נועלה וכל הבנות המקסימות פה....

עליתי למעלה...... נועלה זה יפה שלמרות הכל גם את וגם כל מי שאני מדברת איתו, עדיין מדברים איתי בלשון של תקווהכתבת לי שאתן איתי פה עד שהילד יהיה בידים.....אני כבר לא חושבת שזה יקרה. ......

זה קשה ואני יודעת שאת לא רוחנית וקשה לך לראות חיובי שהעובדות לא חיוביות ואין מידע למה זה קורה .אם היה סיבה למה אולי זה היה יותר קל להתמודד . אבל את חייבת להיכנס לאנרגיה חיובית ולהאמין ולדמיין שאת מחזיקה תאומיים מדהימים :) מחשבה יוצרת מציאות תנסי בבקשה .... תראי שזה יעבוד את לא חייבת להאמין רק תשני את סט המחשבות שלך . שולחת כוחות להתמודד וחיבוק חזק

תודה מתוקה. המילים שלך מחממות את הלב.....אני יודעת שאני צריכה להמשיך. אבל בחיי שאין לי כוח. אני בינתיים לא יודעת מה קורה איתי ואם בסוף ההריון הזה יסתיים בגרידה כי בינתיים אני לא ממש רואה מחזור או דימום. מצטערת על התיאורים אבל כבר יומיים אני עם הפרשות שחורות שלא מזכירות אפילו או מתקרבות לצבע האדום. אין לי מושג מה זה....אני ממש התעייפתי מהשנים הקשות הללו. אני מטבעי אדם מאוד אופטימי. שמחה וצוחקת. וההתמודדות הזו פשוט גומרת אותי.

כתבתי לך מייל, לא יודעת אם כבר ראית. בלי לזלזל ברוחניות, אני אשאל אותך שאלה פרקטית - כל עוד לא הוכח אחרת, כל עוד מישהו לא בא ואמר לך שאין לך סיכוי, למה את לא חושבת שזה יקרה? אין ספק שמפעם לפעם הייאוש גובר, אבל דעי שדווקא מפעם לפעם ההסתברות נשארת זהה, אולי אפילו קצת עולה. אז אנא אנא אנא, תני לזה צ'אנס. זה חייב לקרות בסוף. חייב. וכמה שזה קשה, תנסי להתסכל על כל טיפול בפני עצמו ולא על תהליך שלם, כי אז זה נשמע אימתני וחסר סיכוי ובסוף כל מה שצריך זה טיפול אחד, עובר אחד ובטא אחת יפה שתעלה ולא תרד. אני מאמינה בכל לבי שזה עוד יקרה לך. מקווה שאת מרשה לי להמשיך להאמין :-)

קראתי את המייל...את מתוקה. משום מה כשאת כותבת את הדברים הם מקבלים משמעות שונה. לך אני לא יכולה לומר....אני נכנסת להריון ומפילה כל הזמן אז בשביל מה להמשיך......אמנם לא הגעת לשיאים שלי אבמ עברת לא מעט הפלות ואת הוכחה ראשונה בשבילי שאני חייבת להמשיך. כתבת שההסתברות נשארת זהה ואף אפילו עולה....על זה לא שמעתי. זה בדרך כלל עובד הפוך לא?! אני יחזור אליך במייל פשוט הערב עוד לא התיישבתי ליד המחשב( אני נכנסת לפורום מהטלפון הנייד). ההודעה שכתבת לי פה באמת מרגשת. אני שמחה שיש אותך ואת הבנות הנוספות פה בפורום ואת הרופא המקסים שלי....לפחות אתם אופטימים בשבילי. כי לי נורא קשה לגדל אופטימיות. כל הפלה קוברת אותי עוד מטר בתוך הדיכאון והכאב ואני מרגישה שאני מאבדת שליטה לא רק על הגוף גם על הנפש. אגב לא סיפרתי אבל הלכתי לקבוצת תמיכה של בנות במצבי וזה רק חידד לי כמה המצב שלי קשה.....אני הולכת לפסיכולוגית. בקיצור כל הקשקוש הזה לא ממש עוזר לי...אני פשוט נחנקת מרוב ייאוש.