ברוכים הבאים כאבי מחזור...

סיכום תקופה אם אני מסתכלת על השבועיים שעברו מאז ההזרעה אז אפשר לסכמם במילה אחת - סיוט. בוקר ולילה הייתי קשובה לגופי, בוחנת כל כאב ומעלה ספקולציות. הייתי מחוסרת אנרגיות לחלוטין עד כדי כך שהייתי צריכה להכריח את עצמי לבצע פעולות כמו להעביר בגדים מהמכונה למיבש, לקפל כביסה ושלא נדבר על דברים קצת יותר מורכבים. אני לא רוצה להמשיך ככה. אני לא רוצה להסתכל על החיים שלי בעוד 5 שנים ולהגיד שהיה רע. אני בת 33 ואני רוצה להנות ולהיות שמחה. כבר כמה פעמים החלטתי שדי, אי אפשר ככה ועכשיו אני לוקחת את עצמי בידיים. אבל כמה קל ליפול לבור המרופד של הדיכאון. אז עכשיו אני אומרת זאת שוב. לא עוד. אלה החיים שלי ואני אחייה אותם רק פעם אחת. אני אמשיך להאבק למען ילד אבל זה יהיה מאבק פרודקטיבי ולא הרסני. אני עוד לא בדיוק יודעת איך לעשות זאת,אבל זה לא חשוב וזה מתחיל ברגע זה. מימי

כל מילה שלך כאילו לקוחה מתקופת הטיפולים שלי. יותר מהכל, כן, אולי אפילו יותר מהכמיהה להריון שלא מגיע - בשלב מסויים תיסכלה אותי התחושה שהחיים שלי פשוט הופקעו ממני לטובת משהו אחר - משהו גדול ומפחיד שאינו נמצא בשליטתי. אני לא יכולה לתת לך עצות, כי זו הנקודה שבה כל אחת חייבת למצוא את הדרך הייחודית לה לצאת מהכלא הרגשי הזה. למרות זאת, את יודעת שאני כאן לרשותך, מוכנה ומזומנה לקבל על עצמי כל תפקיד שיעזור לך בדרכך החדשה. ((חיבוק))

מימי יקרה, קשה לי לקרוא על המתח הנוראי שהיית בו. את צודקת בהחלט- כך אי אפשר להמשיך! אני חושבת שזה כמו להיות תקועה בפקק תנועה כשאת ממש ממהרת. אפשר לשבת לחוצים ולאכול את הלב ואפשר פשוט להבין שאין מה לעשות בעניין אז אין מה להלחץ. אצלי המתח תמיד מגיע כשבוע לפני מועד המחזור. את יודעת- יגיע? לא יגיע? מה הכאב הזה? למה כואב שם עכשיו? אבל יום-יומיים אחרי שהמחזור מגיע, והוא מגיע כמו שעון שוייצרי מחורבן, אני כבר חושבת על הביוץ הבא. מאד קשה להחלץ מהדכאון הזה, זה סוחף. אבל את צודקת- זה לא בריא לך! אני בן אדם שמאמין בכח רצון. לי עוזר להחליט. להחליט שעכשיו אני ממשיכה. שאולי בפעם הבאה כן ילך. זה מה שעוזר לי... מקווה שתרגישי יותר טוב. חיבוקים, דורה.

תודה חמודות, אפילו מאז שכתבתי על החלטתי החדשה להיות חזקה אני כבר מרגישה יותר טוב. אפילו מצב הכביסות השתפשר אצלי :) אני מקווה להתמיד במצב החדש. מימי