הפריות וקריירה... לבטים

היי לכולן/ם, אז ככה... גם אני עוברת את המסלול המתיש של טיפולי IVF. אני אחרי קילומטראז' של שלושה טיפולים כושלים, כשבטיפול השלישי אשפזתי בבית חולים לניתוח לפרסקופי של שחלה שהסתובבה. לשמחתי בבית החולים בישרו לי שעל פי ערכי הבטא אני בהריון. השמחה הייתה קצרה כי בשבוע השישי גילו שההריון לא תקין ולכן עליי לעבור גרידה. עברתי תקופה מאוד קשה, הייתי במתח ורבתי עם כל העולם, יום לפני ההפלה עזבתי את העבודה שלי, כי הרגשתי שאני נמצאת במקום הלא נכון ובכלל הרגשתי שאני צריכה קצת שקט בחיים. היום אני כבר כמעט חודש אחרי כל הסיפור, מרגישה שחזרתי לעצמי, חזרתי להתעמלות ולתחביבים האחרים שאסור היה לי לעשות בגלל ההפריות. אני שוקלת לעבור שוב טיפולי פוריות בחודשים הקרובים, אך בד בבד אני רוצה גם למצוא מקום עבודה חדש. רציתי לדעת אם מישהי עברה חוויה של עבודה חדשה עם טיפולי פוריות? מה החוק קובע לגבי העניין, האם ניתן לפטר אשה שעוברת תהליכי הפריה? האם מישהי ניתקלה בדילמה דומה לשלי או שאולי רק אני עושה מזה עניין? אשמח לשמוע את חוות דעתכן/ם.

היי אק, הצטערתי לקרוא את קורותייך.. למעשה אני לא חושבת שקרירה באה על חשבון הפריות או להיפך, אפשר בהחלט לשלב את שניהם יחד... בתור אחת שכן עובדת במקצוע תובעני למעלה מעשר שנים זה בהחלט אפשרי. חשוב איך את מציגה את עצמך וכמה את משקיעה מעבר לזה כי על עובדת טובה לא מוותרים אפילו אם היא פה ושם מאחרת בבוקר ונעדרת כמה ימים בחודש. נכון שמאוד חשוב שיהיה בוס מבין (ואוהב ילדים)... לדעתי מאוד חשוב לעבוד במקביל לטיפולים כי אצלי העבודה הרבה פעמים מחזירה אותי ל"שפיות" והחזרה לשיגרה הרבה פעמים מרככת את האכזבות שלצערנו קורות כחלק מההפריות... מה שלא תבחרי, בהצלחה, ויהיה בסדר- מאחלת לך שבקרוב תרוצי מהעבודה אל הבייבי שמחכה לך בבית...

שלום אק, אכן דילמה לא פשוטה הצגת בפנינו. לא קל לשלב טיפולים עם עבודה חדשה (ולפעמים גם עם עבודה ישנה...). מדרך הטבע עבודה חדשה מתאפיינת בכך שאת צריכה להשקיע יותר אנרגיות בללמוד את התפקיד החדש, להכיר את האנשים ולחכות שיכירו אותך. במקום חדש גם הרבה יותר קשה להעדר - ועם כל המאמצים טיפולי פוריות אכן כרוכים בהעדרויות ואיחורים ברוב המקרים. ומצד שני - אני מאוד מתחברת לרצונך "לחזור לחיים הרגילים" - לחיות שגרה יומיומית רגילה ולא להרגיש שאת מקריבה את חייך על מזבח הטיפולים. אני לא מכירה אותך, את מקצועך ואת הנסיבות שלך בשביל לומר לך מה לעשות, אבל בגדול אני תמיד העדפתי את הגישה שמשתדלת, עד כמה שניתן, להמשיך בשגרת החיים. אני מודה שזה לא פשוט, ובמקרה שלי למשל שילמתי מחיר מסויים על השארות במקום עבודה שבנסיבות אחרות אולי הייתי עוזבת אותו קודם - משום שלא רציתי לשנות מקום עבודה במהלך הטיפולים. ולגבי החוק - יש איתו כמה בעיות. קודם כל, תחולתו מתחילה רק אחרי 6 חודשים אם אני לא טועה, כלומר אם מפטרים אותך כתוצאה מהעדרות על רקע הטיפולים בטרם מלאו 6 חודשים לעבודתך שם - זה חוקי וכשר. מעבר לכך, למיטב ידיעתי מותר להם לפטר אותך מסיבות אחרות (מה שאסור לעשות לאשה בהריון) - והם תמיד יוכלו למצוא משהו אם ירצו. מאחלת לך הצלחה בטיפולים וגם במציאת עבודה!