האם להפסיק?

הי בנות, שוב אני מבולבלת מתמיד.... כאמור התחלתי טיפול חדש עם זריקות גונל F כשמו שאתן יודעות דורשות כל יומייםבדיקת דם ואולטרסאונד וכיוון שאני גרה בצפון ואין כל יום רופא נשים בקופה שלי מפנים אותי למיון בבית חולים . ולפני שבועיים בדיוק התחלתי עבודה חדשה שרציתי הרבה מאוד זמן ואני די בבעיה עם כל ההעדרויות האלה , היום הם אפילו רמזו לי שאם זה ימשיך כך יכול להיות שזה לא מתאים להם. ואני ממש צריכה את העבודה גם מבחינה פיננסית. לא יודעת מה לעשות חשבתי לעשות הפסקה של חצי שנה עד שהם קצת יכירו אותי ואז אח"כ להמשיך אולי גם מצבי הכלכלי יישתפר וייאפשר לי לא לעבוד. אוף , זה כ"כ קשה מיואשת כבר מהכל ...מה לעשות ????

בילביש יקרה, מי אנחנו שנייעץ לך בזה? הריי את יודעת הכי טוב לגביי החיים שלך, לגביי היכולות שלך -פיננסיות, רגשיות ואחרות. מה שאני כן יכולה להגיד לך בוודאות הוא, שכל בחירה תהייה מובנת לי לגמריי. מאחלת לך להגיע להחלטה שתעשה לך הכי טוב. דורה.

בוקר טוב בילביש, אני נמצאת בבעיה דומה לשלך - גרה בישוב מרוחק מעיר, ונאלצת לנסוע מעל שעה לבדיקות. אני מגיעה לעבודה באותם ימים רק ב-11:00, אבל מפצה בכך שנשארת יותר מאוחר. האם יש לך אופציה כזו? גם אני, עקב התלבטויות רבות ואי-נעימות, דחיתי בלפחות 5 שנים את תחילת הטיפולים, והיום אני מצרה על כך, כי אני בדקה ה-99 מבחינת גילי. אז לא מכירה אותך, אבל במסגרת השיקולים תוסיפי גם את מקדם הגיל. בהצלחה בכל דרך שתבחרי. עדיה.

הי בנות, לא מכירה אתכן וכ"כ אוהבת אתכן , כ"כ עוזר ההתייעצות הזו.... החלטתי שאני לוקחת פסק זמן של חצי שנה , אני רק בת 30 ורוב חברותיי אפילו לא התחתנו, קשה לי מאוד עם הטיפולים כי זה משולב לעוד מליון דברים אחרים שאני ומתמודדת איתם כעת ( אבא שלי חולה מאוד..) ושלושה מקומות עבודה שונים שיוצרים לי עומס אדיר וכיוון שאחת מהן היא מרצה במכללה אז אני לא יכולה פתאום לבטל שיעורים כי בדיוק היום הזקיק גדול מספיק.... את מי זה מעניין חוץ ממני?? בקיצור , יכול להיות שזו טעות אבל אני בוכה כמעט כל יום וממש רע לי . אני אדם שמח שאוהב את החיים והלחץ הזה מתיש אותי לגמרי. אני מניחה שאהיה באותה הנקודה כשאחזור לטיפולים , דרך אגב האם אני אצטרך לעבור שוב את כל מחזורי האיקקלומין או שאוכל להמשיך מאיפה שהפסקתי? מאחלת לכולכן בהצלחה !!!! ותהיו חזקות ...:-)) שבת שלום לכולכן ומלא אהבה.

שמחה שהגעת להחלטה שאת שלימה איתה! גם אני עשיתי הפסקה, של חצי שנה. גם אצלי היו שיקולי הנפש הנשברת והעבודה. ואני הרבה ה ר ב ה יותר מבוגרת. כשחזרתי המשכתי מהמקום שהפסקנו. רפואה שלימה לאביך, דורה.