תודה לכל המעודדות!

היה קשה לשמוע שלילי. בכיתי איזה חצי שעה. בעבודה. אני מניחה שמי שלא ידעה, גם אם לא היתה שם, כבר תדע... ממש לא מזיז לי פתאום. לפחות יעזבו אותי סוף סוף מכל ה- נו? את לא רוצה גם? את מתעצלת? מה את מביאה לילד תוכי, תביאי לו אח וכו'. גם היום מצב הרוח לא היה בעננים אבל כמובן שאני כבר מתכוננת להמשך, למוקפאים שמחכים לי. עוד אכזבה היתה התגובה של בעלי. בבקשה, המנעו מלהסביר לי את אופיו של המין הגברי. יודע לי. מוכר לי. בכל זאת התאכזבתי. היה לי מעט מדי ומאוחר מדי. וזהו. תודה חמודות על ההשתתפות והעידוד. אין כמוכן! ואני כבר בסדר. באמת. אוהבת, דורה.

דורה יקירתי, לא תיכננתי להסביר לך על המין הגברי, דווקא היתה לי תוכנית זדונית אחרת לגבות ממנו תשלום על האכזבה, בצורה של איזה פינוק, או משהו... אבל נו טוף.... נחליק לו אותה הפעם (אני מדברת בגוף ראשון רבים כאילו הוא גם בעלי! (-: ) ועכשיו זה הזמן לגייס כוחות ולהכין מקום חמים אצלך בגוף לארטיקים המתוקים שיאכלסו אותו בקרוב. אוהבת, ילדה

קודם כל- איזה כיף שאת שוב פה! חסרת לנו. שנית- גם אני חשבתי על איזה פיצוי קטן. אולי הייתי צריכה לתת לך את מספר הטלפון שלו... כי מה שבעלי אמר לי בטלפון היה- shit, אני אדבר איתך אחר כך. אחר כך הוא לא ממש התייחס לעניין. לעומת זאת כשהיום איבדתי את הרשיונות של האוטו (וגם מצאתי אותם, אל דאגה) הוא הוכיח מעורבות ריגשית עמוקהההההההההה. כמו שאמרת- נו טוף. לקרוא את זה גורם לי לצחוק מהעניין וזה יותר עדיף כמאמר המשורר... אוהבת, דורה.

אני תמיד בוהה במסך אחרי שלמישהי יש בטא שלילית ומנסה למצוא משהו מאד מנחם להגיד ואף פעם אין. נדמה לי שזה שבערך יומיים אחרי שאנחנו מקבלות את התוצאה השלילית אנחנו כבר לגמרי עסוקות בפרוטוקול הבא,בטלפונים בתי מרקחת וכו, זה לא נותן לנו להישאר במקום הזה שזקוק לניחומים, וגורם לנו לעשות מה שנשים עשו משחר ההסטוריה: לקום וללכת הלאה. אז אחרי כל התובנות המרתקות שלי אני שוב מבינה שיש לי בעיקר להציע חיבוקים((((())))) והרבה אהבה}{}{}{ ויחד, אנחנו בזה יחד}{

חיבוקים ואהבה זה כל מה שאפשר לבקש! תודה יקרה. אני באמת כבר מתכננת את ההמשך... התובנות שלך קלעו! שלך, דורה.