פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14651 הודעות
9817 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

באינטרנט - למי שזה רלוונטי כדאי לדעת... לפי דעתי לקחת בעירבון מוגבל אבל לא יכול להזיק להמנע.. ביי ביי ושבוע טוב! <<<<הי לכולם , לכל הזוגות שמנסים להכנס להריון ולא מצליחים מסיבה לא מוסברת ברצוני לספר סיפור שקרה לנו. אשתי ואני מנסים מזה שנתיים ועברנו את כל המסלול המקובל וגם מעבר לכך: טיפול באיקקלומין, זריקות + הזרעות, צילום רחם , היסטרוסקופיה, בדיקות זרע, בדיקות הורמונליות , (גם רפואה אלטרנטיבית כמו סדנאות רוגע, טיפול בקנדידה וכד'), ולבסוף גם 2 מחזורי IVF שכשלו. בכל הבירור שבוצע הכל היה תקין לחלוטין . בשני מחזורי הIVF נתגלתה תופעה מדאיגה בה הזרע לא הפרה את הביצית באופן טבעי אלא רק לאחר התערבות בשיטת ההזרקה ( ICSI) . הרופא מסר לנו שכנראה ישנה בעיה או בביצית או בזרע כך שהזרע אינו מסוגל לחדור את הביצית. מאחר ולא השלמתי עם הממצאים לאור העובדה ששנינו בריאים ברוך השם, ואין שום סיבה נראית לעין, התחלנו בבירור ואיסוף מידע בנושא באינטרנט, למרבה המזל נתקלנו במאמר על מחקר שבוצע ע"י פרופסור פרייזר מקניגס קולג' בלונדון שמצאה את הקשר בין הפרעה במנגנון חדירת הזרע לביצית מנגנון הנקרא בשם "acrosom" לבין מרכיב הנקרא "genistein" , פיטואסרוגן שהוא אחד המרכיבים הקיימים במוצרי סויה למיניהם. לפי מחקר זה שבוצע מתישהוא ב- 2003 ופורסם רק לאחרונה, נוכחות של פיטואסטרוגנים (אסטרוגנים מהצומח כדוגמת ה - genistein) בגוף האישה בזמן הביוץ משבש את מנגנון החדירה של הזרע לביצית מבלי לפגוע בזרע עצמו כלומר ריכוז, תנועתיות וכד'. ולכן בבדיקת זרע לא ניתן לזהות בעיה. מאותו רגע "נשפך עלינו" זרם מאמרים בנושא ואפשר לומר שזהינו את הבעיה באופן ודאי מאחר ואישתי צמחונית וצורכת מוצרי סויה באופן קבוע ובמינון גבוהה יחסית , וגם אני בשנים האחרונות גיליתי את "היתרונות הבריאותיים" של הסויה והתחלתי בצריכה די עקבית של מספר מוצרים וביחוד לאור העובדה שסבלתי מגרישות ללקטוז בחלב פרה. המסקנה היתה ברורה - להפסיק מיד לצרוך מוצרי סויה!חברה - מה אגיד לכם... חודש לאחר הפסקה מוחלטת של צריכת מוצרי סויה אנחנו בהריון שבוע 5 ובעזרת השם שהכל ימשיך להיות תקין. ואפילו אישתי התחילה להסניף "סופרפקט" לתחילת הטיפול הבא , וכמובן שעם גילוי ההריון הפסקנו מיד לפי הוראת הרופא. בקשתי אליכם - נא הפיצו לכולם בכל דרך אפשרית, וכך אולי ניתו סיכוי לזוגות שלא יודעים על כך ושצורכים מוצרי סויה. ניתן להכנס ל"גוגל" ולהקיש חיפוש ל- genistien & sperm ולהכנס לאחד המאמרים של פרופ' פרייזר . בהצלחה לכולם !!!>>>>>

26/11/2005 | 20:20 | מאת: ילדת האוקיינוס

מעניין. תודה על הכתבה!

26/11/2005 | 11:36 | מאת: שרית

אני יודעת שקשה לך תאמיני לי אין אחת שלא קשה לה גם אם היא אחרי טיפול או לפני וחיה על עניין המחזור. אבל את צריכה לנסות איכשהו להירגע זה לא יעזור אם תבכי כל היום הבכי אולי עוזר לפרוק את הכאב אבל לא עוזר בנסיון בלראות את הדברים ברורים יותר. נכון שיש כאלה שזה הולך להם קל וכמו שאומרים "אלוהים נותן אגוזים למי שאין שיניים" אבל גם אני וגם כולם מקווים שהכל יעבור וזה יישאר כזכרון מר כשיהיה לנו ילדים מבטיחה לך.

26/11/2005 | 23:40 | מאת: מילי

תודה על העידוד בטוחה שאלוהים יחוס על כל אישה שרוצה להיות אמא . ויום הוא ישמע אותנו ויברך אותנו והבכי יהפוך לשמחה אמן ושוב תודה

26/11/2005 | 11:19 | מאת: נטלי

בוקר טוב ילדת האוקיינוס. אני בסבב שני של טיפול IVF כאמור הטיפול הראשון נכשל. הפרוטוקול הראשון, הניב 7 ביציות שמתוכן 4 הופרו והוחזרו 2 עוברים , ושתי העוברים האחרים שהופרו לא שרדו. בקיצור גם לא נשארו לי מוקפאים להחזרה. לא הכי מעודד. בכל אופן הטיפול הבא שונה מבחינת הפרוטוקול והרופא הגדיל לי את המינון ולפני הטיפול אני אמורה להתחיל ביום השני של המחזור לקחת גלולות למניעת הריון. האם שמעת על פרוטוקול מסוג זה? אשמח לחות דעתך. שבת שלום. נטלי.

26/11/2005 | 14:38 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום נטלי, כן, הפרוטוקול שתארת ידוע ומוכר מאוד, והרבה בנות הצליחו איתו. אני מקווה שגם לך הוא יביא את ההריון המיוחל, ושהטיפול השני יהיה גם המנצח. תעדכני?

26/11/2005 | 22:51 | מאת: נטלי

שלום ילדת האוקיינוס. מקוה שהיתה לך שבת נפלאה. אשמח לעדכן בהמשך, רק רציתי להבין מדוע הרופא נתן לי את הפרוטוקול של תחילת הגלולות למניעת ההריון ולאחר מכן את המשך הזריקות המקובלות מה ההבדל בין שאר הפרוטוקולים לפרוטוקול שקיבלתי? מרוב התרגשות שכחתי לשאול את הרופא. תודה ושבוע טוב. נטלי.

26/11/2005 | 00:01 | מאת: שירלי

כמעת כולן מדברות על זה שהן צריכות אח/ות לבן/ת שלהן........ ואנחנו מתות שיהיה לנו בן/ת אחד....... רק אלוהים יודע מה אנו מרגישות...............מצטערת אם פגעתי....אבל זה מה שאני או כמה נשים כמוני מרגישות......אין מה להוסיף. שבת שלום

26/11/2005 | 10:11 | מאת: ניני

שמישהי פה לא מבינה כמה זה קשה למי שעדיין אין בכלל ילדים. אין לי ספק שבעיות פוריות לפני ילד ראשון מלוות בהמון לחץ וחרדה נוסף על התסכול והכאב. למרות זאת יקירה, אני לא חושבת שיש פה תחרות, אין איזה סל כזה של ילדים שמחלקים ממנו לפי מי שמגיעה לה קודם.אנחנו בסך הכל פה כדי לעודד אחת את השניה, דוקא במקום שכולנו מתחברות אליו- הכמיהה לילד. אני מאחלת לך הצלחה, ובקרוב, ושכל השיחות האלה ישארו זכרון רחוק בעוד זמן קצר. חיבוקים((()))

26/11/2005 | 14:35 | מאת: ילדת האוקיינוס

שירלי היקרה, קשה, וגם לא כדאי, לנסות להשוות כאבים, להתחרות למי כואב יותר או לשפוט אחרים. אנחנו כאן כדי לחלוק בכאבים, לעזור זו לזו, ולעבור את התקופה הקשה הזו קצת, טיפה יותר בקלות. הפורום שלנו עדיין בתהליך גיבוש, ויש בו מבחר הטרוגני של משתתפים ומשתתפות - חלק מנסים לילד ראשון, חלק לשני או שלישי. אבל לא רק זה מפריד בינינו - לכל אחד כאן צפויה דרך אחרת בנפתולי הטיפולים -יש כאלו שיצליחו בהזרעה ראשונה, ויש כאלו שיצטרכו לעבור כמה וכמה טיפולי IVF (אני מקווה שלא, אבל המציאות מראה שגם זה קורה). ההטרוגניות היא טובה ויפה, אבל דורשת מכל המשתתפים לפתח מעין קוד בלתי כתוב של רגישות ושל תבונה. אני אישית מתנגדת לקביעת כללים פורמלית, ומעדיפה לסמוך על תבונתם ורגישותם של משתתפי הפורום - אני מאמינה בכם. אלו בינינו שכבר הורים לא "מנפנפים" בהורות שלהם ולא מספרים כאן על החוכמות של הילדים שלהם, ובמקביל, אלו שעדיין אינם הורים מקבלים גם את ההורים שבינינו ואת כאבם, ולא ממעיטים ממנו. אני מקווה שבאמת נצליח לגבש כאן קהילה כזו - חמה, תומכת, מחבקת וסובלנית. זה דורש מאמץ ויכולת התעלות, אני יודעת, ויש ימים שפשוט אין אפשרות להכיל גם כאב של אחרים. אבל זה גם היתרון שיש לאינטרנט על פני ה"חיים האמיתיים" - אפשר לבוא לכאן רק מתי שרוצים, ואפשר להתעלם מהודעות שלא "נוחתות" עלינו טוב ביום מסויים. אני מקווה שגם בימים קשים תוכלי להיעזר בפורום הזה, ויותר מהכל - שהימים הקשים האלו יגיעו לקיצם בהקדם. ((חיבוק))

26/11/2005 | 16:52 | מאת: זיו

ליידע כללי!!!!!!!! גם לילד הראשון שלי עברתי מספיק טיפולים. מה לעשות? לא להכנס לפה יותר בגלל שיש לי ילד אחד? אוקיי אקח לתשומת ליבי שב"ש זיו.

26/11/2005 | 18:14 | מאת: ניני

לא חושבת שאפשר היה לכתוב את זה רגיש יותר ומכיל יותר ממה שכתבת. אמיתי.

26/11/2005 | 19:42 | מאת: ל

גם לי אין ילדים כלל,שירלי. אבל אני לא נכנסת לצלחת של האחר כל אחד חושב שצרותיו הכי גדולות בעולם הן. בתפוז הפורום הור רק לזוגות בטיפולים ללא ילדים. ויש שם סיפורים של בנות ממש קשים,לפחות לי. מצ"ב סיפור אחד ,למשל ,שצרם לי והיו בנות שגוננו על הכותבת -מה דעתכן? http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/myLastMsgesAll.asp בנות,צריך לשמור על פרופורציות

25/11/2005 | 23:58 | מאת: מילי

היי! אוף, אני שוב בוכה, אני שוב בדיכאון ואני שוב במחזור.......... מה עושים ?איך חיים עם האכזבה בתמידית הזאת? אני חיה לא לפי תאריכים של לוח שנה ,אלא לפי תאריכים של המחזור ואין סוף לספירות האלה. מלה לא מגיע לנו להיות אמא? למה אלה שלא רוצים , בא להם הכי בקלות ואנחנו שמנסים ללא הפסקה , לא מגיע כלום חוץ מהמחזור החודשי? למה העולם כזה אכזר? למה???

26/11/2005 | 00:04 | מאת: שירלי

אני מזדהה איתך......אל תבכי ילדה....אני בטוחה שזה יבוא יום אחד חיבוק גדוווווווול

26/11/2005 | 00:23 | מאת: ל

תחושת הלא פייר הזו מוכרת לי . הציפיה הזו והמתח ובסוף יום קבלת המחזור המאכזב..... המון הצלחה לכולנו ואין ברירה צריך לשמור על אופטימיות.

26/11/2005 | 14:05 | מאת: ילדת האוקיינוס

מילי היקרה, תחושת חוסר הצדק המשוועת היא ללא ספק מאפיין מוכר ולא חביב אצל מטופלות פריון. יש גם עוד נטייה, והיא - להתמדק כל-כך בנושא הטיפולים שהשתלט על חיינו, שלא מצליחים לראות גם בעיות ואסונות אחרים שפוקדים אנשים בסביבתנו. החיים הם לא הוגנים, כל אחד מקבל חבילה אחרת, ולפעמים זה נושך וכואב מאוד. אבל אין ברירה, אז ממשיכים הלאה. ויום אחד גם המחזור שלך לא יגיע, ואת תזכי להיות אמא, ותגידי לעצמך שהיה שווה לחכות.... (((חיבוק))

26/11/2005 | 23:35 | מאת: מילי

אני מקווה שיום אחד כל הדמעות שלנו לא יהיו לשווא ויגיע יום וכולנו נהיה בהריון אמן

25/11/2005 | 20:15 | מאת: ל

הי ילדת האוקינוס, אני אחרי IUI היום . יש לי כאבים חדים באיזור הרחם וגם דימומים קלים כמו התחלת מחזור מה זה אומר? וכן מה זה אומר שיש מעט נוזל הדוגלס? תודה

25/11/2005 | 23:40 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום ל, כאבים אחרי IUI הם צפויים ונורמליים, וכך גם הדימום הנובע מפציעה קלה של צוואר הרחם שכנראה ארע בעת החדרת הקטטר לרחם. אין לך כל סיבה לדאגה. נוזל בחלל הדוגלאס אומר שכנראה הביוץ ארע לא מזמן. בקיצור, הכל מתקתק כמו שצריך, ועכשיו לא נותר לך אלא לטפס על הקירות במשך שבועיים עד הבטא, וכולנו נחזיק לך אצבעות שתהיה חיובית ויפה!

26/11/2005 | 00:25 | מאת: ל

סליחה שוב,ילדת האוקינוס נוזל מועט בדוגלס נראה עוד ביום רביעי ,בבדיקת האולטרא סאונד שעשיתי בבוקר. יכול להיות שבייצתי עוד לפני הIUI בזמן שהזקיק הכי גדול היה 17 מ"מ הE2 2173 והפרוגסטרון 1.4? תודה שוב.

26/11/2005 | 19:38 | מאת: רומי

.

26/11/2005 | 22:04 | מאת: ל

תודה. אני אחרי IUI אחרון (שביעי ומנצח)ולפני IVF ראשון. בהצלחה גם לך ולכולן.

25/11/2005 | 19:41 | מאת: קרנוש

שלום רב לכולן... חדשה באתר.... לאחר שנים רבות של גלולות הפסקתי אותן לפני יותר משנה. הרבה זמן מחזורים היו לא סדירים וכעת לפי הרופאה ( והעצבים שלי) הגיע הזמן לעשות משהו... בשיחה עם הרופאה היא אמרה לי שיש לי עודף הורמון גברי בגוף ומלווה בהשמנת יתר ואקנה. ( לא שחלות פוליציסטיות לדבריה) הרופאה רוצה להתחיל טיפול בסטרואידים על מנת להוריד את רמות ההורמון הזה ואולי גם לחזק ביוץ ( איקקלומין). האם מישהי שמעה על סוג כזה של טיפולים? האם זה משהו חדש רו כל כך ארכאי שלא שמעתי עליו בגלל זה? האם מישהי שטופלה בצורה הזו יכולה לשתף מה והאם היו תופעות לואי? תודה מראש ובהצלחה לכולנו קרנוש

25/11/2005 | 23:37 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום וברוכה הבאה, קיים פרוטוקול לפיו נוטלים כדור פרדניזון המכיל סטרואידים החל מהיום הראשון למחזור ועד לביוץ. זו שיטה חדשה יחסית ולא כל הרופאים מאמינים בה. אצלי הפרוטוקול הזה צורף לטיפול המנצח ממנו נולדו לי התאומים המקסימים שלי, אבל אי אפשר לדעת כמובן אם זאת היתה הסיבה להצלחה. אציין שאצלי לא נתגלתה בעייה של עודף הורמון גברי, לא השמנת יתר ולא אקנה, והפרוטוקול נרשם לי ע"י רופאי כעוד סוג של "גיוון קל" בטיפול כדי לנסות להצליח במקום בו נכשלנו בעבר, ואכן הצלחנו. המינון שנרשם לי היה נמוך ביותר ולא היו לי שום תופעות לוואי. בהצלחה!

26/11/2005 | 09:57 | מאת: ניני

בזמנים של התקפים אסמטיים וזה במפורש גורם להגברת התאבון ולעיתים לשיעור יתר. אני מניחה שזה תלוי במינונים. הרופאה שהמליצה לך על הטיפול היא מומחית לפוריות?

25/11/2005 | 17:23 | מאת: מיכל

אני בת 31, אחרי 13 שנים רצופות של גלולות. לפני חצי שנה התחלנו לנסות להרות. כל חודש אני מבצעת בדיקות ביוץ ביתיות בתאריכים המיועדים לביוץ ועדיין לא היתה תשובה חיובית. האם יכול להיות שאחרי שימוש ממושך כ"כ בגלולות - הביוץ לא חזר?? מה אפשר לעשות כדי להחזיר את הביוץ??

25/11/2005 | 18:08 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום מיכל, יש נשים שבדיקות הביוץ לא עובדות עליהן, ולכן אין להסיק שאת לא מבייצת רק על סמך הבדיקות הללו. בדיקת דם פשוטה שמבצעים כ-7 ימים אחרי מועד הביוץ המשוער תוכל להראות בוודאות האם ביצת או לא באותו חודש. כל רופא נשים יוכל לתת לך הפניה לבדיקה כזו - קוראים לה בדיקת פרוגסטרון. במידה ואכן אינך מבייצת יש מה לעשות -אבל אז צריך כבר לגשת לטיפול אצל רופא שהוא מומחה לפריון. לגבי הקשר בין שימוש ממושך לגלולות לבין ביוץ: שימוש, גם ממושך מאוד, בגלולות לא גורם להפסקת הביוץ אחרי הפסקת השימוש בהן. מה שכן, לעתים קרובות לוקח לגוף קצת זמן, כמה חודשים ואפילו עד שנה - "לחזור לעצמו". עד אז ייתכנו מחזורים לא סדירים - ארוכים מאוד או קצרים מאוד, ותתכן אף הפסקת ביוץ זמנית -אך כל זה יסתדר מעצמו. בקיצור, גשי לרופא דבר ראשון ועשי בדיקת דם לבדוק ביוץ, ומשם תמשיכי הלאה. אני כאן לשירותך גם בהמשך. בהצלחה!

25/11/2005 | 14:09 | מאת: שירלי

ממי מקבלים הפניה לצילום רחם??? אם קיבלתי הפניה...אז איפה כדאי לעשות???? אני מאזור המרכז...אפילו אם רחוק אני מוכנה..... לפני מחזור או אחרי???? האם אפשר במהלך או לפני ivf???? יש לי רחם אחורי ..... האם הבדיקה תהיה קשה????? תודה

25/11/2005 | 15:19 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום שירלי, אני אנסה לענות לך על השאלות: 1. אני קיבלתי הפנייה מרופא נשים (עוד לא הייתי אז במרפאת פריון). 2. אני עשיתי את הצילום במכון של מכבי שהופניתי אליו בתל אביב, אני אפילו לא זוכרת את שם הרופא שביצע את הבדיקה. 3.הבדיקה מתבצעת בסביבות הימים ה-8-12 למחזור, כלומר אחרי שמסתיים דימום הווסת אבל לפני הביוץ. 4. לא נראה לי שכדאי במהלך טיפול IVF, לפני אין בעיה. 5. אין לי מושג אם רחם אחורי משפיע באופן כלשהו על הבדיקה. 6. קשה זה עניין סובייקטיבי, ובצילום רחם ראינו כבר כאן בפורום שההבדלים בין בנות גדולים - יש כאלו (כמוני) שחושבות שזה לא נורא, אבל יש גם כאלה שחושבות שזה כאבי תופת, אז אני באמת לא יודעת מה לומר לך... בהצלחה!

25/11/2005 | 17:21 | מאת: ל

אני עשיתי בבית החולים "קפלן" מטעם רופא הנשים שלי ב"כללית". לאנהרגשתי כלום,ממש כלום. לגבי שאלות רפואיות זה עדיף שתשאלי את ילדת האוקינוס. בהצלחה.

25/11/2005 | 12:51 | מאת: מרגו

אני לאחר 3 טיפולי הפריה וכעת התגלה אצלי צ'יסטה ברחם. הרופא אומרשהיא יכולה להעלם במחזור. האם זה יכול להפריע בקליטת ההריון בזמן הפריה?

25/11/2005 | 15:08 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום מרגו, אני מצטערת, אבל אני מתמצאת יותר בציסטות בשחלה ולא בציסטה ברחם, אז אני לא יכולה לעזור לך. מציעה לך לשאול את הרופא. בהצלחה!

25/11/2005 | 12:29 | מאת: לימור

שלום לכן, אני כפי שכתבתי בתחילת הטיפולים להיריון, יש לי 2 ילדים מקסימים ומתוקים, בן ובת הם קצת גדלו לכן החלטנו אני ובעלי לילד נוסף. בהיריון הראשוןן בסופו הלידה הסתבכה מאוד והיתה רעלת היריון שהמשיכה אחרי הלידה ודיכאון לאחר לידה שמנעו ממני להתקרב, לאהוב ולטפל בילדי וזו היתה תקופה מאוד מאוד קשה עבורי שהיום אני לא זוכרת הרבה וגם לא רוצה להיזכר בה וזו היתה תקופה לא קצרה. בהיריון השני לעומת הראשון נקלטתי בעזרת טיפולים שהיו למזלי הרב בהתחלה כדורי איקקלומין ואח"כ זריקות שבועיים ונקלטתי. עכשיו שאני מתחילה סיבוב שני של טיפולים המצב רוח לא הכי טוב בכלל, אני מאוד רוצה עוד ילד, אבל הפחד הנורא והמפחיד של דכאון לאחר לידה - דכאון בכלל מרתיע אותי מאוד ומפחיד אותי וחוץ מבעלי שתומך מאוד ואוהב אין תמיכה אחרת והפחד הוא כל כך נורא שרק להזכר מה שעברתי אני פוחדת שלא יקרה שוב והמפחיד הוא שאחרי הלידה השנייה עם בתי לא יכולתי להתקרב לבני כמה חודשים טובים אפילו לא לחבק אותו לא יכולתי שייגע בי ורק לאחר קצת פחות משנה תודה לאל הכל הסתדר אבל לאט. אני כל כך מפחדת מכל השינויים ההורמונליים וכבר עכשיו מהפחד המצב רוח בקנטים, הפחד מאוד גדול, אין חשק לכלום וזה המון מהפחד שלא יקרה ויחזור הדכאון שלאחר הלידה או משהו אחר כתוצאה מההורמונים. שמעתי שאומגה 3 יכולה לעזור בזמן ההיריון למצב הרוח. האם יש מישהי שיודעת על משהו או יכולה להמליץ אני מאוד מאוד ישמח.

25/11/2005 | 14:10 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום לימור, עולה מדברייך שיש לך מטען כבד מאוד על הלב, ולהכנס לטיפולי פריון עם כזה מטען זה אתגר לא פשוט. אולי כדאי לנסות לקבל אזשהו ייעוץ מקצועי, או לפחות איזושהי מסגרת שתוכלי לפרוק מהלב ובעיקר לעבד את חוויות ההריון והלידה הקודמות שהיו לך, שהותירו בך משקעים. לגבי אומגה 3 -תראי, כל כמה שנים צץ איזה תוסף מזון חדש שכולם מתייחסים אליו כאל תרופת פלא שפותרת כל מכאוב. פעם זה היה ג'ינסנג, עכשיו אומגה 3. אני כבר שמעתי שזה עוזר לזיכרון, לבעיות קשב ולימוד אצל ילדים - מה לא. אולי זה עוזר, וזה בטח לא יזיק, אבל מה שבטוח הטיפולים עדיין יהיו קשים שבעתיים אם לא תמצאי ערוץ כלשהו לניתוב הרגשות הקשים והחרדות שקיימים אצלך. מקווה שתמצאי את הדרך הנכונה עבורך, ובהצלחה בטיפולים.

25/11/2005 | 12:08 | מאת: לי-את

השכנה שלי שהיא גם חברה הודיעה לי לפני כמה שבועות שהיא בהריון (ילד רביעי) היא לא ממש רצתה כי זה קשה וכו אבל אם כבר אז כבר... מאז נמנעתי להגיע אליה לבקר או כל דבר שקשור אליה - אני לא חושבת שהיא שמה לב.. היא אישה טובה ואין לי שום טענה כלפיה אבל היא לא קולטת את הכאב והדיכאון בו אני שרויה. את ההתעסקות הבלתי פוסקת ובעצם אף אחד לא מבין כי יש לך לפחות שני ילדים בריאים...ואני כבר שנתיים מנסה להביא עוד ילד ותמיד זה נגמר במפח נפש היום היא הגיעה לתת לי מתנת יום-הולדת.. לא היתה ברירה... ונפגשנו שאלתי לשלומה ומה יש לה והיא אמרה בן... אני סיפרתי לה שיש לי בקרוב צילום רחם ושהחצוצרות שלי סתומות/נפוחות ודלקתיות.. היא לא כל-כך הבינה אבל אמרה לי לפחות יש לך שניים שיהיו בריאים.... נמאס לי להיות חזקה נמאס לי לתפקד כאילו הכל בסדר נמאס לי מהכללללללל

25/11/2005 | 14:02 | מאת: ילדת האוקיינוס

אין לי הרבה מה להגיד, אני כל-כך מבינה אותך... אז קבלי (((חיבוק))))

25/11/2005 | 15:32 | מאת: זיו

היי לי-את גם לי יש ילד בן 4.5 וההריון האחרון שלי הסתיים לפני שבועיים אחרי גרידה כי לא היה דופק בשבוע 9. באמת שאני גם אומרת לעצמי:"יש לי מלך בבית, אז לא נורא לאט לאט" אבל זה סתם חארטה, אני מתה לעוד אחד.... אל תדאגי בע"ה הכל יהיה בסדר. שבת שלום זיו.

25/11/2005 | 17:24 | מאת: רומי

היי לי-את, גם לי נמאס תאמיני לי, יש לי ילדה בת 4 והיא כבר ממש רוצה אחות....וזה לא הולך... אבל אנחנו הרי אופטימיים...ויהיה בסדר מחזיקה לכולנו אצבעות, רומי

25/11/2005 | 02:08 | מאת: רחלי

שלום! לפני 9 ימים עברתי הזרעה ולפני 3 ימים התחלו לי כאבי בטן בתחתונה וברחם לפעמים אני לא יודעת אם זה נובע מזה וגם יש לי דלקת בשתן וכאבי גב כאילו חלו שינויים אצלי בגוף מאז ההזרעה האם זה קשור להזרעה כל הכאבי בטן והדלקת? ויש לי גם סחרחורות ולפעמים הפרשות צהובות ממש האם זה נובע מהדלקת? האם דלקת בשתן תפריע לי להיקלט להריון? גם אם זה אחרי ההזרעה? אודה לכם עם תשובה תודה רבה.

25/11/2005 | 10:15 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום רחלי, כל מיני כאבים ומיחושים באיזור הבטן התחתונה מופיעים לעתים קרובות אחרי הזרעה, כמו גם הפרשות. על סחרחורות אני לא יודעת. אני לא יכולה לומר אם יש לך דלקת או לא -זו שאלה לרופא. תרגישי טוב ובהצלחה!

25/11/2005 | 01:04 | מאת: דורה

היי חברות, זהו. בעקבות המחזור שעכשיו כבר בעיצומו התקשרתי לרופא שלי. ביום ראשון אלך לקחת את התיק שלי ויאללא. מתחילים. בינתים ניסיתי לתפוס את "שערי צדק" בטלפון, כמו שאמרה לי הפקידה של הרופא. מסתבר שזו משימה בלתי אפשרית. אחרי שעה השארתי הודעה שלדעתי הגיעה לשלוחה הלא נכונה. משהיא כאן מכירה את מספר הטלפון של שושי שם? המספר שנתנו לי הוא- 6555045. מי זו בכלל שושי? ומה יקרה עכשיו? אמרו לי שיראו לנו סרט. יופי. מה אחר כך? זה לוקח הרבה זמן להתחיל? את הביוץ הבא יכולים כבר לשאוב לי? מאוגוסט אני ללא טיפול. עשינו הפסקה. זה ישנה משהו? לא נראה לי. any way, זוכרות כמה חששתי לספר לבוסית החדשה שאצטרך להתחיל טיפולים? ובכן, אתמול סיפרתי לה. לדעתי היא הסיבה שיש לי כזה מצב רוח טוב ואני לא מדוכאת או הסטרית. בחיים שלי לא ציפיתי לכזו קלילות. "אין שום בעייה. זה יותר חשוב." וגם - "ועכשיו תעשי בת". אח, אמן, אמן, אינשאללא. איזו אישה. כמה טוב שעזבתי את מקום העבודה הקודם שלי עם המפלצת בדמות אשה שהיתה הבוסית שלי. מרוב התלהבות שאני מתחילה להזיז דברים נהייתי קצת היפרית, אז אני מתנצלת על עודף הפטפטת, ומקווה ששמים לב שגם שאלתי כמה שאלות ואשמח אם מי שיודעת משהו על זה תשתף אותי. לילה בוקר טוב לכולן. דורה.

25/11/2005 | 01:40 | מאת: ניני

מועדון הטרום איי וי אף:) ומחר ילדת אולי תסביר לנו באמת איך זה עובד לפי כל השלבים. אני רק יודעת שזה תלוי בפרוטוקול, המחזור שבו תתקיים השאיבה בהצלחה!!!!!

25/11/2005 | 02:15 | מאת: רחלי

היי! אני רוצה לאמר לך שיש בהדסה שערי צדק פרופסור מומחה לפוריות אדם מקסים שיודע בלי שתגידי לו את הבעיה שלך ונותן לך בדיוק את הטיפול הנדרש ומוביל אותך ישר לתוצאה שאת רוצה שלב שלב והמון נשים נקלטות בזכותו להריון . גם לאחותי הייתה בעיה ואני מטופלת אצלו גם והוא מאוד ידוע וחוץ מזה את מקבלת דרכו החזרים דרך קופת החולים . שווה נסיון לפרופסור קוראים שנקר .

25/11/2005 | 10:11 | מאת: ילדת האוקיינוס

הי דורה, איזה יופי לראות אותך ככה מלאת מרץ ועזוז לקראת ה-IVF! אינשאללה שתצליחי בפעם הראשונה! קשה לי להאמין שיספיקו לשאוב לך כבר במחזור הזה, אם את כבר בעיצומה של הווסת. יש בגדול שני סוגי פרוטוקולים ב-IVF - פרוטוקול "קצר" שבו לוקחים את המדכא (דקהפפטיל, סינארל, וכו') במקביל לזריקות המגרות את השחלות, כלומר מתחילת המחזור בו שואבים, ויש פרוטוקול "ארוך" בו מקבלים זריקת דקהפפטיל ביום ה-21 למחזור, מחכים לווסת הבאה ואז מתחילים להזריק לקראת השאיבה. בכל מקרה, תדאגי בינתיים לכל הסידורים שירוצו מהר ולא יעכבו אותך. מצטערת, לא מכירה את שושי או את "שערי צדק", אבל אם זה מנחם אותך גם את אסותא קשה מאוד להשיג בטלפון... אבל יהיה בסדר. בהצלחה!

25/11/2005 | 16:58 | מאת: ל

הי דורה, אני מטופלת בביה"ח שערי צדק במחלקת IVF אצל פרופסור אהוד מרגליות. אני מרוצה מאוד.זוהי מחלקה טובה ,פרופסור מרגליות מקסים,נחמד,יסודי כולם קוראים לו שם "ניסים" כי אומרים שהרבה מצליחות אצלו להרות היכן שהרבה נכשלו. שושי היא המזכירה שלו והיא מקסימה ומאוד מאוד פרודוקטיבית ויעילה. הטלפונים של המחלקה הינם : 02-6666055 שלוחה מס' 1 (לשושי או חני) 03-6555043 גם לשושי את צריכה סבלנות רבה כי לוקח זמן עד שעונים אבל כשעונים זה תמיד "בחיוך" ושווה לחכות . אחרי שתגיעי בפעם הראשונה דרך השר"פ או דרך קופ"ח תמיד תוכלי לפקסס להם פקס ולבקש שיחזרו אלייך הפקס 02-6666211 אבל הם צריכים "לבנות "לך תיק קודם כל. אני לפני IVF ראשון עברתי את הועדה של ביה"ח ועכשיו רק נותר לי לעבור את ועדת קופ"ח שלי (כללית) פרוצדורה שתיקח שבועיים להערכת הצות. לפני התחלת הועדה בביה"ח ביקשו ממני לפקסס :תעודת נישואים,נתוני IUI (השבחות)של בעלי לכל אורך הניסיונות,פרופיל הורמונלי של בעלי ושלי(אבל תשאלי הכל את פרופ' מרגליות או את שושי) אני עשיתי את הבדיקות ופיקססתי ולא כ"כ ידעתי מה קורה אחרי יומיים הסתבר שפרופ' מרגליות כבר העביר אותי ועדה (כבר אמרתי פרודוקטיביים ,מהירים ויעלים בנוסף לנחמדות). אמרו לי שגם יזמנו אותי להדרכה (מה שלא עושים בכל בית חולים וגם לא בפרטיים) גם לי אין כ"כ מושג מה זה IVF "ילדת האוקינוס" יותר בקיאה ברזי הרפואה. המון הצלחה ואת יכולה לפנות אלי בכל שאלה וגם אוכל לתת לך בפורום מצומצם יותר את הפלאפון של פרופסור מרגליות.

25/11/2005 | 17:18 | מאת: רומי

היי דורה, אז מ"וותיקות" ivf , מאחלת לך המון הצלחה ואמן שתיקלטי כבר בטיפול הראשון. מחזיקה אצבעות, רומי

03/07/2012 | 10:56 | מאת: ורד

עשיתי שם טיפולים המחלקה נהדרת יש לי תאומים בני 1.9 חודשיים לוקח זמן עד שהטיפול ממש מתחיל הכוונה לשאיבה, כן ממש בלתי אפשרי להשיג אותם בטלפון תשלחי להם פקס שושי המזכירה מקסימה הם יחזירו לך תשובה,יש לי מספרים נוספים בטלפון השני הוא לא עליי כרגע אני אנסה להשיג לך. המון הצלחה.

24/11/2005 | 20:42 | מאת: מיכל

הייתי ביעוץ פרטי אצל שולמן שאמר שאני אתחיל בטיפול. כלומר כדורי איקו..משהו וכ' היום הייתי אצל הרופא שלי בקופ"ח שגם מתמח בפריון והוא אמר שמה פתאום אני מבייצת אז אני לא צריכה את הכדורים וישר נגיש בקשה לטיפולי פוריות.. כמו-כן שולמן אמר שלא צריך לעשות ב. זרג כי היו לי 5 הריונות.. אפילו ש-3 לא שרדו וחלק היו מחוץ לרחם.. והרופא שלי אמר שהוא לא מתחיל תהליך בלי ב. זרע מה עושים?

24/11/2005 | 21:21 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום מיכל, מה עושים? בוחרים רופא אחד שסומכים עליו ונשארים איתו ורק איתו - לפחות במהלך אותו הטיפול. אין שום טעם, וכפי שראית יש הרבה בעייתיות, בלעבוד עם שני רופאים במקביל. רפואת פריון היא לא מדע מדוייק, ולכן הגיוני שלא תקבלי שתי עצות זהות משני מומחים שונים. אני לא אגיד לך מי משניהם צודק, כי יש הגיון במה ששניהם אמרו לך: למשל לגבי איקקלומין - הגיונית הכדור עוזר לבייץ ולכן מי שמבייצת בעצמה לכאורה לא תפיק ממנו תועלת - אבל בפועל כן היו נשים שבייצו עצמונית ובכל זאת איקקלומין עשה אצלן את העבודה. איקקלומין הוא הצעד הראשון הכי פחות פולשני ומסוכן בטיפולי פריון ולכן הגיוני להתחיל ממנו. לגבי בדיקת זרע, שוב, שניהם צודקים: אם היו לך 5 הריונות (לאחרונה?) כנראה שיש זרע סביר (הריונות מחוץ לרחם לא קשורים לאיכות הזרע). ומאידך, בדיקת זרע היא מאוד פשוטה ולא מסוכנת אז למה לא לעשות? בקיצור, תחליטי את מי את מעדיפה ותני לו צ'אנס הוגן בלי לחפש דיעה נוספת שסתם תבלבל ותתסכל אותך. לא ציינת את שמו של רופא הקופה, אבל את פרופ' שולמן אני קצת מכירה ואני אישית מאוד מאוד מחזיקה ממנו. בהצלחה!

24/11/2005 | 20:24 | מאת: לימור

אני רק התחלתי את טיפולי הפוריות קצת יותר משבוע של זריקות מנוגון והייתי מאוד רוצה לדעת אם משיהי יודעת על תופעות לוואי של הזריקות?

24/11/2005 | 21:10 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום לימור, כל אשה מגיבה אחרת לזריקות מנוגון, הידועות לשמצה בתופעות הלוואי שלהן. אני למשל יכולה להתחיל מזה שכאב לי להזריק אותן, ולזה אפשר להוסיף מתיחות, נפיחות בבטן, חצ'קון תועה, ואולי עוד "תענוגות" ששכחתי. באריזת הקופסה נמצאת חוברת הדרכה הכוללת רשימה מפורטת של תופעות לוואי אפשריות, אבל הרשימה שם ארוכה מאוד ומפחידה, וממש לא הכרחי שתסבלי מכל התופעות הללו. בהצלחה!

24/11/2005 | 23:15 | מאת: ל

לי הן לא שיבשו בכלל את מהלך החיים שלי. הכל THE SAME !! בהצלחה.

24/11/2005 | 19:00 | מאת: ל [email protected]

מה שלומך? קראת מה כתבתי לך למטה?

24/11/2005 | 19:01 | מאת: ל[email protected]

25/11/2005 | 01:37 | מאת: ניני

(אולי תתני לנו עוד אות נוסף ל-ל' המסתורית הזאת...;) אנחנו במצב דומה, אני גם הגשתי את הניירת לאישור איי וי אף בקופת חולים, מקווה לשרוד את הבירוקרטיה... אעשה מה שהצעת לי כדי לכסות. היום הייתי שם להזרעה והוא אמר לעשות בדיקת פרוגסטרון ואסטרדיול ביום ב' בבוקר. לפי התוצאות אולי אצטרך לקחת שוב אוביטרל. אני מניחה שזה בא לכסות את האופציה שהזקיק הגדול היה ציסטה, והקטנים יבשילו מאוחר. מה את אומרת?

24/11/2005 | 18:24 | מאת: יעל

ביצעתי בדיקת דם ביום ה 14 לאחר החזרת מוקפאים . התוצאה היתה 940 . אני מאד חוששת מהריון מרובה עוברים. בעבר היתה לי מחיצה ברחם שהוסרה. ובהריון הוקדם היה חשש לחוסר גדילת העובר. כן שיש חשש גדול מהריון מרובה עוברים.. כלומר במידה וזה אכן הריון מרובה עוברים אאלץ לעבור דילול. מה שכומבן מפחיד מאד בגלל הסיכונים. אני לא מצליחה בכלל לשמוח על התושבה החויובית אחרי כל כך הרבה טיפולים (2.5 שנים). בגלל הפחד מהדילול והסיכונים הכרוכים בו. מי יכולה לעזור לי בנשא. האם בהכרח מודבר בהריון מרוב עוברים.? איך מתמודדים עם הפחד של סכנת אובדן ההריון בדילול. תודה לכן הפורום נהדר.

24/11/2005 | 18:46 | מאת: רומי

יעל!!!!!!!!!!!! תגידי את רצינית עם החששות?? בטא 940 אחרי שנתיים וחצי הייתי יוצאת בריקודים לרחוב!!!!!!!!!!! לא יודעת אם זה ריבוי עוברים או לאו אבל את ב ה ר י ו ן !!! אל תקדימי את המאוחר ופשוט תשמחי, הלוואי עלינו שיהיה בהצלחה עד הסוף רומי

24/11/2005 | 21:06 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום יעל, בטא גבוהה כפי שיש לך אכן מעידה על סיכון גדול יותר להריון מרובה עוברים, אבל לא בהכרח. אני מכירה כמה סיפורים של בטאות גבוהות שבסופו של דבר הסתברו כהריון עם עובר אחד בריא. במקרה יש היום שרשור בנושא בפורום "הריון אחרי טיפולים" ב"תפוז" -אני ממליצה לך למצוא אותו, אולי זה קצת ירגיע אותך. אני מבינה את הלחץ שלך, אבל מציעה לך לא "לדאוג על החשבון", אלא לחיות מיום ליום ולראות כיצד מתפתחים העניינים. כפי שכבר אמרתי, יש הריונות של עובר יחיד שמתחילים מבטא גבוהה מאוד, ויש גם מקרים אחרים (ודי רבים בטיפולים) של הריונות שמתחילים כהריונות מרובי עוברים, אבל בתחילת ההריון נופל עובר אחד (או יותר) ובסופו של דבר נשאר עובר אחד בריא (גם מישהי כזאת אני מכירה באופן אישי). וגם אם תצטרכי לעבור דילול, זה אכן לא נעים ודי מפחיד, אבל גם את זה עוברים ברוב המקרים בשלום. אבל באולטרסאונד הקרוב תוכלי לראות כמה שקים (ואולי גם דפקים - תלוי מתי זה יהיה) יש - ועד אז נסי לחכות עם המסקנות. תראי, אני לא יכולה להגיד לך בוודאות "יהיה בסדר", אבל אני הרי לא יכולה להגיד את זה לאף אשה בהריון, כי לצערנו כל מיני טרגדיות קורות בהריון מכל מיני נסיבות. אבל לשבת כל ההריון ולתת לפחדים ולחרדות, גם אם יש להם בסיס, להשתלט עליך - זה חבל ומיותר, ובטח שלא יפחית את הסיכונים שקיימים ממילא. אז אני מאחלת לך מזל טוב על הריונך, ומחזיקה אצבעות שבסופו תמצאי את עצמך עם תינוק בריא (או שניים בריאים - מנסיון זו חוויה קסומה למרות כל הקשיים שבדרך), ועם כמה שפחות חרדות.

25/11/2005 | 01:21 | מאת: דורה

איזה יופי!!!!!!!! יש!!!!!!!!! יעלי, תחכי קצת עם הפחדים. כל כך התרגלת לדאוג. קחי יום חופש מהדאגות ותשמחי!!!!!!!!!!!!!!!!!! תודה לאל, יש על מה. בדיוק רציתי לשאול אם היו בפורום הזה חדשות טובות... מזל טוב, מזל טוב, מזל טוב. תפרגני לעצמך לשמוח קצת. מגיע לך!! ושוב- מזל טוב, מזל טוב, מזל טוב. אני ממש מתרגשת בשבילך. דורה.

24/11/2005 | 16:34 | מאת: נון

מה אגיד.. מילים. זמן שלא עובר. עוד יום שצריך להעביר לפני אחרי. עכשיו יש עוד שבוע. אוזניי הפנימיות דרוכות "לשמוע" אם סמני המחזור כבר כאן. וכמה סימנים גיליתי שישנם. ומה זה הכאב הזה בצד שמאל - הרי בדקנו וראינו שבייצתי לפני כמה ימים. אז את מי לשאול. צריכה להעביר את הזמן. אני מצווה. רק לא להכנס שוב למערבולת הסוחפת של דמעות וכאב ועצב. בקושי מחזיקה את עצמי בעבודה. מתפרקת. סף המאיסות עולה. אז אפילו הלכנו לפסיכולוגית של המכון. 'את ממש עוברית. רק בת 31. ולמה בכלל התחלתם טיפול אחרי שנה? למה אתם ממהרים?' -רק עכשיו אני קולטת את הדברים שהיא אמרה. רגע - זה לא המקום לקבל תמיכה? והחברות. רק לפני חודשיים התחלתי לספר להם. ובקושי. ולא לכולן. ועדיין מרגישה שאין להן מושג מה קורה לי. ואני לא מצליחה באמת להעזר. משתפת וחוטפת. רגשי אשמה שבכלל לא הייתי צריכה להגיד כלום. החודש אנחנו חוגגים שנה לנסיונות. כמה ויאגרות עברו בביתינו. את הספר שבתמימוטיפשותי קניתי על הריון כבר מזמן איחסנתי. מנסה לא לקרוא יותר מדי כדי שהמידע לא יציף אותי. מנסה לא להתעסק יותר מדי אבל הנה התחמקתי לי לפורום. איכשהו כבר כמה ימים צפה. רק טיפה דמעות. רק קצת עצב. שלא ישתלט ועוד לא דיברתי על הרופא, וההזרעות .. די. כבר ככה ארוך מכתבי. תודה על המקום הזה. מקווה לא לפול השבוע. (שרק לא יתחיל לגדול לי הציצי השבוע..)

24/11/2005 | 16:40 | מאת: מורן

כ"כ מבינה אותך!!! גם אני מצטערת שספרתי בכלל אפילו שזה רק לחברה אחת כי היא נהיית כ"כ רגישה אלי ושואלת אותי פעמיים ביום איך אני ואיך המצברוח שבא לי להקיא מזה תחזיקי מעמד מכל דבר בחיים לומדים אפילו מזה מישהי פעם אמרה לי שאי אפשר שיהיה הכל טוב- משהו חייב לא ללכת... קבלי ממני <<<<חיבוק>>>> ענק

24/11/2005 | 17:01 | מאת: ילדת האוקיינוס

כל מילה בסלע. לא, בעצם לא בסלע - אלא עמוק, עמוק בלב. כולנו היינו שם, חלקנו ממש עכשיו שם או שנהיה שם בעוד שבוע... ואת הצלחת לא לפספס שום דקויות בחוויה המפוקפקת הזאת. איזה פסיכולוגית אומרת למי שמנסה להכנס להריון ש"היא ממש עוברית"? (מישהו אמר "טעם רע" ולא קיבל?). פיכס. אבל למה שלא יתחיל לגדול לך ציצי? אצלי זה היה הסימן האמיתי הראשון להריון. מחזיקה אצבעות לשבוע הבא, ובינתיים אנא השארי עמנו.

24/11/2005 | 17:20 | מאת: נון

כשהציצי גדל אצלי, זה אומר שעוד שבוע יבוא המחזור.. וכמה שזה מבלבל. הרי כתוב בספרים שלעתים תחושות חזקות של מחזור זה הריון. אז בפעם הראשונה ששמתי לב נורא שמחתי. בפעם השניה כבר חשדתי.. והיום זה נהיה ברור. ברגעים אלו ממש, שבוע טרום מחזור, בפעם הראשונה החודש, אניי חשה את הטעם הזה בפה. האחות בכיתה ו' הבטיחה לנו, שאישה יודעת מתי המחזור בא. שנים תהיתי איך יודעים. ומי זו האישה הזו שיודעת אולי תגלה לי גם.. אבל עכשיו מומחית נהייתי. ועצוב לי פתאום. לא רוצה להשלות את עצמי. רק שלא יתגברו הסימנים. כי אז שוב הזמן יאבד מטעמו ויהפך לחלקים-חלקים של שעות, וימים בלוח השנה הקטן שלי. הצילו.

24/11/2005 | 18:41 | מאת: ניני

קבלי חיבוק(((()))) לא רוצה להשתמש במילים משומשות אז רק חיבוק ושבי איתנו הכל יהיה בסדר(())

25/11/2005 | 00:44 | מאת: דורה

נון יקרה, אני כל כך מבינה אותך. גם אני סופרת ימים בכל חודש. גם אני חושדת בכל מיחוש, מקווה שהפעם אלו סימני הריון ומתאכזבת,כמו אתמול לפנות בוקר. בואי נעבור את זה ביחד. יש כאן בנות נפלאות שעזרו לי לחייך וממש, אבל ממש, הקלו עלי. ולו בידיעה שמבינים אותי לחלוטין. חיבוקים... דורה.

27/11/2005 | 10:34 | מאת: נון

תודה רבה בנות על התמיכה. מאוד כיף לי לפתוח את הבוקר ולדעת שיש עם מי&#8238;&#8238;לדבר&#8238;

24/11/2005 | 15:29 | מאת: דורה

זה היה מצחיק, איזה חו"ל... אני גרה בירושלים... כן, כן, כנראה שיש לי הפרעות שינה. אולי לניני יהיה רעיון בשבילי... (מצטערת, אבל שמעתי את הלחישה שלה כשסיפרה לך במה היא עוסקת). נחמד לקבל הודעה מצחיקה לפעמים. שלך, דורה.

24/11/2005 | 16:55 | מאת: ילדת האוקיינוס

גם אני חיית לילה, ומצידי היה עדיף שכל העולם יתחיל את היום ב-12 בצהריים ויסיים אותו ב-3 בלילה, אבל לצערי זה לא כך, אז בלית ברירה הצטרכתי להתאים את השעון הפנימי שלי לזה של כל האחרים (ועדיין קשה לי נורא לקום בבוקר או ללכת לישון מוקדם).

24/11/2005 | 14:15 | מאת: ניני

היום הייתי אצל הרופא שעשה לי את צילום הרחם, ושאלתי אותו במפורש למה יש כאלה הבדלים בין בנות עד כדי תאור של כאבים איומים. הוא אמר חד משמעית שזה תלוי באיך עושים. הוא אומר שאין שום סיבה שיכאב אפילו קצת לאף אחת. פשוט אין סיבה. אז אני ממליצה לך להשקיע בברור על רופא עם קבלות של עדינות, ויאללה גו פור איט!

24/11/2005 | 14:49 | מאת: קירה

האם קשה לעשות צילום רחם לרחם אחורי???? האם כואב????

24/11/2005 | 15:09 | מאת: עפרה

ניני השארתי לך הודעה בפרום של זיידמן תעני לי אם את יודעת תודה

24/11/2005 | 17:38 | מאת: ליאון

אני גם הבנתי שזה תלוי אם יש לך חסימות. כשיש, זה כואב יותר.

24/11/2005 | 18:38 | מאת: ניני

24/11/2005 | 13:32 | מאת: שירלי

שלום לכולן.....קודם כל אני מתנצלת שהיה פה בלגן בגללי ועל זה שגיליתי שזו היתה אחותי המשוגעת שעשתה את כל הבלגן....היא החזירה לי ובגדול...כי לפני שבועיים התבדחתי עם בעלה והוא התחיל לבכות עד שגילה אותייייי......בקיצור אכלתי אותה ועבדה עליייייי עכשיו לגבי העידכון: לפני 3 ימים קיבלתי מחזור-והתקשרתי בבית חולים-הם ביקשו ממני לעשות הפסקה של חודש- כדי שהגוף ינוח אחרי השאיבה וההרדמה- אני לא הסכמתי והתעקשתי להמשיך ואז האחות ביקשה ממני לקנות גלולות ולהשמש בהן במשך 10 ימים. ואחרי 10 ימים מתחילים עם הזריקות. מה דעתך....... האם זה לא בסדר כאשר עושים טיפולים ברצף ?????????? אולי אני מסכנת את הגוף וכו".....לא יודעת ....מה דעתך בכל זאת יום טוב

24/11/2005 | 14:17 | מאת: ניני

הומור קצת מעוות אבל תמיד עדיף על מציאות מעוותת...לא נורא זה עבר ונגמר. לעניין הרצף, אני מאמינה שההורמונים לא תורמים לבריאות שלנו. הם הכרח אבל יש להם מחיר. אם הרופא שמטפל בך אמין עלייך, הייתי מקשיבה לו, ומבררת איתו הכל. אם מנוחה יכולה לעזור לגוף להתחזק ומעלה את הסיכוי להיקלט, עדיף לחכות חודש ולהמשיך. אם זה נועד כדי לתת לך מנוחה של חודש מהטרטור, אז באמת שישאירו לך להחליט כמה כוחות יש לך. ובהצלחה!!!

24/11/2005 | 14:34 | מאת: שירלי

אני מודה שסבלתי מכאבים חזקים ב-3 הימים שעברו....צעקתי, בכיתי,,,לקחתי ביום 4 כדורי אלגולזין לשווא.... את האמת יש מישהיא שאני מכירה ששמעתי שהיא תתחיל טיפול בעוד חודש-ואינני רוצה שהיא תראה אותי שמה- אני לא מתביישת בזה-אבל היא רכלנית-ואינני רוצה שכל העולם ידע שאני עוברת טיפולים......נשמע פרימיטיבי....אני שונאת כאשר מרחמים עלייי......... זהו....אמרה לי האחות שניתן לגוף שלך לנוח 10 ימים...ולרוב נותנים פרוטוקול זה לבנות שמבקשות טיפולים ברצף...... בכל זאת תודה לךךךךך

24/11/2005 | 14:58 | מאת: עפרה

בהצלחה חמודה, לפעמים כדאי לעשות הפסקה אולי כך טיבעי תכניסי יש הרבה נסים ונפלאות אני בכל זאת תמיד שומעת.. בהצלחה לאן שתחליטי עם כל הקושי

24/11/2005 | 15:23 | מאת: ילדת האוקיינוס

לא הטיפולים ברצף - אלא ההוראה של האחות: ביום השלישי למחזור מתחילים כבר הזקיקים לצמוח ולכן זה המועד בו מתחילים עם זריקות (אם מתחילים). נשמע לי ממש מוזר להתחיל ביום ה-3 לקחת גלולות ל-10 ימים, אבל כזכור אני לא רופאה -ואם רופא קבע את הפרוטוקול אולי זה בסדר. אני אף פעם לא שמעתי על הפסקה של פחות מחודש - כל מה ששמעתי עד היום היה שאם עושים הפסקה, אז עושים הפסקה של חודש (עד הווסת הבאה). אני עשיתי פעם 2 שאיבות ברצף, כך שזה לא בלתי אפשרי. הטיפולים נכשלו, אבל לא יודעת אם זה בגלל שלגוף שלי לא היה צ'אנס לנוח -את יודעת איך זה, אף פעם לא יודעים למה טיפול נכשל או הצליח. האינטואיציה שלי אומרת שכדאי לנוח חודש אחד, אבל זה כנראה לא הכרחי כי עובדה שיש רופאים שמאפשרים 2 טיפולים ברצף (אבל לא שמעתי על יותר מ-2 ברצף). בקיצור, כמו הרבה דברים אחרים, זה כנראה עניין של מדיניות והעדפה של כל רופא.

24/11/2005 | 15:34 | מאת: שירלי

אני דווקא קראתי בפורמים אחרים של הפריה חוץ גופית- שכן יש בנות שהתחילו טיפול ביום השלישי של המחזור....וזה דרך לקיחת גלולות " אני קניתי הרמונט" לא יודעת ..... אני גם אשאל את הרופא או האחות

24/11/2005 | 08:03 | מאת: מאירה

אני סובלת מכאבים ברחם בגלל ורידים בולטים ברחם.וסבלתי {בגלל זה?} מפוריות יתר. אני למשל לא עברתי טיפולים אבל נכנתי להריון שלשיה עם טבעת טבעי. לדעתי כדאי לבדוק את העניין. ואולי כרית חמה לפני קיום יחסי מין, יכול לעזור לנשים עם קשיים לא רפואיים,להכנס להריון. בהצלחה לכולם

24/11/2005 | 13:46 | מאת: עפרה

מאירה כנראה שאת צודקת. אומרים שטיפולים ממש הפריות וכל הזריקות יוצרים נוזלים בבטן וזה מקרר את הרם ועל כן העובר קשה לו להשתרש ברחם קר. ועוד שאת זה נאמר ע"י מישהו שעשה מחקר וגילה את זה. ויום הוא עוסק מזה שנים ועוזר לנשים להרות דרך שתיית צמחים (כל אחת בשלה) לחמום הרחם והשתרשרות יותר טובה. ויש לו הצלחות. אז לענין הכרית כנראה שבאמת את צודקת. תודה

24/11/2005 | 14:37 | מאת: שירלי

איך עושים את הכרית הזו....... במיוחד עכשיו כאשר יש חורף

24/11/2005 | 03:04 | מאת: דורה

תודה על כך שלמרות כל הבלגאן שהיה כאן היום מצאתן זמן לתת לי חיבוק.

24/11/2005 | 09:20 | מאת: ילדת האוקיינוס

אגב, את גרה בחו"ל? מה זה השעות המטורפות האלה שאת ערה בהן? (-;

24/11/2005 | 09:34 | מאת: רומי

.

23/11/2005 | 23:13 | מאת: מימי

הי האם לפרוגסטרון יש תופעות לוואי? אני לוקחת פרוגסטרון ויש לי כאבי מחזור שהתחילו ממש אחרי ההזרעה. יש קשר? מימי

24/11/2005 | 09:18 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום מימי, כל תרופה המכילה הורמונים עלולה להיות כרוכה בתופעות לוואי, לרבות כאבים דמויי כאבי מחזור, וכל אשה מגיבה באופן שונה לכל תרופה. אני לא יכולה לומר לך אם הכאבים שלך באו מהפרוגסטרון או ממשהו אחר, הכל אפשרי. בהצלחה!

24/11/2005 | 10:40 | מאת: ניני

יש כאבים תמיד מיד אחרי ההזרעה, למשך כמה שעות. פרופ' זיידמן ענה לי על כך שאם הכאבים מתרחשים מיד לאחר ההזרעה ונמשכים עד מספר שעות זוהי תגובה נורמלית של הרחם לנוזל הזרע שגורם להתכווצויות. רק שבמצב רגיל זה גורם כנראה להתכווצויות בצוואר הרחם ולכן זה לא כואב...

24/11/2005 | 15:35 | מאת: ל

הי מימי, אני לקחתי ,אחרי IUI ,תמיכת פרוגסטרון (אוטרוגוסטן 200 , 2נרות ליום ,נטילה וגינלית) ואכן היו לי כאבי מחזור קשים וכן הרגשתי ממש בהריון. גודש בחזה,דקירות באזור הגניקולוגי (כמו בזמן ביוץ),בחילות והכי גרוע.....איחור בקבלת המחזור. הייתי מאושרת חשבתי כבר שאני בהריון. אבל לא-תמיכת הפרוגסטרון נותנת את התחושות ההריוניות וגם לעיתים גורמת לאיחור בוסת. אבל שמעתי על רבות שכל התופעות הובליו,אכן,להריון. אז בהצלחה ואם תקראי בעלון לצרכן תראי שכל הסממנים רשומים שם ,אני קראתי את זה רק בדיעבד.

23/11/2005 | 21:58 | מאת: חגית

אני בת כמעט 30 ( בינואר ). הפסקתי לקחת גלולות אחרי 11 שנים באוגוסט שעבר ומאז ניסינו להיכנס להיריון. האמת לא עם המון דגש - ככה סתם אם יצא. במאי נכנסתי להיריון והיתה לי הפלה טבעית בשבוע 8 - לא התפתח עובר. עשינו הפסקה של חודשיים ומאז אנחנו מנסים שוב וכלום לא קורה בינתיים. אני מאוד מודאגת ולחוצה למרות שאני משתדלת לא להיות. אני לא יודעת מה לעשות, אולי אנחנו מפספסים את יום הביוץ ( למרות שהמחזור מצגיע כל 28 יום כמו שעון ) או אולי משהו לא בסדר. נאי לא יודעת אם צריך לבדוק,כמה זמן לחכות או מה לעשות? אשמח לתשובה ולדיעה... המבואסת.

24/11/2005 | 09:16 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום חגית, בשלב הראשון כדאי לעשות מעקב ביוץ ולוודא שאתם מקיימים יחסים בזמן. בניגוד למה שנהוג לחשוב, הביוץ לא בהכרח מתרחש 14 יום לפני הווסת הבאה. יש כמה דרכים לעשות מעקב ביוץ: 1. בשיטת ה"שמ"פ" שהיא שיטה עצמית של מעקב אחרי חום השחר והפרשות - אם את רוצה ללמוד אותה גשי לפורום "לקראת הריון" בתפוז. 2. מעקב זקיקים אצל רופא - שיטה יותר מדוייקת. 3. ערכות ביוץ שקונים בבית המרקחת - קלות ונוחות לשימוש, הבעיה היא שהן לא עובדות אצל כולן (וגם די יקרות). עצם זה שכבר הרית זה מעודד -אמנם ההריון הסתיים בהפלה מוקדמת אך לצערנו זה קורה הרבה. לכן הייתי ממליצה לך להמשיך לנסות (עם מעקב ביוץ) עוד 3-4 חודשים, ואם עדיין לא הרית לפנות לרופא. את עדיין לא צריכה "תותח פריון" פרטי, ואפשר בהחלט לגשת לרופא של הקופה, אבל עדיין רצוי לברר עליו מראש ולוודא שמדובר במומחה לפריון (יש רופאי נשים שמתמחים בתחומים אחרים של בריאות האשה). בהצלחה!

23/11/2005 | 17:46 | מאת: ניני

בבקשה עני לי על השאלה שלי מהצהריים שנעלמה אי שם למטה אני אשמח לחוות דעתך הכותרת "דחוף") תודה()

23/11/2005 | 21:47 | מאת: ילדת האוקיינוס

23/11/2005 | 22:17 | מאת: ניני

שזה הוראות שבת. הפרוגסטרון שלי נמוך עדיין, לא מראה ביוץ קרוב, את העובדה שמדובר בממצא ציסטי קבע רופא, ודוקא הטכנאית לא היתה בטוחה בזה אין לי מושג מה זה, אבל אני מרגישה שזה לא נכון ההוראות שקיבלתי. בכל מקרה עשיתי את זה, לקחתי פיורוגון ואחרי זה מיד אוביטרל הלוואי שאני אוכל להתבייש שטעיתי.

23/11/2005 | 16:40 | מאת: מיכל

האם בדיקת הריון ביתי יכולה לגלות הריון כזה. כלומר. הבדיקה מראה שאין הריון - אבל רק בגלל שזה מחוץ לרחם?

23/11/2005 | 17:29 | מאת: איילת

התוצאה הראשונית בבדיקת הריון מחוץ לרחם היא כאילו יש הריון לכל דבר - בטא גדול מ- 10 בבדיקת דם. גם בדיקה ביתית אמורה להציג הריון. אם יש לך חשש להריון מחוץ לרחם חשוב שתשתפי בו את הרופא שלך. הוא יבדוק אם יש סימנים מוקדמים לכך.

23/11/2005 | 21:28 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום מיכל, הריון מחוץ לרחם מתאפיין בערך בטא לא גבוה במיוחד, אבל הוא עלול להיות גבוה מספיק בשביל שבדיקה ביתית "תעלה עליו", כך שלא ניתן לבנות על בדיקה ביתית בכל מקרה. בטא שלא מכפילה את עצמה כל יומיים כמו שצריך מעלה חשד להריון לא תקין, בין אם הוא מחוץ לרחם או בתוכו. חשד להריון מחוץ לרחם דורש מעקב קפדני, כי ככל שהוא מתגלה מאוחר יותר כך הנזק שהוא עלול לגרום גדול יותר -עד כדי אובדן חצוצרה. מקווה שההריון שלך ימצא תקין ובמקום הנכון..

23/11/2005 | 16:34 | מאת: רוזי

אשמח לקבל חוות דעות מנשים שעברו צילום רחם-לטובה או לרעה טיפים - רעיונות- הכל יתקבל בברכה אני דוחה את הפעולה הזאת כבר זמן רב 5 שנים מרוב פחד הצילו תודה

23/11/2005 | 18:43 | מאת: ניני

ואם תרדי למטה להודעה שלי אחרי צילום רחם תוכלי לראות איך יצאתי משם חוץ מהרגשה מטומטמת על זה שדחיתי את זה, לא הרגשתי כלום!!!! הרופא שעשה לי את זה היה עדין, ביצע את ההזרקה עם קטטר הבנתי ממנו שיש עוד טכניקה מיושנת יותר שבאמת כואבת יותר כל הבדיקה הזאת דומה מאד להזרעה (אם עברת את יודעת שזה כלום) ספקוליום לחצי דקה, דרכו צינורית דקיקה עם יוד הספקוליום יוצא כמה צילומי רנטגן מעל הבטן ושלום בחיי כלום אפילו לא טיפה כואב ולא טיפטיפה כואב ממש שום דבר ששונה מבדיקה גניקולוגית שגרתית לגמרי. המתח וההתעסקות בזה כל כך מיותרים צריך כוחות לדברים האמיתיים לכי למישהו טוב ועדין אם את רוצה נוכל להמליץ לך בהצלחה!!!

24/11/2005 | 23:15 | מאת: רוזי

אני בהחלט אשמח לשמוע על רופא טוב . אני מנסה להרות כבר 5 שנים . יש לי 2 ילדים מקסימים ברוך השם את שניהם ילדתי בקיסרי וכנראה שמדובר בהדבקויות ברחם זו בעצם הסיבה לפחד שלי. אמרו לי שכנראה בגלל ההדבקיות הכאב גדול אבל תודה על החיזוק

23/11/2005 | 21:23 | מאת: ילדת האוקיינוס

למעשה אני רואה את זה כחלק די שולי ממסע הייסורים שעברתי בתקופת הטיפולים. להיפך, אפילו "רצתי" לעשות את זה כי מסתובבת אגדה שצילום הרחם מגדיל את הסיכויים במשך 3 חודשים אחריו (לא שלי זה עזר..). הטיפ היחיד שיש לי הוא לקחת לפני כן משכך כאבים - שיהיה. אבל זה באמת לא נורא, ובטח הרבה פחות כואב מהלידה שאינשאללה תבוא בעוד 10 חודשים. אצמן ובהצלחה!

23/11/2005 | 22:16 | מאת: ליאון

גם אני מתה מפחד ודחיתי...וכבר קראתי/שמעתי הכל: על נשים שמספרות שזה מאוד כואב, על נשים שלא, על נשים שעשו זאת בהרדמה כללית ועל טוגנרייך ששמעתי שהוא מאוד עדין בטיפול. מנחם לדעת שאני לא ההסטרית היחידה ועם זאת מאחלת לכולנו לעבור את זה מהר, ללא כאבים ובשלום.

24/11/2005 | 00:39 | מאת: ענבלים

צילום רחם זה נורא ואיום במיוחד אם סבלת ולא מפענחים אותו כי מסוכן מאוד לעשות עוד אחד, ואת יודעת מה אפשר גם בלי זה תלוי ברופא כיתבי לי ענבלים

24/11/2005 | 02:55 | מאת: דורה

וגם, בעזרת השם, בעוד תשעה חודשים תכתבי לנו שבלידה כאב יותר... :)

24/11/2005 | 01:34 | מאת: דורה

אני עברתי שני צילומי רחם וזה כאב נורא. בפעם השניה פחות אבל עדין היה רע מאד. אז מה? אז כאב. אם זה מה שצריך לעשות פשוט תעשי ותפטרי מזה. ואולי לא יכאב לך?מסתבר שאצל כל אחת הרגישות שונה. תקראי את מה שניני כתבה על צילום הרחם שלה. וחוץ מזה, ברגע שהצילום נגמר גם הכאב נגמר וכל ההליך אורך מספר דקות בלבד. יאללא- לגרש את הפחד. קטן עלייך. דורה.

24/11/2005 | 08:32 | מאת: ליאון

ניסית לברר אם את יכולה לבצע עם טשטוש/הרדמה כללית? ושאלה נוספת-ניסית אולי להעזר בייעוץ פסיכולוגי? כי אני (דחיתי פעם אחת) הגבתי כלכך רע כששמעתי שאני צריכה לעבור את זה (נפשית ופיזית) וחשבתי לפנות לטיפול כזה.

23/11/2005 | 16:02 | מאת: ילדת האוקיינוס

למשתתפי ומשתתפות הפורום היקרים, כן, אתם יקרים ללבי, אחרת לא הייתי מקדישה לכם את זמני ואת הידע שלי. על מנת שתתעודדו כשקיבלתם בטא שלילית, שתקבלו הסבר נוסף לתשובה של הרופא שלא הבנתם, וכמובן שתהיה לכם אוזן קשבת במסע הקשה הזה של אי-הפריון והטיפולים. במקרה שזה לא ברור לכם, אני עושה את מה שאני עושה ללא שום תמורה כספית או אחרת. התמורה היחידה שלי היא בעצם הידיעה שעזרתי למישהי/מישהו ברגע קשה. אני מקדישה את זמני הפרטי, את הידע שלי ואת הנשמה, ועושה זאת מתוך רצון טהור לעזור ונפש חפצה. אינטרנט הוא מקום פתוח לכל, ומדרך הטבע גולשים בו גם חלאות אדם. אני לא מתרגשת מזה שביקר אצלנו טרול, כי זו לא הפעם הראשונה שנתקלתי בטרולים וכנראה גם לא האחרונה. קצת התלבטתי איך להגיב לשרשראות ההודעות האחרונות. אני יכולה למחוק הודעות, אבל אני לא רוצה. לא הייתי מוכנה לעבוד כשוטרת בשכר, אז בטח ובטח שאין לי כוונה להיות כאן שוטרת בחינם. ממש לא בשביל זה אני כאן, ויש לי דברים טובים יותר לעשות עם הזמן שלי. הפורום נבחן בבגרותו של משתתפיו. אם נוכל להשאיר את הבדיחה העלובה והאומללה של "אוסנת" מאחורינו ולהמשיך במה שהתחלנו -דהיינו בניית קהילה חברותית ונעימה העוזרת לכל מי שמתמודד עם קשיי פריון בידע, בנסיון ובמילה חמה - סבבה. אבל אם ניתן לכל טרול להפוך את הפורום שלנו לגן ילדים מתלהם - אני מבטיחה לכם שאני לא נשארת פה אפילו דקה. אז בואו פשוט נרגע, נשכח ממה שקרה ונמשיך הלאה, או ליתר דיוק - נחזור לבית החם והנקי שהיה לנו כאן קודם, אוקיי? תודה, ילדת האוקיינוס.

23/11/2005 | 16:07 | מאת: שירלי

כי אני זקוקה לתמיכתך......

23/11/2005 | 16:09 | מאת: עפרה

כל מילה שווה כל הכבוד לך, ישר כח אלוהים שומע ורואה הכל, שתיהיה לכולם שנת פוריה, ואל תתיחסו לדברים נבזיים, מכל הלב עפרה ובהצלחה

23/11/2005 | 16:23 | מאת: דורה

אני בטוחה שאין כאן מישהי שלא מעריכה את כל מה שאת עושה. הדרך שבה את משלבת ידע, חום, אמפטיה ואנטיליגנציה היא מדהימה. את נחוצה לכל אחת מאתנו ואני מקווה שאת מרגישה את הכבוד והאהבה שחשים פה כלפייך. השטות המכוערת הזו כבר מאחורינו. זהו. די. שכחנו... דורה.

23/11/2005 | 16:35 | מאת: ל

כולן אמרו את מה שאני רציתי לומר ולא רק בנסיבות האלו. תמיד .

23/11/2005 | 18:39 | מאת: ניני

וואוו איזה דרמות... לא מקנאה במי שהיתה פה. נצטרך כנראה "להנות" גם מהחלק הזה של הוירטואליה נמשיך הלאה, חבל על האנרגיות שהושקעו בזה שירלי יקירתי- הרבה בריאות!!! ילדת- לא לקחת ללב. יש כל מיני אנשים עם כל מיני שריטות. שיהיה לנו ערב נעים!!

24/11/2005 | 08:58 | מאת: זיו

אחרי מה שעברתי פה אתמול(כנראה לקחתי ללב ברצינות יתרה) קצת קשה לי עכשיו להכנס לפה, עבר עליי יום קשה מאד אתמול בגלל כל הנושא ובגלל שנקשרתי כל כך לשירלי. כמה מהבנות פה התקשרו אליי ושמעו בקולי איזה נסערת הייתי. לא משנה נעבור את זה. אני מקווה שאני אמשיך להכנס לפה בכייף ולבטוח בכן, אתן יודעות עליי דברים שהאנשים הכי קרובים אליי יודעים. אני אנסה להחליק הכל אבל הלב לא סולח כל כך מהר. זיו. ילדת-את מקסימה-אני תמימה...

23/11/2005 | 15:30 | מאת: מורן

קטע מוזר וחולני. זיו אני מצטערת על מה שעברת - ממש לא מגיע לך דבר כזה על הבוקר ולא לאף אחת מאיתנו .... כאילו שחסרים לנו משברים ודמעות. אל תתייאשי מהפורום ! אני כאן אם בא לך לדבר מורן

תודה מורן. אחרי יום כזה באמת צריך חיזוקים. טוב שאני לא באמצע טיפול, היה נופל התינוק אינעל העולם זיו.

23/11/2005 | 15:11 | מאת: איזי

לתאר את החיים ללא ילדים זה בלתי אפשרי,רק מי שנמצאת במצב הזה מבינה, אין לילה ללא בכי,אין יום ללא מחשבות אובדניות כל יום אני נלחמת בעצמי מחדש לקום מהמיטה,כל חג,כל שבת רק מחדדת את העובדה שאני לא אמא ובגללי בעלי לא אבא אז אני נכנסת לפה ומגלה שבמקום שנתמוך אחת בשניה ורק אנחנו יודעות עד כמה אנחנו זקוקות לזה,נערכות פה מלחמות והעלבות חברות יקרות את הכוח המעט שיש לנו בוא נשקיע כדי לתמוך אחת בשניה עשיתי הפסקה של שנה לאחר 4 הפריות שלא הצליחו וכרגע אני מאד מפחדת לחזור מפחדת מעוד כישלון,מפחדת שאין לי את הכוחות להתמודד עם לא נצליח,בואו נעזור אחת לשניה באהבה איזי

23/11/2005 | 15:14 | מאת: עפרה

כל הכבוד על מילותייך, אף פעם לא להתייאש בסוף זה יגיע בעז"ה ולא בעזרת אף אחד. תיהיה סבלנית זה מה שגם כולנו כאן עוברות. בהצלחה

23/11/2005 | 15:20 | מאת: שירלי

לא לדאוג זה יגיע......ואנחנו נמצאות פה בשביל זההההההה איתךךךךך

23/11/2005 | 14:52 | מאת: יום טוב

בדיחה גרועה מאוד מאוד. אל תקלקלו את הפורום החשוב הזה... ואל תעשו ממנו צחוק. יש בחורה שעובדת קשה לתמוך בבנות ואתן עושות שטויות... תחפשו פורומים אחרים להשתעשע.

23/11/2005 | 15:00 | מאת: זיו

זה ממש לא נראה לי משעשע חמודה....... אנחנו נכנסות לפה בשביל הדבר הכי חשוב לנו, את חושבת שלמישהו יש כח וסבלנות לבכות על הבוקר?????? מה לעשות עבדו עליי אכלתי אותה כל היום הלך לי. זיו.

23/11/2005 | 15:18 | מאת: שירלי

זיו אל תשמעי לשטיות שנאמרו כעת " מיום טוב"...... אני פהה חמודה ...לפני כמה שעות קיבלתי בשורה לא טובה...סבתא שלי הגיעה לבית חולים במצב לא טוב...ולא מרגיע....אני אשלח לך מספר טלפון דרך sms ,כי את יודעת שאסור לי לדבר בסלולרי,בגלל זה אין לי טלפון...בעסה לא!!! , אבל קצת מאוחר, כי אני נוסעת עוד חצי שעה לבית חולים...... מקווה שלא תהיה לי באמת תאונהההההה...... אין דבר.....נששששששיקות....מצטערת מאוד על מה שקרה....וקדימה בואו נפתח דף חדש......... נשיקות וחיבוקים לכל הבנות

23/11/2005 | 14:40 | מאת: שירלי

בנווווווות אני פה מה קורה לכןןןן באמת זיו מה קורה לך מתוקה..... טוב לפני 3 שני היה לבעלי גידול באשך.....את כבר מכירה את הסיפור סיימתי 4 מחזורים ואתמול קיבלתי מחזור נוראי....עוד מעט היו לוקחים אותי לבית חולים מהכאב הנוראי.... אתמול באה אחותי ועזרה לי קצת.....היא התיישבה גם מול המחשב.....אולי זו בדיחה גרועה שלה....אני לא יודעת....אבל את האמת אני קראתי ולא האמנתי... אני אפילו לא יצאתי מהבית מהכאב..... אל תדאגו אני בסדר גמור ... לכל הבנות שדאגו אני כל כך מצטערת שזה נפל עליי....ובתוך הפורום הזה.... זיו לא יכולתי להתקשר כי אין לי טלפון ...ת כבר מכירה את הסיפור

23/11/2005 | 14:54 | מאת: זיו

סאאאאאאאאאאאאחתק ערססססססססססססססססס שירלי!!!!!!!!!!!! בא לי ללכלך עלייך מהבוקר אני בוכה. אם את לא כותבת לי את הטלפון שלך אני לא מדברת איתך בחיים יותר. הרסת לי את כל היום !!!!! הבנת??????????????????????????????? ביי זיו.

23/11/2005 | 14:20 | מאת: מורן

התקשרה אלייך מי שאמרה שהיא חברה של שירלי? את באמת חושבת שזה נכון?!?

23/11/2005 | 14:40 | מאת: זיו

לא, היא לא התקשרה.

23/11/2005 | 14:18 | מאת: זיו

אם זו באמת את גברת "שירלי" אז ב-2 דקות הקרובות תעני לי בבקשה במהירות כמה זמן את נשואה ובמה ואיפה בעלך היה חולה. זיו. רק לפי זה נדע אם זו את. לפי החזרת התשובה נדע תוך כמה זמן ענית.

23/11/2005 | 14:21 | מאת: רומי

מצטרפת לזיו, אנחנו פשוט בהלם מכל הסיפור הזה רומי

23/11/2005 | 13:41 | מאת: שירלי

אני פההההה.....עוד לא נפטרתי מי הפר....... שכתבה בשמי שנפטרתי???? אההההההה אוי ואבויייייי......... אני פשוט קיבלתי מחזור ולא יכולתי לקום מהמיטה, עד עכשיו אינני מסוגלת אפילו לכתוב........

23/11/2005 | 13:54 | מאת: מטיילת בפורומים

הפורומים של דוקטורס נגועים זה מכבר בוירוסים אכזריים במיוחד, של אישה חולה במיוחד, ובגלל ה"תרומה" הנכבדה שלה לפורומים כאלה ואחרים כאן - חלקם הפכו לפורומים סגורים ונדרש סינון קפדני של מנהלי הפורום לפני שההודעות עולות לאתר. מן הסתם, היא הגיעה גם לפורום שלך ילדת האוקיינוס, ברכותיי. מציעה לכולכן להתייחס בחשדנות הראויה לכל מי שמופיעה כאן בדמותה הוירטואלית. אתן אולי חושבות שאתן מכירות, אבל.... אל תשכחו, מדובר בפורום וירטואלי ואין לכן מושג איזו דמות יושבת מעבר למסך. חבל על עגמת הנפש שחוויתן מאז הבוקר. "כבדהו וחשדהו" הוא מושג שמתאים מאוד להתנהלות בפורומים.

23/11/2005 | 13:56 | מאת: ל

אני ישר הבנתי שמדובר בעבודה בעיניים. שירלי,בהצלחה בטיפולים בזה תתרכזי.

23/11/2005 | 14:06 | מאת: זיו

טוב, אחרי כמה שבכיתי אני לא נכנסת לפה יותר בחיים נפגעתי קשות ממה שקרה פה. מהבוקר אני בוכה שלום

23/11/2005 | 14:14 | מאת: עפרה

יהיה בסדר, דיברנו כרגע. אל תשכחי שיש אנשים רעים אך יש אלוהים וכל אחד יגיע לו מלמעלה. ושלא נשמע דברים כאלה יותר.

23/11/2005 | 14:16 | מאת: מורן

שירלי! אין לך מושג איזה הקלה! תארתי לעצמי שזו בדיחה ממש ממש גרועה אבל בכל זאת דאגתי. מקווה שהכל בסדר פשוט לא מצחיק - אכזרי וחולני. שיהיה לך יום טוב!

23/11/2005 | 15:39 | מאת: ילדת האוקיינוס

קודם כל, נפלא לראות אותך כאן איתנו, מקווה שתהי כאן עוד הרבה שנים ארוכות ויפות (לא בגלל שתצטרכי תמיכה בנושא פריון, כי כבר תהיה לך משפחה גדולה, אלא רק בשביל החברה כמובן!). אני לא יודעת מי חולה הנפש שכתב בשם "חברתך אוסנת", אבל חבל שהוא לא מקבל טיפול במוסדות שנועדו לכך. בריאות ואריכות ימים לכולנו! (וגם פריון כמובן)

23/11/2005 | 16:04 | מאת: שירלי

תודה רבה..... נפטרתי......ואני האחרונה שיודעת.... אני מבועסת ממה שקרה.... אין דבר.....זה כמעט קורה בכל פורום אני עכשיו מתחילה פרוטוקול חדש....עם גלולות....אני אעדכן מאוחר...אני חייבת לזוז בייייייייייייייייייייי

23/11/2005 | 13:14 | מאת: ניני

מעקב זקיקים לאתמול: יום שמיני למחזור לאחר 5 זריקות פיורוגון 175 שחלה ימנית: זקיקים בגודל 10x10 10x10 שחלה שמאלית:זקיקים בגודל 13x13 12x12 ממצא ציסטי בגודל 20x26 רירית: 9 מ"מ בדיקות דם לאתמול: אסטרדיול 1142 פרוגסטרון 1.5 מעקב זקיקים להיום, יום תשיעי למחזור לאחר 6 זריקות פיוריגון 175: שחלה ימנית: 9x10 9x11 שחלה שמאלית: 17x27 .... ציסטה?!? 7x13 10x18 8x15 רירית: 8 מ"מ בדיקות דם מהיום: אסטרדיול- 1476 פרוגסטרון- 1.8 הומלץ על: הזרקה נוספת היום של פיוריגון באותו מינון-175 בנוסף להזריק אוביטרל מחר הזרעה אחת לא נשמע לי...הזקיקים נראים לי קטנים מידי נראה לי שזה שיקול קר של "עוד מעט שבת" בבקשה ילדת, מה דעתך?

23/11/2005 | 13:54 | מאת: ל

הי ניני, זקיק של 18 מ"מ בשל כבר להזרעה של מחר ,לאחר המשך הזרקה של פיריגון (אותו מרכיב גנרי כמו הגונל F ?כי אני לא מכירה את התרופה הספציפית הזו) היום (לי אמרו רק למחרת הזרקת הגונל F),אוביטרל ולאחר 36 שעות ההזרעה במידה ולא יעברו 36 שעות לדעתי תבקשי הזרעה נוספת גם ביום שישי. את עושה הכל ב"קפלן"?גם אם לא,כי שם בטוח תוכלי לעשות הזרעה גם בשישי. את יכולה לגשת עם הזרע ,אחרי השבחה,למרכז בריאות האישה עד 12:00 ושיעשו לך הזרעה (אם זה הפרוטוקול טיפול שלך). אבל,ניני חמודה,כדי שתתקשרי לרופא המטפל ותתיעצי אך ורק איתו. כי אני מדברת רק מניסיון אישי ולא מידע ברזי הטיפולים וכל הפרוטוקולים שישנם. אני בס"הכ רוצה לעזור אבל אני לא רופאה. תאמיני ברופא שלך,זה חשוב. או שתלכי במסגרת השר"פ ואז תקבלי פלאפונים של רופא ותוכלי להתקשר גם ב21:00 בלילה,אם יש צורך. בהצלחה וכן אנחנו שכנות אני בראשל"צ ואת ברחובות נוכל להפגש .

23/11/2005 | 17:43 | מאת: ניני

שהטכנאית במעקב זקיקים אמרה שזה לא משנה האורך של הזקיק אלא הממוצע של אורך ורוחב, כלומר בעצם הזקיקים לא מי יודע מה בשלים? מה את חושבת?

23/11/2005 | 21:39 | מאת: ילדת האוקיינוס

ניני, בשחלה השמאלית יש לך משהו שהוא או ציסטה או זקיק. בבדיקה הראשונה קראו לזה (אני מניחה שמדובר באותו אחד) "ממצא ציסטי", וזה קצת תמוה בעיני. איך בדיוק הם יודעים אם זה ציסטה או זקיק? הרי ציסטה נראית באולטרסאונד בדיוק כמו זקיק - בשני המקרים מדובר בשקיק ממולא בנוזל (הביצית שבזקיק קטנה מדי בשביל להראות באולטרסאונד). ההוראות שקיבלת (בהנחה שאינן "הוראות שבת") מצביעות על כך שגם הרופא שלך חושב שהזקיק הגדול הוא זקיק ולא ציסטה, אחרת באמת לא היה נותן לך את האוביטרל בשלב הזה. קחי בחשבון שרמת האסטרדיול שלך גבוהה, וגם היא עולה בקנה אחד עם ההנחה שה"מימצא הציסטי" הוא הזקיק המוביל. אם כולנו צודקים בהנחותינו (ואת האמת נוכל לדעת רק אם אכן תיקלטי, אז תתכונני שעוד שבועיים אני אגיד לך "אמרת לך", ראי הוזהרת) - אז את נמצאת במצב אופטימלי בו יש לך זקיק אחד בשל ואחד שיש לו עוד סיכוי להבשיל עד ההזרעה. את לא צריכה ולא רוצה יותר מזה, תאמיני לי. <<<<בהצלחה>>>

23/11/2005 | 13:05 | מאת: ילדת האוקיינוס

הלב שלי כבד מהבוקר. נכון, זה רק אינטרנט, אנחנו לא מכירות זו את זו בחיים האמיתיים, ובכל זאת נוצרה כאן בפורום הצעיר הזה איזושהי אינטימיות מיוחדת ונעימה, בעיקר בזכות כמה בנות שמגיעות לכאן בקביעות - ניני, זיו, נעמי, ו....שירלי. פשוט קשה להאמין. הסתכלתי על דפי הפורום האחרונים וראיתי ששירלי כתבה את ההודעה האחרונה שלה שלשום בלילה. זו היתה ההודעה שסיימה שרשור בנושא שיטות החזרה שונות, ובה כתבה שירלי כי היא מוכנה לקחת סיכון ולנסות לגדל בלסטוציסט להחזרה - אפילו אם יהיה לה רק עובר אחד. כמה כאב ואכזבה חוותה האשה הצעירה והמקסימה הזאת. מעניין כמה מיקיריה שליוו, או שילוו אותה למנוחות, יודעים עד כמה היא רצתה להיות אמא. יהי זכרה ברוך.

23/11/2005 | 13:48 | מאת: זיו העצובה

ילדת המקסימה!!!!!! כאשר שוחחתי עם רומי במסנג'ר היא שאלה אותי אם נכנסתי לפורום היום ואמרתי לה שלא ואז היא אמרה לי ששירלי מתה. עד עכשיו בא לי להקיא רק מהמחשבה. התקשרתי לחברה שלי ופרצתי בבכי והיא לא הבינה מה קרה, "זהבית, מה קרה? " היא צעקה לי. ואז לאט לאט הסברתי לה מה שקרה. מהבוקר אני בודקת באינטרנט את כל המבזקים מאתמול על תאונות דרכים, מצאתי משהו אחד ואני מנסה לבדוק בבית החולים מאיר אם יש איזו ידיעה על הרוגה ולא על פצועה קשה. בקיצור אני מאד מבולבלת ועצובה מאד כי אם תסתכלו אחורה תבינו מה היה בנינו פה. מאד עצוב לי אני אכתוב בהמשך... זיו.

שלום, אחרי שלושה הריונות ולידות ספונטניות , לקחתי גלולות כשנתיים וחצי , הפסקתי לפני 3חודשים (אני בת 37 ) והתחלתי לקבל מחזור מאוד מוזר כמעט ללא דימום , ועכשיו אני אמורה להיות במחזור עפ"י הספירה (אני מקבלת כל 28 יום בדיוק) אני לא רואה את הדימום.. למעט צבע חום אדמדם שאני רואה רק בניגוב (סליחה) ..האם זה אומר שיש לי בעיית פריון ..ובגלל זה אני לא נקלטת (בעבר נקלטתי מייד בלי שום בעיה ) ..האם ייתכן שזה לא דימום ופשוט נקלטתי - כי בהריונות קודמים מעולם לא היה לי דימום בהתחלה או בכלל ..עשיתי לפני מס' חודשים בדיקות והכל נראה תקין ..למעט רדיולוג (קורא בגלגל העין) שהייתי אצלו ואמר שהוא רואה שהשחלות שלי מיובשות וכדאי שאחכה מס' חודשים ..תודה מראש על כל תשובה..

23/11/2005 | 12:26 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום בת 37, כשמפסיקים לקחת גלולות צפויה וסת בלתי סדירה במשך כמה חודשים, אפילו עד שנה. זה לא מראה על אי-פריון, כי עדיין ייתכן מאוד שהאשה מבייצת, רק שבשל אי-הסדירות יותר קשה לעקוב אחרי הביוץ ולתזמן את קיום יחסי המין לצורך הקלטות להריון. יחד עם זאת, בהחלט ייתכן גם שאת בהריון. הרבה הריונות מתחילים עם דימום, וזה שלא היה לך דימום בהריונות הקודמים לא אומר כלום - כל הריון והסיפור שלו (גם לי לא היה דימום בהריון של בתי הבכורה וכן היה דימום בהריון התאומים אחריו). הדרך היחידה לדעת אם את בהריון היא לבצע בדיקת דם. אם אינך בהריון, זה עדיין קצת מוקדם לשאול "למה אני לא נקלטת" אחרי 3 חודשים. לנשים פוריות לגמרי יכול לקחת עד שנה להקלט, וגם אם נקלטת אחרי חודש אחד בעבר עדיין "מותר" לגוף שלך לקחת קצת את הזמן שלו. תזכרי שבהריונות הקודמים שלך היית צעירה יותר, מה שאומר שאחוז גבוה יותר מהביציות שלך היו אז תקינות ומסוגלות ליצור חיים חדשים מאשר עכשיו. אני לא מכירה את מדעי קריאת גלגל העין, אבל המונח "שחלות מיובשות" נשמע קצת מופרך (וגם לא ממש סימפטי, למען האמת, שלא לומר מעליב). בשחלות שלנו יש את כל הביציות שלנו עוד מהזמן בו היינו אנו עובריות בבטן אמנו, ובמשך השנים הביציות מתבגרות ואף מזדקנות יחד איתנו. בגלל זה לאשה מעל גיל 35 לוקח יותר זמן להרות מאשר לאשה צעירה יותר. זהו הליך בלתי הפיך שהולך רק לכיוון אחד, והשחלות לא "מתייבשות" או נרטבות" בחזרה - הן פשוט ממשיכות "לעבוד" עם מה שיש להן - וככל שעובר הזמן יש להן ביציות פחות ופחות איכותיות לעבוד איתן, זה הכל. כך שאין שום הגיון בהמתנה של מספר חודשים. בהצלחה!

23/11/2005 | 11:23 | מאת: קרן

אקופנטורה הוזכרה כעוזרת לעיבוי הרירית. מהי אקופנטורה ןכיצד היא עשויה לעזור ?

23/11/2005 | 12:10 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום קרן, אקופנקטורה הינה דיקור סיני. מדובר בטיפול רפואי אלטרנטיבי, בו מוחדרות מחטים דקיקות בנקודות שונות בגוף לפי תורה סינית עתיקת יומין במטרה לטפל בכל מיני בעיות רפואיות, בינהן בעיות פריון. אני אישית ניסיתי את זה פעמיים, עם שני מטפלים שונים (שאחד מהם מוכר ונחשב מאוד בתחום), ואני יכולה ללספר לך שבמקרה שלי זה עזר בעיקר לארנק של המטפלים שלי - אני בכל אופן לא הריתי מזה. מאידך יש נשים שמוכנות להשבע שבזכות טיפול כזה הן הרו, כך שאת תעשי את ההחלטה שלך. עוד דברים אלטרנטיביים ששמעתי שעוזרים לעיבוי הרירית - שתיית תה עלי פטל ואכילת סלק. אין לי מושג אם זה עוזר, אבל לפחות במקרה זה (בניגוד לדיקור סיני) זה גם לא יכול להזיק. שיהיה בהצלחה!

23/11/2005 | 11:14 | מאת: יעל

שלום, חבר שלי חלה בילדותו במחלת החזרת. לפני יותר מעשר שנים הוא עשה ביופסיה והתוצאה היתה כמות הזרע = 0. האם דברים השתנו מאז? הבדיקות השתנו? האם הוא יוכל אי פעם לייצר זרע? תודה רבה.

23/11/2005 | 12:03 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום יעל, אני מצטערת, אבל אין לי שום ידע בנושא. מדובר בשאלה רפואית טהורה ואני ממליצה לך לשאול אותה בפורום פריון הגבר. בהצלחה.

23/11/2005 | 09:25 | מאת: יניב

אני בן 33 ויש לי ילדה בהריון טבעי (ילדה בת 6). לפני שנתיים אני ואישתי התחלנו לנסות להיכנס להריון (אישתי באותו גיל),לא הצלחנו. התחלנו לעשות בדיקות וקיימתי 2 בדיקות זרע (ברמת מרפא) הראשונה יצא 3% מורפולוגיה והשניה 5% שאר הפרמטרים יצאו תקינים,אצל אישתי לא נמצאו בעיות. עשינו 3 טיפולי הפריה כאשר בטיפול השני נקלט ההריון ונפל . לאחר הטיפול השלישי התגלו אצלינו העיות בזוגיות והתגרשנו. השאלה שלי היא:האם עם בת זוג עתידית יכול להיות שינוי וכן יוכלו להיות לי ילדים בהריון טבעי.

23/11/2005 | 09:36 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום יניב, ציינת בהודעתך כי היתה לך בעיית זרע ואילו אצל אישתך לשעבר לא נתגלו בעיות. לפי המידע הזה, יש סיכוי שגם עם בת זוג עתידית תהיה בעיית זרע, מכיוון שהבעייה היתה אצלך ולא אצל בת הזוג. עם זאת לא כדאי להיות פסימיים -רק לא שאננים. כלומר, כשתגיע העת ותרצה להביא ילד לעולם עם בת זוג חדשה, אל תבזבזו זמן מיותר ותיגש ישר לעשות בדיקת זרע. במידה והתוצאות יהיו דומות לאלו שהיו, תופנו כנראה לטיפולים, אבל אין סיבה שלא תצליחו - אני מכירה כמה וכמה ילדים מקסימים שנולדו מזרע עם מורפולוגיה כשלך (בהפריית מבחנה). ולך תדע -אולי תוצאות בדיקת הזרע יהיו טובות יותר ותוכלו גם להרות באופן טבעי. ניסים גדולים מזה כבר קרו בעולם הפריון ואין לשלול אפשרות כזאת. רק לא כדאי לבנות עליה יותר מדי זמן, ואם לא תהרו תוך זמן מה כנראה שכן תצטרכו טיפולים. בהצלחה!

23/11/2005 | 01:37 | מאת: דורה

למי שעקבה- עשיתי הפסקה בטיפולים בדיוק לפני שהתחלנו הפריות מבחנה. שלושה חודשים בערך. לא שציפיתי אבל קויתי, כמו בכל חודש. וכמו שהתיישבתי לכתוב שאני מרגישה את המחזור המחורבן הזה מתקרב - הוא הגיע. ^%$#*^%#$#$@$#*!!!!!!! כמו שעון שוייצרי מחורבן. סליחה על השפה העשירה אבל הכל כבר מחורבן עכשיו. אני מדוכאת ועצבנית. לפחות הפעם אני סוף סוף בוכה...

23/11/2005 | 09:28 | מאת: ילדת האוקיינוס

<<חיבוק>> תבכי, תני לדמעות לשטוף החוצה את כל הכאב... ותקומי מחר ליום חדש ולהתחלה חדשה עם סיכוי חדש לטיפול מוצלח ולהריון.

23/11/2005 | 10:20 | מאת: רומי

כמה חבל, מבינה לליבך אך את יודעת צריך : "לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב" בסוף זה יקרה לכולנו, איתך, רומי

24/11/2005 | 10:44 | מאת: ניני

מצטערת שלא ראיתי את ההודעה עד עכשיו, הלכתי לאיבוד בין ים ההודעות לזקיקים שלי כנראה... רק רציתי לשלוח לך חיבוק חם ולהגיד שאני איתך נשיקות}{

23/11/2005 | 00:55 | מאת: אוסנת

מצטערת להודיע.... אני חברתה של שירלי, נכנסתי להודיע כי היא נפטרה עקב תאונת דרכים קשה.....

23/11/2005 | 01:11 | מאת: דורה

אוי ואבוי! אדם שהוא עולם שלם. כמה נורא.

23/11/2005 | 01:19 | מאת: דורה

אוי ואבוי! אדם שהוא עולם שלם. כמה נורא.

23/11/2005 | 09:20 | מאת: אסתי

הצטערתי לשמוע.

23/11/2005 | 09:36 | מאת: טלי

אסון

23/11/2005 | 09:22 | מאת: ילדת האוקיינוס

יש לי צמרמורת בכל הגוף... אין מילים.

23/11/2005 | 00:23 | מאת: גל קטן

אם הגדילה אחרי יומיים היא פי 1.6 (67->108) מה זה אומר?

23/11/2005 | 09:20 | מאת: ילדת האוקיינוס

23/11/2005 | 00:11 | מאת: Ripple

שלום, ביום ה-14 מהביוץ היתה הרמה 67 יחידות ביום ה-16 - 108 יחידות. (כלומר פחות מהכפלה) היתי בטיפול הורמונלי ואחריו IUI. מישהו יודע מה רמת הסיכון כאן והאם זה מעיד על התפתחות לא תקינה של ההריון? תודה

23/11/2005 | 09:19 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום, אכן מצפים לראות הכפלה בבטא, אבל לא מדובר כאן במתמטיקה מדוייקת, וכבר שמעתי על הרבה מקרים שהתחילו בעלייה קצת "מדשדשת" של הבטא והסתיימו בהריון תקין ולידת תינוק בריא. מעבר לכך, יש רופאים שאומרים שגם עלייה של פי 1.8 זה בסדר, ויש כאלה שאומרים אפילו שעליה של פי 1.5 היא בסדר. הדרך היחידה לדעת מה קורה היא להמשיך לעקוב אחרי הבטא - לעשות בדיקה כל יומיים ולקוות שהמספרים יצברו תאוצה ויכפילו יפה. מחזיקה לך אצבעות!

22/11/2005 | 22:18 | מאת: rachel

אני בתחילת הריון ולצערי, לפי זמנים, יש אפשרות של שני גברים שונים. הייתי מאד רוצה לדעת מי האבא הביולוגי כמה שיותר מהר. האם משהו יודע איפה ניתן לבצעה בדיקת אבהות בזמן הריון?

23/11/2005 | 09:11 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום, באמת שאין לי מושג. כדאי לך לשאול באחד הפורומים השכנים בדוקטורס - אולי פורום הריון ולידה? אני מניחה שרופא נשים יוכל לענות לך. בהצלחה!

22/11/2005 | 17:33 | מאת: ניני

אז ככה: E2= 1024 פרוגסטרון=1.5 יום שמיני למחזור, אחרי חמישה ימי הזרקות הזקיקים עדיין לא בכיוון, ארבעה שנעים בין 10-13 (בחודש שעבר היו ביום השמיני כבר 15-17 אחרי שישה ימי הזרקות) קיבלתי הוראה להזריק היום שוב אותו מינון ולחזור מחר על הבדיקות בקרוה יפטרו אותי מהעבודה ואז יהיה לי זמן לעשות מעקב גם פעמיים שלוש ביום) מה את אומרת?

22/11/2005 | 17:43 | מאת: ניני

רירית=9 ויש מבנה ציסטי אחד

22/11/2005 | 17:46 | מאת: ל

בהצלחה. התוצאות שלי למטה. למה יפטרו אותך מהעבודה?בגלל זה-אסור להם!!! ולמה את צריכה לחזור על הבדיקה מחר ?מה הטעם ?

22/11/2005 | 18:02 | מאת: ילדת האוקיינוס

נראה הגיוני. ה-E2 מראה שאת כבר צוברת תאוצה, כך שהניחוש שלי הוא שמחר הזקיקים שלך יראו גדילה יפה (של כ-2 מילימטר ליממה). אני דווקא מרוצה מזה שהזקיקים שלך לא "רצו" מהר מדי הפעם יחסית לפעם שעברה ויחסית ל-E2, אבל זו רק תחושת בטן שלי. המשך הצלחה...

22/11/2005 | 19:28 | מאת: ניני

אני שקטה;) האמת שאני אשמח לראות אותם גדלים אולי אצליח להתחמק אחרי הכל מאיי וי אף...?... תודה}{

24/11/2005 | 01:04 | מאת: ענבלים

בהצלחה רבה...

22/11/2005 | 17:19 | מאת: רומי

היי זיו, כרגע אין לי מסנג'ר בבית אבל כשבעלי יגיע עוד מעט נסדר זאת, רעיון נחמד להיפגש אבל באמת צריך את ילדת האוקינוס שתגיע גם את יודעת בת כמה היא? נדבר,

22/11/2005 | 18:40 | מאת: זיו

האמת אני לא יודעת בת כמה ילדת, אבל אולי היא תספר לנו פה. נו בנות מה קורה עם ההענות למפגש??????? יהיה לנו הרבה על מה לדבר שם.... זיו.