שלום בנות

הצילום רחם לא עזר. (הכל היה תקין) הייתי עוד אופטימית שאולי הצילום יהווה כמו טיפול שלעצמו. אז אני לא באחוזים של היקלטות אחרי צילום רחם. שבוע שלם איחר והייתי בטוחה..הנה זה זה... אבל מה אני עם השטויות שלי . היתה לי תקווה שאולי אני כמו אלה מהסיפורים "שבדיוק בחודש ההוא שעשו הפסקה נקלטו", אבל עם שחלות כמו שלי ובעיית זרע אי אפשר להיקלט ככה לא?אפילו שאני צעירה. מה שמחכה לי עוד.... ניני,אמרת לי לכתוב כאן ,אז אני כותבת ואני מקווה שאני לא מייאשת אף אחת כאן אני ממש לא רוצה לדכא, אבל אני חייבת לכתוב כי אני רוצה שאתן תבינו שלא קל לי. כי לי כזכור לכן, הכי קשה וההורמונים גם לא מוסיפים לי. רונק, תודה על המייל המחמם ונירית היקרה תודה שהיית איתי ואת תמיד.... בכל מצב את אלופה!!!!

אני לא יודעת אם במצב הזה אני יכולה לשאול מה קורה, אני מבינה לליבך...... את לא צריכה להיות מאלו ש.... או מאלו ש........ פשוט מאד את צריכה להיות מאלו שנכסות להריון ואחרי 9 חודשים מחזיקה תינוק בריא ויפה בידיים...... ב"ה גם זה יגיע.... מקווה שהטיפול הבא יהיה האחרון ושיהיו רק תוצאות חיוביות......... שבת שלום

היי לך, אז גם אני לא אחת שנכנסת לסטטיסטיקות וזה לא נורא, תמיד זה קורה לאחרים, אבל את אחרי הזרעה שניה וצריכים להמשיך באופטימיות ועדיין טוב שהצילום רחם יצא תקין גם אם לא נכנסת ישר להריון אחרי הבדיקה, היום שלך יגיע כמו כולנו ותמשיכי קדימה כי אנחנו איתך לאורך כל הדרך. רומי

אני שמחה שאת כותבת כאן, אני מקווה שתיווכחי לדעת שפה זה מקום גם לרגעים הקשים וזה בדיוק הרעיון! מצטערת שגם החודש לא הלך, אני יודעת איך זה שוב לקבל... אבל אני יודעת שזה מקרב אותך אל החודש שלך ואני מקווה כל כך שזה יהיה בקרוב מאד תרגישי טוב יקירתי, ותתפנקי לך בסופ"ש הזה עם החצי שלך, תעשי רק דברים שעושים לך טוב ואוטוטו את מתחילה טיפול חדש עם מזל חדש יהיה בסדר בקרוב}{

אני קוראת את דבריך בשני ההאתרים , סתם עצה , אני בניגוד אליך , ביום הראשון של האיחור במחזור עושה בדיקת הריון ביתית , כי אחרי זה שהימים עוברים...הציפיה יותר גדולה , "והנפילה"/ האכזבה יותר גדולה , איפשר לקצר את שלב המתח..............וכך לא חיים באיזו אשליה ..............

היי את... אני יודעת שלמרות שלא עשית טיפול החודש בגלל הצילום רחם את מאוכזבת אבל את תראי שאוטוטו זה יבוא...זה ממש בדרך...אני איתך כל הזמן ועכשיו הולכים במרץ לטיפול הבא.. אוהבת אותך מאוד! נירית

קראתי את הדברים אשר כתבתן.תודה לכן. לעיתים אני חוששת "מהנפילה", כי הבעיה אצלי שאני לא מסוגלת להרים את עצמי.לאסוף את עצמי. כל פעם שאני מקבלת מחזור זה סוף העולם בשבילי. לא רק הצייפיה והתקווה הם שמפילים אותי, אלא הסבל הפיזי שאני עוברת והאכזבה היא קשה מחודש לחודש.נכון עוד לא התחלתי להזריק לעצמי ואני עוד עם האיקקלומין, כי קשה לי לוותר על זה ולעבור למחטים. אתמול כבר התחלתי לחשוב שבטוח אני אגיע להפרייה ומזה אני פוחדת. כי בעצם הפרייה זה המוצא האחרון. ומה אם זה לא יצליח לנו שם?