שאיבה בהרדמה

היי לבנות , קראתי מאמר באינטרנט על שאיבת ביציות בהרדמה , כתוב שמרדימים בעזרת צינורית המוחדרת לקנה הנשימה , זה נכון ? או שרק בעזרת זריקת הרדמה ? האמת שאני ממש נילחצתי שמחדירים לקנה שנשימה אני גם כך ניחלצת מההרדמה , שאני רק בתחילת הדרך , עדין לא התחלתי עם טיפול תרופתי אני מאמינה שאגיע לשלב של השאיבה בקרוב . מודה על התשובה דלית

ממש לא נכון, השאיבה יחסית ממש לא כואבת מרדימים כך, עושים לך מחט כמו בדיקת דם ואז מזריקים חומר הרדמה ואת ישר נרדמת. לפי דעתי עברתי זאת 5 פעמים וממש לא נורא להיפך זה נשמע מצחיק אבל כייף את מתעוררת אחרי רבע שעה והכל נגמר. בהצלחה ולכי על זה מה לא נעשה בשביל ילד. יהיה בסדר. בהצלחה עפרה

היי עופרה , הרגעת אותי אני מאחלת לך המון הצלחה , אמן שהטיפול שלך יהיה פעם אחרונה ! ותיזכי לתינוק ואולי לתאומים ?

הי דלית, כמו שעפרה כתבה, לא רק שזה לא דרך הקנה, אלא שתלוי בך, בכמות הביציות וברופא, יש לך את אפשרות הבחירה אם להיות מורדמת או לא. אני רציתי לא להיות מורדמת, והרופא איפשר לי להחליט, אך מפאת כמות גדולה מדי של זקיקים (36...) החלטתי לשמור את הסיבולת לשלב מתקדם יותר.... טפו טפו לאחרי 9 חדשים שיבואו על כולנו הלוואי. אז זה ממש לא נורא ההרדמה, שיהיה לך בהצלחה גדולה, ותבואי לספר כמה כמה... :-) נועה.

קודם כל שלום לכולכן... היום התבשרתי שגם הטיפול 14 לא צלח. הסבר על הרדמה. יש שני קבוצות של סוגי הרדמות: אחת הרדמה כבדה> מיועדות לניתוחים כבדים כמו פתיחת בטן, נתוחים שמנפחים עם גז (ניתוחים שמנפחים את הבטן עם גז ובעצם לא יוצרים חתכים רציניים בגוף כמו לדוגמה החזרה בשיטת זיפט) ...ניתוחים כאלו מצריכים טובוס (צינורית, כמו אצל רופא שניים רק לתוך הגרון) שמנקז את הנוזלים ושומר על פתח נשימה במהלך ההרדמה. אני לא מעונינת להפחיד אותך אבל בניתוחים כאלו משתמשים עם דברים יותר מפחידים מהטובוס כמו מכונת הנשמה לב ראיה וכו'... עזבי זה לא החלק שלנו... שארי נתוח לשאיבה שייך (כמו שהבנות כתבו לך כאן) לסוג השני הרדמה קלה. הרדמה קלה> לטיפולים קטנים כמו שאיבה, טיפולים אלו אינם מצריכם הרדמה כבדה ולכן אין צורך בטובוס. בשני ההרדמות בדרך כלל מזריקים חומר הרדמה ישר לפתח שבורידי (למקום שמחברים אינפוזיה). התהליך שתעברי יהיה כך: אני איני יודעת מה נהוג במקום שאת מטופלת בו אבל אין שוני גדול בין המקומות בכל הקשור לשאיבה... את אמורה להיות בחדר ניתוח לא יותר 36 שעות אחרי שעת ההזרקה של הכוריגון (יכול להיות שקיבלת שם אחר של זריקה אין זחשוב כולן מביאות את הביוץ על אותו זמן) זאת אומרת שאת אמורה היה בשאיבה כעבור 34 שעות שאת כבר בצום כ-8 שעות. הסבר אני מזריקה השעה 10 בלילה ואז מתחילה לצום בשעה 12 הלילה שאחרי (כלומר 26 שעות מזמן ההזרקה של הכוריגון וכ-8 שעות לפני השאיבה)...הם כבר יגידו לך ממתי להתחיל לצום. היום השאיבה הגיעה בשעה טוב... את אמורה להגיעה בצום עם משקה קל ודבר מאכל קל מה שאת רוצה לאכול אחרי השאיבה. (רק תחשבי שאת אמורה לשתות ולאכול אחרי צום אז לא דברי חלב וכו'...) ילבישו אותך בבגדים סטריליים, ידבר איתך מרדים וישאל אותך שאלות: כמו האים את מקבלת תרופות כרוני, אם יש מחלות כלשהם הוא גם יבדוק את כנה הנשימה שלך, דופק, לחץ דם, חום וכו'... השלב הבא תתבקשי לעלות על כיסא כמו של רופא נשים, (האחיות יעזרו לך) ויחברו לך אינפוזיה (לתוכה יכניסו את חומר ההרדמה) המרדים יאמר לך לילה טוב. במקביל האחת האחיות צריכה לעבור סטריליזציה, המעבדה מתכוננת לקליטת את הביציות שלך ומכינים את הזרע...(יש לתת את הזרע לפני שאת נכנסת לחדר ניתוח). מרגע שקיבלת את חומר ההרדמה עוברות מספר שניות ואז אולי תרגישי שאת נרדמת ואולי תגלי שאת כבר אחרי כלומר לא תרגישי שנרדמת הכלל ואת תהיה כבר בחדר התאוששות. אצלנו במחלקה נהוג לתת לבנות שני נרות נגד כאבים מיד עם סיום השאיבה בשלב של ההרדמה... אני אישית מאוד רגישה ולכן לא מרשה להם לתת לי נירות ולכן כאשר אני מתאוררת אני מיד מבקשת משהו נגד כאבים דרך האינפוזיה...(פתתידין או משהו כזה לא זוכרת את השם) האמת שאני סתם מתפנקת, סתם לא רוצה להרגיש בכלל כאבים שאחרי האיבה. ואז אמורים לעברי אותך למחלקה למעקב של לפחות שעה. בשלב זה את אמורה להתעורר לשתות ולאכול ורק אחרי שנתת שתן ובדקו אותך משחררי אותך הביתה. המלצה חמה: 1. להבאי איתך מגבונים לחים כי לפעמים יש קצת דם למטה. 2. אם יש לך קיבה רגישה כלומר אם מאילו שמקיאה בכל הזדמנות... נסיעות וטיולים כדי לבקש כדורים נגד הקאות של אחרי ההרדמה. 3. אם את מאוד מפחדת אז תספרי לרופא...אולי יחליטו לתת לך משהו להרגעה לפני הניתוח. שתהיה רגועה. בקיצור עברתי את זה כבר 12 פעם וכל פעם אני מפחדת יותר ושמחה שאני כבר אחרי! איכן שאני עוברת את הטיפולים הצוות מכיר אותי ולכן תמיד שאבים לי ראשונה. בהצלחה. אם יש לך עוד שאלות את מוזמנת. נורית.

קודם כל הצטערתי מאד לשמוע על כשלון נוסף. קשה מה לומר אחרי נסיון כמו שלך, אבל מי יתן ותהרי בפעם הבאה ולא תצטרכי לספר יותר סיפורי הרדמות. וחוץ מזה כל הכבוד על ההסבר המפורט. חזקי ואמצי, וקבלי חיבוק (((((())))))) נועה.