תזמון מועד שאיבה, לפני ביוץ, ודיוק

שלום בנות, השאלה מופנית למי שעברה או עוברת טיפולי הח"ג. ידוע לי שבשלב כלשהו של הטיפול מקבלים אוביטרל (או כוריגון) כדי לגרום לזקיקים להבשיל עד כדי ביוץ, שצפוי להתרחש תוך 32-36 שעות ממתן הזריקה. שאלותי: 1. איך מוודאים שלא יתרחש ביוץ קודם לכן, לפני שמספיקים לבצע שאיבה? 2. במידה שיש תור ארוך לפני, או במידה שהרופא שלי מאחר, מה עושים? האם אני לא עלולה לבייץ לפני שישאבו? 3. לאחר כמה שעות ממועד האוביטרל קובעים שאיבה? האם כאן יש דיוק? עד כמה הדיוק חשוב, ומה עושים כדי לא לפספס? כל השאלות האלה נועדו לדעת, עד כמה רמת הדיוק ועמידה בזמנים של הרופא חשובה עבורי במטופלת עתידית של הח"ג (החל מהחודש הקרוב). תודה רבה, שירה

באסותא בכלל הנושא של עמידה בזמנים בעייתי. יש המון בנות, ורופאים לחוצים מאוד. חלק מהבנות מטופלות ע"י רופאים פרטיים, וחלק ע"י אחד מהצוות (מי שנופל...). במדיקל בהרצליה הרבה יותר נעים, ופחות לחוץ, והיחס אישי...

היי מרגי, הבעיה היא שכל מה ששמעתי עד הלום, מעיד על כך שלאסותא ולתל השומר (אותה מעבדה), יש את אחוזי ההצלחה הגבוהים ביותר... האם היית מטופלת באסותא, אם כן, אצל רופא פרטי, או אצל מי שפנוי באותו רגע? האם מבחינת לוח הזמנים יש הבדל בין השניים? האם כאשר אין רופא פרטי מרגישים באסותא "מוזנחים" קצת? אודה לך על כל מידע. יום טוב, שירה

היי שירה, קודם כל, אוביטרל גורם לביוץ כ36-40 שעות מלקיחותו. השאיבה מתוזמנת כ32 שעות ממועד הלקיחה כך שזה משאיר כמה שעות "ספייר". בכל מקרה, מאחר ומדובר בהורמונים, אף אחד לא יתחייב שאין סיכוי שהיבוץ יתרחש לפני הזמן, אבל עובדה שבמרבית המוחלטת של המקרים הזקיקים נצפים ברור מאד על המסך בעת השאיבה ונשאבות מהן ביציות. אין לי מושג לגבי אסותא ללא רופא פרטי, אבל אני מניחה שאסותא לא קיבלה שם כל כך טוב בIVF סתם, ואיחורים או טעויות בתזמון הן בפרוש פשלה רצינית בתחום כזה. אני יכולה להציע לך רק שמרגע שתחליטי איפה את (אם טרם..) ]פשוט תרפי, ותני למי שצריך לעשות את העבודה שלו. אין סוף לדברים שעלולים להשתבש, במקרה או שלא במקרה, אבל האמת היא שלרוב הם לא משתבשים. לעומת זאת המתח והנסיון לשלוט בכל הגורמים יכול להרוג אותנו לפני שנגיע להפרייה;) אז תני לעצמך להרגע כמה שאפשר ותחשבי חיובי אוקיי? חיבוקים((((())))

שלום שירה, ביוץ במהלך טיפול הח"ג בטרם השאיבה הוא כנראה החרדה הכי גדולה של כל מטופלת. אלא שלמרבה המזל, אני מעולם לא שמעתי שדבר כזה אי-פעם קרה בפועל, כך שהחרדה כנראה מיותרת (אבל בכל זאת קיימת, אפשר להבין...). תראי, אני כבר אומרת לך שבאסותא יש איחורים מכובדים ביותר - אני כבר חיכיתי שם שעתיים-שלוש בשקט כדי להשאב. אז כדאי שכבר מעכשיו תתרגלי לרעיון ותנסי להרגיע את עצמך - כדי שלא תמצאי את עצמך לפני השאיבה מטפסת על הקירות ומשוכנעת שתבייצי רבע שעה לפני השאיבה. בכלל, אני רואה שחשוב לך להרגיש שאת בשליטה מוחלטת על כל שלב ושלב בתהליך, ואני לחלוטין מזדהה איתך כי אני הייתי בדיוק כמוך - אבל תאמיני לי שאצל זיידמן את בידיים מצויינות, ומעבר לכך - תהליך ההח"ג הוא כזה שמעצם טבעו אינו ניתן לשליטה מלאה, ובשלב מסויים צריך פשוט לתת לדברים לקרות ולקוות לטוב... וכמובן אנחנו כאן נחזיק לך אצבעות!

תודה בנות... רק לספר לכן, שמשהי בעבודה שלי, דווקא כן בייצה לפני השאיבה. ולכן עשו לה הזרעה, אחרי כל ההורמונים שדחפה לעצמה בשביל הח"ג. מה שכן ,אני לא בטוחה אם זה קרה לה באיכילוב, בתה"ש או באסותא (פקדה את שלושתם). בכל מקרה, היא כל כך כעסה אז, את זה אני זוכרת היטב. אשר לשליטה, זה פאק באישיות שלי, וזה נורא, כי אני כל הזמן במתח, תמיד דואגת איך העניינים יסתדרו, ושהרופא לא יפשל (כי אני לא היחידה שיש לו על הראש), ועוד ועוד ועוד. ומה שגרוע, גם אחכ, בהריון שיבוא בעה"ש בטח אהיה חרדה מאד, וגרוע עוד יותר, כשיהיה הילד, אהיה בחרדה נוראית, ובלתי פוסקת. אני רואה את עצמי בת 80 וה"ילד" בן 45, רודפת אחריו עם סוודר בחורף.... אבוי. טוב, הגזמתי, אלה דברים שאני מודעת להם, ומשתדלת לשפר.... יהיה טוב, תודה על ההתייחסות. שבוע טוב, שירה