בוכה ובוכה - איבדתי תקווה

דיון מתוך פורום  פוריות חברתי - תמיכה

30/03/2006 | 11:11 | מאת: מרוסקת לחלוטין

עזרו לי בבקשה, איבדתי תקווה, היום קיבלתי תשובה שלילית לבדיקת דם, שנה בניסיונות, אין לי כבר כוח, אני חושבת שאני לא אהיה אמא, לא נועדתי להיות בהיריון, ובטח לא נועדתי להביא ילדים מבעלי. האם יש תקווה? האם אהיה אמא מתי שהוא? האם אביא לבעלי ילדים ממני? בבקשה יש לכם קצת ניחומים בשבילי, האם אתן גם איבדתן תקווה איפה שהוא, ופתאום זה בא? בבקשה אני מרוסקת בוכה ובוכה

30/03/2006 | 11:34 | מאת: מאוס

לא פירטת איזה ניסיונות עברת...הזרעות ? הפריות ? כמה ? איך איכות העוברעם והתגובה השחלתית שלך ? אולי זה עוד קצת מוקדם להספיד את הטיפולים ממוש..? בכל מקרה מאחלת לך שכן תצליחי ושזה יבוא בהפתעה גדולה וענקית...וכן כולנו לדעתי נשברות מדי פעם...אני בכל אופן והבנות פה יוכלו להעיד הייתה לי התרסקות קשה אחרי השלילי הפעם..אבל יש רירה אחרת חוץ מלהמשיך לנסות ? כמובן יש אופציה של אימוץ שזאת בהחלט אפשרות....אולי תפרטי קצת יותר על עצמך למרות שהלחושה היא כמובן סובייקטיבית לגמרי...ושוב חיבוק חזק חזק ושיהיה לך בכל זאת המון המון הצלחה מאוס

30/03/2006 | 12:02 | מאת: מרוסקת לחלוטין

אני אחרי הזרעה ראשונה, אני ביום ה- 14 לאחר ההזרעה, אצלי הכל תקין, גם אצל בעלי, אני בת 30 מנסה שנה, זהו הטיפול הראשון שאני עושה, טיפול שכולל איקקלומין+השבחה+הזרעה. אין לי כבר תקווה, נחנקת מדמעות. די די די, אין לי כוח,,,,,

30/03/2006 | 12:59 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום מרוסקת יקרה, בוודאי שמבינים אותך כאן - כולם. התסכול הנורא, חודש אחרי חודש, נוגס בכל חלקה טובה. תראי, אם אני אגיד לך שיש אנשים שצריכים להמתין כמה שנים טובות ולעבור שבעת מדורי גיהנום בשביל להפוך להורים (ושחלקם אפילו נמצאים פה, אני למשל..) - אני לא יודעת אם זה ינחם אותך, כי אף אחד לא רוצה להמצא במצב הזה. ובכל זאת זה קרה, וזה קורה לנו, אז צריך להתמודד. הלוואי שכל מי שרוצה להרות בעולם הזה היתה מחכה חודש או חודשיים לכל היותר, אבל לגורל יש תוכניות אחרות עבור חלק (לא מבוטל!) מאיתנו. אז אין ברירה, צריך לאזור כוחות והרבה סבלנות, ולזכור שביום בהיר אחד כשתחזיקי את תינוקך המדהים בידייך, תדע שיש תמורה מלאה לכל הסבל הזה, ושהיה שווה לחכות.. בהצלחה!

30/03/2006 | 13:20 | מאת: מרוסקת

תודה לכל הבנות שהגיבו, לא ממש מעודד לשמוע שהדרך עוד ארוכה ומפותלת, כמו שאתן עברתן, אבל מה לעשות, אי אפשר לדעת לאן הדברים מובילים אצל כל אישה. אני עכשיו שומעת את כל מסכת המכשולים והקשיים שעברתן, ואומרת לעצמי "לא רוצה להגיע לשלב הזה, אבל האדון שם בשמיים מתכנן לי את זה, ... מבלי שארצה." ממש בדיוק כמוכן, בדיוק אותן ההרגשות, אותם השלבים שאתן עברתן.....כל כך מצטערת בשבילכן מה שעברתן, זה לא הוגן, זה עצוב איך שאלוהים מתכנן לנו את החיים. החלפתי את השם למרוסקת. יקח לי זמן. זמן להרים את הראש. אם בכלל. קשה. באמת קשה. לפעמים בא לי לעצור הכל. להמשיך את חיי כרגיל, בלי כל הנסיונות המטורפים. לא לחשוב בכלל על ילד. אין לי כבר כוח. רוצה משלי. רוצה כבר. ממשיכה לבכות.............סליחה................

30/03/2006 | 17:08 | מאת: לנה

שלום לך! ה היסטוריה שלך מוכרת לי יקירתי על תרימי ידיים אני מעל שנתיים מנסה להכנס ל היריון עם שתי הפעלות טבעיות ב תוך שנתיים כמה ביזבזתי כסף ל ערכות ביוץ. ו הכל תקין אצלי ו אצל בעלי על תיהיה כחה החיים הם יפים אנחנו צריכות ליהות חזקות ו את תיראה ש הכל הסתדר . היום יש רפאוה מתקדמת רק סבלנות מתוקה שלי אני ידעת כמה זה קשה גם לי כל חודש כישלון אבל תרימי ראש למעלה נשיקה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה