היי נועה

מה נשמע אצלי לא משהו הלכתי היום לאסותא לעשות בטא וב11 וחצי התקשרו להגיד לי שהיא שלילית אני הייתי בדרך הביתה מרמת החיל יחד עם בעלי ובדרך הם התקשרו אז המשכנו לסופר עשינו קניות וחזרנו הביתה והוא הלך לפגישה בקיצור המשכנו בחיים כרגיל

לא יודעת איך לנחם אותך. והכי כואב לי התאור שלך של לחזור הביתה לחיים כרגיל. אני יודעת שהחיים כבר לא כרגיל בשבילך. אני יודעת שאת בטח מתרסקת בפנים, אפילו שאת אף פעם לא מראה לנו ולא משדרת את זה. יקירה, קחי ממני המון אהבה. שולחת לך בכמויות אדירות. קחי לך זמן. נקי את המחשבות ואת הראש מכל מה שעברת בשנים האחרונות. קחי צעד אחורה. ואחרי שתעשי את כל זה, תחשבי ותשקלי עם עצמך מה הכי טוב בשבילך. איך להמשיך הלאה או מה לעשות בכלל. אני אישית תמיד תמיד אהיה פה בשבילך. מעריצה אותך על הדרך שעשית. היא לא מובנת מאליה. מחבקת אותך ((((((((((((חזק חזק)))))))))))))

מבינה ללבך מאוד מאוד. מאוד קשה אבל לא בלתי אפשרי. למרות הקושי ואני יודעת מזה קושי תעבדי על עצמך אני תמיד מתנחמת מהדברים הכי פשוטים, יכול להיות סתם אוכל טוב, קניות, מזג אוויר וכן לאה. קחי לך זמן פסק זמן גם אם תחליטי שתרומת ביצית זו הדרך שלך וגם אם לא רק שתדעי שעוד צפויות לך הפתעות טובות... לדוגמא, קראתי על בחורה דתייה שהייתה כ10 שנים בטיפולים לבסוף הרימה ידיים ואז לאחר תקופה באופן ששיגע את כל הפרופסורים המדענים והרופאים ביחד היא נקלטה באופן טבעי! דוגמא נוספת, שבוע שעבר פגשתי בחורה שאחרי כ-8 שנים של טיפולים נקלטה סוף סוף ילדה אמרה תודה לאל ברוך השם ואחרי הלידה הראשונה בגיל 39 נכנסה להריון באופן ספונטני? נכון שזה מוזר ואף אחד לא יומר לך "בטוח" אבל תדעי שיש עוד לאן לשאוף.