ועוד משהו שאוכל אותי מבפנים ..

סתם בא לי לשתף .. לא יכולה יותר , לא יכולה יותררררררררררר להקשיב לשכל שלי ולבטל את הלב את הבטן את הרחם ... כל כך כמיהה לעוד ילד,לעוד היריון , כל כך רוצה כבר לחבק להרגיש להריח למשש לחתל להניק לנחם לנשק לנדנד את התינוק שלי , הצורך הזה פשוט מציף אותי כל הזמן והבוקר במיוחד ...כשאני מרגישה שאני מבייצת ויודעת שאני מבייצת כל כך חבל לי , איזה בזבוז שזה יעבור כך בלי בייצית מופרית ,בלי היריון , בלי יחסי מין אפילו.... טוב זה לא חדש כל העולם כבר יודע שהנישואין שלי מתפרקים להם מתרסקים לרסיסים ...ולפעמים אני אומרת שרק בשביל לקבל היריון נוסף אולי כדאי שאני אחזור בי ואשלים עם מה שיש ולחזור לטיפולים בכל מחיר , אבל זה נראה לי אנוכי מידי ולא אנושי ..נראה לי ניצול של בעלי ושל הגוף שלי על חשבון האהבה והאושר והכנות שנשבעתי לשמור לו לתמיד... זה מה שהשכל שלי אומר לי ..תמשיכי לחפש עבודה ותטפלי בזוגיות ובעצמך ובילד שישנו כבר ואולי כשהכל יהיה בסדר אם יהיה אז לחשוב על עוד ילד , אבל מה אעשה עם האש הזאת שבתוכי ??? יש איזה כדור או תרופה או אפילו קסם שיכול לקחת ממני את הצורך הזה להיות בהיריון ולהביא עוד ילדים ??? איך ניתן לכבות את הדליקה הזאת ?? מה אני אעשה איך להפסיק את הכמיהה הזאת ?? נסיתי וניסיתי וניסיתי אני לא מצליחה אני לא יכולה ...הבוקר זה תוקף אותי שוב ובאגריסיביות ...מבפנים עמוק עמוק ...והדמעות לא מפסיקות למרות שאני עסוקה כל הזמן לא מפסיקה להרגיש ...דדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי כואב ומתיש וצובט שיעבור כבר .. ואני לא יכולה להרשות לעצמי לחשוב על הטיפולים עכשיו זה לא הזמן הנכון ,טעות איומה אם אני אדלג הלאה כאילו כלום לא קורה !!! כאילו אנחנו זוג מאושר שמרחיב את המשפחה ..כי אנחנו לא ...אבל כשמדובר בצורך הזה להרות , מי חושבת בכלל ?? ואיך שיקראו לזה ,כמיהה , צרוך , אינסטנקט , שעון ביולוגי, יצר הישרדות ...הדבר הזה לא משאיר לי מקום לחשוב , לא משאיר לי שכל בכלל...סתם בא לי לשתף , סתם ...זהו ....אשמח לדעת מה אתן חושבות..ואיך אפשר אם אפשר לכבות להשתיק לחנוק להרוג להטביע למעוך לדכא את הדבר הזה ...

נטלי היקרה, כואב לי לקרוא את מה שכתבת לכן הייתי חייבת להתיחס. גם אני עוברת כברת דרך מאד ארוכה, הצורך החזק הזה בילד, שעדיין לא זכיתי ללדת ומנסה כבר שלוש שנים ללא הצלחה, ובמהלך השלוש השנים עברתי ניתוח בעקבות גוש ענקי שמצאו לי ליד הרחם הגוש הנוראי הזה שאב לי את כל זרימת הדם ברחם. גם אני כמהה וכואבת, וכל כך מבינה אותך, שלפעמים אנחנו רק רואות את עצמינו בכל הסיפור הזה והרי הגברים לא מרגישים את תחושת הנשים כמונו, למרות שהם נמצאים מהצד ומביטים בנו, אנחנו כואבות הכי הרבה. מאיה יקרה, חשוב קודם כל לפתור את הבעיות בנישואין , הרי בתקופה זו אנחנו כל כך זקוקות לתמיכה ואהבה, מצידם ואני יודעת בכל ליבי, שברגע שבעיותייך יפתרו ההריון המיוחל יגיע. נסי לעשות סדר בראש, לארגן את מחשבותייך, בשבילך ובשביל הילד שלך, כי עדיין יש לך ילד, ובזכותו תוכלי להתחזק ולהמשיך הלאה. חשוב: לשמר את הזוגיות לנסות לפתור את הדברים ולדעת להקשיב לצד השני, ואז... להתחיל במשימה הבאה: הריון שבעזרת השם יגיע. מאחלת לך את כל הטוב שבעולם. נטלי.

לא יכולתי להתעלם ממה שכתבת. הדברים אכן נוגעים ללב וכואבים מאוד. אני אומנם לא מכירה אותך אבל יכולה להבין באיזה סיטואציה את נימצאת. אני מאוד מבינה את הכמיהה לעוד ילד. אני גם יכולה להבין שמסביב ישנם כאלה שבהריון וזה פשוט מוציא מהדעת שישנם כאלה שיכולות לעשות את זה כל כך בקלות ואצלינו זה דורש הרבה עבודה. זה מרגיז ומתסכל.!!!! אומנם אין לי מושג על איזה רקע יש לך משבר עם בעלך. האם זה על רקע הטיפולים? או שזה על רקע אחר. אבל, אני מכירה בנות שהיו להם סיכסוכים עם הבעל אבל הם הסכימו על המשך טיפולים למרות הקרע על מנת שלילדם יהיה עוד אח ואחר כך נפרדו. אני גם מכירה אחת שהחליטה להיפרד מבעלה ולהמשיך את הטיפולים בלעדיו. אני חושבת שמה שחשוב זה להחליט מה הכי טוב בשביל שניכם. ואם לא ניתן לגשר על הפערים בעזרת יועץ, וגם אם את בגיל כזה שעדיין לא לחוץ יותר מידי אז כדאי להמתין עם עוד ילד. (אינני יודעת בת כמה את.) מקווה שקצת עזרתי. אני באמת כל כך מבינה אותך....

לנטלי ולטל שלום תודה שהגבתן על מה שכתבתי ,אכן זה מחזק אותי קצת , ומה לעשות הצורך קיים ואני לא היחידה ...אני באמת זקוקה לארגן את התחושות והראש ואז לחשוב מחדש ...אין לי מושג איך אני ממשיכה מפה ולאן זה יוביל בסוף ...לטיפולים ,עם בעלי באושר ,עם בעלי באומללות,בלי בעלי , בלי טיפולים ..בלי נישואין , בלי ילד שני...לא יודעת ..!!! רק הימים יגידו ומי יתן ויהיה לי קצת סבלנות ואופטימיות...בכל מקרה אנחנו מתחילים ייעוץ בשבוע הבא ונראה מה יצא מהביצה הזאת ..

ועם גרון חנוק. מיה יקרה. כל כך כואב, כל כך מדוייק, כל כך אמיתי. מה כבר אפשר לומר? איך לכבות את האש הזאת? זה כמו לנסות להגיד לציפור להפסיק לעוף, לדג להפסיק לשחות. זה פשוט בלתי אפשרי. שולחת לך המון המון חיבוקים ותפילה לימים טובים ומחבקים יותר שיבואו בקרוב.

היי ילדת יש לי אותך ואת כל הבנות המקסימות פה ששולחות לי חיבוקים ,וזה מספיק לי תודה לך יקירתי מאוד מעריכה את היחס שלך ואת האמפתיה וההבנה שאת מקרינה וזה המון המון בשבילי ,תודה שנתת לי להרגיש שיש מישהו אי שם מבין אותי ולא שופט אותי ומקשיב לי בלי ביקורת , את ושאר הבנות קבלו ממני נשיקות והלוואי שאני אוכל לחזור בקרוב להרגיש שהנה אוטוטו אני מגשימה את החלום והפנטזיה הלוואי.

היי מאיה, מה העניינים, מזמן לא ראיתי אותך מחוברת,מה קורה, אוליי יש בעיה במסינג'ר? מאיה את הרגשות שהעלית ,הן רגשות שקיימות בכל אחת ואחת שמשתתפת בפורום,הרי אין אף אחת פה נמצאת בלי המטרה הזאת,חוץ מילדת האוקיינוס שתומכת בנו...,אבל אני בטוחה שהיא גם רוצה להרגיש את זה שוב..הרי כל אחת רוצה את זה לא משנה מה המצב שהיא נמצאת בו.. אי אפשר להתעלם מהרגשות האלה,או למחוק אותם,הם בפנים בתוך תוכך. לגבי חיי הזוגיות- תאמיני לי מאיה,אני כבר אומרת לך, כל שניים רבים ,כל זוג נקלעים לבעיות בחיי הנישואים, במיוחד זוגות שנמצאים בטיפולים, לכי תדעי מה קורה מאחורי הדלתות, יש נשים שלא מספרות, ומי שאומרת שאין לה בעיות,אני אגיד לה בפנים "שקרנית"... אנחנו בני אדם,ונוטים לטעות. אז אני מציעה לך שני דברים: 1-תארי את החיים שלך בלי ה- ( בעלך,נישאוים,בית חם,ילד עם אבא, ועוד ילד נוסף) 2- תארי את החיים שלך עם- (בעלך, נישואים,בית חם, ילד עם אבא ואמא ,ועוד ילד נוסף) תחשבי מה את מפסידה ומה את מרוויחה. אם החיים שלך יהיו טובים יותר עם האופציה מס'-1 אז לכי על זה... אם החיים שלך יהיו יותר טובים עם האופציה מס'-2 אז לכי על זה... אם את יודעת בוודאות,שיהיה לך טוב בלי בעלך וכו" אז זו הבחירה שלך,ובסוף אם חלילה לא יהיה לך טוב אז תדעי שזו היתה ההחלטה שלך... אני אומרת לך, שום דבר לא יפתור לך את הבעיות, אם זה(יעוץ זוגי,יוגה,חברות) רק את יכולה לפתור את זה בעצמך,הכל נמצא בראש שלנו, אנחנו שולטים על ( המחשבות שלנו, המילים שאנו מוציאים, ואפילו על הרגשות שלנו)... אם תחליטי להשאר עם בעלך, זה בכלל לא אנוכי,את פשוט נותנת עוד צ'אנס לנישואים שלכם.... תאמיני לי הזמן מרפא את הפצעים... אוהבת ושוב מה עם המסינג'ר?

מיה 2 היי, רוצה לכתוב לך בתור נשואה פעם שנייה עם ילד אחד מנשואין ראשונים שעוברת טיפולים כמו רבות ומקסימות כאן: שקלי טוב טוב לפני שאת עושה צעדים, בעיקר בגלל שייש לך ילד . עזבי את כל הקלשאות וכל העצות- אם יש האהבה בינך לבן זוגן את השלב הזה של הירידה ביחסים אתם תעברו !!! אומנם תסגרי דלת מפני בעיות זוגיות שייש לך אבל בלי שתרצי תפתח לך דלת אחרת שמאחוריה יש דברים קשים לא פחות. הבן שלי (היום בן 8) הגיע בהריון ספונטני אז והיום אני בטיפולים כבר למעלה משנתיים עם הבן זוג החדש- אז אי אפשר לדעת גם מה יהיה בעתיד ללא כל קשר. אני מאחלת לך רק טוב רוני

היי בנות באמת באמת תודה על העצות שלכן ,וגם הזכרתן לי שקיימות עוד אפשרויות ששכחתי שהן שם בכלל ,ואני רוצה לומר לכן כמה דברים : א. לא הכל בראש כי יש גם צד שני בעניין שאני חיה איתו וגם לו יש את הראש שלו ואת ההתנהגויות שלו שלפעמים משאירים אותי פעורת פה ולא מאמינה שאני עדיין לא קמתי וברחתי לי משם ..כמה שאפשר מהר לפני שאשנה את דעתי ואתן לו עוד ועוד ועוד הזדמנויות...בקיצור הלוואי שהכל בראש שלי כי יש מציאות ויש חיים שמוכיחים לי שלא רק אני מחליטה איך העניינים יתנהלו.. ב. נסיתי לפתור את זה לבד ולא הצלחתי , זה רק החריף את המצב ולפעמים זה רעיון טוב להיעזר באיש מקצוע או מישהו אובייקטיבי שאת סומכת עליו.. ג. וזה מיועד לרוני ,את צודקת במאה אחוז ומה שסיפרת הוא הפחד הכי גדול שלי במיוחד שיש ילד באמצע ...ולכן אני עדיין פה ושוקלת שוב ושוב ושוב... ד. וזה מיועד לשירלי המסינג'ר שלי בסדר רק שלפעמים אין לי כוח לדבר עם אף אחד אז אני לא מתחברת...מקווה שתסלחי ותביני.. ובסוף תודה לכן על תגובותיכן ומאחלת לכולנו בהצלחה. שלכן,מיה