אורית

שלום את האפור אני הכי לא אוהבת כי הוא לא ברור ולא וודאי. אני נמצאת בשני פורומים ממש באמצע, אבל מרגישה כאן שאתן הכי מבינות אותי. מכנס לא עולה עליי ושלא תחשבנה בטעות" צרות של עשירים" כי הבטן מזכירה לי את הטיפולים. היא נפוחה עוד מאז. אני נזכרת תמיד שבשעה חמש הייתי מזריקה ויש לי עוד את הסיוט הזה שלא נגמר. אני עם עשרים אלף מחשבות, שאולי זו בדיקה של מישהי אחרת ולא שלי ואל תצחקו עליי שאני מדברת ככה... כי איך אפשר לא להשתגע עם כל הטיפולים? יש לי עוד הרבה מחשבות שאולי הבטא לא תעלה ואולי לא יראו שק הריון או דופק ועכשיו אני מבינה אותך, מיכל, כמה נלחצת כל כך. כבר סיפרנו לחצי עולם ומה יקרה אם.... תמיד נחייה ככה בפחדים? איך מתגברים על זה? אני מנסה להרגיע את עצמי ולא הולך לי. כבר שבוע עם כל הסרטים הכי גרועים .... איך מתגברים? אורית

אני בסרטים כמוך ממי באיזה שלב את?

היי אורית! קארתי מה כתב. אני יכולה לאבין אותך ש כן אני הייתי ב היריון . הכי חשוב זה לחשוב על צד הטוב עד כמה ש אפשר אני ידעת ש זה מאוד קשה . הבטן נפוחה כי ההיריון מתפתח ב תוך הרחם ו חוץ מי זה רק לא מיזמן סיימת את הטיפולים סבלנות יקירתי ו תיראי ש יהיה הכל בסדר כחה אמרתי למיכל ו הכל בסדר גם ל רומי הייתי אומרת ו הפה שלי לאלוהים. טוב חמודה נשיקה ו חיבוק

כמו כל האנשים עם הנטיה לחרדה גם את לא יכולה לסבול חוסר שליטה ווחוסר ודאות. ושניהם קיימים במינונים גבוהים מאד בכל מה שקשור להורות, החל מהיום הראשון להריון, ולא נעלמים אף פעם. אני יכולה להגיד לך שיש התרגלות, יגיע הזמן בהריון שאת באמת תתחילי לקלוט שאת הולכת להיות אמא, והבטא כבר לא תטריד אותך, ותעברי להיות מוטרדת מרמת הסוכר, ומהתנועות שהיו או לא היו היום בבוקר, וכו וכו. ובסוף תשעת החודשים יוולד לך נסיך מתוק ומושלם,ואת תהיי מאושרת וכל החרדות שהיו בהריון יראו טפשיות פתאון, ורחוקות. ואז יהיה ההאפצ'י הראשון, והחיסון הראשון, והגזים, והשיניים, והוירוס ו..ו..ו..ואיזה מטפלת לבחור, ואיזה גן, וכן חוג לא חוג... בקיצור;) תתכונני לאימהות:)) אני יכולה להגיד לך שאם לומדים להרפות, ולהנות ממה שקורה, ושמים בצד את מה שעלול לקרות, יכולים אפילו מאד להנות;) עכשיו, כדי שיהיה ברור, אני סופר סופר חרדתית, ואני עוד לא הצלחתי ליישם מה שצעתי לך;) בהצלחה ממוש, ולא לדאוג, הכל יהיה בסדר}{}{