ivf וקיטורים

אני קצת יותר משבוע אחרי ההזרעה האחרונה שלי, עומדת "לעלות כיתה" לIVF. כל הזמן הרגשתי שאני מבזבזת זמן בהזרעות ורציתי כבר להתחיל עם הדבר האמיתי, אבל עכשיו אני כבר כ"כ מיואשת... אני חושבת שהגעתי לשיא הורמונלי (וזה בטח כלום לעומת מה שיבוא אח"כ), והקוסמטיקאית אומרת- אין מה לעשות זה הורמונלי, וכולם אומרים- אין מה לעשות להשמין זה טבעי במצבך... ואני קוראת את כל הכתבות וכל התגובות שמספרות על זה שיש תקווה- עוד 6 שנים יהיה לך ילד- וקשה לי להתנחם מזה, זה נראה לי נצח, ונורא בא לי לפרוש כבר עכשיו...

שלום לך, וברוכה הבאה לביתנו החם, אל תקשיבי לכל מה שאומרים לך, לא הקוסמטיקאית קובעת מהו שיא הורמונלי, ולא אלה שאומרות שחובה להשמין!!! השד לא כל כך נורא והכי חשוב זה להישאר אופטימית במיוחד שאת בתחילת הדרך ivf ולא כולנו כאן עם "פצעים" וצמיגים סביב הבטן - יש גם חתיכות!!!! (חחחחח) בואי איתנו בצעד אחר צעד עם תקווה גדולה להצלחה - שתגיע!! נשמח לענות לך ולשתף אותך בכל העולה על רוחך, ונשמח שתשתפי גם אותנו אז קחי נשימה עמוקה עם חיוך ואופטימיות והצטרפי אלינו! רומי

תודה רומי על התמיכה! אני מרגישה שאני בשיא הורמונלי- לא בגלל הקוסמטיקאית, אלא בגלל ההרגשה הנאחסית, הפצעונים ושלושת הק"ג שנוספו מתחילת הטיפולים (5 מהחתונה, אבל מי סופר). קשה לי להתמודד עם השינויים הפיזיים (חייבת כבר לקנות חזיה חדשה, ויש לי המון שערות לבנות שנוספו בשנה האחרונה), ועוד יותר קשה לי להתרגל למחשבה שאצטרך לבלות כך את השנים הקרובות... זה נראה לי אינסופי ומייאש.