היי בנות יקרות -שיתוף

היום בבוקר השכמנו קום בעלי ואני ונסענו לבדיקת אולטרה (רירית) ודם (פרוגסטרון)לפני החזרת מוקפאים. אחריי בדיקת הדם הרופא עדיין לא הגיע וירדנו לשתות קפה בקפיטריה. בעלי פתאום מסתכל עליי ואומר לי -"דיי נימאס לי כבר, אני רוצה ילד, אני מוכן לשלם כבר כל מחיר, זאת הפעם האחרונה שאני פה, תגמרי עם המוקפאים האלה ואנחנו הולכים לפרטי יעלה כמה שיעלה,אני כבר יהיה סבא עד שיהיה לנו הילד כל-כך רחוק ממני,את לא מבינה?! (הוא רק בן 33 אגב ו..כן הקפה כבר מזמן נשפך לי מהיד), הייתי בשוק , זאת הפעם הראשונה שאני שומעת אותו בכזה תיסכול ומרוב הלם לא אמרתי לו כלום, אפילו לו שבריר של מילה. מסכן בשנה הזאת הוא הלך 3 פעמים לכותל, פעם אחת לקברי צדיקים, הפסיק לעשן בשבת, עשה תיקון אצל רב,החליף ובדק את כל המזוזות בבית, תורם צדקה כמעט כל יום והכל למען המטרה. ותאמינו או לא אנחנו חילונים גמורים! מה שהפתיע אותי שהוא הצד החזק, החיובי והאופטימי במשפחה ומסתבר שגם לצד החזק הזה יש רגעי שבר... כל-כך כואב לי עליו, אבל מה אני יעשה? כבר שנתיים שאנחנו בלופ הזה ואני משתדלת לשמור על פאסון ואפילו לבכות מיאוש אני בוכה לעצמי לכרית מאות פעמים בשנתיים האלה רק בשביל שלא ישבר... בכל אופן אמרו ששבוע הבא יהיה החזרה של מוקפאים -גם את זה צריך לעבור. ולענינינ הפורום- לא נכנסתי יום אחד ו..רציתי להגיד ל... ל-NANA - איזה עידכון משמח-מזל טוב ובהצלחה בהריון !!! ללנה- קראתי את תאורי הלילה שעבר עלייך עם דמעות ואני שמחה שיצאת מזה ומאחלת לך גם הצלחה, את מקסימה. לניני- תרגישי טוב מתוקה. ובכלל לכולכן - אתן כל כך מדהימות !! שיהיה שבת שלום, ובלי הרבה דמעות מורוש

יוווווווווווווו כמה כואב ממי מה אני יגיד לך קשה ביותר. אותו סיפור היה לי היום עם בעלי!!!!!!!!!!!!!! כמה טיפולים כבר עברת? היו לך הריונות קודמים? חיבוק ((((((((((((((((((((((((())))))))))))))))))))))))))))))))

היי חמודה ותודה היה הריון ספונטני לפניי שנתיים וחצי שבו ניצפה שק ללא עובר ועברתי גרידה ומאז עברנו 3 חודשיי איקקלומין, 6 הזרעות עם גונל ואוביטרל, טיפול IVF אחד שכאמור ניכשל ועכשיו החזרת מוקפאים. באמצע היו הפסקות בגלל סיצטות וכולי. הקטע שאין לנו בעייה ספציפית, עברנו את כל הבדיקות וחשבו בהתחלה שהזרע חלש והסתבר שהוא בסדר ובהפסקות אנחנו כמובן גם מנסים טבעי ו..כלום..גורנישט! נראה לי שהפעם באמת נלך כבר על הפרטי. ביי ממוש ושבת שלום

היי מור! אני כל כך מבינה אותך גם בעלי ב גיל 33 ב יולי יהיה ו אנחנו מנעשים כבר מעל שנתיים ילד הראשון בעלי היה מאוד אגרסיבי ש היה צריך לעשות פעם ראשונה בדיקת זרע הוא לא רצה כימת סירב אצלו הכל תקין ו גם אצלי פשוט חוסר מזל צריכים טיפולים אני תמיד הלכתי לרופא נשים לבד הוא לא היה מבין למה הכל תקין אצלנו ו אין היריון גם ש הלכנו יחד לעשות צילום רחם הוא חשב ש אצלי לא בסדר ו כש הכל היה בסדר ו אמרתי לבעלי ש אולי נצתערך טיפולים היה אומר לי מה אני מתומתמת אזה זריקות ו אני מה צריך לתת זרע ואכשיו בסוף הוא יבין ש עסק פה רציני ו הילד שלנו לא יכול לבאו מי היריון ספונטני היום הוא תמיד איתי גם ש אני התחלתי פעם ראשונה אתמול להזריק גונל ו גם ב הזרעת אין מה לעשות זה לא נעם דבר כזה מה בעלך אומר אבל תני לו כיצד זמן להירגעה אולי זה גם לחצים מי עבודה שלו גם בעלי היה מטפלל שנה ו לא גם נתנו תרומה לחרידים ש יתפללו ב כותל מערבי ב ירושלים מה לעשות צריך ליזרום עם הזמן הזמן יעשה את שלו ו תיראו ש יהיה לכם הרבה ילדים בבד אחד ו אז בעלך ירצה מנוחה ש יהיה שבת שלום חמודה

למור שלום מישהי סיפרה לי שהרופאים אמרו לה לעבור טיפולים, והיא הלכה לרב בירושליים ואחרי חודשיים נקלטה להריון טבעי, אז כמובן שהולכים לנסות - לא יזיק . . . הוא אמר שיהיו לנו ילדים, וההריון יהיה עוד כמה חודשים, נראה . . . אנחנו מחכים ומקווים . . . שבת שלום

כל כך, אבל כל כך קל להזדהות אתכם...זאת גם ההרגשה שלי ושל בעלי..לא מזמן אמרתי לאמא שלי, שאני משתפת אותה בכל, "מה עשינו? אנחנו אנשים טובים, זה לא הוגן.." ובוודאי שיש רגעים של משבר. אני כל ערב שבת מדליקה נרות ובעלי הולך לבית הכנסת. בעלי לא כ"כ מביע רגשות, אבל מספיק המבט בעיניים , או מילה אחת, כדיי להבין כמה קשה.. בטח שמעת את זה כ"כ הרבה אבל" זה יגיע" . בסוף תפוצו בילדים מדהימים ותשכחו את כל התקופה הזאת!!!!!!!!!!!!!!!!!! שיהיה לכם בהצלחה! סבבית

מור חמודה, לא יודעת מה להגיד לך... נראה לי שבעלך נכנס ללחץ וחוץ מכל הצרות והקושי תצטרכי לעזור לו עכשיו להרגע קצת. אבל מעבר לזה- מדבריו ברור שהוא לא התייאש אלא פשוט איבד את הסבלנות. גם אני מאבדת אותה כל הזמן וצריכה להפוך את הנשמה כדי למצוא לי עוד קצת... אז היום הוא חסר סבלנות ואת תהיי שם לעזור לו למצוא אוויר, ומחר את תרגישי איך את נחנקת כבר והוא יעזור לך למצוא כוחות וסבלנות. ככה זה, שלא לומר- קקה זה. כל כך מזדהה עם התיסכול שלו... ושלך. ודרך אגב- בפרטי עוברים את אותן הפרוצדורות. התינוק שלכם יגיע, הם תמיד מגיעים, ואני בהחלט בונה על המוקפאים האלה שלך!!!! יהיה טוב, ((((((((((((((חיבוק))))))))))))))) דורה.