למאוס

אני נשואה 8 שנים והבעיה שלנו ספירת זרע נמוכה .למרות שהרפאים אמרו שמקסימום 2 הפריות ואני בהריון טופלתי אצל גדולי הרופאים ללא הצלחה .פשוט הרגשתי שאני נכנסת לתהום שקשה לצאת ממנה פשוט נישברתי .יש לציין שיש לי ולבעלי משפחה אוהבת וקצת חונקת .ההיתי חיבת לעשות סטופ אחרת אני נישברת עברתי 11 הפריות ללא הצלחה אצלי הכל תקין .עוברים הגדולים ביותר אבל לא הצליח .ישבתי לי וחשבתי שאני רוצה להיות אמא צעירה אני ובעלי בני 33 .אמרתי לעצמי יש יור יפה להביא ילד מאומץ ואחרי זה ילד בילוגי .אמרתי את הרעיון לבעלי הוא פשוט לא רצה לישמוע .אז קבעתי לו עובדה תור בעמותה למרות חוסר רצונו הוא בא .ומאז החיים שלנו השתנו מקצה לקצה .ילדתנו היא האור של חיינו בעיקר החיים של בעלי.מתנה משמיים.אין הבדל חוזרת לטיפולים רק בשבילה

המשך האור של חיי רוצה אח קטן .עם יכולתי לאמץ שוב לא הייתי חוזרת לטיפלים .פשוט מצב כספי פעמיים זה קשה .על פונדקאות לא חשבנו כי זה תהליך קשה .רציתי ילד ועכשיו ..אני מאושרת מאושרת ורוצה לצעוק לכולם לא לחקות שנים חבל על הזמן זה אותו הדבר אפילו יותר יש לי ילדה מהממת .בקשר לבעלך בעלי יכול לעזור לו.תחזיקי מעמד באהבה המאושרת גלי

רציתי להגיד לך שאני מכירה זוג מקסים ששני הילדים שלהם מאומצים ואני מסכימה איתך לחלוטין! אין שום הבדל! אני כל כך מעריכה אותך על שידעת מתי לא להקשיב לבעלך ופשוט להוביל אותו. בזכות השכל הישר ותחושת הלב שלך יש לכם ילדה! מכל הלב אני מאחלת לכם שתצליחו להביא לה אח או אחות. וכמה שיותר מהר (-: דורה.