנה

לשרון היקרה, קראתי את ההודעה שכתבת לחני ובחרתי לכתוב לך ולהגיד עד כמה דברייך מרגשים ומחזקים. אני מאחלת לך מכל הלב החלמה מהירה ומקווה ביחד איתך שכל הדברים הנהדרים שכתבת יתממשו הכי מהר שאפשר. אנה

אנה שלום, אני רגשנית ובכיינית מדרגה ראשונה - אל תעשי לי את זה כי אני מיד מתחילה לטפטף... תודה על תגובתך מחממת הלב. אני מצאתי המון נחמה בדברי הבנות ועידודם ולכן אני חושבת לנכון לפעול כך. היום הייתי בטיפול השלישי של הטקסול (השביעי סה"כ מתוך 8!!!) אשקר אם אגיד שעבר בקלות במיוחד בתחום הנפשי, אבל בשיחה עם העובדת סוציאלית היום, הצעתי את עצמי ללוות ולתמוך נשים במצבי ובסביבות גילי - דבר שחסר לי מאוד ! אני חושבת שהדבר עושה טוב לשני הצדדים ונותן כח הן לי והן לאישה/גבר שמולי שרואה מול עיניו שיש חיים אחרי! שוב תודה על התגובה ואני אלך לישון עכשיו עם חיוך על השפתיים (אם הסטרואידים יאפשרו לי לישון...) לילה טוב, שרון

קראתי כל תגובה בעיון והרגשתי מחוזקת אני רוצה להודות לכל מי שמשקיעה ונותנת מהכוחות שיש בה לאחרות שנמצאות במצוקה משלהן

חני, מצרפת לך את כתובת המייל שלי לאם תזדקקי למשהו:[email protected] אם את גרה באיזור הצפון אני מוכנה להפגש איתך! שתהיה לך רפואה שלמה והצלחה בדרך שמצפה לך. שרון

תשאלי את השאלה בפורום סרטן השד בNRG- שם יועצת דר שולמית פרי מבלינסון היא אחראית שם על התחום הזה

א שלום, האחראית על תחום הפסיכולוגיה הרפואית בבלינסון הינה דר' רבקה רייכר. בברכה, אנה

דר שולמית פרי יכולה לעזור גם בתחום זה , אני מטופלת שם ולכן יודעת זאת

מתארגנת קבוצת נשים חולות סרטן שהמכנה המשותף שלהן: אהבת החיים, פרגון הדדי ותשוקה לאנרגיה. המפגש ברמת חן בביתה של חולה סרטן שמבריאה בזכות שיטת המגירות מומלץ. כולנו היינו רוצים לחיות את חיינו באושר מתוך תחושת הגשמה, בחירה ושלווה, אבל מי היה מאמין שכדי להגיע לכך יש לעבור דרך המגירות הפיזיות שבבית? במקום לבזבז זמן על כעסים, עלבונות, פרשנויות ודאגות, אפשר וכדאי לחיות חיים מאושרים ומלאים, מתוך תחושה של הגשמה, בחירה ושלווה. איך עושים את זה שיטת מגירות מבוססת על כמה עקרונות פשוטים ואוניברסאליים: התבוננות בחיים בצורה חיובית, ממקום של הבנה, עם הרבה חוש הומור, פרופורציה, חוסר ביקורתיות והיעדר שיפוטיות כלפי עצמנו וכלפי אחרים. בגישתה יש גם אלמנטים של רוחניות, אמונה ברוח היהדות, והרבה הגיון בריא. הייחוד של השיטה הוא התמדה ויישום המתבטאים בסידור סביבת המגורים וראשית ועיקר, המגירות בבית. מה זה קשור? ובכן, עומס או אי סדר בבית יוצרים תחושה של בלגן, לא רק פיזי, אלא גם נפשי. השיטה מציעה לוותר, מתוך בחירה ומודעות, על חפצים בלתי נחוצים. [email protected] < >

מתארגנת קבוצת נשים חולות סרטן שהמכנה המשותף שלהן: אהבת החיים, פרגון הדדי ותשוקה לאנרגיה. המפגש ברמת חן בביתה של חולה סרטן שמבריאה בזכות שיטת המגירות מומלץ. כולנו היינו רוצים לחיות את חיינו באושר מתוך תחושת הגשמה, בחירה ושלווה, אבל מי היה מאמין שכדי להגיע לכך יש לעבור דרך המגירות הפיזיות שבבית? במקום לבזבז זמן על כעסים, עלבונות, פרשנויות ודאגות, אפשר וכדאי לחיות חיים מאושרים ומלאים, מתוך תחושה של הגשמה, בחירה ושלווה. איך עושים את זה שיטת מגירות מבוססת על כמה עקרונות פשוטים ואוניברסאליים: התבוננות בחיים בצורה חיובית, ממקום של הבנה, עם הרבה חוש הומור, פרופורציה, חוסר ביקורתיות והיעדר שיפוטיות כלפי עצמנו וכלפי אחרים. בגישתה יש גם אלמנטים של רוחניות, אמונה ברוח היהדות, והרבה הגיון בריא. הייחוד של השיטה הוא התמדה ויישום המתבטאים בסידור סביבת המגורים וראשית ועיקר, המגירות בבית. מה זה קשור? ובכן, עומס או אי סדר בבית יוצרים תחושה של בלגן, לא רק פיזי, אלא גם נפשי. השיטה מציעה לוותר, מתוך בחירה ומודעות, על חפצים בלתי נחוצים. לשליחת דואר אלקטרוני< >[email protected]

שלחתי מידע מאוד מדוייק אודות הרקע שלי (כפי שהתבקשתי). מדוע איני מצליחה לקבל תשובה אודות "פיזור משני בלסטי בעצמות הגולגולת"

נועה היקרה שלום, ראיתי את המידע שהוספת ושלחתי את שאלתך ליועץ שענה לך. באם לא תקבלי מחר תשובה, אנא כתבי בבקשה את כל השאלה כקישור נפרד. בברכה, אנה

פשוט נסי לשאול באתרים אחרים שעונים בהם מהר. ד"ר בן ברוך עונה די במיידי ב NRG, ד"ר לאופר עונה מהר מאד בפורום סרטן השד של ynet.

אבקש לקבל מידע אודות בדיקת דם בשם סי.טי.סי

נועה היקרה שלום, להלן מידע אודות הבדיקה מהאתר של עמותת "אחת מתשע": בדיקת סי.טי סי. הינה בדיקת דם חדשה המאתרת תאי סרטן נדירים בדם. זוהי בדיקת דם פשוטה המשקפת את המאפיינים הביולוגיים של הגידול, מספקת פרוגנוזה לגבי המשך המחלה ומשמשת, לצד בדיקות קיימות אחרות, כלי עזר לרופא בקבלת ההחלטות לגבי המחלה. הבדיקה מאושרת על ידי האפ.די.איי בארה"ב עבור חולות סרטן שד בשלב הגרורתי. הבדיקה ניתנת לביצוע בכל נקודת זמן במהלך הטיפול וכבר מהשבוע השני לתחילת הטיפול. ניתן לבצעה בתשלום במרכז הרפואי סוראסקי (איכילוב) – מלר"ם. בברכה, אנה

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3561365,00.html כתבה טובה

באיזו דרך ניתן להגיע לפסיכולוג רפואי בבלינסון?

נועה היקרה שלום, בבית החולים בלינסון ישנם מספר של פסיכולוגים רפואיים. תוכלי ליצור קשר עם הפסיכולוגיות דרך המחלקה האונקולוגית או דרך השרות הפסיכולוגי בבלינסון. בברכה, אנה

מאז שאני לוקחת את כדורי הטמוקסי מדי יום חיי התהפכו, אני לא ישנה בלילות, שינה של שעה וחצי, שעתיים ואז ערה ולפעמים נרדמת לעוד שעה או שעתיים וזהו נגמר הלילה, וזה לילה אחרי לילה, ובימים אני כמו זומבי, מלבד חוסר שינה זה גורם לי חוסר תאבון, חוסר ריכוז, וחוסר מצב רוח ברמות שמפריעות לתפקוד. הייתי שמחה לשמוע מכם הבנות על התגובה שלכן לטמוקסי, ולשמוע על אלטרנטיבות גם מהרופאים באתר

אוררי יקרה, ביקשת תגובה , אז אני מקווה שלא תצאי מבולבלת מתגובתי עוד יותר... היו לי כ א ל ה גלי חום (אגב לא ציינת אם את לא ישנה בגללם או סתם שנתך נקטעת), שייחסתי אותם לטמוקסי, כי הם החלו להיות זוועתיים כשבועיים אחרי שהתחלתי לקחת את הכדור. אבל אני כבר י ו ת ר מחודש ב ל י הטמוקסי, וגלי החום לא השתפרו כ ל ל ... אז אני כבר לא יודעת: או שהגוף שלי מגיב לאט (יש עדויות שאני כזו גם ממקרים אחרים), או שאלה הם גלי החום העצמאיים שלי, ולא קשורים לטמוקסי. אני לא לגמרי קונה את הגירסה השניה, כי היו לי גם גלי חום לפני התחלת הטיפולים (עברתי כימו והקרנותת והייתי פנתרה) אבל לא בסדר גודל כזה. אומרים שמעכבי הארומטז(לא יודעת אם את בתוכנית כזו לאחר שנתיים וחצי) לא גורמים לגלי חום. להירדם א י ן לי כלל בעיה. זה מה שיש לי לתרום לחוויות השינה... כמובן שרופא שלך או של הפורום ייעץ לך יותר טוב. תחזיקי מעמד, כי אצל ר ב הבנות אני רואה שהגוף מסתגל לאט, ואני אפילו אופטימית שגם אצלי ימצא הפתרון (למרות שהוא קצת מתמהמה...)

למיקלה שלום האם הפסקת לקחת את הטמוקסי לזמן קצוב לנסיון,או הפסקת את הטמוקסי באופן קבוע? אשמח מאוד לקבל תשובה תודה רק בריאות

מיקלה מניסיוני האישי לוקח יותר מחודש עד שגלי החום מהטמוקסיפן נרגעים. גם כאשר לוקחים מעקבי ארומטז יש גלי חום אבל הם בעוצמה ובתדירות יותר נמוכים. כמו כן אני נמנעת (אבל לגמרי) מלאכול מוצרי חלב ולי אישית זה עוזר מאד.

באתר של ynet היתה בזמן האחרון הרבה התייחסות לטמוקסי ולגלי חום. כדאי לך לעיין.

אוררי היקרה אכן אלו תופעות הלוואי של הטמוקסיפן, המקסימום שהצלחתי לישון עם הטמוקסיפן היה שעתיים. היתה תקופה באמת קשה. אני ממליצה לך בחום לדבר עם האונקולוגית המטפלת שתנסה להעביר אותך לפמרה או כדור אחר מהמשפחה הזו. אבל קחי בחשבון שגם לתרופות האחרות יש תופעות לוואי. נכון שאני ישנה טוב יותר עם הפמרה אבל סובלת מאד מהתופעות הלוואי שלה. בכל מקרה שינה בלילה זה מאד חשוב ומשפיע על התיפקוד במשך היום. שיהיה לך בהצלחה.

לד"ר מירב בן-דוד שלום! האם את מכירה תוצעות של כנס ASCO מהחודש בצ'יקגו? http://breastca.asco.org/ASCO/News/Cancer+News?&reuterview=detail_view&reutersid=10705 מה דעתך על טיפול מניעתי בזומרה בנוסף ל-TAMOXI? (רק מבחינה רפואית, לא כלכלית – אני יודעת שזה לא בסל). הנתונים שלי: אני בת 47. לפני שנה וחצי התגלה סרטן שד שמאל בגודל 7-8 ס"מ כולל בלוטות נגועות, בדיקות CT ומיפוי עצמות היו תקינות. רגישות לאסטרוגנים +4, פרוגסטרון שללי, HER-2 שלילי. עברתי נאו-אדיובנטי 4 טיפולי AC ו -12 טיפולי TACOL שבועי, הגוש כמעת נעלם בבדיקות US וידני. ביקשתי MASTECTOMY, וצדקתי: בבדיקה פטולוגית נמצאה גוש 5 ס"מ, 2 בלוטות מ-10 נגועות, grade 2-3, חודרני. קיבלתי 33 טיפולי קרינה (25+8). יחד עם קרינה התחלתי TAMOXI. המחזור הופסק בזמן טיפולים ולא חזר. בדיקה גנטית שלילית, לא הומלץ על כריטת שחלות. אשמך על המלצה שלך, אני רוצה לשפר כמה שאפשר את הפרוגנוזה שלי.

אירנה שלום, מכירה גם מכירה. אני חושבת שכדאי מאד לדון בנושא עם האונקולוג/ית שלך פנים אל פנים, ולשקול בכובד ראש. ייתכן בהחלט שתהיה לך תועלת, אבל- יש לדון עם מי שמכיר אותך הכי טוב (וגם את הגידול...). אני הייתי הולכת על זה. ב ה צ ל ח ה ! מירב בן דוד

גם את מכירה אותי קצת (עשיתי אצלך הקרנות), אבל כבר לקחתי תור לרופאה שלי ד"ר עברון. אני מקווה מאוד שהיא תמליץ לי על הטיפול הזה, הבנתי ממך שזה יכול לעזור ובכל מקרה לא יזיק. תודה רבה!

המחקר שצירפת לא מתייחס כלל לנשים במצבך.

לך, חפש לך חיים.

אני לא עומדת בשום קבוצת סיכון לא מעשנת לא שותה (אפילו לא קולה :) ) לא נוטלת גלולות ללא סיפור משפחתי מתעמלת אוכלת בריא חיה את חיי בשמחה וסיפוק כאמא לילדים בת 25 אז מאיפה לעזעזל הגיע הדבר הזה? אני מחוץ לסטטיסטיקה. ומאין אדע שהם יפעלו לטובתי בענין סיכויי ההחלמה?!..........

חני יקרה, הכיוון של לבדוק מאיפה לעזאזל זה הגיע הוא הכיוון הנכון. עם בדיקה מספיק מעמיקה גם תגיעי לתשובה, והחשוב מכל - תדעי מה עלייך לשפר ע"מ לצאת גדולה מהחיים. מוזמנת לעיין ולהעמיק בקישור הבא: http://www.dreshkhar.com/image/users/44144/ftp/my_files/האמת%20על%20מחלת%20הסרטן%20ומניעתה(1).doc. בהצלחה !

לא הוגן %E

חני יקרה, אני מאד מזדהה עם כל השאלות שמציפות אותך. זה תהליך מוכר לכל אחת שנמצאת כאן ולא משנה מה גילה,צעירה מאד כמוך או "קשישה" בת 48 כמוני,או סבתות. גם אני לכאורה-לא מתאימה לסטיטיסיטקה של החולות,אבל מה לעשות אנחנו כבר חלק ממנה. עכשיו למה אפשר כן לעשות-אפשר להסתכל על כך שעל אף שאת כה צעירה-יש לך כבר 3 ילדים,במידה והסרטן שלך עם מאפיינים הורמונליים,ותיצטרכי להוציא את השחלות (דבר שמוריד באחוזים גבוהים השנות המחלה) אז איזה מזל שהספקת כה רבה בגיל כה צעיר! אם את בשלב המוגדר גילוי מוקדם של המחלה-סיכוייך להרפא לחלוטין הינם נעל ל90 אחוזים-וזה המון! את צריכה להאמין שזה אפשרי . אני כבר כ9 חודשים במסע הזה- של הטיפולים והנתוחים,האור בהחלט מתחיל להראות,קחי אוויר חמודה,יש דרך לעשות,אבל אין ספק שאת תוכלי ןלעבור אותה ולנצח. אנחנו כאן מחבקת

הי חני, בר כתבתי לך בעיניינינו. אני מאוד מזדהה עם רגשותייך! גם אני צעירה די בשביל זה. את שתי בנותי(3 ו- 4.5) הנקתי עד גילאים מאוחרים יחסית וחשבתי לתומי שזה יפתור אותי מהעונש הזה. אני תמיד (מאוד משתדלת) מסתכלת על חצי הכוס המלאה ובוחנת את המחלות הקשות ו/או המצבים הקשים שלא קיבלתי ונכנסתי אליהם! קחי בחשבון שאני גם נפרדתי מבעלי סמוך מאוד לזמן הגילוי ובמקום לקבל תמיכה ואהבה ממנו ברגעים הקשים הוא מעדיף לנפנף לי בבחורה החדשה ובחיים החדשים שלו - מה שמקשה עלי מאוד! אבל כמו בחיים - הגלגל מסתובב ואני אמרתי לו שהיום אני למטה אבל לא לעוד הרבה זמן!! אני רואה את עצמי בשנה הבאה בריאה (עם שיער ארוך!!!!!), בית חדש ובתקווה לאהבה חדשה! תשמחי שיש לך בעל שאני מקווה שמפרגן ותומך, שיש לך 3 ילדים ולכן ההתלבטות על המשך ילודה לא תעמוד על הפרק ותקשה עוד יותר, שיש לך משפחה וחברים וכמובן יש לך פה אותי ואת כל הבנות המדהימות והגיבורות פה בפורום שישמחו לעזור ולתמוך! שיהיה בהצלחה ותעדכני אותנו במתרחש.. שרון

חני היקרה שלום, חשבתי הרבה על דברייך במהלך היום ואני בהחלט יכולה להבין את הצורך לעסוק בשאלות "מדוע זה קרה לי". כאשר מבשרים בשורה קשה אצל חלק מאנשים מתעוררת פגיעות גדולה מאוד ולעתים חוסר אונים וחוסר שליטה. מרבית הנשים מדווחות כי חשות כי אינן שולטות בחיים שלהן וכי מרגישות שאינן מוגנות יותר. תחושת הביטחון הקיומי נפגעת, מתעוררות שאלות קשות מאוד ונחשפת פגיעות גדולה. בהקשר זה, אחת הדרכים לנסות ולהחזיר את השליטה היא לנסות להבין מדוע זה קרה. ולכן, נשים רבות המתמודדות עם המחלה עוסקות בשאלות דומות. מכיוון שאין לכך תשובה מספקת, לרוב מסע זה נגמר בתחושה של תסכול. אולם זו לא הדרך היחידה להתמודד עם התחושות הקשות המתעוררות בעת התמודדות עם המחלה ואני בהחלט מאמינה כי קיימות דרכים אחרות לנסות להחזיר את השליטה בחייך. אחת הדרכים הטובות הינן שיחות טיפוליות עם אנשי מקצוע בתחום. בעמותת "אחת מתשע" תוכלי למצוא מגוון של אפשרויות תמיכה ביניהן קבוצות תמיכה המיועדות לנשים צעירות המתמודדות עם המחלה, קו חם המיואש על ידי מתנדבות אשר התמודדו עם המחלה וטיפולים רגשיים הניתנים על ידי נשות מקצוע בתחום. באם תרצי תוכלי לקבל מידע נוסף בטל' 036021717. כולנו כאן איתך, אנה

שלום לבנות ולצוות, בת 43, אחרי למפקטומי, שנתיים לאחר טיפולים והקרנות (4XAC ו- 4 טקסול)+ 35 הקרנות. אני מקבלת כבר שנתיים טמוקסיפן ויש לי כל מיני כאבים קלים עד בינוניים בעצמות (בעיקר גב תחתון, שורש בהונות הידיים, שוקיים וכפות רגליים, מה שלא היה לי לפני הטיפולים). המצחיק הוא שכמו שהם מופיעים כך הם נעלמים. לפעמים הם חוזרים אחרי כמה ימים לכמה דקות/שעות ושוב נעלמים לימים-חודשים. ומופיעים שוב, אין דפוס קבוע. פעם זה בכף רגל שמאל ואחרי כמה ימים בגב תחתון ימין ואחרי שבועיים ברך ימין וזה מוציא אותי מדעתי כי אני לא יודעת למה לשייך את הכאבים האלו ואם לללכת לרופא, הרי לא עם כל כאב אתה הולך לרופא.זה משבש לי את התחושה שאני בריאה ושניצחתי...ואני אחרי.... ולפעמים זה זורק אותי לכל מיני מחשבות רעות על חזרה של המחלה או גרורות בעצמות או השד יודע. קלינית אני מרגישה טוב, פעילה, עובדת 10 שעות ביום, קצת פחות אנרגטית מבעבר ....אבל....אני זקנה בלה עכשיו....אז זה מסתדר. כל הבדיקות שלי תקינות, הייתי אצל 2 אונקו-אורפטופדיים שונים (עם אותם ממצאים ובדיקות) שלא ידעו לתת תשובה ודאית (כי אולי אין). עברתי CT גב תחתון ואגן + MRI גב תחתון ואגן, הכל תקין למעט שינויים ניווניים קלים, אין היצרות של תעלות בגב, יש שחיקה קלה בסחוסים - אבל לא שום דבר שיכול לגרום את הכאבים הנודדים והמעצבנים האלו. סבלתי מנוירופתיה קשה בתקופת הטקסול ואני יודעת שגם הטמוקסי גורם לכאבים בעצמות, האם יתכן שמה שאני מרגישה זה למעשה איזו שהיא פגיעה עיצבית פרמננטית של הטקסול (ידוע שהוא פוגע במערכת העצבים ההיקפית ולפעמים משאיר פגיעה לצמיתות) אבל אין דרך לבדוק ולאשש את זה. האונקולוג שלי + הכירורג + 2 האורטופדים אומרים שזה קומפלקס של הכל ביחד. כלומר, הכימו + הטיפול ההורמונלי + תהליך הבלות המוקדם והמאולץ יכולים להשפיע. ואני יקירותיי, צריכה חיזוק שלכן, צריכה לדעת שמה שאני מרגישה זה נורמלי ושיש עוד בנות אחרי טיפולים שמרגישות כמוני.....או שאני בכלל לא קולטת את גודל הבעייה ואני צריכה לרוץ לרופא? אשמח לכל תגובה שלכן. תודה, מ.ב.

אני אחרי כימו והקרנות כמה חודשים וחווה את הכאבים הנודדים האלה שאת מתארת, אני אחרי בדיקת צפיפות עצם ומחכה לתשובה, מבינה את הלך המחשבה שלך אבל אם עשית בדיקות והן בסדר כדאי לך להרגע, אני מבינה את זה כדלקת שכל פעם מופיעה במקום אחר, אגב אתופן בדרך כלל עוזר לי, כדאי לך להתייעץ.

הי אוררי, תודה שהתייחסת לסיפור שלי. כבר התחלתי לתהות איפה הבנות בפורום. בכל מקרה ההבדל ביננו שאני כבר הרבה חודשים (שנתיים) מטיפולים, שנתיים על טמוקסי ולוקרין וכנראה שהגוף צובר את החסרים ומתחיל להגיב לחוסר אסטרוגן ביתר שאת.ההשמנה, העייפות, חוסר השינה, גלי החום נורא מעצבנים ועכשיו הכאבים הנודדים האלו. חשבתי שככל שאני מתרחקת מהסרטן אני רק ארגיש יותר טוב.....אבל זה לא ממש ככה. לצערי, נראה שגם הטיפול המניעתי גובה את המחיר שלו ודי שואב אותנו אחורה למצבים לא פשוטים. בכל מקרה תודה וחשוב להיות תמיד עם הפנים קדימה - הרבה בריאות. מ.ב.

שאלה לרופא מטופלת עם פמרה כבר שנתיים וחצי. צמחונית, תזונה טובה ובריאה. הכולסטרול אצלי גבוה מאד, מעל 160. מייחסים זאת לטיפול בפמרה שכן התווית נגד של התרופה היא שינוי פרופיל שומנים בדם. האם לקחת תרופה נגד כולסטרול ? האם להפסיק עם הפמרה ? אני אחרי טיפול של שנתיים טמוקסיפן ועוד שלוש שנים פמרה.

הי אלונה, הלוואי על כולם ערכים כאלה. זה תקין לחלוטין. הערכים הנורמאלים הם עד 200, וגם עד 240 נחשב לגבולי עדיין. מהיכן לקחת את הנתונים שזה גבוה?! אגב, מסתכלים על התמונה באופן כללי, כולסטרול טוטל, LDL, HDL ואז יודעים אם יש בעיה וגם טריגליצרידים. בקיצור, שאלה יהיו בעיותייך...(שאין אגב..) מאחת שכן סובלת מערכים גבוהים באמת...

אלונה- זה כולסטרול תקין לחלוטין. צריך להסתכל על כל פרופיל השומנים כדי לדעת איפה הבעיה בדיוק. אם אכן גבוה, ואת ממשיכה לקחת פמרה- לפי עצת הרופא שלך, כמובן, אזי צריך לטפל, בוודאי. אם את מפסיקה (ולא בגלל הכולסטרול בשום אופן) אז נחכה ונראה מה קורה בבדיקות הדם! בהצלחה, מירב בן דוד

יש לי כאבים בחזה והפרשה לבנה מהפיטמה. האם לדעתכן זה יכול להיות סרטן בשד. עברתי בדיקת ממוגרפיה לפני חצי שנה ולא היו מימצאים. האם יש לכם מושג מה זה יכול להיות. אני בת 44

אלונה היקרה שלום, להפרשות מהפטמה יכולות להיות סיבות שונות שאינן קשורות לסרטן השד. אולם על מנת לקבל מענה רפואי עלייך לגשת לבדיקה שגרתית אצל כירורג שד ולהסיר דאגמה מליבך. שום מומחה בפורום זה לא יוכל לתת לך תשובה חד משמעית ללא בדיקה קלינית. בהצלחה ונשמח לשמוע עדכון, אנה

אי פונה לכל מי שעברה בזמן אחרון שחזר והקטנה . יש לי מספר שאלות 1. כמה זמן אחרי הכריתה אפשר לשחזר 2. יש כמה דרכים לשכזור איזה עברו ולמה בשיטה הזאת 3. שמות של רופאים מנתחים (אם אשפר באזור הצפון) ממלצתים . תודה לכולם מראש והרבה בריאות .

מגי היקרה שלום, ראשית אני מצרפת לך קישור לפרק המוקדש לנושא באתר של עמותת "אחת מתשע": http://www.onein9.org.il/upload/reconstruction.doc באם תרצי שאפנה את שאלתך לאחד היועצים, אנא עדכני אותי. בברכה, אנה

תודה. את הכתבות של אחת מתשע ראיתי אבל רציתי לקבל דעה של רופאים או של נשים שברו שחזור עודה לך אם תעבירי את שאלתי ליועצים תודה .

אמא שלי חולת סרטן השד גרורתי מטופלת בלפטיניב בשילוב עם קסלודה, יש לה פצעים קשים בפה כבר שבועיים. היא סובלת מאוד, לא מסוגלת לאכול ובקושי לשתות. הבעיה שכל מי פה וכל תרסיס שורף לה. אשמח לשמוע אם למישהי יש רעיון לטיפול.

הי, ראיתי לפני כמה ימים פרסומת למשחה חדשנית נגד אפטות. זה נקרא אורלמדיק, הטלפון של שירות לקוחות 1-800-500-000 היות וגם אני מטופלת בקסלודה, שמרתי את העלון למקרה ואצטרך. מקווה שיעזור. בכל מקרה, היא חייבת לפנות דחוף לאונקולוג המטפל בה, ויש אפשרות שיקטינו את המינון או יעשו הפסקה בטיפול עד שהפצעים יעברו. הרבה בריאות

שלום לך, נשים רבות המטופלות בסרטן השד סובלות מפצעים בפה. באתר של עמותת "אחת מתשע" מוקדש פרק שלם להתמודדות עם תופעות הלוואי. בפרק זה בין היתר תוכלי למצוא פסקאות המתייחסות לבעיות גרון, פה וחניכיים. להלן הקישור: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=tips2.doc אני מקוה שמידע זה יוכל לעזור, בברכה, אנה

התגלו לאימי גרורות בעצמות, 10 שנים לאחר סרטן בשד, הטיפול שנקבע הוא טומקסיפן בכדורים ופעם בחודש עירוי לוריד לחיזוק העצם, האם זה מספיק?

אכן זה מספיק. אימך מקבלת טיפול הורמונלי -טמוקסיפן-כיוון שהגידול הראשוני שלה היה רגיש להורמונים. ומקבלת בונופוס/ארדיה או זומרה-לחיזוק העצם. מקווה בשבילכן שהטיפול ההורמונלי יתן תוצאותיו והתפשטות המחלה תעצר. אם הטמוקסיפן לא יעזור יש עוד הרבה אפשרויות לטיפול הורמונלי כמו ארימדקס-פמרה-ארומזין

סקר בנושא תמיכת פורום בנשים חולות סרטן השד סקר שלום רב למשתתפות הפורום לצורך סקר בנושא תמיכת הפורום בנשים חולות סרטן השד נא לענות על השאלות הבאות ולשלוח אותם למייל:- [email protected] 1. כיצד הגעת לאתר ספציפי זה? 2. מה ביקשת למצוא באתר זה? 3. האם האתר עונה על דרישותייך? 4. באיזה נושאים את נעזרת באתר? 5. האם את מבקרת לעיתים מזומנות באתר? 6. האם יצרת קשר ממשי עם אחדות ממשתפות הפורום? 7.האם היית ממליצה לחולות אחרות להשתמש באתר זה? 8.האם את נוהגת לגלוש גם לאתרים אחרים? 9.האם הגלישה באתר זה משפיעה על בילוי שעות הפנאי שלך? אנא הסבירי את קביעתך. 10.האם פורום זה מספק לך תמיכה חברתית? 11. האם פורום זה מספק לך אינפורמציה רפואית ? האם היא אכן שימושית ויעילה מבחינתך? 12. מה חסרונות הפורום לדעתך? 13. מה הסכנות הטמונות בפורום לדעתך? 14. מה ניתן לייעל באתר? 15. לסיכום: איזה מקום תופס פורום זה בחייך?

סקר מטעם מי? לצורך מה? למה שנענה ?

שלום הסקר נעשה במסגרת עבודה אקדמית. מטרתנו לבדוק את יעילות הפורומים וביניהם פורום חולות סרטן השד הסקר מופץ בפורומים נוספים של סרטן השד. החולה אינה צריכה לציין את שמה או לחילופין יכולה לתת שם בדוי.

שלום במסגרת עבודה אקדמית לתואר ראשון באוניברסיטה, בנושא פורומים וחולות סרטן השד, אני שולח שאלונים לנשים חולות סרטן השד במטרה לבדוק את יעילות הפורומים. השאלות אינן חושפות ואינן אישיות יתר על המידה . כבר כיום אני משתתף מהצד בכך שאני קורא את שאלותיכן ואת תשובות המומחים, אך לצורך העבודה נדרשות התייחסויות ישירות לשאלות אלו. אודה על השתתפותכן.

קראתי בעיתון כי יש מחלה שנקראת פגט והיא סוג של סרטן השד... חיפשתי חומר עליה אבל אני לא מוצאת כלום. שקראתי תכתבה ראיתי תסמינים שדומים לשלי.. כמו הופעת פצעים שלא מתרפים סביב הפיטמה. אתה או את יכוים לספר לי על המחלה הזו ולפרט לי יותר בכללי על התסמינים... תודה עמית

לעמית שלום מחלת פגט של הפטמה זוה סוג של מחלת עור הפוגעת בפטמה שהיא סמן לסרטן בשד כלומר לכשעצמה אינה סרטן הגידול השכיח הוא DCIS כלומר סרטן המוגבל לתוך צינורות החלב (לא חודרני ) ,אך יתכן גם סרטן חודרני. לכן גילוי ממצא שכזה דורש ביצוע ממוגרפיה ןלעתים אף MRI. יש לזכור שרוב הממצאים ליד הפטמה אינם פגט אלא ממצאים עורים אחרים ולכן יש להבדק בברכה

לעמית שלום מחלת פגט של הפטמה זוה סוג של מחלת עור הפוגעת בפטמה שהיא סמן לסרטן בשד כלומר לכשעצמה אינה סרטן הגידול השכיח הוא DCIS כלומר סרטן המוגבל לתוך צינורות החלב (לא חודרני ) ,אך יתכן גם סרטן חודרני. לכן גילוי ממצא שכזה דורש ביצוע ממוגרפיה ןלעתים אף MRI. יש לזכור שרוב הממצאים ליד הפטמה אינם פגט אלא ממצאים עורים אחרים ולכן יש להבדק בברכה

לעמית שלום מחלת פגט של הפטמה זוה סוג של מחלת עור הפוגעת בפטמה שהיא סמן לסרטן בשד כלומר לכשעצמה אינה סרטן הגידול השכיח הוא DCIS כלומר סרטן המוגבל לתוך צינורות החלב (לא חודרני ) ,אך יתכן גם סרטן חודרני. לכן גילוי ממצא שכזה דורש ביצוע ממוגרפיה ןלעתים אף MRI. יש לזכור שרוב הממצאים ליד הפטמה אינם פגט אלא ממצאים עורים אחרים ולכן יש להבדק בברכה

לכל נשות הפורום שלום, כפי שכתבתי בפורום זה מספר פעמים, פורום זה הינו במה עבור נשים רבות אשר פונות אליו בשאלות לאנשי מקצוע, לצורך קבלת מידע או תמיכה רגשית. עם זאת, לעתים הפורום מנוצל על ידי גורמי שיווק המנסים לפרסם את עצמם ומשתמשים בפורום זה למטרות כלכליות. כאשר אנו מבקשים מאנשים אלו לחדול מניצול של הפורום למטרת שיווק שיטות שנויות במחלוקת, הם שולחים את הפרסומות שלהם לכתובת המיילים של הנשים. לכן אני מציעה לכולם לקרוא בביקורתיות רבה את הפרסומות השונות שתקבלו למילים שלכם. בברכה, אנה

תודה לך אנהעצתך חשובה לנו איליין

תודה רבה, עצתך חשובה לנו !!

איך שאת חושבת עלינו......... טוב לדעת שיש מישהי שממש אכפת לה ועושה דברים מכל הלב. יישר כוחך.

להלן כתובת המייל שלי [email protected] תודה.

שלום לכולם אני חליתי בסרטן השד לפני כ שבעה חודשים. לאחשגיליתי גוש בשד קבלתי טיפול כמו כשבעה חודשים היום אני אחרי קריתת שד לפני הקרנות מאז שחליתי והטיפולים אני סובלת מגלי חם משהו יכול להמליץ על משהו תודה מאר פשושית ומסר לכולם לשמור על מורל גבוה אופטימיום ולהיות שמחים

בדיוק ראיתי שענו על שאלה דומה בפורום סרטן שד ב ynet

שלום לך, נשים העוברות טיפולים כימותרפיים, סובלות לעתים מתופעות האופייניות לגיל המעבר. באתר של עמותת "אחת מתשע" תוכלי למצוא פרק שלם המוקדש לנושא של התמודדות גלי חום ובו עצמות רבות שיכולות לסייע לך. להלן הקישור לפרק זה: http://www.onein9.org.il/upload/menopause.doc בברכה, אנה

הרופא שלח את אמא שלי לבדיקות US של הבטן, מרקרים, מיפוי עצמות, ו CT , שאלתי האם CT מסוכן מבחינת הקרינה לסוג הסרטן הממאיר? (הסרטן עם קשריות ללימפה) האם לא עדיף לבצע MRI מאשר CT ? הבנתי שב MRI אין קרינה והבדיקה יסודית יותר, מאשר ב CT . ככשאלתי את הרופא למה CT ולא MRI אז הוא אמר לי " כי זאת הבדיקה שצריך לבצע" אני לא שקטה עם הבדיקה הזאת . לדעתי עדיף MRI האינטואיציה שלי אומרת לי לחזור לרופא ולבקש MRI . אשמח לתגובתכם. תודה

שבת שלום לכולם . עכשיו מתחילות לעלות לי חששות אולי כי אני מתחילה לעקל את עניין המחלה, אני מאוד קשורה לאמא שלי (הבת הקטנה שלה) התחלתי לשאול את עצמי האם אני בודקת מספיק ? האם אני קוראת מספיק? האם בחירת הרופאים שאני כרגע בודקת זה מספיק טוב עבורה .. האם מרפאת שד בבית חולים שיבא נחשבים לטובים בתחום ? האם אני יכולה לסמוך עליהם? אני רוצה את הכי טוב עבורה היא יקרה לי מכל , אני רוצה שהיא תחלים !!! אני מתחילה להאשים את עצמי שלא שיכנעתי אותה מספיק ע"מ לעבור ממוגרפיה כל שנה, יכולנו לגלות את המחלה בשלב התחלתי , וכרגע לפי מה שהבנתי אנחנו נמצאים בשלב 2 כמו שאמרו לנו הרופאים ששלב 2 סיכויי החלמה טובים, האם זה נכון ? אני זאת שכל הזמן אמרתי לאמא שלי " לכי תבדקי זה חשוב, למרות שאנחנו יודעות שאין לנו מחלה תורשתי של סרטן במשפחה זה חשוב ליבדק" איפה הייתי ? למה לא התעקשתי מספיק שתלך ליבדק? אני פשוט מרגישה אשמה!!! לא מספיק לנו כל העצבות התיסכולים וחוסר האונים... היום רצתי לקופת חולים מאוחדת בחדרה ביקשתי מאחת הפקידות תור דחוף למיפוי עצמות וסי טי של בית החזה לא תאמינו למתי רצו לקבוע תור: סי טי יהיה רק ב 17/7 ומיפוי עצמות רק בתחילת חודש הבא, אמרתי להם שאני לא מוכנה ואין לנו זמן לבזבז, לא מדובר פה בנקע או בשבר , החלטתי שאני לא מוותרת להם וביום ראשון אני פונה למנהל קופת חולים שיקבעו תור דחוף , חוצפנים!!! האם גם לכם היו חשששות כאלה? אני לא יודעת איך מתגברים על החששות האלה , האם אתם יכולים לומר לי איך הרופאים במרפאת שד בבית חולים שיבא ? האם מישהי מטופלת שם ? חייבת כדור הרגעה ממכם. תודה

הי, איזו בת טובה ומסורה את! קודם כל תרגעי, גם בשבילך וגם בשביל אמא. אין לך שום אחריות על מה שקרה לאמא, וזה לא מתפקידך לשלוח את אמא לבדיקות. היא ילדה גדולה ובוודאי שמודעת והייתה מודעת לבדיקות שמומלץ לעשות. עכשיו את איתה וזה מה שחשוב, רק תזכרי שאם תשדרי חוסר בטחון בהחלמתה, חרדה ופחד, זה לא יתרום לה. לשאלתך - שלב 2 אכן שלב מוקדם ויש את כל הסיכויים שאמא תחלים. מרפאת שד בשיבא אכן מרפאה מצויינת עם רופאים מצויינים. אני לא יודעת מי מטפל באמא שלך (אני מטפולת של דר' מירב בן-דוד, רופא מקצעיות ובן אדם מקסים), אבל מנהלת המרפאה, דר' בלה קאופמן נחשבת לאחת המובילות בארץ. היא עוברת על כל הפרוטוקולים (הטיפולים המומלצים) של כל החולות, את תמיד תוכלי להגיע אליה לביקור פרטי דרך בית חולים אסותא אם תרצי לדבר לפגוש אותה אישית. את תמיד תוכלי לקבל גם חוות דעת נוספות,ויש מספיק מומחים בתחום, אבל כדאי לעשות זאת אחרי שיהיו בידיך תוצאות של כל הבדיקות. CT וMRI בדיקות לגמרה שונות - ה-MRI בודק רק את השד וטוב כבדיקת סקר (כלומר לגילוי המחלה) ולכן לא תמיד הכרחי כשכבר ידוע שהגוש ישנו. יש אפשרות שמי שירצה MRI זה כירורג, אבל לא בטוח. CT חזה ובטן נועד על מנת לוודא שאין גרורות ולכן לא תחליף ל-MRI. כן תתעקשי על הקדמת הבדיקות עד כמה שאת יכולה, אבל בנינו, שבועיים זה לא אסון גדול וכל רופא יגיד לך שזה לא משפיע על מהלך המחלה. חשוב חשוב לשמור על קור רוח ואם צריך לקבל הדרכה ותמיכה . התהליך הוא לא קל ולא מהיר, אבל צריך להאמין במאה אחוז שהכל יהיה בסדר ולעשות את כל מה שנדרש (ואת עושה) כדי שאמא תבריא. בהצלחה!

לליבי שלום בדיקת הבחירה לראות היא CT ולכן נראה שיש לבצע CT .אומנם נכון שCT היא בדיקה עם קרינה אך הנזק לעומת התועלת במקרה שכזה הוא זניח בברכה

בהמשך לשאלתי על חוות דעת לטיפול אונקולוגי. בקשת יותר פרטים אז סוף סוף נפגשתי עם אונקולוגית חביבה מלין. אני בת 48 יש לי ווסת/ הגוש שלי היה בגודל של 8 ממ בשד ימין הוציאו לי 27 בלוטות לימפה אחת מהם היתה נגועה לצערי עברתי שוב ניתוח לאחר כחודש להרחבת השוליים קיבלתי תשובה שיצא נקי ברוך השם. הרופאה שלחה את הדגימה לחול כעת עלי לחכות כחודש לתשובה כול זאת בתנאי שיאשרו לי את הבדיקה אני שואלת מי מאשר לפי איזה קריטריונים האם במידה שלא יאשרו לי את הבדיקה עלי לעבור טיפולים כימוטרפים? איזה אפשרויות יש לפני?והאם כדאי לי לחכות חודש אני בסיפור מינואר וכל הזמן אני בהמתנה.תודה מראש ואשמח לקבל עוד המלצות.אתיז אני מעתיקה את האבחנה-שליחת חומר לביצוע oncotype. - +.stage 11a t1c n1a mo -t-1.2cm.n1\27 .lv1. er\pr 50% 2 - her-2 neg.gr 2.

אתיז שלום, אני מניחה שהבדיקה תאושר. במקרה שלך היה גידול קטן אבל עם בלוטה מעורבת, וגם המאפיינים הנוספים טובים ממה שאני קוראת. כדאי לחכות חודש- כי אז הכל יהיה יותר ברור, נוכל לראות באיזה קבוצת סיכון את, ולהחליט אם צריך כימוטרפיה או לא. קחי בחשבון שלפעמים הבדיקה לא חד- משמעית, ואז תשובי לדיון עם האונקולוגית מלין. אני שמחה שחשבת שהיא חביבה, בעיני יש חשיבות רבה לקשר עם הרופא/ה. בהצלחה, מירב בן דוד

אני חולה בסרטן שד כ-4 שנים ומטופלת בפמרה. בני עומד להתגייס לצה"ל בקרוב. אני מאוד מודאגת, לחוצה ומתוחה בשל כך. האם העובדה שאני חולה בסרטן שד יכולה לגרום לכך ששירותו של בני לא יהיה קרבי? אודה לכם על תשובתכם מנסיונן של נשים אחרות במצבי. זהבה

הי, למיטב ידיעתי, בנך יהיה זכאי לת"ש - הקלות בתנאי שירות ברמה מסויימת. כלומר,יש אפשרות שלא יהיה בקרבי, משום שהקלות בת"ש משמעותם יציאה מוקדמת הביתה. כשיגיע לבקו"ם (שנקראה היום "מיטב") שיבקש לדבר עם קצינת או מש"קית ת"ש. ממליצה שתציידי אותו במכתב מהרופא על סוג הטיפולים שאת מקבלת ומכתב שלך על מצבך הבריאותי. בהצלחה והרבה בריאות

גיוס קל לשניכם. כמה טיפים: 1) הרבה תלוי גם בו וברצון שלו, תנסי להפריד למרות הבעיתיות בין שני הנושיאם, חשוב שהוא יחיה את חייו למרות וכחלק מהתמודדות שלך. 2) אני (לפני מיליון שנים) הייתי עם אמא חולה ועשיתי הפוך- על מנת להיות קרובה הביתה- לפני הגיוס פניתי ללשכת גיוס וכך כל הניירת ליוותה אותי מיום החיול והלאה. יש מצב שניתן גם היום לעשות את זה, פני לקצנית פניות הציבור, ניתן למצוא טלפנוים ודרכי התקשרות באתר של צהל... 3) כשאני עברתי את התמודדות האישית שלי- היו לי שני בנים הקרבי. והם הגישו את הניירות שלי, ואז קיבלנו לפמאל טפסים דרת משק"ית ת"ש עליהם חתם האונקלוג המטפל. ואז היו להם הקלות רבות יש כל מיני רמות של ת"ש...יש לחזור כל יום הביתה, ויש פעם בשבוע לשבת מלאה. אבל, עשי טובה לך ולבן- חישבי על הצרכים שלו גם... ולא רק על הקירבה לבית. לא שזה קל, אבל הוא חייו לחיות את חייו ללא הרגשת החמצה או כעס עלי המחלה ועליך. רק טוב,

אני בת 39 בריאה ונושאת בדמי את הגן האחראי לסרטן השדBRCA 1 . הנני במעקב רפואי צמוד בגלל הנשאות שלי. אמי שנפטרה לפני כשנה וחצי בגיל 64 חלתה בסרטן השד בגיל 54 אח"כ בסרטן המעי הגס בגיל 60 ולבסוף בזמן הטיפול הכימי נתפשטו גרורות של סרטן שד +סרטן הפיריטינאום בחלל הצפק (אמי עברה כריתת שחלות מניעתית בזמן שנותחה לכריתת הנגע בקולון). הנני מבינה שכיום הסיכון שלי לחלות בסרטן שד הוא 80% ועיקר החשש הינו מסרטן השחלות שהינו קשה לאיתור מוקדם. באחרונה הרופאים שעוקבים ושומרים על בריאותי לוחצים חזק על כריתה מניעתית של השחלות (אז הסיכון לחלות בסרטן שד ירד ל-50%) ובנוסף לכרות את השדיים (אז הסיכון לחלות ירד ל-10% הסיכון הרגיל באוכלוסיה). ברצוני להכנס להריון נוסף לפני הכריתות למיניהן שהחלטתי כבר לבצען. שאלתי היא עד כמה אני מסכנת את בריאותי אם בכלל? לדעת האונקוגניקולוג שלי זוהי רולטה רוסית כהגדרתו (אני כבר אמא לשתי בנות מקסימות). אשמח לקבל חוות דעת נוספת על הסכנה שבהריון הנוסף על האצת האפשרות לחלות בסרטן שד או שחלה האם זה עד כדי כך מסוכן? האם צריך לבצע איזשהן בדיקות מקדימות? תודה, שולמית

לשלומית תודה על שאלתך החשובה המייצגת מצב רפואי בעייתי אך שכיח. כפי שתארת, וכפי שהרופאים אמרו לך, את נמצאת בסיכון גבוה מאוד ללקות בסרטן השד ו\או השחלות עקב הסיפור המשפחתי שלך ובעיקר עקב היותך נשאית של הגן BRCA 1 . לכן, הגיוני מאוד לבצע כריתה מונעת של השדיים, בכדי למנוע הופעה אפשרית של סרטן השד. בנוסף, יש צורך די מיידי לבצע כריתה מונעת של השחלות. הבעייה עם סרטן השחלות היא שקשה מאוד לגלות אותו מוקדם. בדרך כלל מומלץ לכרות את השחלות בגיל 40 (ולאחר סיום הילודה הרצויה). מאחר ואת מעוניינת בעוד הריון, דבר שיגרום לדחיית הניתוח בשנה, כדאי לך לשקול לבצע הפריית מבחנה, להקפיא עוברים, לאחר מכן לכרות השחלות ולאחר כריתת השחלות, כאשר הסכנה יורדת בצורה משמעותית, ניתן להחזיר העוברים המוקפאים לרחם ולהיות בהריון. מכל מקום, לא כדאי לדחות הניתוח יותר מדי. בהצלחה פרופסור אילן כהן

שולמית יקרה, אנא תזכרי, שדעתו של פרופ' כהן הינה רק דעה, והוא בסה"כ בן אדם. ישנם רופאים שהרבה פחות נחרצים בנושא. למשל פרופ' פרידמן מבית חולים תה"ש, שהוא מומחה לאונקו-גנטיקה. כך שלפני שאת מקבלת החלטה כל כך חשובה על סמך התגובות בפורום, ממליצה בחום להתעמק בנושא. הרי לא כל נשאית בסופו של דבר תחלה (אני לצערי כן, אבל מי אמר שאת?). האם בסיפור המשפחתי שלך הסיפור הוא של שד או של שחלות? עד כמה נפוץ? באיזה גיל? אני שמעתי מיותר מרופא מכובד אחד, בפעם האחרונה ביום עיון למתנדבות של "יד להחלמה" כששאלתי בפרוש את השאלה, שהריון כשלעצמו אינו גורם לסרטן, אלא הבעיה היא שבזמן הריון אם חלילה מתפתחת המחלה לא ניתן לטפל בה. אני שמחה שקיבלת החלטה אמיצה לעבור ניתוח מניעתי, שווה שתתיעצי עם עוד מישהו כדי שתהיי לגמרה שלמה ושקטה לגבי העיתוי. בהצלחה והרבה בריאות.

ואני אומרת פשוט לגדל באהבה ובשמחה ובעיקר בבריאות את 2 הבנות שיש לך. לשמוח איתן, לטייל איתן, להנות . מדוע להכנס להרפתקאות מסוכנות ? בהצלחה.