לנורית ודורה

דיון מתוך פורום  פוריות חברתי - תמיכה

05/06/2006 | 17:57 | מאת: טל

ראשית תודה רבה רבה על המידע הרב שנתת לי נורית. סחתיין על הידע הרב שלך נורית. מאיפה רחשת כל כך הרבה? האם רק מהניסיון? אני מורידה בפנייך את הכובע על כמות הניסיונות ולמעשה אני בעצמי מגיעה אליך מבחינת כמות. רק שאצלי היו 10 IUI ו 3 הפריות. כי כל אחד אמר לי שאני מקרה קל ובטוח אקלט להיריון. מה שעדיין לא קרה. תודה גם לך דורה על ההוראות. בעיקבות שתיכן הלכתי לבית המרקחת והם הבטיחו לי שיחפשו לי את הקבלות. לפחות שאני אקבל משהו בחזרה. ושוב תודה. דרך אגב, אני מה זה מתלבטת האם להתחיל טיפול או לא. מצד אחד בכל טיפול יש לך תיקווה שאולי הפעם זה ילך. ועכשיו זה נהיה קשה יותר ויותר. דורה האם את השלמת עם העובדה שתשארי עם ילד אחד? זה די מבאס. לא???? בכל מקרה שיהיה בהצלחה לשלושתינו. שלכם טל.

05/06/2006 | 19:21 | מאת: נורית

מה נכון לעשות שמתאים לי. הענין הוא כזה...אני בשלב מסוים בחיי הבנתי שכנראה אצלי זוגיות וילדים זה לא מה שילך יחד... אין מה לעשות השעון הביולוגי 'צועק'... אז החלטתי להפריד בן הרצון שלי להקמת זוגיות משותפת לבן הבאת ילדים לעולם בהנחה שבגילי רובה הסיכויים שהכיר גבר שכבר חווה מערכת אחת ושיש לו ילדים ממנה ובעצם הוא פותח מערכת שניה מה שנראה שלא ממש יקפו על הבאת ילדים למערכת השניה... כך שמי שירצה אותי יקבל חבילה כוללת אני +... אני פשוט לא מוכנה לותר על ילדים רק בגלל שלא מצאתי לי בן זוג. אז כאשר התחלתי בטיפולים בנסיונות להרות הכל נראה זוהר ובסדר לפחות מבחינת בדיקות... אז התחילו להגיע הכשלונות וכל פעם ששאלתי נו מה הבעיה? אז אמרו לי אין שום בעיה יש לך ביוץ מוקדם ועפ"י הסטטיסטיקה 25% מאוכלוסית הנשים יש ביוץ מוקדם...והעבירו ל-IVF...וככל שהצטברו הכשלונות אני מצאתי את עצמי מחפשת תשובות במקומות אחרי... סי היה שפשוט ישבתי ולמדתי ספרים שלומדים רופאים מתמחים בתחום. האמת הגעתי כבר בטיפול השלישי (IVF) עם רעיונות לפתרון 'לבעיה' שלי, אבל אז היה לי רופא מאוד לא נחמד שאמר לי..."למה את באה בכלל אצלי תלכי לאחיות שיתנו לך מרשמים" (במילים אחרות אני הרופא ואני מחליט...את לא מבינה כלום) אני כבר אז רציתי ZIPT (שיטת החזרת עוברים) ואמרו לי מה את צריכה את זה את צעירה והכול בסדר איתך... הבעיה כיום אני רק יכולה לבכות ולחלום על ZIPT כי אני כבר לא מתאימה אין לי מספיק ביציות, שמנה מדי (שמנתי במהלך הטיפולים כ-25 קילו) כך שאף מרדים לא ירצה להרדים אותי הרדמה כבדה. רציתי דבק ביולוגי לא הסכימו...אין יעילות. אז מה לא בסדר מחזירים לי עוברים כל כך טובים הרירית תקינה שומרת על עצמי אחרי ההחזרה בתוך כפפות של משי...ואין אין הריון הפעם אפילו לא היתה השרשה...ממש כאילו הרחם שלי מת. בקיצור כל טיפול מתחיל בתרועה גדולה ונגמר באבל ובכי כבד...ואני לא יכולה להשתחרר מההרגשה שהרופאים מפספסים אותי. אני כבר תקועה בנושא הזה מעל 5 שנים והזמן הולך ואוזל...ואז באה הטיפול שלפני האחרות וכולל פ ל א י ם אני יצרתי את הורמון ההריון אפילו שזה היה רק 2 בדירות של בטא חיוביות... כבר היתי בטוח עלית על הבעיה אני סוף סוף בדרך להיות א מ א ואז הגיע הטיפול המחורבן הזה 'שמרח' אותי חזרה לריצה... חוץ מהמחלקה שבה אני מטופל בכל הפורומים של מומחים בתחום כבר המליצו לי על מעבר תרומת ביצית... ואני לא יודעת כבר למי להאמין... ובכלל אם זה נכון שהגוף שלי דוחה עוברים אז מה הואילו חכמים בתקנתם? מה הרחם שלי יקבל עוברים שהם לא שלא כאשר הוא לא מקבל את שלו. אז נשאל השאלה גדולה מה עוזר לי כל הידע הזה אם אני לא יכולה להיות א מ א? כבר אמר החכם באדם "...מוסיף דעת מוסיף מכאוב..." אולי היה בכלל לא לדעת? טוף שוב העיניים שלי עוברת ניקוין יסודי מרוב דמעות... נ"ב חבל שלא פגשתי אותך קודם כי אז כבר אחרי ההזרעה 4-5 היתי לוחצת עליך להתקדם אלה...טוב אין על מה לבכות זה שייך לעבר! בהצלחת לכן... אני בקרוב ישתף לחיי היום יום וכנראה שלא ממש יראו אותי כאן כנראה עד לפעם הבאה... הטיפול 15! שאם אתן שואלת אותי עכשיו אני לא באמת מאמינה שהנס הזה יתרחש אצלי בכלל, אבל מסרב לותר.

05/06/2006 | 21:09 | מאת: דורה

מסתבר שלא השלמתי עם זה, ולכן אני בטיפולים. אבל לפעמים אני תוהה...ואכן מתלבטת. דורה.

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה